יז) ארורה האדמה בעבורך - תניא, למה נתקללה הארץ, רבי יודן בר שלום אמר, ע"י שעברה על גזרותיו של הקב"ה, [שאמר] תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינה, ורבי פינחס אמר, כאינש דאמר, ליט ביזא דכן איינק, [דכתיב ארורה האדמה בעבורך] [ירושלמי כלאים פ"א ה"ז]:
כד) [ליט ביזא דכן איינק] ר"ל משל בני אדם הוא שאומרים ארורים השדים שכך הניקו וגדלו, והוא [ר' פינחס] ס"ל דלא שנתה האדמה מצווי של הקב"ה, ומה שהוציאה פירות גם מאילני סרק הוא מפני ששמחה על צוויו של הקב"ה והוסיפה על הצווי ועיין בפירש"י לעיל א' י"א. הנה לפי דעה זו ניחא מה שנתקללה האדמה עתה כשחטא האדם, אבל לפי הדעה הקודמת שנתקללה מחמת עצמה צ"ע למה לא נתקללה מיד כשחטאה ולמה המתין לה עד עתה, וי"ל משום דבאמת קללת האדמה נוגעת גם להאדם, כי אם האדמה אינה נותנת כחה הלא ממילא ירגיש האדם ברעתה, ולכן כל זמן שלא חטא האדם אי אפשר הי' שתתקלל האדמה כדי שלא יוגרם היזק לאדם, אבל עתה כשחטא האדם עד שראוי לקללה לכן נפקדה האדמה להתקלל בחטאה, ומדויק מאד לפי"ז הלשון ארורה האדמה בעבורך, כלומר בשביל חטאך נפקד חטאה גם היא, ודו"ק:
שו"ת באר שבע סי' עא כתב:בפ' בראשית בפסוק ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה וגו' פרש"י מן האדמה יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה וגם בזו הוסיפה לחטוא אשר פצתה וגו'. וכתב עליו מורי ורבי הגאון מהר"ם יפה ז"ל בספר לבוש האורה וז"ל מה שפרש"י וגם בזו הוסיפה לחטוא אשר פצתה וגו' תמוה מאד בעיני ורחוקה היא בעיני לא אמצאנו ולא הבינותיו לכל הפירושים דמה חטא שייך כאן לארץ שהרי הש"י שם זה בטבעה מתחלת בריאתה שתבלע כל הלחיות הנופלות עליה כדי שתתייבש שלכך קראה יבשה וכו' והיאך לא תבלע דמו של הבל שנפל עליה הרי זה היה נגד טבעה אם לא תבלע וכו' והניח הדבר בצ"ע.
ואני תלמידו יגעתי ומצאתי והבינותיו היטב ת"ל וקודם כל דבר צריכין אנו למודעי דאשתמיטתיה מה שכתבו התוספות בפרק אחד דיני ממונות דף ל"ו ע"ב גבי מיום שפתחה הארץ את פיה וקבלה לדמו של הבל שוב לא פתחה וכו' וז"ל מיום שפתחה כו' כל דמים נבלעים בארץ אלא שרישומן ניכר ושל הבל אין רישומו ניכר כלל עכ"ל. נראה מדבריהם שגם המה הרגישו בקושיא זו שהקשה מורי ורבי הנ"ל ולכן תירצו מה שתירצו.
ולי נראה דהקושיא מעיקרא ליתא לפי שלא עלה על דעתו ולא על מחשבתו של רש"י וכל המפרשים שחטאה הארץ במה שבלעה דמו של הבל כי מלבד מה שהקשה מורי ורבי הנ"ל והיאך לא תבלע אותו הרי זה היה נגד טבעה אם לא תבלע מן הפסוק גופיה יש להקשות קושיא אחרת יותר חזקה דאם איתא שחטאה הארץ במה שבלעה דמו של הבל ועל זה נענשה א"כ ה"ל להפסוק לקצר ולומר ארור אתה מן האדמה אשר לקחה את דמי אחיך מידך אלא על כרחך כיון שהאריך ואמר אשר פצתה את פיה משמע שחטאה הארץ במה שפצתה את פיה כי זה היה נגד טבעה שהרי גבי קרח כתיב ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם וגו'. ואי אפשר לחלק ביניהם ולומר שאינו דומה כלל האי האדמה אשר פצתה את פיה לופצתה את פיה ובלעה אותה וגו' מדפריך הגמרא בפרק הנזכר על הא דקאמר מיום שפתחה הארץ את פיה וקבלה לדמו של הבל שוב לא פתחה כו' מהא דכתיב ותפתח הארץ את פיה ומשני לרעה פתחה לטובה לא פתחה ואם איתא לא הוה צריך לשנויא דחיקא זו לרעה פתחה כו' אלא ה"ל לומר שהקושיא מעיקרא ליתא לפי שאינו דומה כלל האי האדמה אשר פצתה את פיה לותפתח הארץ את פיה וכן דייק הלשון דגמרא הנ"ל שלא נענשה הארץ אלא על שפצתה את פיה נגד טבעה מדקאמר מיום שפתחה הארץ את פיה כו' ולא אמר בקצור מיום שקבלה הארץ לדמו של הבל כו' ויכול להיות שגם התוספות נתכוונו לכך אלא שקצרו דבריהם ורמזו ולא פירשו כמנהגם ומה שפירשו כל דמים נבלעים בארץ כו' לא משום שהרגישו בקושיא זו שהקשה מורי ורבי הנ"ל אלא באו ליתן טעם לשבח למה פצתה האדמה את פיה נגד טבעה למה לא בלעה דמו של הבל בלי פתיחת פיה כמו שתבלע כל הלחיות הנופלות עליה ותרצו כדי שלא ישאר רושם ניכר כלל כדי לכסות מעשיו הרעים של קין בבל יראה ובל ימצא רושם ניכר כלל ולכן נענשה. ואם לא נתכוונו התוספות לכך. אומר אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו:
ועוד הקשה מורי ורבי וז"ל ועוד וכי בת דעת היא הארץ שתענש על זה ואין להשיב מקללה הראשונה דשאני התם כיון שהיתה בת צווי של עץ פרי ויהיה המצווה מי שיהיה של עץ פרי היתה ג"כ בת עונש מה שאין כן שייך כאן כלל וק"ל וא"כ עונשה מאין וצ"ע עכ"ל. ולי נראה שגם זאת הקושיא אינה כלום לפי שרש"י הרגיש בעומק עיונו וחכמתו הגדולה מדקאמר הפסוק האדמה בה"א הידיעה אלמא שרמז הפסוק על האדמה הנזכר למעלה בקללה הראשונה ולכן יפה דקדק ויפה כוון רש"י שפירש מן האדמה יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה כו' כן נ"ל:
ומה שהשיג הרמב"ן ז"ל על רש"י וכתב עליו וז"ל ואיננו נכון כי בכאן לא ארר האדמה בעבורו כאשר באביו אבל אמר שיהיה הוא ארור ממנה כו'. יש להשיב תשובה נצחת על דבריו מהגמרא הנ"ל מדקאמר מיום שפתחה הארץ את פיה וקבלה לדמו של הבל שוב לא פתחה לטובה משמע בהדיא שהאדמה עצמה נתקללה ונענשה שלא תפתח עוד פיה לטובה וזה סיוע גדול לפרש"י כן נ"ל:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים