עזרה במציאת מקור בספר 'משה ידבר'

[הקיק]

בס"ד. שלו' שלו'. במכון שלמה אומן מסיימים בימים אלו את ההדרת הספר 'משה ידבר' לר' משה ישראל זצ"ל אב"ד רודוס, בן ה'קול אליהו' ונכד 'משאת משה' ששמו כשמו. יש שם ציטוט מספר שלא הצלחנו למצוא, ונודה לחכמי הפורום אם יסייעונו.
משה ידבר הל' אישות סי' א [ארוך מאוד]. הקטע הזה עוסק בצירופי ספיקות.
...ושוב מצאתי למהרימ"ט ז"ל בראשונות [חלק א] סימן קמ"ט שחולק על מהרשד"ם וכתב דספק דכהן אין ראוי לקרותו ספק בפני עצמו, משום דגדולה חזקה ואחזקתייהו קיימי דכהנים הם, ומה שהקל בה מהרשד"ם אינו אלא בשבויה דרבנן דספק לקולא, וכל שכן בספק ספיקא. וכתב עוד מהרימ"ט שם, דמה שכתב הריב"ש בתשובה סימן צ"ד על כהני הזמן הזה שאין להם כתב יחס שמפני חזקתם לבד נהגו לקרוא בתורה ראשון כו', לא נפקא לן מזה מידי זולת לגבי אחרים, שאין אנחנו חייבים לכבדם ואם זלזלו בהן לא ענשינן להו על פיו כיון שהם בעינינו ספק כהנים, וכמו שכתב הרמב"ם בפרק עשרים מהלכות איסורי ביאה שאין הנבעלת לו לוקה על פיו, אבל לגבי דידיה כיון שהחזיק עצמו בכהן נאמן על עצמו יותר ממאה עדים, יעויין שם. וכיוצא בזה כתב מהר"י הלוי בתשובת ק"ק סימן ו'. והוסיף להביא דלא כמהרשד"ם מההיא דפרק קמא דכתובות [ט, א] האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו כו', מאי קא משמע לן כו', מהו דתימא התם דוודאי קים ליה, אבל הכא מיקם הוא דלא קים ליה, קא משמע לן. ואם איתא לדברי מהרשד"ם דבכהני הזמן הזה שהם אינם יודעים בבירור שכהנים ודאי הם, ואף על פי שבא אחד ואמר כהן אני מכל מקום כיון דאנן בדידן מספקא לן ביה אם אומר אמת או לא הוי זה ספק אחד, ואם איכא בהדיה ספיקא אחרינא כמו בנדון מהרשד"ם אמרינן ספק ספיקא להקל, דאם כן הכא נמי הא איכא ספק ספיקא, דמה שאומר פתח פתוח מצאתי יש להסתפק בו אם הוא אמת או לא, דאפילו אומר כן מפני שאינו בקי, אלא דכל שהוציא מפיו לומר פתח פתוח אף על פי שאנו מסופקים אם אמת הדבר לא חשבינן ליה לספק לגבי נפשיה.

לא הצלחתי למצוא מיהו מהר"י הלוי הזה ומהו 'ק"ק', ואודה למי שיוכל לסייע. הק' יואל

[מה שנכון נכון]

ראה בשו"ת הר"י לבית לוי כלל ה סימן לג ד"ה ואמנם (קרוב לסוף התשובה). אולי כ"ה = כלל ה השתבש לק"ק.
לא כתוב במשה ידבר בתשובת אלא בתשו' = בתשובה.
גם במפתחות משה ידבר מוזכר מהר"י הלוי ע"ש, והכוונה לשו"ת זה המחולק לכללים וסימנים.
[וע"כ נראה שהכוונה לספר הנ"ל ולא לשו"ת מהר"י הלוי סימן לח דף כג ע"ג ד"ה וא"ת. גם הדברים מצד עצמם מתאימים יותר לאמור בשו"ת הר"י לבית הלוי].

[איש_ספר]

ראה בשו"ת הר"י לבית לוי כלל ה סימן לג ד"ה ואמנם (קרוב לסוף התשובה). אולי כ"ה = כלל ה השתבש לק"ק.
לא כתוב במשה ידבר בתשובת אלא בתשו' = בתשובה.
גם במפתחות משה ידבר מוזכר מהר"י הלוי ע"ש, והכוונה לשו"ת זה המחולק לכללים וסימנים.

ויעו"ש גם סו"ס כ"ט (הגעתי לזה דרך אנצ"ת ערך כהן ציון 1099 יעו"ש כל הנידון).
ק"ק הוא כינוי אצל הספרדים לספר בתבנית קטנה, ופתרונו קובץ קטן (וכנראה רצה להפרידו מהר"י הלוי השני)
למשל רש"א אלפנדרי מזכיר תשו' מהר"ם מרוט' ק"ק, וכוונתו למהדורה פלונית שהיא קטנה מהאחרים הגדולים הימנה(איני זוכר איזו...)

[מה שנכון נכון]

לשו"ת הר"י לבית הלוי יש שתי מהדורות. מה שצינתי מקודם הוא להוצאה השניה ונציה שצ"ב, הוצאה זו מחולקת לכללים וסימנים, ובה השתמש בעל משה ידבר לציון תשובה אחרת במהר"י הלוי, ראה בספרו הל' אישות סימן טו"ב דף כב סע"ב. בהלכות אישות סימן א' ציין למהדורה הראשונה של הר"י לבית הלוי שנדפסה בונציה שעד, ואכן בה נמצאים הדברים בסימן ו'. [והם הם הדברים שנדפסו בהוצאה השניה כלל ה סימן לג הנ"ל].
וכדי להבדיל בין שתי המהדורות כתב כאן ק"ק שפירושו קובץ קטן כדברי הרא"ס (וע"ע מקבציאל לד עמ' תקלא), כי המהדורה הראשונה פחותה בכמותה מן השניה. [ראה אוצה"ס ש' 100].

[הקיק]

פלאי פלאים. תודה רבה לרבנים משנ"נ ואי"ס, ושכרכם כפמ"ה.

[הקיק]

להשלמת התמונה - רצ"ב ההקדמה של המחבר עצמו, ר' יעקב ב"ר ישראל לבית הלוי, למהדורה השניה, ובה בפיסקה האחרונה הוא קורא למהדורה הראשונה שהוא עצמו הדפיס עשרים שנה קודם 'קובץ קטן', ומסביר מדוע שינה את סדר התשובות. ושוב תודה למסייעים. הק' יואל

[פרנצויז]

ק"ק הוא כינוי אצל הספרדים לספר בתבנית קטנה, ופתרונו קובץ קטן

וכדי להבדיל בין שתי המהדורות כתב כאן ק"ק שפירושו קובץ קטן כדברי הרא"ס (וע"ע מקבציאל לד עמ' תקלא), כי המהדורה הראשונה פחותה בכמותה מן השניה. [ראה אוצה"ס ש' 100].

הובאו כאן שתי דעות לפירוש "קובץ קטן", א. ספר בתבנית קטנה, ב. ספר עם מספר קטן של דפים.
וראה באשכול אחר
viewtopic.php?f=7&t=27321
בבקשה האם יש מי שיכריע ביניהם? ואולי שניהם צודקים?