חידושי הר"ן מישיבה של מעלה

[עושה חדשות]

לא זכיתי להבין איך יש לנו חי' הר"ן על פרק העור והרוטב והלאה, אם בסוף פרק כל הבשר קרה מה שקרה,
ואיך המדפיסים של חידושי הר"ן השאירו את הסיפור הזה כמות שהוא, ובשלוות נפש המשיכו את החיבור, בלי לרמז על ה"נס המופלא".

[עדיאל ברויאר]

ככל הנראה אינם לר"ן אלא למחבר אחר, וכנראה הוא עצמו מוזכר שם פעם אחת.
ראה על עניין זה במבוא לחידושי הר"ן על מסכת ע"ז הוצ' מוה"ק עמ' 13-14. אמנם ראה שם שבעצם המעשה הוא מפקפק, כיוון שמפירושו לרי"ף יש לנו עד סוף המסכת, וחידושיו קדמו לפירושו (שהרי הם נזכרים בו תדיר), אז יש להניח שהוא הספיק גם לסיימם.

[יבנה]

כפי הנראה היו כמה כתבי ידות של החידושים, ובא' שחסר הדפים בסוף חידש המעתיק שהר"ן מת ולא הספיק כו'. והמדפיס מצא כתב יד אחר שלם יותר והשלים לפיו ולא הרגיש בסתירה.
בר"ן מהדורת פרדס לא גרסו שהר"ן מת.

[עדיאל ברויאר]

כפי הנראה היו כמה כתבי ידות של החידושים, ובא' שחסר הדפים בסוף חידש המעתיק שהר"ן מת ולא הספיק כו'. והמדפיס מצא כתב יד אחר שלם יותר והשלים לפיו ולא הרגיש בסתירה.
בר"ן מהדורת פרדס לא גרסו שהר"ן מת.

מה בדבר הטענות של מהדיר מוה"ק שדווקא מקבל את זה שההמשך הוא אינו הר"ן משני טעמים: א. הר"ן מוזכר שם פעם אחת (שמא תאמר שיבוש הוא). ב. כמה וכמה פעמים אין התאמה בין דבריו בפירוש לרי"ף ובין החידושים.
הוא גם מציין לשרי האלף שמביא שהרד"ל על המשניות כבר נקט שאין זה הר"ן.

אגב, כנראה הכת"י היחיד שיש בידינו כיום מהחידושים לחולין הוא המתואר כאן (לא בדקתי באתר של אוקספורד אם נסרק): http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

[אורח]

הגריח"ס שליט"א בספר תפארת יצחק [עמ' לד] הביא דברי החיד"א והצמח צדק החדש שכתבו במפורש שהחידושים אחר פרק כל הבשר אינם מהר"ן הידוע, ובתפארת יצחק שם הוכיח כן מדברי הרדב"ז.

[עושה חדשות]

תודה לעונים המחכימים.
כעת נשאר לברר, אם לא הר"ן אז מי כן?

באמת במקום אחד (דף קכ.) בחידושי הר"ן מובאת שיטת הר"ן עצמו, ז"ל

ומשמע מהכא דדם שבשלו חייב וכ"ש הוא דכיון דאקפייה אחשובי אחשביה. משמע דס"ל לרש"י ז"ל דלא סמכינן אההיא דזעירי דאמרינן במנחות בפ' הקומץ רבה (דף כא) דדם מבושל אינו עובר עליו וכן דם שמלחו אינו עובר עליו וכן משמע דעת הרמב"ם ז"ל שלא הביאה להאי דזעירי. וגם הריא"ף ז"ל לא הביאה בהלכותיו משמע דס"ל דלית הלכתא כזעירי. ואף על גב דהתם אקשינן מיהא עליה ותירצו דהכא מיירי בשהקפ' על ידי חמה אוקמתא דחיקא היא דהא קתני הקפה דומי' דהמחה את החלב ומה המחה את החלב משמע אפילו ע"י האור הם הכי נמי הקפה משמע על ידי האור ואפ"ה אמרינן דחייב משמע דדם שבשלו חייב וכן נראה לי ממתני' דפ' כל הבשר (דף קטז) דתנן התם חומר בחלב מבדם וחומר בדם מבחלב וכו' והא התם דקא מייתי קולי דם וחומרי דם וקולי חלב וחומרי חלב ולא קתני חומר בחלב שהחלב בין אכלו חי בין אכלו מבושל לוקה ודם חי לוקה מבושל אינו לוקה. אלא מדלא קתני הכי ש"מ דדם מבושל לוקין עליו. ועוד דאם איתא להא דזעירי האי דהקפה את הדם מיירי בשהקפה ע"י חמה וע"י חמה ודאי דאסרוחא מסרחא דהדם ע"י לחותו בסבת חום השמש מסריח תכף ואפי' לזעירי דאמר התם דדם שבשלו אינו עובר עליו נ"ל דדוק' אין לוק' עליו אבל איסור' דאורייתא איכא אלא שראיתי לרא"ה ולרשב"א ולר"ן ז"ל ולרמב"ן ז"ל ולכולהו בתראי ולמקצ' מקמאי דס"ל דדם שבשלו איסורו מדברי סופרים לבד. ודברים תמהים הם בעיני.

הקטע הזה הוא חידוש מופלא, חדא לפסוק דלא כסתמת הגמ' דדם שבישלו פטור, ומשום שהק' עליו מברייתא והתי' שם דחוק, וכן משום שיש עליו קו' ממתני', (קו' שהגמ' לא הק', רק הוא מקשה כן), ועוד כתב, דאפילו לזעירי הוי איסור דאו', עד כדי שדברי כל הראש' שכ' דלזעירי הוי איסור דרבנן, הר"ז דברים תמוהים בעיניו.

מענין, שהאחרו' (עי' לדוג' צל"ח שם, חת"ס קט. ובשו"ת ח"ב ס"ע, ורעק"א קטז:, אמנם החת"ס הנ"ל באמת ציין "לקוטים שבחידושי הר"ן") הביאו את זה כשיטת הר"ן, לאסור דם שבישלו, וכן דאף לזעירי אסור מדאו', ולא שמו ליבם דבדיבור זה גופא יש ציטוט להיפך בשם הר"ן. (ועי' בד' הצמח צדק המצו"ב).
ובלא"ה הר"ן על הרי"ף בחולין (לא: לט. מא. מדפ"ה), נקט להדיא לא כן.

וע"ע במיוחס לרשב"א מנחות כא. שפסק ג"כ דלא כזעירי מטעם אחר, ובריטב"א חולין קט. קיא. שהביא שי' דדם חולין חייב עליו ופטורא דזעירי הוא רק בדם קדשים, וברא"ש חולין פ"ח סל"ז שנסתפק האם זעירי מתיר מדאו' או רק פוטר מכרת, ואכמ"ל.

[עושה חדשות]

עוד חידוש מקורי של חידושי הר"ן הנ"ל.
ז"ל בדף קכ:

יש לומר דאף על גב דאינו חייב להביא בכורים אלא משבעת המינין מכל מקום אם רצה להביא משאר מינין מביא דתנן התם ר' שמעון אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינין ר' עקיבא אומר וכו' משמע דאם רצה להביא משאר מינין מביא.

והאחרו' נקטו דכך היא שיטת הר"ן. אבל כעת נודע לנו שהחידושים הללו אינם להר"ן. (ואין בזה נפק"מ כ"כ כמובן).

ואמנם בפירש"י בנחמיה פ"י וכן בחינוך מבו' שיש מצווה דרבנן של הבאת ביכורים משאר מינים.

[עדיאל ברויאר]

על פניו יש נפק"מ אם זה הר"ן או לא - כמה משקל הלכתי נותנים ל"שיטה לא נודע למי" לעומת הר"ן שהוא חכם מפורסם שהעמיד תלמידים הרבה?
וזה גם אם אין סתירות בין הר"ן ובין החידושים הללו.

[גם זו לטובה]

כמד' שלא צריך ראיות "מחקריות" ולא "מקורות" מפי "סופרים", כל הלומד את הנדפס בשם הר"ן, מבחין שאין הדברים מתאימים כלל לר"ן, ומכלל זה גם היחס, ויותר אין להאריך.

[עושה חדשות]

ואמנם בפירש"י בנחמיה פ"י וכן בחינוך מבו' שיש מצווה דרבנן של הבאת ביכורים משאר מינים.

להעיר, הרי במשנה בביכורים אי' "יש בתרומה ומעשר מה שאין כן בבכורים וכו' ונוהגים בכל הפירות",
וא"כ מוכרח אחד מן השניים, או שבביכורים אין מצוה מדרבנן בשאר פירות, או שבתרומה שאר פירות הוו מדאורייתא. וכיון דשי' רש"י בש"ס דתרומה דאו' איננה אלא בדגן תירוש ויצהר, א"כ סתרי ד' רש"י אהדדי.
ושמעתי מפקפקים על ייחוס הפירוש לרש"י, מי יודע?

[חולין]

בהוצאה החדשה של חידושי הר"ן שההדיר הגאון הגדול רח"ג צמבליסט שליט"א [בתוך חידושי ראשונים על מסכת חולין, תל אביב תשע"ג], עמד על כך בהקדמתו, וחילק את הספר לשני חלקים. וציין שכן נראה כבר מכתה"י.
לענין חדושו של המחבר שבכורים ניתן להביא משאר המינים ציין לתוס' רעק"א בכורים פ"ג משנה ט שהביא דברי רבנו וסיים: וצ"ע.

[עושה חדשות]

כמד' שלא צריך ראיות "מחקריות" ולא "מקורות" מפי "סופרים", כל הלומד את הנדפס בשם הר"ן, מבחין שאין הדברים מתאימים כלל לר"ן, ומכלל זה גם היחס, ויותר אין להאריך.

דבריך מתאימים כפי הנראה להיאמר לגבי השיטה להר"ן על מס' שבת, שבו יש חידושים מופלגים וסגנון שונה, אבל החידושים על הפרקים האלו (מהר"ן או לא) הם די סטנדרטיים...
אגב, היום ראיתי באמת חידוש מתמיה בדף קל"ב -

כיון שעבר סוכות ולא נטל לולב או שלא ישב בסוכה כיון דלית ליה תו למיתב בסוכה ויטול לולב מלקינן ליה ארבעי' חסר אחת ותו לא

וצ"ע.

[חולין]

כמד' שלא צריך ראיות "מחקריות" ולא "מקורות" מפי "סופרים", כל הלומד את הנדפס בשם הר"ן, מבחין שאין הדברים מתאימים כלל לר"ן, ומכלל זה גם היחס, ויותר אין להאריך.

דבריך מתאימים כפי הנראה להיאמר לגבי השיטה להר"ן על מס' שבת, שבו יש חידושים מופלגים וסגנון שונה, אבל החידושים על הפרקים האלו (מהר"ן או לא) הם די סטנדרטיים...
אגב, היום ראיתי באמת חידוש מתמיה בדף קל"ב -

כיון שעבר סוכות ולא נטל לולב או שלא ישב בסוכה כיון דלית ליה תו למיתב בסוכה ויטול לולב מלקינן ליה ארבעי' חסר אחת ותו לא

וצ"ע.

במהדו' הגר"ח צמבליסט שליט"א כתב בהערה על דברי המחבר הנ"ל שסבירא לי' שגם מכות מרדות הן ל"ט מלקות, וציין לר"ן על הריף כתובות מ"ו, נמו"י סוף מכות, ותפארת ישראל ריש פ"ג דמכות.

[עושה חדשות]

אגב, היום ראיתי באמת חידוש מתמיה בדף קל"ב -

כיון שעבר סוכות ולא נטל לולב או שלא ישב בסוכה כיון דלית ליה תו למיתב בסוכה ויטול לולב מלקינן ליה ארבעי' חסר אחת ותו לא

וצ"ע.

במהדו' הגר"ח צמבליסט שליט"א כתב בהערה על דברי המחבר הנ"ל שסבירא לי' שגם מכות מרדות הן ל"ט מלקות, וציין לר"ן על הריף כתובות מ"ו, נמו"י סוף מכות, ותפארת ישראל ריש פ"ג דמכות.

כדאי לעיין במש"כ המגיה בהוצ' מוה"ק על חי' הר"ן רפ"ב דסנהד', דבגמ' שם משמע לכאו' שיש מלקות למי שלא קיים עשה, אבל יש מהראש' שפי' דאיירי במלקות של כפייה לקיים, (ומבו' לפ"ז בגמ' שם דהאי כפייה אינה אלא ע"י ב"ד של ג'), והמגיה שם הביא כמה מקורות לכאן ולכאן. ועכ"פ מש"כ בחי' הר"ן בחולין הנ"ל אינו דבר זר ורחוק.