ידועים דברי רש"י הק' מה שכתב לפרש שכל מה שאמר להם משרע"ה בתחילת דברים הינם דברי תוכחות ורמזים על כל מה שהכעיסו לפניו יתב"ש.
וז"ל רש"י הקדוש. בתחילת דברים.
במדבר. לא במדבר היו אלא בערבות מואב, ומהו במדבר, אלא בשביל מה שהכעיסוהו במדבר, שאמרו מי יתן מותנו וגו' (שמות טז, ג.): בערבה. בשביל הערבה, שחטאו בבעל פעור בשטים בערבות מואב: מול סוף. על מה שהמרו בים סוף בבואם לים סוף, שאמרו המבלי אין קברים במצרים (שם יד, יא.), וכן בנסעם מתוך הים, שנאמר וימרו על ים בים סוף (תהלים קו, ז.), כדאיתא בערכין (טו.): בין פארן ובין תפל ולבן. אמר רבי יוחנן, חזרנו על כל המקרא, ולא מצינו מקום ששמו תופל ולבן, אלא הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן, שאמרו ונפשנו קצה בלחם הקלוקל (במדבר כא, ה.), ועל מה שעשו במדבר פארן ע"י המרגלים: וחצרות. במחלוקתו של קרח. דבר אחר, אמר להם, היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע (ספרי א.), ואתם נדברתם במקום: ודי זהב. הוכיחן על העגל, שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם, שנאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל (הושע ב י):
ע"כ.
ויש לתמוה.
א. שהרי העגל היה קודם מעשה המרגלים. ומדוע הזכיר להם ודי זהב אחר בין פארן ובין תופל ולבן.
ב. הרי בפרשת כי תשא פרק ל"ב פסוק ל"א פירש רש"י בזה"ל.
אלהי זהב. אתה הוא שגרמת להם, שהשפעת להם זהב וכל חפצם, מה יעשו שלא יחטאו (יומא פו: ברכות לב.). משל למלך, שהיה מאכיל ומשקה את בנו ומקשטו, ותולה לו כיס בצוארו ומעמידו בפתח בית זונות, מה יעשה הבן שלא יחטא (ברכות שם): ע"כ.
כלומר, שרוב הזהב שהיה להם זהו בעצם הלימוד זכות על ישראל על אשר עשו את העגל, ובזה לימד עליהם משרע"ה זכות בעגל, וכדברי רש"י שם "מה יעשה הבן ולא יחטא", ואיך זה שכאן מזכיר להם משרע"ה ודי זהב, תוך כדי כך שהוא מייסרם.
ובאמת שראב"ע פירש שכוונת הפסוקים הוא פשוט, שאכן היה זה בין תופל וכו' האם יתכן לומר, שגם רש"י סובר כדעת ראב"ע אלא שהוסיף לומר עוד פי' שאמר כל זה כדי לייסרם, ומפני שהוקשה לו קצת על פירושו של ראב"ע, וכפי שמצינו כמה פעמים שרש"י מביא שתי פירושים, מפני הקושי שיש בפירוש הראשון.
אשמח להחכים בנידון, ויישר כוחכם למפרע
ברסלב