לחם לא אכלתם וכו'- תרגום יונתן בפ' כי תבא

[גאולה בקרוב]

דברים פרק כט:
(ה) לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
והנה הרמב"ן באר הכוונה, שלחם לא וכו', אלא אכלתם מן, וכך ידעתם את נפלאות השם.

אבל הת"י באר אחרת, שהוא בקשר לתורה שעל ידה תדעו את השם:
(ה) לַחֲמָא דְעִיבּוּרָא לָא אֲכַלְתּוּן וַחֲמַר וּמֵירַת לָא שְׁתִיתוּן וַהֲוַת אוֹרַיְיתָא תְּדִירָא מִסְתְּרָא בְּמֶדְרָשֵׁיכוֹן מְטוֹל דְתִתְעַסְקוּן בָּהּ וְתִנְדְעוּן אֲרוּם אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן:

ונראה כוונתו ע"פ הידוע שלא נתנה תורה אלא לאוכלי המן. והיינו שגם לשיטתו הפסוק קיצר והתכוון לענין המן, כרמב"ן, אלא שלא מהצד הניסי אלא מצד תועלתו לתורה.
ומ"מ צ"ע מה ההדגשה בת"י על "מסתרא" (מוצנעת) במדרשיכם? [אולי יש גירסאות אחרות?]

[יתר10]

לא ידענא,
אבל באמת יש כאן הקבלה נפלאה בין המן להתורה, שכמו שהמן מתהפך לכמה טעמים נמצא שבתוך המן הגלוי מסתתרים טעמים שונים כן בתורה יש התורה הגלויה תושב"כ ובה מסותרים דרשות וטעמים שונים

[רחמים]

ונראה כוונתו ע"פ הידוע שלא נתנה תורה אלא לאוכלי המן. והיינו שגם לשיטתו הפסוק קיצר והתכוון לענין המן, כרמב"ן, אלא שלא מהצד הניסי אלא מצד תועלתו לתורה.
ומ"מ צ"ע מה ההדגשה בת"י על "מסתרא" (מוצנעת) במדרשיכם? [אולי יש גירסאות אחרות?]

אני מבין שלדעת הרמב''ן ה'למען תדעו כי אני ה'' מתקיים ע''י עצם הנס של ירידת המן, אבל לפי התרגום יונתן המן הוא רק מכשיר את האדם ללמוד את סתרי התורה וע''י סתרי התורה דווקא יגיעו ל'תדעו כי אני ה''.

[גאולה בקרוב]

לכא' לפי דברי מר, היה צריך לכתוב "אוריתא מסתרא", והיינו תורה נסתרת, סתרי תורה,
אבל מהלשון יותר משמע שמדובר על צורת הלימוד "אוריתא תדירא מסתרא במדרשכון".

[גאולה בקרוב]

מישהו כתב לי הצעה לביאור:

מה פירוש הפסוק בצל כנפיך תסתירני? אתה סתר לי מצר תצרני?
הסתרה לא במובן של מחבוא, אלא במובן של מחסה ודיור של קבע.

[רחמים]

מה פירוש הפסוק בצל כנפיך תסתירני? אתה סתר לי מצר תצרני?
הסתרה לא במובן של מחבוא, אלא במובן של מחסה ודיור של קבע.

אפשר בהחלט להסביר בפסוקים אלו סתר מלשון הסתרה ומחבוא.