א. בחלק א טור תשעח, בדעת חכמים בכריכת מצה ומרור, נכתב כך:
לענ"ד דברים אלו הם בבחינת מגלה פנים בתורה שלא כהלכה. שתוס' (קטו ע"א ד"ה אלא) מחדשים, שלהלל הכריכה היא מצוה ואינה חיוב, ובדעת רבנן מבארים תוס', שאמרו שיוצא "אפילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו" בכדי להוציא מהלל (ראה במהרש"א). אבל מעולם לא עלה על דעת תוס' (ומפרשים אחרים) שלחכמים יש מצוה לכתחילה לכרוך דוקא.ואף בדעת חכמים נחלקו: יש אומרים שסוברים שמצותם דוקא בלי כריכה, ובכריכה לא יצא, מפני שמצוות מבטלות זו את זו, ויש אומרים שלדעתם יוצא בין בכריכה ובין שלא בכריכה, ויש אומרים שלכתחילה הם מודים שצריך לכרוך, אלא שבדיעבד יוצא בלי כריכה. ובציון 96 כותבים את המקור לסברא האחרונה: תוס' שם אף בדעת רבי יוחנן, ועי"ש במהרש"א.
ב. בחלק ח טור פב בסדר הבדלה של יקנה"ז, נכתב כך:
אלא שדעת רבי מאיר וכן סתם משנה במקומות המצויינים היא, שברכת הנר קודמת.בברכות הריח והנר, אמר ר' יהודה שנחלקו בהן בית שמאי ובית הלל: בית שמאי אומרים ברכת הנר קודמת ובית הלל אומרים ברכת הבשמים קודמת, ור' מאיר וכן סתם משנה סוברים שלדברי הכל ברכת הבשמים קודמת. ובציון 209 כותבים את המקור לשיטה האחרונה: שם ושם [כלומר: ברייתא בברכות נב ב ובפסחים קג א] ומשנה ברכות נא ב.
ג. בחלק ח טור קצ ציון 199 נכתב, שבנוסח הרמב"ם בהגדה אין את הפיסקא "מעשה ברבי אליעזר" כו'.
כמדומני שהיה ראוי שיספרו לנו באיזה דפוס של הרמב"ם משתמשים במערכת.
באם דעת המערכת שנושא זה שייך לאשכול פסח - מטובכם להעבירו לשם.
