איש רגיל כתב:מחולת המחנים כתב:זמנים שנהגו בחלק מהמקומות:
חודש אלול.
כמדומני שחודש אלול הוא מנהג הישיבות בכדי שלא להפריע לסדרים, אך מצד המנהג יש מעלה גדולה לאלול. היתה כתבה על זה פעם בהמודיע התורני מהרב י. א. לנדא.
שו"ת יחווה דעת חלק א סימן מח
שאלה: האם יש יסוד למה שיש מקפידים שלא לקבוע עריכת נישואין בחודש אלול, או בעשרת ימי תשובה?
תשובה: ברור הדבר ללא כל ספק שאין כל חשש לעשות נישואין בחודש אלול, לא מצד ההלכה ולא מצד מנהג, ואדרבה, ראויה מצוה גדולה כזאת של פריה ורביה להגן על החתן והכלה, ולהכריע מעשיהם לכף זכות, שיזכו לכתיבה וחתימה טובה, וכן העיד בגודלו הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בספרו שדי חמד (מערכת חתן וכלה סימן כ"ג): שנישואיו התקיימו בחודש אלול, ובחופה היו נוכחים כמעט כל גדולי הדור גאוני ארץ ישראל שבאו להשתתף בשמחתו, וסיים, ולכן מה שיש אנשים אומרים שאין נוהגים לעשות חופה וקידושין בכל חודש אלול, טעות הוא בידם, ואין לחוש לדבריהם כלל. וכן המנהג פשוט בכל תפוצות ישראל, והמחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהים.
אולם בדבר עריכת נישואין בעשרת ימי תשובה, כיון שהם ימי דין, וכמ"ש חז"ל במסכת ברכות (יב ע"ב): אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט, בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, לפיכך יש נוהגים להמנע מלעשות נישואין בימים אלו. וכמו שכתב בספר מטה אפרים (סי' תר"ב סעיף ה'), והובא להלכה בקיצור שלחן ערוך (סי' ק"ל סעיף ד'). וכן כתב בסידור הגאון יעב"ץ, ובהגהות חכמת שלמה קלוגר (סי' תר"ב). אולם גם מנהג זה לא נתפשט ברוב המקומות, ושלמים וכן רבים עורכים נישואיהם בעשרת ימי תשובה. ומכל שכן בזמנים אלו שרוב ככל הבחורים הנושאים להם נשים הם למעלה מגיל עשרים שנה, וחובה קדושה מוטלת עליהם להקדים נישואיהם כל מה שאפשר, שהרי אמרו בקידושין (כ"ט ע"ב), בן עשרים שנה שלא נשא אשה הרי הוא בהרהורי עבירה. ואמרו חז"ל (ביומא כ"ט ע"א) הרהורי עבירה קשים מעבירה. וכתב רבינו הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (חלק ג' פרק ח'): שיש בזה ענין נפלא מאד, כי כשחוטא האדם בפועל בגופו, אמנם ימרה פי ה', מצד המקרים הנמשכים אחר חומריותו, ומכל מקום לא המרה אלא רק מצד בהמיותו, אבל המחשבה היא מסגולות האדם בחלק הכי נכבד שבו, וכשהוא מהרהר בעבירה, נמצא שחטא בשכלו שהוא חלק הנכבד שבו, ואינו דומה חטאו של מי שעבר ושעבד עבד סכל, כחטאו של מי שהעביד שר נכבד וחשוב. (וכן הובא בספר ארחות חיים הלכות ראש השנה, בעניני התשובה, דף רכ"ז ע"א). וראה בשו"ת גנזי יוסף (סי' כ"ו אות ז'), בשם הגאון רבי משה גרינואלד (המחבר שו"ת ערוגת הבושם), שכתב, שאף המקפידים לנהוג בעניני נישואין על פי צוואת רבי יהודה החסיד, כל חתן שהגיע לגיל עשרים שנה ומעלה, אין לו לחוש לצוואת רבי יהודה החסיד, ושומר מצוה לא ידע דבר רע ע"ש. ולכן הדבר ברור שהמקדים למצוה לישא אשה אפילו בעשרת ימי תשובה (כשלא עשה כן לפני ראש השנה מאיזו סיבה שהיא), הרי זה בבחינת זריז ונשכר (פסחים נ' ע"א). וראויה מצוה גדולה זו להכריע לכף של זכות, (כעין מ"ש בספר הלבוש א"ח (סי' תר"ב סעיף ב'). ובשיורי כנה"ג שם ובשו"ת לב חיים (ח"ב סי' קס"א) ועוד).
צא ולמד ממה שכתב הגאון רבי דוד צבי הופמן ז"ל בשו"ת מלמד להועיל (חלק אבן העזר סי' א'): שנישואין נערכו ביום ו' תשרי, ומר חמיו הרב הצדיק זצ"ל התייעץ בזה עם גדולי הדור ופסקו להתיר, ואדרבה ראויה מצוה רבה זו להכריע לכף זכות את החתן והכלה, ושוב מצא שכן כתב בספר דרכי נועם בשם הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל. ובשו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר הנדפס מחדש (חאו"ח דף קנ"ז סוף ע"ב), העיר על מ"ש בדרכי נועם שנוהגים שלא לעשות נישואין בעשרת ימי תשובה, והוא מהקיצור שלחן ערוך, שכתב כן בשם מטה אפרים, וכתב שיש למחוק דברים אלו, כי במדינותינו אין נוהגים להחמיר בזה כלל, ונישואי הרב הצדיק ר' יעקב היינמאן היו בין כסא לעשור. והוסיף הרב המגיה שם: המעיין במטה אפרים שם, יראה כי מה שכתב שנוהגים שלא לעשות נישואין, חוזר רק על צום גדליה, שעוסק בו לעיל מזה בסמוך. והקיצור שלחן ערוך במחכ"ת טעה בהבנת דבריו, וחשב שחוזר על כל עשרת ימי תשובה ע"כ. ובאמת שלשון המטה אפרים שם: נוהגים שלא לעשות נישואין בימים אלו, מורה כהבנת הקיצור שלחן ערוך. וכן הבין הרה"ג בעל קצה המטה שם. וכתב, שנראה לו הטעם ע"פ מ"ש הפרי מגדים (סי' תק"ס, אשל אברהם ס"ק יא), שהשטן מקטרג בשמחה יתירה בריבוי אכילה ושתיה, וגם מה שמתענים בה"ב אחר החגים הוא משום שמא מתוך משתה ושמחת יום טוב באו לידי עבירה, כמ"ש המגן אברהם (סי' תצ"ב סק"א), ולכן נהגו שלא לעשות נישואין בעשרת ימי תשובה, מחשש קטרוג השטן ח"ו, כי הרבה יין עושה והרבה שחוק עושה (סוטה ז ע"א). [וע"ע =ועוד עיין= בתוספות קידושין (פ"א סוף ע"א)] עכת"ד. וראה עוד בשו"ת לבושי מרדכי (מהדורא בתרא סי' קפ"ג), שכתב שאף שבמקום הצורך מותר לעשות נישואין בעשרת ימי תשובה, מכל מקום יש לחייבם שלא יבואו לידי ריקודים ומחולות ע"ש. ומכל מקום נראה שבאמת אין להחמיר אלא על ריקודים מעורבים של פריצות והוללות, שאף בשאר ימות השנה אסורים, וחובה מוטלת על החתן והכלה וקרוביהם למנוע אותם בכל תוקף, וכמבואר בשו"ת זכרון יוסף, (חאו"ח סי' י"ז). ובדרושי הצל"ח (דרוש כ"ט אות י"ט). ובספר יערות דבש (דף כ"א ע"ד). ובשו"ת יהודה יעלה אסאד (חאו"ח סי' צ"א). ובמשנה ברורה בביאור הלכה (סי' של"ח סעיף ג') ועוד. וכל שכן בימים אלו שהם ימי דין לכל ישראל. אבל ריקודים של מצוה שנעשים לכבוד החתן והכלה לשמחם, בודאי שמותרים גם בעשרת ימי תשובה, ומצוה נמי איכא. אלא שבמקום גילה שם תהא רעדה (ברכות ל ע"ב). וראה עוד בשדי חמד (מערכת חתן וכלה אות כ"ג). ובספר אברהם אזכור (מע' ח' אות קכ"ג). ובשו"ת שארית שמחה (ס"ס =סוף סימן= ח').
בסיכום: מותר ומצוה לעשות נישואין בכל ימי חודש אלול, ואין בזה כל חשש לא מצד ההלכה ולא מצד מנהג, ובעשרת ימי תשובה, אף שיש נוהגים להמנע מנישואין בימים אלו, מכל מקום הרוצים לעשות נישואין בעשרת ימי תשובה, ראויים לעידוד כדי להקדים כל מה שאפשר, שזריזים מקדימים למצוות. ואם הגיע החתן לגיל עשרים שנה, אין לו להחמיר בזה כלל. אלא יעשה הנישואין בעשרת ימי תשובה. וישא ברכה מאת ה'.
- ישמח לב.GIF (36.92 KiB) נצפה 4789 פעמים