והעיר עליו כמה אחרונים (חיי"א, כמדומני גם פמ"ג ומן הסתם עוד) שאין זה טעם מספיק לפטור את הבגדים מציצית, שהרי כל זה בא ממדרש אבכיר המובא ברוקח ועוד, וכן מספר העיטור, שרק ציינו שכך נוהגים להתעטף (מכמה מקורות קדומים, כגון ספר או"ז, נראה שנהגו כך להתעטף כל הזמן, ולא רק בשעת העיטוף כפי שהציע בעל התרוה"ד [אין כוונתי לומר שהוא לא ידע עליהם, אלא רק שבפועל נהגו אחרת]).
אמנם שתי הערות על עניין זה.
ראשית, כבר קדם המהר"ם מינץ את הרמ"א בטענה שכזאת בתשובתו סי' קי: "מכל אילו ראיות איפכא דכל מלבוש שיש ד' כנפו', ב' לפניו וב' לאחריו, שהוא חייב בציצית". אמנם זה לא הופך את זה למקור ברור לפטור בדין שכזה, אבל מידי חובת הערה קלה לא יצאנו מבלי לכתוב זאת.
שנית, ועיקר, לכאורה יש גם יש מקור לדבר בדברי הירושלמי שהובא בכמה ראשונים - ראבי"ה הל' לולב סי' תרפג וסי' תרצג, או"ז ח"ב סי' שיד אות ג, הגהות מיימוניות הל' ציצית פ"ג אות כ, מרדכי סוכה סי' תשסג. אעתיק מהמקור הראשון בראבי"ה הנ"ל:
גרסינן בירושלמי דפירקין... יודע להתעטף בציצית לוקח לו ציצית לא סוף דבר להתעטף אלא להשליך שתי כנפות לאחוריו ושתי כנפות לפניו ואוחז בציצית כשורה... בשעת קריאת שמע
הנה אנחנו רואים שגדר בסיסי בקיום מצוות הציצית הוא להשליך שתי כנפות לאחוריו ושתי כנפות לפניו, עד כדי כך שגדר זה מסמל את יכולתו של הנער לקיים את המצווה. אולם כאן עולה השאלה מה אנחנו עושים עם לאחוז בציצית כשורה בק"ש, וכי גם זה חלק מהותי מקיום המצווה? ניתן לומר שכן. אינני זוכר כרגע מי, אבל אחד (או יותר) ממוני המצוות שבאשכנז/צרפת, כמדומני הסמ"ק, מונה את המצווה לראות את הציצית בכלל מניין המצוות. ויתכן שלדבריו אף זה יהיה חלק מקיום המצווה. דא עקא שלא מובן איזו חכמה גדולה נדרשת בשביל להחזיק בציצית על מנת לראות אותה ולקיים את המצווה.
אודה למי שיהיו בידיו הערות בנושא.