הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ב' מאי 05, 2014 1:10 am
אגב דאיירינן ב'נעלם' אכתוב כאן בס"ד ביאור הגון לדברי הרוקח בפירושו לברכת אהבת עולם (פירושי סידור התפילה לרוקח מהדו' ר"מ ורי"א הרשלר עמוד תנא):
"כל א"ב בברכה זו, ונעלם ז', כנגד ז' אהבות שצריך לאהוב הקדוש ברוך הוא יותר מהם, ואלו הן: אהבת אשה א', אהבת בניו ובנותיו ב', אהבת ממון ג', אהבת ימים ד', אהבת מטעמים ה', אהבת רעהו ו', אהבת ממון ז', או בניו ובנותיו חשוב ב' הרי ז', לכך אין ז' באהבה רבה ובאהבת עולם. כל הירא את דבר ה' אינו חושש לא באהבת אשתו ולא בשעשועי ילדיו, כי אם ברשפי אש שלהבת שמים, והוא ילונו בעמלו מתת אלהים הוא".
בהערה 36 העיר שם המהדיר על 'אהבת ממון ז'': "צ"ב דכבר מנה אותו, וראה בסודות התפילה: בהמון, ובסידור ר' הירץ: אהבת המון ממון". אודות קונטרסי סודות התפילה ויחסם לפירוש הסידור של הרוקח יש להאריך (החוקרים נתבלבלו מאוד בזה, ור' שמחה עמנואל בירר את הדברים כשמלה), ובכל אופן לעניינו נוגע שהגירסא 'אהבת בהמון' נכונה, וכ"כ בפירוש הרוקח שבכ"י מוסקבה 511 (שר"מ ורי"א הרשלר לא הכירוהו בכלל, ויש לתקן ולהשלים הרבה מאוד על פיו [הרב אהרן אייזנבך השקיע בזה הרבה מאוד, וכבר נערכה מהדורה חדשה עד סוף תפילת ערבית של חול, אך לדאבון לב זה למעלה משנה הפרוייקט תקוע היות ש'תם הכסף']). יתכן שגם בכ"י מוסקבה 614 כתוב 'בהמון' אך אינני זוכר כעת (כ"י זה מכונה אצל הר' הרשלר 'כ"י פילדפיא' וברשותו היה צילום רק עד לאחר שמו"ע של שחרית, אך ב"ה לפנינו עומד גם המשך הכ"י ובו רוב רובו של הפירוש).
מעתיק כ"י מוס' 511 כבר נתקשה בהבנת 'אהבת בהמון' וכתב בזה"ל: "נלע"ד בהמתו, אבל נראה יותר אהבת אביו ואמו. חיים ב"ר ברכיה ישראל זלה"ה ז"ל הסופר". והדברים דחוקים ותמוהים, האם דיבר הרוקח על אהבת חיית מחמד? (גם ר' הירץ ש"ץ הרגיש בקושי, ולא עלתה ארוכה.)
אך באמת צריך להבין גם מדוע מנה הרוקח ז' אהבות אלו? הרי ניתן להזכיר את כל עניני העוה"ז והאהבה אליהם? ונראה שכוונת הרוקח היא למנות רק אהבות גשמיות שנזכרו בתנ"ך:
אהבת אשה - 'נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים', 'ראה חיים עם אשה אשר אהבת'.
אהבת בניו ובנותיו - 'חושך שבטו שונא בו ואוהבו שחרו מוסר'.
אהבת ממון - 'אוהב כסף לא ישבע כסף'.
אהבת ימים - 'אוהב ימים לראות טוב'.
אהבת מטעמים - 'ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי'.
אהבת רעהו - 'ואהבת לרעך כמוך', 'איש רעים להתרועע ויש אוהב דבק מאח'.
ומעתה יתברר לנו שב'אהבת בהמון' הכוונה ל'ומי אוהב בהמון לו תבואה', וכביאור הראב"ע: "קנות עבדים ושפחות ושמשים רבים, והענין שיאהב להיות המון לפניו". (לפי רש"י הכוונה לאהבת ממון, ואפשר שמחמת פירש"י כתב הרוקח 'או בניו ובנותיו חשוב ב''.)
ואכן שאר לשונות אהבה שבתנ"ך מכוונות רק אל הקב"ה, ואהבות גשמיות לא נזכרו אלא ז' אלו בלבד (ואין להקשות מ'אהבתי את אדוני', כיון שאין אהבה זו מצויה כלל, וגם אין דין עבד עברי נוהג בזמנינו, ולא היה לרוקח צורך להזהיר על ביטול אהבה זו).