מיקומה של מסכת ראש השנה בסדר מועד

[מלך שלם]

כידוע נסדרה מסכת ראש השנה לפני מסכת תענית בסדר המשניות, אך בסדר הבבלי והירושלמי נקבעה ללאחר שקלים, בטעמים אפשר לצדד לכאן ולכאן [סדר המועדים וכו'], וכן נראה לדון בזה מד' הגמ ריש תענית תנא מדר"ה קסליק דמשמע כסדר המשניות, ומד' רש"י על אתר היפך, וי"ל, ועוד.

אני מחפש התייחסות מפורשת לזה, ובעיקר אם מדובר על הבדל מהותי או שינויים טכניים [להם יש זכר ממה שבמהדורות הש"ס עצמם יש שהחליפו כסדר המשניות וי"ל].

[צונאמי]

כמדומני שהיה על כך בעלון "מאורות הדף היומי".

[חכם באשי]

במבוא לנוסח המשנה לרי"נ אפשטיין בדקת?

[משה גרוס]

כתב המאירי ריש תענית: "אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת תענית היא מסדר מועד והורגלנו בלמודה אחר מסכת ברכות לסבה אשר הזכרנו בפתיחת זה החבור "

וכתב בריש ר"ה: "אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת ראש השנה אמנם היא מסדר מועד והורגלנו בלמודה אחר מסכת מועד קטן לסבה אשר הזכרנו בפתיחת זה החבור".

ובפתיחה לש"ס, אחרי שביאר שמסכת ברכות היא הראשונה, כתב: "וסמכו אליה מסכת תענית להיות גם היא מבארת דרכי התפלה כמוה בהרבה זמנים כענין זמן עצירת גשמים וזמן הצרות והתעניות וכבר ידעת שעקר הכונה בתעניות הוא התשובה ורוב התפלה אשר הותחל ענינה במסכת ברכות וסמכו אליה אחר זה מסכת מגלה מצד שהתבארו בה קריאות של ספר תורה שבכל השנה ובכללם קריאה שבתעניות ומעמדות שהוזכר ענינם במסכת תענית ואחר זה התחיל במסכת חגיגה וזה שעקר הכונה בסדר מועד הוא לבאר עניני המועדות והזמנים הבאים לעתים קבועים כמו שנרמז במלת עתך ושם מועד מונח עליו לזאת הסבה גם כן והיה בראוי קודם שיכנסו הענינים ההם בגדר הלמוד ובסדרו לבאר הדברים הכלליים לכל יום טוב והם מסכת חגיגה וביצה והיה ראוי להקדים חגיגה לביצה למעלת קרבנות הקדש וסמכו מטעם זה מסכת ביצה למסכת חגיגה וכן מטעם זה גם כן סמכו למסכת ביצה מסכת מועד קטן שעניניו גם כן כלליים אלא שנתאחר להם מצד שאין עניניו כוללים רק שנים מן הימים טובים והם פסח וסוכות ששאר החגים אין בהם חול בנתיים ואחר השלים הביאור בענינים הכלליים יחייב הסדר להתחיל בביאור המועדות הפרטיים ויתחיל בראש השנה על משענת הלשון השגור לבני אדם לקרותו ראש לכל עניני השנה ויסדרם אחר זה רצופים כסדר באים זה אחר זה ראש השנה ואחריו יומא ואחריו סכה ואחריו פסחים ואחריו נשלמו החגים "

[אביגדור]

אאל"ט המקור לסדר המשניות שבידינו הוא מאגרת רש"ג

[אפרקסתא דעניא]

דור"ה מוכיח ממשנת היתר נדרים פורחים באוויר, שחגיגה הייתה אחרונה לסדר מועד מאז ומעולם.

[מלך שלם]

כתב המאירי ריש תענית: "אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת תענית היא מסדר מועד והורגלנו בלמודה אחר מסכת ברכות לסבה אשר הזכרנו בפתיחת זה החבור "

וכתב בריש ר"ה: "אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת ראש השנה אמנם היא מסדר מועד והורגלנו בלמודה אחר מסכת מועד קטן לסבה אשר הזכרנו בפתיחת זה החבור".

ובפתיחה לש"ס, אחרי שביאר שמסכת ברכות היא הראשונה, כתב: "וסמכו אליה מסכת תענית להיות גם היא מבארת דרכי התפלה כמוה בהרבה זמנים כענין זמן עצירת גשמים וזמן הצרות והתעניות וכבר ידעת שעקר הכונה בתעניות הוא התשובה ורוב התפלה אשר הותחל ענינה במסכת ברכות וסמכו אליה אחר זה מסכת מגלה מצד שהתבארו בה קריאות של ספר תורה שבכל השנה ובכללם קריאה שבתעניות ומעמדות שהוזכר ענינם במסכת תענית ואחר זה התחיל במסכת חגיגה וזה שעקר הכונה בסדר מועד הוא לבאר עניני המועדות והזמנים הבאים לעתים קבועים כמו שנרמז במלת עתך ושם מועד מונח עליו לזאת הסבה גם כן והיה בראוי קודם שיכנסו הענינים ההם בגדר הלמוד ובסדרו לבאר הדברים הכלליים לכל יום טוב והם מסכת חגיגה וביצה והיה ראוי להקדים חגיגה לביצה למעלת קרבנות הקדש וסמכו מטעם זה מסכת ביצה למסכת חגיגה וכן מטעם זה גם כן סמכו למסכת ביצה מסכת מועד קטן שעניניו גם כן כלליים אלא שנתאחר להם מצד שאין עניניו כוללים רק שנים מן הימים טובים והם פסח וסוכות ששאר החגים אין בהם חול בנתיים ואחר השלים הביאור בענינים הכלליים יחייב הסדר להתחיל בביאור המועדות הפרטיים ויתחיל בראש השנה על משענת הלשון השגור לבני אדם לקרותו ראש לכל עניני השנה ויסדרם אחר זה רצופים כסדר באים זה אחר זה ראש השנה ואחריו יומא ואחריו סכה ואחריו פסחים ואחריו נשלמו החגים "

המאירי מדבר כמובן על סדר לימודיו, ומציין ששינה אף מסדר לסדר. ובהא לא איירינן [ועכ"פ יש"כ על הבאת הדברים].

[מלך שלם]

במבוא לנוסח המשנה לרי"נ אפשטיין בדקת?

לא מצאתי משהו במפתחות. נלאיתי להתחיל לחפש שם בין הררי החומר המבולגן.

אאל"ט המקור לסדר המשניות שבידינו הוא מאגרת רש"ג

כתבתי הודעה מפורטת ונמחקה לי בטעות.

אכתוב בקצרה:

סדר המשניות הכללי סדרו רבי וכנמצא בגמ' בכמה מקומות וברש"י וכבר עמד בזה תוס' ריש ב"מ.
הסדר של המשניות בתענית ור"ה עיקרו ברור מד' הגמ'. וכן מאיגרת רב שרירא. המדפיסים בגמרא שינו. אפשר להסביר שלא חששו לשנות בספרי הגמרא שעל המשניות ומשא"כ במשנה עצמה וכדקחזינן בכל המהדורות. בטעם השינוי אפשר דפשוט דהוא ע"ס המועדים. אך אפשר לקבל שסדר וטעם אחר היה להם בזה. ולכן אשמח לשמוע על כל התייחסות.

בהמשך אי"ה אכתוב בזה עוד.

[מיללער]

בפשטות מדברי הגמ' תחלת תענית עולה שתענית מיקומה תיכף אחר ראש השנה

[חכם באשי]

מלך שלם,
הספר אינו מבולגן.
הנה לך מעמ' 983-984:

אפ1.jpg (83.16 KiB) נצפה 2924 פעמים

אפ2.jpg (118.44 KiB) נצפה 2924 פעמים

[מלך שלם]

יש"כ.

[שברי לוחות]

כדאי לראות גם ביסוד המשנה ועריכתה להרב ראובן מרגליות, שם הוא מבאר גם את היסוד שסדר המסכתות הוא לפי ריבוי הפרקים, הגדול גדול קודם

[מלך שלם]

כדאי לראות גם ביסוד המשנה ועריכתה להרב ראובן מרגליות, שם הוא מבאר גם את היסוד שסדר המסכתות הוא לפי ריבוי הפרקים, הגדול גדול קודם

ראיתי שם וכן אצל אפשטיין [ויש"כ של חכם באשי על ההפנייה המדוייקת לשם] וכולם נתנבאו בסגנון אחד [והרבה יש לפלפל בדבריהם].

עכ"פ חיפשתי התייחסות לשינויים בבבלי אם טעם עקרוני היה להם, ומשלא נמצא כן בספרים הנ"ל יש להניח שהתפיסה הרווחת היא כפשוטה. ונחזי אנן.