רוח הקודש בבית מדרשו של הדברי חיים?

[איש_ספר]

ראה זה פלא:

בתשו' גינת ורדים ח"א כלל ב' סי' יג, מביא המחבר מהר"א הלוי, דברי חכ"א המשיג על דבריו (המבוארים לעיל מיניה) שיש להקפיד בכתיבת השם כסדרו (גם בס"ת שאין בו דין של כתיבה על הסדר), והמחבר משיב עליו.

הגינת ורדים השמיט את שמו של החכם המשיג, ולכן אין לנו שום ידיעה מי הוא. וראה בתשו' כסא אליהו לר"ש לנייאדו סי' ג: והרב גו"ר סי' יג הביא בשם רב אחד ואת שמו לא הגיד שחלק עליו.

והנה מצאתי בדברי חיים ח"ב יור"ד סי' קכא שתמה על הגינת ורדים שהצריך כתיבת שם כסדרו וכתב וז"ל:
והנה ראיתי בגינת וורדים או"ח סי י"א שכתב וכו' ותמיה לי טובא וכו' לכן אם כי היה גאון עולם ומאוד הרבה בשבחו בספר שם הגדולים, גם כל גדולי הספרדים מביאים ומחבבים דבריו, הגט פשוט והברכי יוסף. מ"מ בכאן לא זכיתי להבין דבריו. וגם בדורו חלק עליו גדול הדור יעו"ש.

במהדורה החדשה ציינו המהדירים לסי' יג שם אכן חלק עליו חכ"א וכאמור.

ואני תמה, מנין לו לדברי חיים זהותו של החכם עד שקורא לו גדול הדור?

קשה לומר שכוונתו שהשיג עליו גדול הדור במקום אחר ולא בספרו, שכן לא מצאנו שום תשובה לחכם בדורו שהשיג עליו, ולשונו "יעוין שם" משמע בבירור שכוונתו לדברים הבאים בספר גינת ורדים.

[תוך כדי דיבור]

ראה זה פלא:

בתשו' גינת ורדים ח"א כלל ב' סי' יג, מביא [...]

והנה מצאתי בדברי חיים ח"ב יור"ד סי' קכא שתמה על הגינת ורדים שהצריך כתיבת שם כסדרו וכתב וז"ל:
והנה ראיתי בגינת וורדים או"ח סי י"א

כל המר"מ בדברי חיים שם הם מהמהדירים, אבל מתוכן דבריו מבורר שהוא אכן מתייחס לשני סימנים נפרדים בגינת וורדים: תחילה לסי' י"א, שם (דייקא) הדו"ד בעניין בן קמצר והזוה"ק - במכתב שנשלח "אל הרב הכולל כמה"ר יעקב פראג'י נר"ו בנא אמון" - ותיכף בנשימה אחת (אחר היעוי"ש) מתייחס גם לסי' י"ג, ולמש"כ שם (דייקא) בדעת הרדב"ז והפוסקים אי מהני תיקון הה"א וכו'.

אם כן אולי הבין שגם החכם שבסי' י"ג הוא החכם שבסי' י"א (וסי' י'). שהרי שניהם בעניין כתיבת ה"א.

[איש_ספר]

יש"כ.

דבריך טעונים תיקון.

וכך סדר הדברים בתשו' גינת ורדים:

א. בסי' י' תשובת ר"י פראג'י עמש"כ בספר מצת שימורים שע"פ הזוה"ק יש לכתוב שם הוי"ה באופן מסוים (עי"ש), שלדעתו אין לזה סמך מהזוהר, ודברי הזוהר יש לפרש שבא לומר שיש לכתוב את השם כסדרו, ותו לא.
ב. בסי' יא, מענה הגו"ר אלא הרי"פ, שברור שכוונת הזוהר למש"כ במצת שימורים, דאילו לענין שצריך לכתוב השם כסדרן, דין זה פשוט לכל(!)
סי' יב, תשו' הגו"ר על מעשה שהיה, ושם בתוך דבריו כותב שיש לכתוב את השם כסדרו ומביא ראיה לזה מהש"ס וגם מהזוהר (למרות שבסי' הקודם כ' שהזוהר לא מתפרש ע"ז!)
סי' יג, מכתב לחכ"א, אותו מצטט הגו"ר ומשיב עליו, תורף דברי החכם, שגם דברי הזוהר שיש לכתוב את השם כסדרו, אי"ז אלא לכתחילה, ועוד הביא ראיות מדברי ראשונים שלא חשו כלל לכתיבת השם כסדרו.

לכן הרי"פ אינו שייך לענין כלל, שהוא לא פקפק שיש לכתוב את השם כסדרו, ומי שפקפק זה רק אותו חכם עלום שבסי' יג.

ואם כדבריך צ"ל שהדברי חיים טעה (אחה"מ) בתרתי, טעה לחשוב שהרי"פ בסי' י מפקפק על כל דין כסדרן בשם, וטעה שהוא הנמען בסי' יג. וזה קצת קשה.
(וגם אז זה מפתיע שהדברי חיים יכתיר אותו כגדול הדור!)

----
לעצם הענין הייתי מחפש את דברי החכם העלום בכתבי מהר"ם חביב. בתשובותיו שיצאו ע"י מכון חכמת שלמה, ובתשובות כת"י האצורות במכון אהבת שלום.
למישהו יש בהישג יד את תשו' מהרמב"ח של חכמת שלמה ויכול לבדוק אם יש שם תשובה בענין כתיבת השם כסדרו?