אמרו רבותינו ז"ל אבות פ"ה מ"ו עשרה דברים נבראו ערב שבת בין השמשות ואלו הן כו' עד שמנו פי האתון.
והנה הרב המורה כתב פ' מ"ב ח"ב שהיה במראה הנבואה וכן כתב הרלב"ג פ' בלק.
והנה רבים פקפקו עליו מזה המאמר וחשבו בזה מקום להתגדר בו שהרי אמרו כאן שפי האתון נברא במעשה בראשית ואיך יאמר הרב והנמשכים אחריו שהיה במראה הנבואה.
ואני אומר ליישב דעת הרב ולמצא לו עזר ממאמר עצמו שהקשו עליו, כי יש להקשות מאי שנא נסים אלו שמנו שנברא בששת ימי בראשית יותר משאר נסים ואילו היה פי האתון כפשוטו היה דבר נסיי ולא דבר טבעיי,
לכן אמרו שנבראו בין השמשות שהוא ספק יום וספק לילה של יום השביעי, וידוע שכל מה שנברא בששת ימי בראשית היה חדש לא היה נברא בדרך הטבע, ומיום השביעי והלאה היה העולם מתנהג כפי הטבע הנוהג, והנה הנברא בין השמשות של ערב שבת הוא ספק אם הוא מכלל הנבראים בששה ימי הבריאה או אם הוא ממה שנברא מיום השביעי והלאה שהרי אותו העת היא ספק יום ששי או ליל שביעי,
ולכן מנו דברים אלו ואף על פי שנראה דבר נסיי יש לומר בהן שהוא דבר טבעי והוא הספק מאחר שיש לפקפק בנסים אלו שהן דברים טבעיים ולכן מנו נסים אלו.
י. אברהם כתב:שוב ראיתי שהרמ"א ז"ל דיבר בזה בס' תורת העולה וז"ל:אמרו רבותינו ז"ל אבות פ"ה מ"ו עשרה דברים נבראו ערב שבת בין השמשות ואלו הן כו' עד שמנו פי האתון.
והנה הרב המורה כתב פ' מ"ב ח"ב שהיה במראה הנבואה וכן כתב הרלב"ג פ' בלק.
והנה רבים פקפקו עליו מזה המאמר וחשבו בזה מקום להתגדר בו שהרי אמרו כאן שפי האתון נברא במעשה בראשית ואיך יאמר הרב והנמשכים אחריו שהיה במראה הנבואה.
ואני אומר ליישב דעת הרב ולמצא לו עזר ממאמר עצמו שהקשו עליו, כי יש להקשות מאי שנא נסים אלו שמנו שנברא בששת ימי בראשית יותר משאר נסים ואילו היה פי האתון כפשוטו היה דבר נסיי ולא דבר טבעיי,
לכן אמרו שנבראו בין השמשות שהוא ספק יום וספק לילה של יום השביעי, וידוע שכל מה שנברא בששת ימי בראשית היה חדש לא היה נברא בדרך הטבע, ומיום השביעי והלאה היה העולם מתנהג כפי הטבע הנוהג, והנה הנברא בין השמשות של ערב שבת הוא ספק אם הוא מכלל הנבראים בששה ימי הבריאה או אם הוא ממה שנברא מיום השביעי והלאה שהרי אותו העת היא ספק יום ששי או ליל שביעי,
ולכן מנו דברים אלו ואף על פי שנראה דבר נסיי יש לומר בהן שהוא דבר טבעי והוא הספק מאחר שיש לפקפק בנסים אלו שהן דברים טבעיים ולכן מנו נסים אלו.
פרי יהושע כתב:ומה הייתה דעתו באמת זה כבר שאלה נפרדת.
י. אברהם כתב:אפילו אם דעתו לחלוק על סתם משנה דאבות, צריך ליישב מהו דעתו,
(לדוגמא כמו שהוא עצמו ביאר לענין על קן ציפור).
י. אברהם כתב:לא יצאנו מגדר 'אולי', ועדיין מעניין לדעת למה אין דעתו כדעת המשנה בזה,
ועוד האם חלק על המשנה גם לענין שאר הדברים שנבראו בין השמשות
י. אברהם כתב:ועדיין לא נתבאר האיך מפרש הרמב"ם את המשנה לענין פי האתון, מלבד עם נאמר דס"ל דדעת המשנה שווה לדעת הראשונים דס"ל דהמדבר עם מלאך אינו דוקא בחלום.
פרי יהושע כתב:י. אברהם כתב:ועדיין לא נתבאר האיך מפרש הרמב"ם את המשנה לענין פי האתון, מלבד עם נאמר דס"ל דדעת המשנה שווה לדעת הראשונים דס"ל דהמדבר עם מלאך אינו דוקא בחלום.
אכן כנראה שכך סבר הרמב"ם ויש"כ.
י. אברהם כתב:הרמב"ם כתב במורה ח"ב פמ"ב
"פרשת בלעם כולה בדרך, ודברי האתון, כל זה במראה הנבואה".
צ"ע ממשנה פ"ה דאבות, עשרה דברים נבראו בע"ש בין השמשות כו' ופי האתון.
פרי יהושע כתב:אכן כנראה שכך סבר הרמב"ם ויש"כ.י. אברהם כתב:ועדיין לא נתבאר האיך מפרש הרמב"ם את המשנה לענין פי האתון, מלבד עם נאמר דס"ל דדעת המשנה שווה לדעת הראשונים דס"ל דהמדבר עם מלאך אינו דוקא בחלום.
יראה מן הפרשה הזו כי הדברים האלה במחזה נבואה. ושיחת האתון עם בלעם דבר רחוק, ומצב נבואי דבר עם בלעם, עד שנתיחסו לבלעם. ושמא יקשה עליך ותאמר היאך היא מכלל עשרה דברים שנבראו בין השמשות אשר הם ניסים גלויים. אנו אומרים אלו כמו העקידה אשר היה זה במחזה הנבואה, ואחר כך הראהו הדבר הזה בחוש. והבינהו.
דברים תמוהים. וראה מו"נ ח"ב פרק מה, כי לכל היותר הגיע לרוח הקודש בזמן כשרותו. וכאן עשה אותו בדרגת אברהם אבינו, אם הבינונו אותו נכון.
י. אברהם כתב:הרמב"ם כתב במורה ח"ב פמ"ב
"פרשת בלעם כולה בדרך, ודברי האתון, כל זה במראה הנבואה".
צ"ע ממשנה פ"ה דאבות, עשרה דברים נבראו בע"ש בין השמשות כו' ופי האתון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים