מצורף בזה מאמרו הנפלא של הרב יצחק ישעי' וייס שליט"א, אב"ד נוה אחיעזר, כפי שהתפרסם זה עתה בקובץ "הערות וביאורים" (גליון א'עז - חג הסוכות תשע"ה):
(מסיבות טכניות צילום כתבי היד לא יועלו במשולב בטקסט, אלא בהודעות נפרדות)
כהקדמה למאמר כתב הרשד"ב לוין דברים אלו: "כשכתב אלי הרב יצחק ישעי' ווייס שליט"א את תוכן ההערה שלפנינו, וראיתי שכתי"ק הגהות אלו נראה מאד זהה לכתי"ק רבינו הזקן, נדהמתי והשתוממתי כשעה חדא, לראות את המקורות הראשונים של עריכת סדור רבינו הזקן – עוד בהיותו בצל קדשו של הרב המגיד ז"ל במעזריטש.
כבר הארכתי להוכיח לעיל (גליון א'עג ע' 136) שרבינו הזקן ערך והדפיס עריכה ראשונה של סידורו – שנים רבות לפני ההוצאה המפורסמת של שקלוב תקס"ג. והבאתי שם (ואח"כ נדפס בספר "שיעורי הלכה למעשה", קה"ת תשע"ד ע' יג ואילך) תצלום כמה דפים של סדורו במהדורה קודמת יותר.
אמנם מעולם לא עלה על דעתי להקדים את העריכה כל כך – עד לתקופת שבתו אצל הרב המגיד במעזריטש, כפי שאנו רואים במאמר שלפנינו.
לכן עודדתי וזרזתי את הרי"י ווייס, שישלים את כתיבת המאמר, על מנת לפרסמו בקובץ שלפנינו. והתודה נתונה לו בזה שנענה לבקשתי."
הגהות כתי"ק בעל התניא על סדור המגיד ממעזריטש
סידור האריז"ל בכתב יד, שהיה ברשות מרן הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זצ"ל והתפלל בו, [- להלן בקיצור 'סידור המגיד'], תוקן והוגה לפי המסורת על ידי הרב הקדוש רבי ישראל זי"ע המגיד מקאזניץ. כפי שמספר בעל שיח שרפי קודש בספרו שפתי קודש (לודז תרפ"ט) אות ז'), ששמע מפי הרבני המופלג החסיד מו"ה רבי משה הכהן מקאזניץ (חתן רבי ישכר מקאזניץ בן רבי משה מקאזניץ בן המגיד מקאזניץ זי"ע, המו"ל של ספרי הצדיקים לבית קאזניץ ושאר ספרים), שכשנכנס הרב המגיד מקאזניץ ז"ל לראשונה להרב המגיד הגדול ז"ל, עמד אז אצלו תלמידו הגה"ק בעל הש"ע והתניא ז"ל, ואמר המגיד לתלמידו הגה"ק הנ"ל: "תודה לה' כי הזמין לי אברך שיגיה לי את הסידור האר"י ז"ל שיש לי בכתב יד". וישב שם הרב המגיד [מקאזניץ] י"ב שבועות והגיה את הסידור. עכ"ד הנוגעים לענינינו.
משמעות הגהת סידור האר"י
כדי שנבין את המושג והקושי במציאת 'אברך שיגיה לי', עלינו לזכור, כי בתורת 'הקבלה' אנו עוסקים, והכלל הראשון במושג 'קבלה' הוא מה שקיבלנו, וכשאנו אומרים 'קבלת האר"י' המשמעות היא מה שקיבלנו בלא לשנות אות. ולכן הקפידו המעתיקים הדייקנים של תורת האריז"ל, והיו מאות רבות כאילו בטרם הועלו הספרים לדפוס, שלא לשנות אפילו אות ממה שמצאו בספרים שלפניהם, ואף במקום שהיה ברור להם שנפל בו שיבוש, ואפילו שגיאה גסה תוך כדי העתקה.
מאידך, לצורך לימוד והבנת הנכתב בספר, היה צורך לתקן ולנפות את כל השיבושים שנמצאו בספרים. אולם כאמור תיקונים והגהות אלו לא ניתן לעשותם מהשערה, אלא אם כן הוקדם להם 'נראה לי לתקן' וכדומה, מה שכבר פגם בהיות הספר 'על פי קבלה'. לכן היה צורך בהשוואה להעתקים אחרים של אותו הספר, ואף להשוות את הדברים למובא בעניין במקורות אחרים בשם האריז"ל. כי כידוע היו מספר עורכים לתורת האריז"ל שהועלתה על הכתב על ידי רבי חיים ויטאל וחביריו, והמפורסמים בהם שכתבי יד של העתקי עריכותיהם פשטו באירופה, הם: הרמ"ע מפאנו, היש"ר מקאנדיאה, רבי נתן שפירא, רבי יעקב צמח, רבי מאיר פאפירש, הרמ"ז והמשנת חסידים ועוד. וכידוע כל אחד מהם סידר בסדר ובאופן שונה את אותם הדברים שנכתבו ע"י הגרח"ו וחביריו. לכן רק מי שהיה בקי בכל כתבים אלו, וידע להבין שבסידור שלפנינו נפל שיבוש, וזכר וידע כיצד מופיע הדבר במקומות המקבילים בכתבי יד אחרים, מוסמך לתקן ולרשום על גליונות הסידור את הנוסח המדוייק והנכון.
המגיד מקאזניץ למד שמונה מאות ספרי קבלה לפני בואו למעזריטש
מפורסם מה שהעיד הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה זצ"ל (תולדות אדם, שבת חנוכה ד"ה ויכר): שאמרו על הרב המגיד הקדוש זצלה"ה זי"ע מקאזניץ, שקודם שנסע להרב המגיד הגדול זצ"ל זי"ע ממעזריטש, למד מקודם שמונה מאות ספרי קבלה, ואחר כל זאת כשבא להמגיד הקדוש זצ"ל ראה שלא התחיל עדיין ללמוד מאומה. – לכן מובן מדוע שמח בו המגיד הגדול, שמצא אותו בקי בשמונה מאות ספרי קבלה, ולכן הוא ה'אברך שיגיה לי את הסידור האר"י ז"ל שיש לי בכתב יד'.
הגהות המגיד מקאזניץ על סידור המגיד
ואכן לאורך כל דפי סידור המגיד, שכידוע עבר בירושה לבנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, ואחריו מדור לדור אצל אדמור"י בית רוזין, בן אחר בן, עד לאדמו"ר רבי נחום דובער פרידמאן זצ"ל, וכיום נמצא בידים פרטיות. מופיעים עשרות רבות של תיקונים והוספות, בכתב יד קדשו הידוע של הרה"ק המגיד מקאזניץ זי"ע.
הגהות הרב בעל התניא על סידור המגיד
אולם יש בסידור המגיד גם הגהות שנכתבו בצורת כתב אחר עם דיו שחור יותר, שלא נודע בקבלה מי כתבם. מכיון שבסיפור הנ"ל מוזכר הרב בעל התניא כמי שהמגיד הגדול דיבר עמו בענייני הגהת הסידור, בדקנו וערכנו השוואה בין צורת כתב זו לצילומי כתבי יד הרב בעל התניא, ונמצא שאכן הכתב האחר שבסידור המגיד דומה להפליא לכתב ידו של הגה"ק בעל התניא זי"ע. וכפי שגם כתב המומחה הגדול לכתבי ידו של הרב בעל התניא, הגה"ח שלום דובער לוין שליט"א הספרן הראשי של ספרית חב"ד.
מסתבר שהמגיד הגדול סמך על תלמידו הרב בעל התניא, שיתעסק בהגהת הסידור, כשם שסמך עליו ובחר והפציר בו לערוך את שלחן ערוך הרב. ואכן עסק הרב בעל התניא בהגהת הסידור במקומות אלו. ולכן הביע המגיד הגדול את שמחתו על מציאת מגיה נוסף לסידור, דווקא בפני הרב בעל התניא. וכאמור, מרבית מלאכת ההגהה של סידור המגיד הושלמה על ידי הרב המגיד מקאזניץ זצ"ל.
וראוי לציין, שחלק מההגהות של הרב בעל התניא הם השלמות מספר משנת חסידים, אשר בספריו ומאמריו אכן ניכרת הזיקה המיוחדת שלו לספר הקדוש הזה, וכ"כ נכדו הגה"ק בעל צמח צדק ז"ל בספרו פסקי דינים (יו"ד סי' קט"ז): "אמנם דודי זקני הגרי"ל ז"ל (אחי אדה"ז) אמר לי בשם רבינו הגאון (אדה"ז) שהקפיד ביותר על ענין שלא יהיה שם כלה כשם חמותה, יותר מעל שמו כשם אחיו, משום שזה נתבאר בספר משנת חסידים, והמשנת חסידים לא העתיק רק דברי רבינו האריז"ל, ואם כן מסתמא ראה דבר זה בכתבי האריז"ל".
סידור המגיד כבסיס לסידור הרב בעל התניא
מלבד גילוי תיקונים והגהות אלו שנכתבו בכתב יד קדשו של הרב בעל התניא בסידור המגיד, נמצאו גם השוואות מפתיעות בין דברים יחודיים המצויים רק בסידור הרב בעל התניא, שעד עתה לא היה ידוע להם חבר במקום אחר, וכעת גילינו מקבילות להם בכתב היד של סידור המגיד שלפנינו, מה שמוכיח גם הוא שסידור זה היה למראה עיני הרב בעל התניא בהיותו אצל רבו המגיד הגדול, והוא אשר שימש כאחד מעמודי התווך לעריכת סידור הרב, והיה בראש הרשימה של שישים סידורים שעל פיהם תיקן הסידור (לפי מסורת חב"ד המובא בספר בית רבי (א, כז הע' א) בשם הצמח צדק).
לפעמים יש השוואות מפתיעות בלשונות הכתב, כגון בסדר כפרות מופיעים בסידור המגיד הלשונות המובאות בסדר כפרות שבסידור הרב, באופן שנראה שאדה"ז כתב הדברים מתוך סידור זה, כשהוא מעתיק את החלק המעשי כמעט אות באות, תוך השמטת ההסברים הקבליים שבסידור המגיד, עד כדי כך שנראה שבעקבות סידור זה, אף שינה משוחטי'ם לשוחטי'ן בשורה אחת. מאחר שלא מצאנו כנוסח המדויק הזה בשאר המקורות בכתבי האר"י ובסידוריו.
גם תיאור סידור הקערה שבסידור הרב, אף שלכאורה זהה ללשון המשנת חסידים, הושמטה ממנו רשימת מרכיבי החרוסת הנזכרת שם: 'העשוי מתפוחים ואגסים וקדה וקנמון', וב'פרדס חב"ד' (ח' עמ' 105) הסיק בצ"ע למה השמיט הרב פרט נחוץ זה בסידורו שנכתב להלכה למעשה. אך בעיון בסידור המגיד שלפנינו, מתברר שגם הוא העתיק דברי המשנת חסידים, וכבר הוא השמיט את מרכיבי החרוסת. ובעקבותיו השמיט אותם הרב.
מלבד זאת נוסחאות מיוחדות המצויות בסידור התניא, שאינם מופיעים בדיוק כנוסחת התניא בסידורים נוספים, מצויים בסידור המגיד שלפנינו. ונציין דוגמאות בודדות שזכינו להם לעת עתה.
הנוסח היחודי בברכת אתה קדוש של הימים הנוראים "והרשעה כולה בעשן תכלה", שכתב בסידור רבינו הזקן עם הערות וציונים (רסקין, ע' תקטו): 'בכל הסידורים שראיתי, (סדר רב עמרם רס"ג, סידורי האריז"ל) הנוסח הוא וכל הרשעה כלה בעשן תכלה. ובשדי חמד (אסיפת דינים מע' ראש השנה ג, א - כרך ו' ע' א'תז בהוצאת קה"ת) מביא דברי הפוסקים שיישבו הנוסח מלוך על כל העולם כולו . . על יסוד הנוסח "וכל הרשעה כולה בעשן תכלה". והוא מפקפק לומר דערבך ערבא צריך. ובאוצר מנהגי חב"ד (תשרי, ע' סו) רצה לומר שנוסחת רבינו כאן נסמך על הכרעתו שם, שאין לכפול 'כל' בדבר אחד. ובסידור המגיד כתב: וכל הרשעה, סמא"ל. בס' ח"ה [=תמדת הימים] גרס והרשעה כלה בעשן כו'. - וכמדומה שזה איזכור יחיד של החמדת הימים בסידור המגיד, ואכמ"ל.
לא מסתבר שהרב היה קובע גירסא יחודית, נגד כל הסידורים על סמך החמדת הימים, לו לא ראה בכתב היד סידור המגיד שלפנינו, שהחשיב וציין לגירסא זו.
וכמו כן נמצא כאן באופן בלעדי בסידור המגיד, מקור טהור לנוסח סידור הרב ומנהג חב"ד לומר פסוק "קולי שמעה כחסדך" (תהילים קיט) בראש פסוקי קר"ע שט"ן לפני תקיעת שופר, במקום הפסוק 'קולי שמעת אל תעלם' (איכה ג) שבכל סידורי האריז"ל. שכידוע לא נמצא עד היום, אף אחר חיפוש גדול בכל ספרי דפוס וכ"י, מקור לשינוי זה בסידור הרב (ראה סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' תקכה), וכעת מתברר שנמצא שינוי זה כבר בסידור המגיד (אמנם בטעות נכתב בסידור המגיד 'קולי שמעת כחסדך', ולא 'קולי שמעה' כבמקרא. [ולא תוקן, כי כאמור לא הגיהו מסברה אף שיבוש ברור]. וראה סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות שם). וברור שעל פיו קבע הרב את אמירת פסוק זה, במקום הפסוק המופיע בכל יתר המקורות.
בנוסף לאלו ישנם עשרות ואולי מאות השוואות לסידור המגיד, אלא שנמצא להם חבר במקור נוסף, לעיתים בשינוי סגנון, לדוגמה: "ממרום ילמדו עליו ועלינו", שאינו מצוי בשלימות אלא בסידור רבי שבתי מראשקוב.
לעת עתה, עקב מגבלות שונות, זכינו לחשוף רק את הגילויים הללו, וברור שבעתיד ידרש מחקר דקדקני ומקיף של סידור המגיד, וההגהות השונות שנכתבו עליו, שיחשוף עד כמה היה סידור המגיד מאבני היסוד של סידור הרב בעל התניא.