לעומקו של דבר כתב:אגב בויז'ניץ אומרים פיוטים מפני שכשהחסידות הגיעה לגרוסורדיין שהייתה עיר 'אשכנזית' ז"א אינה חסידית, היו צריכים להתפשר בנוסח עם בני המקום, לכן את הפיוטים הכניסו.
איש גלילי כתב:לעומקו של דבר כתב:אגב בויז'ניץ אומרים פיוטים מפני שכשהחסידות הגיעה לגרוסורדיין שהייתה עיר 'אשכנזית' ז"א אינה חסידית, היו צריכים להתפשר בנוסח עם בני המקום, לכן את הפיוטים הכניסו.
השערה (אמנם מסתברת)
לעומקו של דבר כתב:איש גלילי כתב:לעומקו של דבר כתב:אגב בויז'ניץ אומרים פיוטים מפני שכשהחסידות הגיעה לגרוסורדיין שהייתה עיר 'אשכנזית' ז"א אינה חסידית, היו צריכים להתפשר בנוסח עם בני המקום, לכן את הפיוטים הכניסו.
השערה (אמנם מסתברת)
ידיעה, ראיתי שכן אמר המקור ברוך מסערט.
הרוצה להחכים כתב:האגדה הבעלזאית מספרת כי כשהאהבת ישראל הגיע לבעלזא כדי להשתדך עם האדמור רבי ישכר דוב, הזכיר עצמו לפניו בכך שאדמורי ויז'ניץ לא זכו לאריכות ימים, והאדמור מבעלזא אמר לו שאמירת פיוטים הויא סגולה לאריכות ימים. ומאז התחילו לומר פיוטים בויז'ניץ.
זכור לי שכששמעתי היו בסיפור פרטים נוספים, ושכחתי אותם כעת. מי יגלה עפר מעינינו?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לי הקטן היה נראה שענין אמירת הפיוטים היתה ממנהגי בית הכנסת, אשר בכל בית הכנסת בכל העיירות אמרוהו. אמנם בשטיבלעך ובקלויזען לא הקפידו על כן, שהם לא היו האחראים על מנהג העיר, וכן היה בישיבות שנפתחו בעיירות. כהיום שהרבה מניינים נפתחים ע"י ישיבות ואנשים שחונכו אך ורק בישיבות, או ע"י חסידים הפותחים שטיבלעך למיניהם, נשכחה ענין בית הכנסת לגמרי, ונשארו עם המנהגים של הקלויזען.
בשו"ת משיב דבר סימן י"ג כתב שלש מנהגים בדבר, ואחד מהם הוא מנהג הישיבה בוואלאזין, ולא מנהג העיר בוואלאזין, והדברים עתיקין.
עלידוקר כתב:מתי הפסיקו לומר את רוב הפיוטים בליטא ובפולין. אינני מתייחס לקדושתאות של הד' פרשיות דוקא אלא גם ליוצר ל שבת ראש חדש לשבת נחמו ולפרשיות מסוימות כפי שמופיע היום בסידורי אוצר התפילות והחת"ם סופר.
יש לי השערות (קשור לחסידים בפולין שהעבירו פיוטים לטיש ודילגו על אחרים לגמריה) ובליטא בהשפעת הגר"א . אבל רציתי לדעת אם יש דרך לבאר את זה לעומק ויתר דיוק.
אני מתאר לעצמי שזה התחיל בסביבות תק"ע והמשיך עד תר"פ. אבל אינני יודע בבירור.
עלידוקר כתב:כוונתי לא היתה לפיוטים בחזרת הש"ץ בארבע פרשיות וכו. המנהג האשכנזי הקדום היה לומר פיוטים ברוב שבתות השנה. (שבת ראש חדש,פרשת בראשית, וירא, שבת(ות) חנוכה, פרשיות בשלח ויתרו, ארבע פרשיות וההפסקות , שבת הגדול, כל שבתות ספירת העומר, שבת אחר שבועות, פרשיות שלח וחקת, שבת נחמו, שבת לפני ראש השנה, שבת שובה, והשבת בין יום כיפור וסוכות.
וזה בלי להתיחס ולמועדים.
לא נראה לי שבבתי כנסת בוילנא לפני מאה שנה באמת אמרו האהבה לפרשת שלח וכד.
איש גלילי כתב:הרוצה להחכים כתב:האגדה הבעלזאית מספרת כי כשהאהבת ישראל הגיע לבעלזא כדי להשתדך עם האדמור רבי ישכר דוב, הזכיר עצמו לפניו בכך שאדמורי ויז'ניץ לא זכו לאריכות ימים, והאדמור מבעלזא אמר לו שאמירת פיוטים הויא סגולה לאריכות ימים. ומאז התחילו לומר פיוטים בויז'ניץ.
זכור לי שכששמעתי היו בסיפור פרטים נוספים, ושכחתי אותם כעת. מי יגלה עפר מעינינו?
אגדה ויז'ניצאית גם כן (שים לב שמי שהיה אמור להיות העד הכי מוחלט לאמיתות האגדה - מוהר"ב מסערעט, הוא - כדברי הרב לעומקו של דבר - סיפר אחרת).
לפי האגדה הוא אמר לו שלשה דברים, שיאמרו יוצרות, לבטל את המרכבה המיוחדת של הרבי, ושיקראו לרבי 'רב'. אך האהב"י הסכים רק לשני הדברים הראשונים, ועל השלישי הוא אמר שזה לא תלוי בו (כידוע, האהב"י מעולם לא הסכים לומר שהוא "ויז'ניצער רבי").
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים