סגן אלוף כתב:רציתי לצרף לכאן את דברי הפרופ' רחל אליאור שכתבה שחז"ל הכחישו את נבואתה של חולדה, ומקורה מפסחים דף ט' וכי חולדה נביאה היא....
אלי_ש כתב:סגן אלוף כתב:רציתי לצרף לכאן את דברי הפרופ' רחל אליאור שכתבה שחז"ל הכחישו את נבואתה של חולדה, ומקורה מפסחים דף ט' וכי חולדה נביאה היא....
זה אמיתי?
החוזר כתב:כל הכותבים כאן טועים באותו דבר ומבלבלים בין חוקרי תלמוד לחוקרים שלמדו בחוג או במחלקה לתלמוד. כשם שלא כל מי שלמד גמרא בישיבה שנים רבות נחשב למדן, כך לא כל מי שלמד תלמוד באוניברסיטה נחשב חוקר תלמוד. דוגמה לדבר פרופ' ישי רוזן-צבי שהוזכר לעיל. במה הוא עוסק? התשובה היא: הוא מלמד בחוג לתרבות עברית באוניברסיטת תל אביב. הוא לא מלמד תלמוד. הוא היסטוריון של התרבות, לא חוקר תלמוד. אגב, הוא למד יותר שנים בישיבת הר עציון מאשר באוניברסיטה. וזו דוגמא בלבד. הביקורת הנוחה ביותר היא זו שאינה דורשת היכרות מה עם הנושא. ביקורת זו מזכירה את הביקורת של המלומדים האקדמיים על בחורי הישיבות שאינם לומדים כלום. שתי הביקורות מסתמכות על אפס עובדות ומשקפים את אותה מידת אמת.
גם בחוג ובמחלקה לתלמוד ישנם חוקרים שבאופן רשמי הם אמנם נחשבים "חוקרי תלמוד" אבל אין להם כל זיקה למחקר התלמוד וכל עיסוקם הוא בנושאים שמפאת שיקולים טכניים נכללים בחוג לתלמוד. לדוגמא, פרופ' קיסטר עוסק רק בספרות החיצונית; פרופ' יהודא גלינסקי עוסק בספרות הראשונים בלבד. מה בין זה לתלמוד - מאומה! ישנם חוקרים שעוסקים בספרות התנאים והאמוראים : פרופ' חיים מילקובסקי עוסק במדרשי אגדה ופרופ' מנחם כהנא במדרשי הלכה, פרופ' ליב מוסקוביץ עוסק רק בירושלמי. האם הם נחשבים חוקרי תלמוד במובן המצומצם של המילה והם הכתובת לביקורת (הנבערת) שנמתחה למעלה? אין בכל העולם מניין חוקרים שתלמוד בבלי הוא עיסוקם. אין זו משימה קשה למנותם ולהתייחס לכל אחד מהם, במקום להעלות ענן אבק ולהתלונן שלא רואים דבר.
ישבב הסופר כתב:יענקל - אין בכך ספק שהגמ' משתמשת במליצה במכוון, אלא הענין הוא שרחל אליאור טעתה בהבנת הדברים, באופן שאם היתה רק קוראת דברי הגמ' כמה שורות מקודם לא היתה יכולה לטעות בזה.
לייבעדיג יענקל כתב:אכן הם אינם חוקרי תלמוד, אך ניתן ללמוד [גם מהם] לגבי הרמה האינטלגנטית הגבוהה של כל מיני פרופסורים נכבדים. כידוע הם אינם פרטים בודדים שאינם יכולים ללמד על הכלל.
חכם באשי כתב:מי שרוצה ללמוד מעט על בורותם של חוקרי תלמוד, המתמקדים בפן אחד ואינם מכירים תחומים אחרים, מוזמן לעיין במאמר הביקורת של פרופ' בר אילן, על ספרו של ישי רוזן-צבי, "הטקס שלא היה: מקדש, מדרש ומגדר במסכת סוטה", מאמרו בשם "בין מציאות בדויה לבדיה היסטורית", הופיע בקתרסיס, 16 (תשע"ב), עמ' 111-73.
יעויין שם. ושפתים יישק.
למען היושר וההגינות: רוזן-צבי לא הואשם בבורות חלילה, ואדרבא, הוא קיבל השכלה ישיבתית טובה כמו גם הכשרה פילולוגית.
דא עקא, בכך לא די, ובמאמרי הראיתי כי הוא התעלם מהפן המרכזי של פרשת הסוטה, וכוונתי לאורדיל, תחום-לימודים המוכר לעוסקים באנתרופולוגיה.
כיוון שרוזן-צבי התעלם מהפן האנתרופולוגי, כדרכם של חוקרי התלמוד הסבורים שאין לו לחוקר אלא ד' אמות של פילולוגיה - בא לכלל טעות.
אביאסף כתב:ישבב הסופר כתב:שלא לדבר על מרחיקי לכת מעולם ההוא, כהלבני למשל,
בשיחה שהיתה לי עם הלבני הוא סיפר לי שהסתובב פעם בתל אביב באזור הרחובות שנקראים התנאים האמוראים וכו' ונחמץ לבו על כך שאין רחוב על שם "הסתמאים" שהם בעלי הגמרא העיקריים ונשכח שמם...
יש לציין שהנ"ל עוסק במחקר התלמוד אך אינו מתייחס בעבודתו להשפעת המחקר על הפסיקה ההלכתית אע"פ שיש עמו דברים בזה. (באופן אישי הוא קרוב מאוד להיכלל בהגדרה אורתודוקס).
אפרקסתא דעניא כתב:קראתי את כל הקדמתו של הלבני לבבא בתרא, ומתוך השוואה להקדמתו לבבא מציעא ולעוד כמה ממאמריו הגעתי למסקנה זו:
הלבני לא כתב את המאמר בעצמו, אלא כתב קטעים מסוימים שגם הוא לא כל כך הבין מה הוא כותב ולמה הוא מתכוון. המגיה שלו והמו"ל שלו הם אלו שהוסיפו קטעים סתמאיים וחיברו את כל הקטעים המפוזרים למסכת אחת אחידה למראה. אין צריך לומר שגם הם לא תמיד הבינו את הקטעים המקוריים שלו, ולכן ניתן למצוא סתירות בין הקדמותיו השונות ועוד דברים תמוהים ב"מיקס" הזה.
לייבעדיג יענקל כתב:הובא לעיל שרוזן צבי למד במשך שנים בישיבה מסויימת. אך יחסו לתורה ולחז"ל (כפי שמשתמע מההבאות במאמר הביקורת שהועלה לכאן) מוכיח שהוא לא 'למד' או שאין זו 'ישיבה'.
ישבב הסופר כתב:אתה ככה"נ לא מכיר את עולמם כלל וכלל.
זו לא בעיה של לוגיקה, אני סמוך ובטוח שאם מאן דהוא היה מעלה טיעון דומה על (דוגמא אחת מני רבות) ישראל סגל וישיבת פוניבז' היה הכותב מצביע על הפגם בטיעון תומ"י, אלא שיש נושאים בהם הוא מקיים דכמה דמשכחת ביה דרוש ביההחוזר כתב:לייבעדיג יענקל כתב:רמת הלוגיקה בדבריך די מפתיעה. כך גם לגבי הטיעון שמעשיה של אליאור "מלמדים" על איכות מעשיהם של חוקרים אחרים. האם נוכל להסיק מהמקרה של "רופא חולי כל בשר" לגבי רמת העריכה של הסידור כולו?
ברזילי כתב:זו לא בעיה של לוגיקה, אני סמוך ובטוח שאם מאן דהוא היה מעלה טיעון דומה על (דוגמא אחת מני רבות) ישראל סגל וישיבת פוניבז' היה הכותב מצביע על הפגם בטיעון תומ"י, אלא שיש נושאים בהם הוא מקיים דכמה דמשכחת ביה דרוש ביההחוזר כתב:לייבעדיג יענקל כתב:רמת הלוגיקה בדבריך די מפתיעה. כך גם לגבי הטיעון שמעשיה של אליאור "מלמדים" על איכות מעשיהם של חוקרים אחרים. האם נוכל להסיק מהמקרה של "רופא חולי כל בשר" לגבי רמת העריכה של הסידור כולו?
סגן אלוף כתב:אם היו מעלים לומדים מר' שמואל רוזובסקי על ישיבת פוניבז' הטענה היתה שרירה וקיימת, וכך גם מרחל אליאור על חוקרי המיסטיקה באוניברסיטה העברית.
החוזר כתב:סגן אלוף כתב:אם היו מעלים לומדים מר' שמואל רוזובסקי על ישיבת פוניבז' הטענה היתה שרירה וקיימת, וכך גם מרחל אליאור על חוקרי המיסטיקה באוניברסיטה העברית.
אין בית המדרש בלא חידוש, והיום למדנו שניים:
א. מחקר התלמוד נעשה ע"י חוקרי המיסטיקה באוניברסיטה העברית.
ב. מעמדה של אליאור בעולם האקדמי דומה למעמדו של הגר"ש רוזובסקי בעולם הלמדנות. אין זו השערה פרועה שהכותב מכיר את שני העולמות באותה מידה (כלומר, איננו מכיר). יש לי דוגמה הולמת להשוואה, אבל מטעמי תקינות פוליטית אצטרך להתאפק.
[בהזדמנות זו. לפני כחודש יצא ספרה החדש של אליאור בהוצאת כרמל, "ישראל בעל־שם־טוב ובני דורו ", המחזיק כאלף וחמש עמודים צפופים וגדושים בשני כרכים. כבר נשמע קול עמיתיה הלועגים למשבתה.]
איש רגיל כתב:ישבב הסופר כתב:אתה ככה"נ לא מכיר את עולמם כלל וכלל.
זה כלל לא בושה.
החוזר כתב:או שהוא שנה ופירש.
רמת הלוגיקה בדבריך די מפתיעה. כך גם לגבי הטיעון שמעשיה של אליאור "מלמדים" על איכות מעשיהם של חוקרים אחרים. האם נוכל להסיק מהמקרה של "רופא חולי כל בשר" לגבי רמת העריכה של הסידור כולו?
מה שנכון נכון כתב:אליאור וליבס אינם חוקרי תלמוד, אבל אם כבר דנים בחוקרים מתחומים אלו, יש מאמר של יצחק רפאל ובו מציין כמה טעויות בהבנת הגמרא אצל רבם גרשום שלום.
גם זו לטובה כתב:אני חושב שצריך לדון לא רק בטעיות, אלא האם ליושבי ביהמ"ד יש תועלת מעיון בדברי החוקרים?
לייבעדיג יענקל כתב:במאמר 'ספר שבילי ירושלים המיוחס לר"י חיילו - מזויף' מצטט גרשם שלום מתוך הקדמת רש"ט גאון לחיבורו כתר שם טוב את הביטוי 'אמה טרקסין' והוא מעיר 'כנראה נשתבש שם המקום ואולי צ"ל קרקשין', והגדיל לעשות וצירף תעתיק לועזי לשם המקום
יורה_דעות כתב:נזדמן לידי מאמר של אליעזר קררי, בנושא 'הספר איוב' (בית מקרא נא' תשלב' עמ' 427), הוא אמנם לא היה חוקר תלמוד, אבל הטעות הזכירה לי את המעשה באליאור וחולדה ובור.
הוא כותב: "אציין כי בדרך כלל התייחסו חכמי התלמוד הבבלי יחס שלילי אל הספר איוב, כדוגמא ליחס המוזר הזה אביא את הכתוב בב"ב טז' ב' "איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל". ע"כ.
משפט זה אינו אלא ציטוט מתוך דברי אליהוא (איוב לד' לה'). והגמרא מביאתו דוקא כדי להעיר עליו "מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו", דהיינו, לא משום שאיוב לא היה חכם, אלא שמתוך צער אמר דבר שאינו חכמה. בשלמא שאינו מבין דברי התלמוד, אבל לכל הפחות את הספר שהוא אמור לחקור היה לו להכיר..
מה שנכון נכון כתב:לייבעדיג יענקל כתב:במאמר 'ספר שבילי ירושלים המיוחס לר"י חיילו - מזויף' מצטט גרשם שלום מתוך הקדמת רש"ט גאון לחיבורו כתר שם טוב את הביטוי 'אמה טרקסין' והוא מעיר 'כנראה נשתבש שם המקום ואולי צ"ל קרקשין', והגדיל לעשות וצירף תעתיק לועזי לשם המקום
יש לציין שבמאסף של השנה שלאחריה עמד ג"ש על טעותו וכתב שאי"צ להגיה.
מה שנכון נכון כתב:אכן לא יאמן.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 164 אורחים