בני גד ובני ראובן לא שאלו בשלום ביתם כ'14 שנה!

[אבא יודן]

בסוף יהושע מבואר ששלח יהושע בני גד ובני ראובן לביתם בשלום.
ולפי עדות חז"ל שזה לקח 14 שנה זה כפשוטו כן.
בשעת מלחמה הכל אפשרי ואין זה תימה רק סתם התבוננות.

[זקן ששכח]

מניין לך שלא באו בני ביתם לבקר אותם בשנים שנלחמו,
ועל כל פנים בשבע שכבשו - שאז לא היתה כל סכנת מלחמה?

[אבא יודן]

מניין לך שלא באו בני ביתם לבקר אותם בשנים שנלחמו,
ועל כל פנים בשבע שכבשו - שאז לא היתה כל סכנת מלחמה?

שחלקו כצ"ל.
איה"נ לא חשבתי ע"ז.
[אבל דא עקא הירדן לא היה נקרע לפניהם,
ומעולם אמרתי שלכבוד הנשים והבנים נקרע הירדן אבל אם היו יכולים לצאת ולבוא אז אין צורך וקוב"ה לא עביד נסין למגנא.]

[זקן ששכח]

מניין לך שלא באו בני ביתם לבקר אותם בשנים שנלחמו,
ועל כל פנים בשבע שכבשו - שאז לא היתה כל סכנת מלחמה?

שחלקו כצ"ל.
איה"נ לא חשבתי ע"ז.
[אבל דא עקא הירדן לא היה נקרע לפניהם,
ומעולם אמרתי שלכבוד הנשים והבנים נקרע הירדן אבל אם היו יכולים לצאת ולבוא אז אין צורך וקוב"ה לא עביד נסין למגנא.]

אכן טעיתי, והנכון הוא 'שחלקו'.
לעצם הענין, למה נסים? הרי היו 'מעברות הירדן'!

[קו ירוק]

בחז"ל מובא (אינני זוכר כעת היכן) שאחרי יד שנה חזרו לעריהם ולא הכירו בניהם שגדלו וצמחו זקניהם. ואז ראו שההגריאים לקחו מנחלתם, משמע שלא ידעו מזאת קודם לכן, ועשו מלחמה גדולה עם ההגריאים וכבשו עד נהר פרת.
וברמז נזכרה מלחמה גדולה זו עד נהר פרת, בתרגום יונתן לפרשת מסעי (במד' לד טו). ומאי דכתי' בדבה"י ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגריאים, משמע שזה לא היה בימי יהודע אחרא כיבוש וחילוק, כבר הביא ישוב נפלא על זה בספר דברי טובה, שהמדרש ב"ר איתא להדיא בימי שאול, הוא יהושע שהמלוכה שאולה לו.