עברי עברים בתרגום אונקלס - עבראי/ יהודאי / בר ישראל

[איש טלז]

מישהו אולי יודע הסבר
בכל ספר בראשית תרגם אונקלוס עברי או עברים, "עבראה" או "עבראי".
ובכל תחילת ספר שמות תרגם עברים "יהודאי",
ומפרשת משפטים ואילך ובפרשת ראה תרגם "בר ישראל".
מה הסיבה לשוני זה ?

[משה נטע]

החילוק בין עבראה ועבראי ליהודאי ובר ישראל זה פשוט, שעברי הוא הבא מעבר הנהר וצאצאיו של אברהם אבינו לעומת יהודים ובני ישראל שהם מודגשים כהעם הנבחר מספר שמות.
אמנם החילוק בין יהודאי לבר ישראל מפרשת משפטים שאחר קבלת התורה לא שמתי לב אליו עד עכשיו וצ"ע.

[איש טלז]

שו"ר בשיח יהודה שעמד בזה בפרשת שמות עי"ש ותמצא נחת

[מעט דבש]

מישהו אולי יודע הסבר
בכל ספר בראשית תרגם אונקלוס עברי או עברים, "עבראה" או "עבראי".
ובכל תחילת ספר שמות תרגם עברים "יהודאי",
ומפרשת משפטים ואילך ובפרשת ראה תרגם "בר ישראל".
מה הסיבה לשוני זה ?

רק למען הדיוק:
המלה 'עברי' נמצאת רק פעמיים אחרי פרשת בא (שמות י, ג):

שמות כא, ב (פרשת משפטים) - "כי תקנה עבד עברי".
דברים טו, יב (פרשת ראה) - "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה".

ובשניהם תרגם 'בר ישראל'; 'בת ישראל'.

[משה נטע]

לפי זה הוא פשוט, כי כל עניין עבד עברי הוא רק בגלל יחוסו כבר ישראל.

[נוטר הכרמים]

אגב גררא אעתיק כאן דבר נחמד בענין התרגום כאן 'ליהודאי'.

א, כא-כב ויהי כי יראו המילדות את האלקים ויעש להם בתים: ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו.

והנה רשב"ם פירש, וז"ל:

ויעש להם פרעה בתים לשמרם פן ילכו לעבריות היולדות.

ונראה דלפי ביאור זה עולה יפה מה שפירשו התרגומים (אונקלוס ויוב"ע) את אשר אמר פרעה לכל עמו כל הבן הילוד 'ליהודאי' היאורה תשליכוהו, ומה נתחדש דווקא עתה אחר עשיית הבתים.

ועוד צ"ב טובא, שהרי בסוטה יב, א ובמד"ר כאן דייקו מלישנא דקרא 'ויצו פרעה לכל עמו' שאף על עמו גזר, מדלא כתיב שגזר לבני ישראל אלא לעמו, ומה יענו בזה התרגומים.

ברם, לפי דברי רשב"ם נראה שלאחר שסגר את המילדות העבריות בבתים שלא ילכו ליולדות היהודיות, שוב ילכו אצל המצריות שיטמנום בביתם, ולכן הזהיר את המצריות בפרט על כך שישליכו את של היהודים ליאור.

[ובפי' מהרי"ל דיסקין כתב דבאמת אחר שעשה פרעה בתים לשמור את המנילדות העבריות, היה מקום לומר שגם למצרים יעשה כן, מעת שגזר עליהן ג"כ, וזהו שאמר הכתוב 'ויצו לכל עמו לאמר כל הבן הילוד וגו'', שלעמו לא עשה בתים, אלא נסתפק בציוויו להשליך לים כל הבן הילוד, ויעו"ש עוד בנוסח אחר מה שיישב דברי התרגומים בדומה להנ"ל].

ושוב ראיתי בלקח טוב בזה"ל:

ויעש להם בתים – כיון שראה פרעה שהיו המילדות חומלות את בני ישראל, עמד ותיקן בתים למצרים להיות שכנים לישראל, כיון שנולד בן לישראל הן מרגישים בהם, שהרי התינוק בוכה, וכיון שהתינוק בוכה תינוק של מצרי שכינו בוכה, והן מרגישים ונוטלים אותו וזורקין אותו ליאור.