קטלוגים של שבוע הספר התורני תשע"ו - למישהו יש?

[עדיאל ברויאר]

.

[א. חיים]

נו, מה יהיה ? ונפשנו יבשה אין כל בלתי אל וגו' עינינו ...

[איש וילנא]

הא לכם קטלוג של אהבת שלום

[הבטחתי]

יישר כח
מהם הספרים החדשים שם?
וכמובן, כמו כל שנה, לא כתוב שם שעות פתיחה, וימי המכירה

[א. חיים]

מה עם מכון ירושלים ? אין מהם קטלוג חדש לכבוד שבוע הספר !?

[שבע]

שבוע הספר של ''אהבת שלום'' - עד יום שישי!

[א. חיים]

קיבלתי הודעה:
שבוע הספר של מכון ירושלים יתחיל בעז"ה בשבוע הבא בכ' סיון.
הקטלוג יחולק בריכוזים החרדים.

[א. חיים]

לעיונכם - קטלוג שבוע הספר של מכון ירושלים.
יש שם חידוש גדול - תשובות הרמב"ם חלק א. אפשר להניח שלחכמי הפורום יהיה מה לומר אודות ספר זה. תקותי היא שיעלו את מחשבותיהם ע"ג הפורום לתועלת כולנו.

[פלגינן]

מסופקני אם לכאלו קטלוגים התכוונו, ובכל זאת, אולי יעזור למישהו.
[קיבלתי גם קטלוג בשם 'אלתר ספרים' ואיני מצליח להעלותו. אפשר לפנות באישי]

[מה שנכון נכון]

ביהמ"ד להלכה בהתישבות.

קטלוג ספרים חודש הספר תשעו.pdf

(3.63 MiB) הורד 806 פעמים

[יעקובי]

חידוש מרענן!

מכון אופק השלים בס"ד את הכרך השלישי בסדרת 'תוספות ר"י הזקן ותלמידו' (עמ"ס שבת), והוא בחנויות.

כרך זה מכיל את החטיבה השניה שבתוספות כ"י גינזבורג עמ"ס שבת, הכוללת את תוספותיו של ר"י שירליאון (פרקים יז-כא), ותוספות ריב"א (לשאר הפרקים האחרונים).

כמו"כ צורפו לכרך גם 'פסקי מהרי"ח' ו'דיני רבינו פרץ' עמ"ס שבת, מתוך כתבי יד.

והכל בעריכה נאה ומוקפדת, בצירוף הערות וביאורים, מבואות ומפתחות, כיד ה' הטובה, לשמחת לב שוחרי תורתם של רבותינו בעלי התוספות זיע"א.

[עדיאל ברויאר]

לעיונכם - קטלוג שבוע הספר של מכון ירושלים.
יש שם חידוש גדול - תשובות הרמב"ם חלק א. אפשר להניח שלחכמי הפורום יהיה מה לומר אודות ספר זה. תקותי היא שיעלו את מחשבותיהם ע"ג הפורום לתועלת כולנו.

נוסח התשובות מבוסס על בלאו, מבלי לבדוק מחדש בכתה"י.
בתשובות שנכתבו בערבית - התרגומים של הרב עזרא קורח, אף הם מבוססים על בלאו. החלקים העבריים בתשובה המקורית מודגשים.

מישהו יודע האם המהדורה החדשה של תוספות טוך קידושין היא גם סוג של תרמית כמו קודמתה (כפי שטען הרדצ"ה, כמדומני) או שהם תיקנו את העוול?

[א. חיים]

לעיונכם - קטלוג שבוע הספר של מכון ירושלים.
יש שם חידוש גדול - תשובות הרמב"ם חלק א. אפשר להניח שלחכמי הפורום יהיה מה לומר אודות ספר זה. תקותי היא שיעלו את מחשבותיהם ע"ג הפורום לתועלת כולנו.

נוסח התשובות מבוסס על בלאו, מבלי לבדוק מחדש בכתה"י.
בתשובות שנכתבו בערבית - התרגומים של הרב עזרא קורח, אף הם מבוססים על בלאו. החלקים העבריים בתשובה המקורית מודגשים.

מישהו יודע האם המהדורה החדשה של תוספות טוך קידושין היא גם סוג של תרמית כמו קודמתה (כפי שטען הרדצ"ה, כמדומני) או שהם תיקנו את העוול?

והם גם מילאו את השוליים בציונים שאינם מענין הספר (כמו שנעשה בשו"ת פאר הדור שבהוצאתם) ?

[עדיאל ברויאר]

חידוש מרענן!

מכון אופק השלים בס"ד את הכרך השלישי בסדרת 'תוספות ר"י הזקן ותלמידו' (עמ"ס שבת), והוא בחנויות.

כרך זה מכיל את החטיבה השניה שבתוספות כ"י גינזבורג עמ"ס שבת, הכוללת את תוספותיו של ר"י שירליאון (פרקים יז-כא), ותוספות ריב"א (לשאר הפרקים האחרונים).

כמו"כ צורפו לכרך גם 'פסקי מהרי"ח' ו'דיני רבינו פרץ' עמ"ס שבת, מתוך כתבי יד.

והכל בעריכה נאה ומוקפדת, בצירוף הערות וביאורים, מבואות ומפתחות, כיד ה' הטובה, לשמחת לב שוחרי תורתם של רבותינו בעלי התוספות זיע"א.

בנוסף, החלק הראשון בסידרה יצא לאור במהדורה מחודשת שיש בה הרבה תיקונים והוספות גם בפנים וגם בהערות, והעימוד שונה בכמה דפים. החלק השני הודפס מחדש כמו שהוא.

[יעקובי]

המהדורה החדשה של תוספות טוך...

והם גם מילאו את השוליים בציונים שאינם מענין הספר (כמו שנעשה בשו"ת פאר הדור שבהוצאתם) ?

לא. למהדורה נתווספו אמנם יותר הערות מאשר במהדורה הקודמת, אך לטעם המהדיר הכל רק מה שנחוץ לעצם הבנת דברי התוספות, או חילופי גירסאות (אמנם ראה מה שאעיר בזה להלן). עכ"פ בסך הכללי ההערות די מועטות וקצרות, ואין שום קשר לפאר הדור.

[יעקובי]

מישהו יודע האם המהדורה החדשה של תוספות טוך קידושין היא גם סוג של תרמית כמו קודמתה (כפי שטען הרדצ"ה, כמדומני) או שהם תיקנו את העוול?

לענ"ד המילה תרמית אינה מתאימה כאן, כפי שאבהיר. באופן כללי נעשו איזה נסיונות לתקן כמה דברים, אך עדיין ישנן בעיות.

ואפרוש היריעה בקצרה.

בעת התקנת המהדורה הראשונה, עמדו לנגד עיני המהדיר ארבעה כתבי יד, אותם כינה: א, ב, ג, ד. כ"י ד שימש גם את רמ"י בלוי בהתקנת מהדורת 'תוספות רשב"י' - כפי שסבר לזהותו בשעתו.

המהדיר הודיע שעיקר הנוסח קבע ע"פ כתבי יד: א, ב, ג (הדומים מאד). ואילו כ"י ד (מחמת שינויו מכמה בחינות) שימש אותו רק לשם השלמות ותיקונים מידי פעם. על שינויים העשויים להיות מהותיים הודיע שיציין בהערה.

הרד"צ הילמן השווה את 'תוספות רשב"י' עם 'תוספות טוך', ומיד הבחין – ברגישותו היתירה לענין זה – בעשרות שיבושי צנזורה שבשני לעומת הראשון. (ומכאן שכ"י ד – שכאמור שמימש את רמ"י בלוי – נקי משיבושי צנזורה). עוד הודיע כי שלח לברר מה המצב בשאר כתבי היד, ונודע לו כי כולם נקיים מצנזורה. על כן הסיק (ישורון כא):

נוכחתי שאינו מועתק מכתה"י הללו, אלא מתוך כ"י אחר שהעלים המהדיר את מציאותו [למה העלים איני יודע]... ולא טרח להשוותו לשום כת"י מארבעת כתה"י שהיו לו, ולא לתוספות רשב"י הנדפס, והשאיר לדראון עולם את כל תשעים שיבושי הצנזורה הנוצרית.

אולם בחתימת דברי הרד"צ שם, חל לפתע מפנה:

בנתיים נתברר לי שהשערתי ע"ד כ"י נעלם אינה נכונה, כי השינויים הצנזוריים ישנם בכ"י א הנזכר במבוא לתוספות טוך, שראיתי צילומיו.

וזו אכן האמת. המהדיר העדיף משום מה את נוסחאות כ"י א, המלא בשיבושי צנזורה, ואכן השווה הנוסח שבו לשאר כתבי היד, וכפי שציין בהערותיו להרבה שינויי גירסאות העשויים להיות נוגעים להבנה! אמנם רק שינויי הצנזורה, דוגמת: גמרא-תלמוד, נכרי-גוי, מומר-משומד, לא ראה שום צורך להודיע, לפי שלא מצא באלו שום נפק"מ מיוחדת (דבר שיש להודות שהוא באמת לא מעכב גדול להבנה, למרות שאינו הנוסח המקורי).

משכך, עיקר הטענה על המהדיר תסתכם בכך, שבחוסר מקצועיות והבנה בעניני צנזורה, לא השכיל לנקות ולצחצח את הנוסח המקורי כראוי (ואולי עוד אי אלו אי דיוקים פה ושם).

אולם מאוחר יותר, חזרו ונדפסו בצלמם כדמותם כל דברי הרד"צ הילמן במוריה (שנה כט), לשם הסמכת תגובת המהדיר אליהם. אלא ששם, בחתימת דברי הרד"צ, חל שוב פעם מפנה, הפעם לאחור. במקום ההודאה שההשערה בדבר כ"י עלום אינה נכונה, והידיעה המאוחרת מכ"י א, מופיעים דברי הסיכום הבאים:

העלמת מציאותו של הכ"י המסתורי, משער אני שגרם לה מי שחשש לגלות את שם בעליו... וא"ת למה העדיף למסור לבית הדפוס דוקא את הכ"י הזה, י"ל מפני שהיה קריא וקל להעתקה...

כאמור, למעשה כל זה אינו נכון מבחינת המציאות. לא מדובר בכ"י מסתורי, כי אם בכ"י א (שמתוך היכרות אישית עמו אומר, שהוא דוקא בכתיבה איטלקית באותיות די מחוברות, ורחוק מלהיות נח לקריאה!)

לבי אומר לי, שלידי מערכת מוריה הגיעה הטיוטא הראשונה של מאמר הרד"צ, לפני התיקון הנ"ל כפי שכבר נדפס בישורון. כך או כך המציאות ברורה.

אלא שבתגובת המהדיר במוריה שם, מלבד מה שהודיע (לנכון!) שכל האשמות בענין כ"י עלום נעדרות כל בסיס, עוד הכביר בדברים שלדעתו השינויים הנ"ל אינם נובעים מחמת צנזורה, ודוקא הנוסחאות 'גמרא' 'מומר' 'נכרי' וכד' הן הנכונות. ובזה באמת חזר והוכיח את חוסר הבנתו לגבי ענין זה, וכפי שכבר השיב על דבריו באופן נחרץ הרש"ז הבלין בישורון כג.

נחזור ונאמר שעיקר הטענה על המהדיר תסתכם בחוסר הבנה בעניני צנזורה.

אלא שעוד הודיע המהדיר הנ"ל, שבמהדורה הבאה אכן יודיע גם על שינויי נוסח החשודים בצנזורה "להפיס דעת הרד"צ".

ואכן כך הוה במהדורה הנוכחית. לבנתיים התווסף גם כ"י ה, ובעיקר על פיו (ומידי פעם גם ע"פ כ"י ג, ואולי עוד), בכל מקום שנדפס גמרא (כנאמן עדיין לדרכו הראשונה), הודיע בהערה: בכ"י זה וזה תלמוד. בכל מקום שנדפס נכרים, בהערה: בכ"י זו"ז גויים. וכן לענין המיר-השתמד. וכיוצא באלו.

ניתן לומר בהחלט שכל זה קצת מסורבל (אם כי לא מכביד!) ובודאי מיותר, והלואי שהיה המהדיר משכיל להבין כבר ולבכר את הנוסח המקורי והנקי, ובזה היו נחשכים כל הציונים המיותרים הללו.

ועוד נראה שנתקיים בו "הנכוה ברותחין נזהר גם בפושרין", כי עוד הקפיד לציין כל מיני זוטות חסרי כל ערך, כמו: בכ"י פלוני הב"ה במקום הקב"ה. או: בכ"י פלוני י"ו במקום ט"ז. וכן: בכ"י פלוני אותיות א ו-ל מחוברות. וכן עוד כהנה ציונים נעדרי משמעות.

לענין ט"ס, נראה שבאופן כללי תוקנו כאלו שנפלו במהדורה הישנה. אולם למצער נולדו כמה חדשות. למשל, בעמוד מה: "לא מצי למנקט [נשתטה]", על תיקון נשתטה צויין מספר הערה מוטעה, במקום להערה הנכונה המסבירה שהתיקון הוא ע"פ תוספות (במהדורה הישנה כהוגן). בעמוד קעו ד"ה הואיל (עם ציוני המהדיר בסוגריים): "וכן משמע בפרק החולץ (יבמות מד, ב) ובפרק כשם (נדה כט, א)". הציון לנדה ט"ס, ותמורתו צ"ל סוטה (וכפי שהוא ג"כ במהדורה הישנה לנכון).

עוד בנוגע לדיבור הנזכר (הואיל): אחר שהזכיר בהערה את תוספות שאנץ לסוטה, סיים: "אולם דעת י.נ אפשטיין בתרביץ שי"ב עמ' 203 שאין אלו תוספות שאנץ". (במהדורה הישנה הערה זו נזכרה במבוא). נוסח זה אינו עדכני כלל, אחר מהדורת 'תוספות איוורא לסוטה' של ר' יעקב ליפשיץ, אשר לדבריו ניתן לרדת לרמת דיוק מפורטת כ"כ בזיהוי עורך קובץ תוספות זה, ומתוך שלשת האחים - חכמי איוורא - יש להצביע על רבי יצחק ובית מדרשו, והיינו שתלמידו הוא העורך).

כל סימני הפיסוק שבתוך דיבורי התוספות הוסרו כליל ממהדורה זו. איני יודע מדוע. (לטעמי, כמדומה שהפיסוק במהדורה הישנה היה די נכון, נח ומועיל. אולם שוב ראיתי את ההתדיינות האחרונה בעניני פיסוק שבפורום 'לשכת הסופרים').

ובכ"ז איני יכול שלא לסיים בדברים טובים. תיתי לו למהדיר על שזכה לזיהויו הנכון של הספר (בניגוד לנסיון הקודם של רמ"י בלוי), דבר כשלעצמו מצריך הבחנה, וכפי שבירר יפה במבוא (וכבר נבחנו הדברים מכמה פנים, ונמצאו מאומתים ונכונים). גם באופן כללי טיעוניו והערותיו לתועלת, ויש לו מה לומר. ועל אף כל הבעיות דלעיל, עדיין סבורני כי בשו"א אין לומר שהעדרו יפה ממציאותו, וגם במצב הנוכחי "אפשר לחיות עם זה", ועדיין הוא לתועלת למלאות חסרוננו בקובץ נוסף מקבצי תוספותיו הנחשקים של ר"א מטוך! אם כי שאכן עדיין יש מקום למהדורה מקצועית יותר.

---------
הוספתי כמה בירורים בנוגע למהדורה זו, כאן וכאן.

[השואל מרבו]

המהדורה החדשה של תוספות טוך...

והם גם מילאו את השוליים בציונים שאינם מענין הספר (כמו שנעשה בשו"ת פאר הדור שבהוצאתם) ?

לא. למהדורה נתווספו אמנם יותר הערות מאשר במהדורה הקודמת, אך לטעם המהדיר הכל רק מה שנחוץ לעצם הבנת דברי התוספות, או חילופי גירסאות (אמנם ראה מה שאעיר בזה להלן). עכ"פ בסך הכללי ההערות די מועטות וקצרות, ואין שום קשר לפאר הדור.

אני משער שהרב א. חיים התכוון לשו"ת הרמב"ם.

[יעקובי]

יתכן. אך היה לו להשמיט את הסיפא (בענין תוספות טוך), הגורמת לבלבול בהבנת דבריו.

[א. חיים]

המהדורה החדשה של תוספות טוך...

והם גם מילאו את השוליים בציונים שאינם מענין הספר (כמו שנעשה בשו"ת פאר הדור שבהוצאתם) ?

לא. למהדורה נתווספו אמנם יותר הערות מאשר במהדורה הקודמת, אך לטעם המהדיר הכל רק מה שנחוץ לעצם הבנת דברי התוספות, או חילופי גירסאות (אמנם ראה מה שאעיר בזה להלן). עכ"פ בסך הכללי ההערות די מועטות וקצרות, ואין שום קשר לפאר הדור.

אני משער שהרב א. חיים התכוון לשו"ת הרמב"ם.

כמובן.

[שכניה בן יחיאל]

בנוגע לדבריו של יעקובי יש להוסיף שתוספות 'רבי שמואל בר יצחק' על דפים ב,א-ז,ב; י,א-יט,א. זה תוספות שונה לחלוטין מהתוספות טוך. ויש גם שינויים רבים בגליונות בכל המסכת

[איש_ספר]

אולם מאוחר יותר, חזרו ונדפסו בצלמם כדמותם כל דברי הרד"צ הילמן במוריה (שנה כט), לשם הסמכת תגובת המהדיר אליהם. אלא ששם, בחתימת דברי הרד"צ, חל שוב פעם מפנה, הפעם לאחור. במקום ההודאה שההשערה בדבר כ"י עלום אינה נכונה, והידיעה המאוחרת מכ"י א, מופיעים דברי הסיכום הבאים:

העלמת מציאותו של הכ"י המסתורי, משער אני שגרם לה מי שחשש לגלות את שם בעליו... וא"ת למה העדיף למסור לבית הדפוס דוקא את הכ"י הזה, י"ל מפני שהיה קריא וקל להעתקה...

כאמור, למעשה כל זה אינו נכון מבחינת המציאות. לא מדובר בכ"י מסתורי, כי אם בכ"י א (שמתוך היכרות אישית עמו אומר, שהוא דוקא בכתיבה איטלקית באותיות די מחוברות, ורחוק מלהיות נח לקריאה!)

לבי אומר לי, שלידי מערכת מוריה הגיעה הטיוטא הראשונה של מאמר הרד"צ, לפני התיקון הנ"ל כפי שכבר נדפס בישורון. כך או כך המציאות ברורה.

השערתך נכונה. וצער גדול היה לגרד"צ זצ"ל הן על פרסום כפול של המאמר שלא היה בו טעם (והכפלתו נראתה כהתנפלות מוגזמת) ובעיקר על פרסום המאמר בלי התוספת שהובהרה לו כאמור בהמשך.

[יעקובי]

תודה רבה על הידיעה החשובה.

[השואל מרבו]

בקטלוג של מכון ים עמ' 5 כתוב ברשימת הספרים העתידים לראות אור בשנה הקרובה את הספר "תורת חסד" - מישהו יודע על איזה "תורת חסד" מדובר?

[א. חיים]

אני התכוונתי בעיקר לפן השני של המטבע. מהדורה מדעית מנותקת מהמשמעות ההלכתית של התרגום? אטו "מהדורה מדעית" פירושה תרגום של אדם הנצמד לכללי הלשון המחקרי בלבד בלי לקחת בחשבון את המשמעות התורנית היוצאת מתרגומו? האם אין זה חלק מ"המחקר" (הקדוש...) לחקור היטב את המשמעות התורנית של הדברים - אשר מכריעה הרבה פעמים איך צריך לתרגם?

איך למדת מהכתבה, שהם מתרגמים ללא התחשבות בהלכה ?