והוקע אותם - האברבנאל, המתרגם וחכמי הקראים

[לייבעדיג יענקל]

נתבקשתי לברר
עה"פ (במדבר כה, ד) 'קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל' כתב האברבנאל:

המתרגם פירשו שיקח את כל ראשי העם אותם שחטאו והיו חייבים בדבר ההוא ויתלה אותם על עץ בפרהסיא. וחכמי הקראים אמרו קח את כל ראשי העם שיקח עמו הראשים כדי לעשות משפט בנצמדים. ופרשו והוקע אותם מוסב לנצמדים.

והדברים מפליאים, הפירוש השני נמצא כבר בדברי חז"ל בסנהדרין (לה, א) "קח את כל ראשי העם - אם העם חטאו ראשי העם מה חטאו, אמר רב יהודה אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: חלק להם בתי דינין", וכ"ה בירושלמי סנהדרין (פ"י ה"ב) ובספרי (פיס' קלא) וכ"ה שי' ר"נ בתנחומא ישן (פר' בלק סי' כח, אך דעת ר"י שם היא כפירוש הראשון), וכן מבואר בכל התרגומים (ת"א תי"ר והמיוחס ליונתן) וברש"י רשב"ם ראב"ע ובמפרשים נוספים. ואם כן איפוא, מה פשר היחוס לחכמי הקראים?
תו צ"ב, איך ראה האברבנאל את הפירוש הראשון במתרגם, הרי פשטות לשון אונקלוס מורה כפירוש השני, וכ"כ רבינו בחיי: "קח את כל ראשי העם והוקע אותם - אין צווי זה להמית ראשי העם, אלא הנצמדים במעמד הראשים, וזהו שתרגם אונקלוס: ודון וקטול דחייב קטול, ולא תרגם וקטול יתהון".

[אמסטרדם]

[ואני מתקשה להבין הלשון "חכמי" הקראים].

[לייבעדיג יענקל]

לשון זה נמצא עוד ה' פעמים באברבנאל (כך מעיד הגאון בר אילן). בכל המקומות הללו הוא מתפלמס עם פירושם. (האם הקראים גרועים מ'חכמי או"ה' הנזכרים בגמ' לרוב?)

[אמסטרדם]

לשון זה נמצא עוד ה' פעמים באברבנאל (כך מעיד הגאון בר אילן). בכל המקומות הללו הוא מתפלמס עם פירושם. (האם הקראים גרועים מ'חכמי או"ה' הנזכרים בגמ' לרוב?)

אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות.
[ואגב שבאגב: נזכרתי במה שדנים הפוסקים אם מברכים על ישראל חכם בחכמות העולם ברוך שחלק מחכמתו ליראיו/בשר ודם].
כתבתי בקטנות כי אני לא רוצה להסיט האשכול משאלתו של יענקל הבוחר בחיים.

[בקרו טלה]

נתבקשתי לברר
עה"פ (במדבר כה, ד) 'קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל' כתב האברבנאל:

המתרגם פירשו שיקח את כל ראשי העם אותם שחטאו והיו חייבים בדבר ההוא ויתלה אותם על עץ בפרהסיא. וחכמי הקראים אמרו קח את כל ראשי העם שיקח עמו הראשים כדי לעשות משפט בנצמדים. ופרשו והוקע אותם מוסב לנצמדים.

והדברים מפליאים, הפירוש השני נמצא כבר בדברי חז"ל בסנהדרין (לה, א) "קח את כל ראשי העם - אם העם חטאו ראשי העם מה חטאו, אמר רב יהודה אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: חלק להם בתי דינין", וכ"ה בירושלמי סנהדרין (פ"י ה"ב) ובספרי (פיס' קלא) וכ"ה שי' ר"נ בתנחומא ישן (פר' בלק סי' כח, אך דעת ר"י שם היא כפירוש הראשון), וכן מבואר בכל התרגומים (ת"א תי"ר והמיוחס ליונתן) וברש"י רשב"ם ראב"ע ובמפרשים נוספים. ואם כן איפוא, מה פשר היחוס לחכמי הקראים?
תו צ"ב, איך ראה האברבנאל את הפירוש הראשון במתרגם, הרי פשטות לשון אונקלוס מורה כפירוש השני, וכ"כ רבינו בחיי: "קח את כל ראשי העם והוקע אותם - אין צווי זה להמית ראשי העם, אלא הנצמדים במעמד הראשים, וזהו שתרגם אונקלוס: ודון וקטול דחייב קטול, ולא תרגם וקטול יתהון".

עי' בדברי חפץ לר' אהרן די טולידו שאלוניקי תקנ"ח

[לייבעדיג יענקל]

בקרו טלה, יישר כח גדול מאוד.
העירני הרב המופלא 'מה שנכון נכון' שבת"א כתוב רק 'ודון' ואין מבואר בפירוש שראשי העם ידונו, והאברבנאל הבין שהכוונה שמשה ידון מי מתוך ראשי העם 'חייב קטול'. וכן מדוייק בלשון האברבנאל 'המתרגם פירשו שיקח את כל ראשי העם אותם שחטאו והיו חייבים בדבר ההוא '. ואף שיתכן להוכיח מהכתוב ומהתרגום שלא כהבנה זו, בכ"ז יש בזה יישוב לשאלה כיצד ראה זאת האברבנאל בתרגום.
(אגב, מי יודע מי הם 'חכמי הקראים' שהאברבנאל דן בדבריהם?)

[ברזילי]

אפשר שהביא בדווקא את דברי הקראים לענין ההמשך, כלומר לפרש מהי הוקעה: "וחכמי הקראים אמרו את את כל ראשי העם שיקח עמו הראשים כדי לעשות משפט בנצמדים. ופרשו והוקע אותם מוסב לנצמדים. והטעם שיחפור בארץ ויכניסם שם עד חצי גופם וכן היו המוקעים בני רצפה", כי להלן הוא מציע פירוש שלישי במושג זה כדי לבאר איפה נתקיים הציווי

[שש משזר]

לולי דמסתפינא, הוי אמינא בכוונת האברבנאל. שבשונה מגמ' שישנו מח' בפי' הכתוב, הרי הקראים החליטו שהפי' הוא רק כדעתם הם. וע"ז יצא חוצץ בבחינת עם עיקש תתפתל, על אף שדעה זו הוצעה כבר בגמ'. בגמ' לא הכריעו הדבר, והוא מח' כבשא"מ, הקראים אמרו להחליט שהפי' הוא אך ורק כדעתם. והנלענ"ד כתבתי.