ממצולות ים של שמואל - אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » א' מרץ 13, 2011 9:38 pm

: ללא שם 1.JPG (78.61 KiB) נצפה 14698 פעמים

: ללא שם 2.JPG (48.15 KiB) נצפה 14697 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' מרץ 13, 2011 9:58 pm

מתוך ההקדמה לספר:

וכך היה מנהגם של נקיי הדעת שבירושלים, לאחר ששקעה חמה, עלו והתכנשו בביתו של שמואל חכימא

מי הם אותם נקיי הדעת דירושלים שהיו מתכנסים בביתו?
שמא ר' גרשון לפידות ? או ר' אלעזר בריזל? או אולי ר' זונדל קרוייזר? ואפשר ר' אליהו סלאטקי? או אולי ר' ועלועל צ'צ'יק? ואולי ר' ש"א יודלביץ?

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » א' מרץ 13, 2011 10:07 pm

ומה טעם ר' דב שטוק הוא [סדן] בסוגריים, ואילו ר' שמואל דייטש הוא 'אשכנזי' בלי סוגריים?

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » א' מרץ 13, 2011 10:10 pm

חכם באשי כתב:שיבר,
האם תמיד הינך חס על כבוד האמת, והנך מדקדק אם ישנה הפרזה בתיאורים או רק כאן קנאת בקול גדול למידת האמת?
היום שכל בר בי רב דחד יומא מתכנה 'הרה"ג', קשה לך התארים שנקשרו לראשו של ר' שמואל אשכנזי, שהנני יכול להעיד שהוא בקי בתלמוד ובמדרשי חז"ל באופן לא יאומן.

הנה תלונתי שכתבתיה באשכול עליו במשפחת סופרים:
"אבל כל הקורא בספר הראשון שי"ל נוכח שעיקר מפעלו במשך ימי חייו הוא מקורות לפתגמים, ובשביל זה, כעדותו בעצמו שהובאה כאן, עבר על ספרים שלמים רק כדי למצוא בהם פתגם, וספרים אלה ביניהם ספרים יקרים וקדושים המה ספרי דרוש, מוסר יראה וחסידות, חרש את כולם וחקקו על לבו הכל למה? רק כדי למצוא שגם הוא הזכיר פתגם כל שהוא, והמציאה תגדל כי יימצא כי אותו מחבר ייחס הדברים לחז"ל חלילה, הרי הוא נראה מפשפש במרגניות כדי לדלות חספא. מילא אם היה מיישב איזה אגדות תוך כדי הילוכו, וכמעשה ר' ראובן מרגליות. פליאה זו זעקה בקרבי בכל הזמן שפשפשתי בספרו".

וזו היתה תשובתך:
זה טבעו של עולם - כל אחד לומד וכותב במה שליבו חפץ. ומה לעשות שר' שמואל אשכנזי התעניין בפתגמים ובמאמרים שגורים וכדומה? ואם חוצפא וחבריו אינם מרוצים - לחיי!
ובכלל, לר' שמואל אשכנזי ישנם תחומי התעניינות נוספים, ומגוחך לומר, שהוא עבר על ספרים שלמים רק כדי למצוא את הפתגמים. כמי שמכירו אוכל לומר בוודאות, שהוא למד את הספרים - כי הוא אוהב תורה וחכמה, ואם מצא דבר מה (בין פתגמים ומאמרים ובין דברים אחרים) - הוא רשמם לתזכורת.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 14, 2011 8:12 am

מצאתי הבוקר תקדים נכבד למפעלו של 'שמואל זעירא', ראה בשו"ת חוות יאיר סי' ט בראש התשובה שמצטט את הפתגם הידוע: כתב ראש הפילוסופים היווני, אהוב סוקראט[ס], אהוב אפלטון רק האמת אהוב יותר, ולאחר מכן מונה רשימה של לא פחות משבעה ספרי קדמונים המצטטים זאת, נשמת חיים, מאור עינים, ועד לריב"ש.

ברם, נראה כי הטעם לזה הוא כדי 'להכשיר' את הפתגם הזה של ראש הפילוסופים להכנס בבית המדרש, ומאחר ומחברינו נוהג להכניס לבית המדרש מכל אשר תמצא ידו, וכמו שהובא לעיל, על כן קשה למתוח קו בין הדברים.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 14, 2011 8:16 am

מאור עינים לר"ע מן האדומים?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מרץ 14, 2011 9:49 am

נוטר הכרמים כתב:מצאתי הבוקר תקדים נכבד למפעלו של 'שמואל זעירא', ראה בשו"ת חוות יאיר סי' ט בראש התשובה שמצטט את הפתגם הידוע: כתב ראש הפילוסופים היווני, אהוב סוקראט[ס], אהוב אפלטון רק האמת אהוב יותר, ולאחר מכן מונה רשימה של לא פחות משבעה ספרי קדמונים המצטטים זאת, נשמת חיים, מאור עינים, ועד לריב"ש.

כבר הביא את הדברים ר"ש אשכנזי, בראשית הפרק שהוקדש לכך. ושם גם ימצא ר' 'אוצר החכמה' תשובה לשאלתו:

: 37.png (33.75 KiB) נצפה 14559 פעמים

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מרץ 14, 2011 9:51 am

איש_ספר כתב:מתוך ההקדמה לספר:
וכך היה מנהגם של נקיי הדעת שבירושלים, לאחר ששקעה חמה, עלו והתכנשו בביתו של שמואל חכימא

מי הם אותם נקיי הדעת דירושלים שהיו מתכנסים בביתו?
שמא ר' גרשון לפידות ? או ר' אלעזר בריזל? או אולי ר' זונדל קרוייזר? ואפשר ר' אליהו סלאטקי? או אולי ר' ועלועל צ'צ'יק? ואולי ר' ש"א יודלביץ?

איני יודע מיהם נקיי הדעת שבירושלים שנתכנסו בביתו, אך יודע אני שנקיי הדעת שבבני ברק שיגרו אליו את שאלותיהם, כמו: ר' שריה דבליצקי ור' דוד צבי הילמן. ולשונות ההערצה שכתבו אליו, מוכחים יותר מהכל.

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ב' מרץ 14, 2011 10:33 am

איזה ספר הוא זה "בא גד"?

הור ההר · הודעהעל ידי **הור ההר** » ב' מרץ 14, 2011 11:01 am

צוציק כתב:איזה ספר הוא זה "בא גד"?

הספר הזה
על ענין מילה, מצורף לספר הואיל משה מר' משה אלפלס

: בא גד.JPG (99 KiB) נצפה 14561 פעמים

הפתגם מובא שם עמ' 239 מעמודי האוצר

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ב' מרץ 14, 2011 11:24 am

ייש"כ הר ההר

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ב' מרץ 14, 2011 11:40 am

מעולם לא ראיתי את הספר אלפא ביתא, אבל לפי מה שהתרשמתי, לכאורה אחרי גוגל ואוצר החכמה הוא קצת מיותר. לא?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 14, 2011 2:11 pm

חכם באשי כתב:
איש_ספר כתב:מתוך ההקדמה לספר:
וכך היה מנהגם של נקיי הדעת שבירושלים, לאחר ששקעה חמה, עלו והתכנשו בביתו של שמואל חכימא

מי הם אותם נקיי הדעת דירושלים שהיו מתכנסים בביתו?
שמא ר' גרשון לפידות ? או ר' אלעזר בריזל? או אולי ר' זונדל קרוייזר? ואפשר ר' אליהו סלאטקי? או אולי ר' ועלועל צ'צ'יק? ואולי ר' ש"א יודלביץ?

איני יודע מיהם נקיי הדעת שבירושלים שנתכנסו בביתו, אך יודע אני שנקיי הדעת שבבני ברק שיגרו אליו את שאלותיהם, כמו: ר' שריה דבליצקי ור' דוד צבי הילמן. ולשונות ההערצה שכתבו אליו, מוכחים יותר מהכל.

[מה הלשון אומרת 'איני יודע'? אולי כדאי לשאול את הכותב בעצמו?!]
ר' שריה דבליצקי ור' דוד צבי הילמן אכן שלחו לרש"א שאלות בתחומו שלו, מה מקור לשון פלוני ובאיזה מהדורה מופיע לראשונה תוספת פלונית. ואף ע"פ כן, כל הכותב מעתה, כי נקיי הדעת של בני ברק היו מתכנסים בביתו של רש"א לשמוע דברי חכמה, אינו אלא שוטה וגם שקרן. ותו לא מידי. וחבל על התגובות המעידות גם הם על העדר כל חוש ביקורת מינימלי.
-------------------------
אין לי כל ענין להמעיט מכבודו של רש"א, אך בהקשר הסוגיה של גוזמאות [שמלמדות הרבה לענ"ד וד"ל] שנטוו סביב רש"א, אכן הדוגמא שהבאתי קולעת אל השערה.

ר' גרונם יקום פורקן

כשם שאיש הספר הבא לעמוד על טיבו של סופר נדרש ממנו חוש ביקורת מינימלי, כך כאשר קורא מבקש לעמוד על משמעותה של מליצה נדרש ממנו חוש הבנה מינימלי ויכולת לקרוא דברים בתוך הקשר רחב, ואם בביטוי הנפוץ "נקיי הדעת שבירושלים" (כשהוא בא בהקשר מתאים) הבין תכף שמדובר בר' גרשון לפידות וכדו', אינו אלא שוטה או שקרן.

ועדיין לא התייחס אי"ס ללשונות ההערצה שכתבו זקני בני ברק לרש"א.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' מרץ 14, 2011 2:30 pm

לא כדאי [כבר] לנעול?...

viewtopic.php?f=7&t=4271

שמח תשמח · הודעהעל ידי **שמח תשמח** » ב' מרץ 14, 2011 3:06 pm

ר' גרונם יקום פורקן כתב:ועדיין לא התייחס אי"ס ללשונות ההערצה שכתבו זקני בני ברק לרש"א.

איך הוא יכול להתייחס אם לא הראיתם לנו. אני לא מאמין שיש לשונות הערצה, אולי לשון כבוד, כמו שראוי להתייחס לכל אדם בפרט כאשר באים לבקש ממנו ידע, אבל הערצה? עד שלא אראה לא אאמין.
דבר שני, טרם עניתם, גרונם ובאשי, מי הם נקיי הדעת שבירושלים. אינכם יודעים, או שמא נקיי הדעת זה בעצם אתם?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מרץ 14, 2011 3:27 pm

שמח,
אל תאמין!...
הרי את דעתך לא תשנה גם אם אצטט ואצלם ממכתבי השולחים אליו.
ועכ"פ, אם יש לך סבלנות, תמתין עד הפסח, אז אי"ה ייצאו חלק קטן ממכתבי רש"א והכותב אליו, ותראה בעצמך.

לגבי הבטוי "נקיי הדעת שבירושלים" וטענות דומות.
האמת, הגזימו כאן המלעיזים. מעולם לא ידעתי שיש ללמוד את 'דבר העורך' כגמרא וראשונים ולדקדק באותיותיו ובקוציהן.

שמח תשמח · הודעהעל ידי **שמח תשמח** » ב' מרץ 14, 2011 6:48 pm

חכם באשי כתב:האמת, הגזימו כאן המלעיזים. מעולם לא ידעתי שיש ללמוד את 'דבר העורך' כגמרא וראשונים ולדקדק באותיותיו ובקוציהן.

אל תיסחף באשי, אף אחד לא לומד כגמרא וראשונים, אנחנו רק משתעשעים. בפעם הבאה שאתה בא לפרסם כאן ספר באינטסביות שכזו, תשתדל לא לספק לידינו חומרים משעשעים ברמה כזו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 14, 2011 7:28 pm

יש כאן תם ויש כאן מיתמם, ולשניהם אען ואומר: הכל מודים ויודעים שרש"א הוא אדם כשר ובקי נפלא (בתחום מאד מסוים). וא"צ להסכמתי. ולכן אין להתפלא על נקיי הדעת של בני ברק ומסתמא גם ירושלים, שאף אם אינם מתכנשים בביתו לשמוע דברי חכמה, עדין מריצים לו את שאלותיהם במקצוע בו הוא מפליא לעשות.
אכן, כפי שרמזתי בדברי לעיל, ועתה אכתוב הדברים ביתר בהירות: אין כאן ענין של דקדוקי עניות על תארים בלתי מדויקים וכיו"ב, אלא לענ"ד התארים המופרזים שנקשרו לראשו של רש"א, מצד חוגים מסוימים שדאצ'ה היה כלי מבטאם, מלמדים על מגמה של התרחקות מבית המדרש, על ירידת קרן התורה ועל חוסר נתינת כבוד והערכה לאברכים עמלי תורה. 'סתם' אברך הלומד ומברר יש נוחלין עם רשב"ם. בקיצור שפחה תירש גבירתה. והיודע יודע. [האם דאצ'ה היה מעניק מקום למודעת שנור להוצאת כתבים של אברך שבירר סוגיות בעיון לאמיתה של תורה? התשובה ידועה!]
לכן כל הדיבורים על ר' שריה דבליצקי או רד"צ הילמן שכתבו לו תארים מופלגים (מר' שריה אני מכיר מכתב אחד ואשמח לשמוע על עוד), אינם ממין הענין, כי במקרה זה לאיש אין ספק, למי נתונה הערכתם וכבודם.
--------------------------
הערתו החריפה של שיבר על ציטוט מ'הברית החדשה' (עפ"ל) בשווין נפש, עדין נותרה בכל תוקפה.

שמח תשמח · הודעהעל ידי **שמח תשמח** » ב' מרץ 14, 2011 7:39 pm

איש ספר חזק ואמץ דברים נכונים ונכוחים עד מאד.
חבל מאד יהיה אם יבוא מי שיבוא ויסיט את הדיון לכיוון של הבל.

ר' גרונם יקום פורקן

הרי לפנינו דוגמא קלאסית למה שאמרו חכמים "כל הפוסל במומו פוסל" במזיגה נפלאה של חוסר מודעות עצמית במידה מפורזת. עומד לפנינו אדם שכל גדולתו ותפארתו הן דווקא בעניינים שאינם 'יש נוחלין' מובהקים, שבקיאותו האדירה והמפתיעה אינה בסברותיהם של ר' ברוך בער או ר' איצ'לה, והוא מצווח ומחרף ומגדף את אלה הרואים בשבח המגיע לכתבים בתחומי השוליים של התורה.
כיוון שהצעקה בקעה ועלתה בגין ההקדמה לספרו של רש"א, אשתמש בה אף אני. הרואה יראה שההקדמה משבחת את חכמתו של רש"א בעניינים שהוא בקי בהם, ואף מפארתו על כך שחכמי ירושלים נוהרים אליו בשאלותיהם. אלה אכן עובדות שאין להתווכח עמהן. אך האם ההקדמה משווה בין אותה חכמה לבין חכמת התורה? האם הובעה בה זלזול כלשהו ב'סתם אברך' השקוד על תלמודו? האם ביקשה ההקדמה שחכמה זו תירש את גבירה? האין זה ברור מאליו שמקומה של חכמה זו אין לה מקום כי אם כפרפרת הפת? אטו בשופטני עסקינן? האם ביקש 'איש ספר' שבראש ספרו של רש"א תוצב הקדשה להערכת אברכים עמלי תורה? אין כאן אלא עמל פה והשמצה זולה ונבובה, דברי הבל ורעות רוח.
יתירה מזו, לעיל נקבו בשמותיהם של שניים מגאוני בני ברק, רד"צ הילמן ויבדל בין חיים לחיים ר"ש דבליצקי. הצד השווה שבהם שעסקו רבות גם בתחומים שאינם 'בירור סוגיות בעיון לאמיתה של תורה' ואף הדפיסו חיבורים בתחומים אלה. בקיאותו העצומה של הראשון נודעה בין השאר בהיסטוריה של החסידות ובגניזת חרסון, תחום שלא חדל מלעסוק בו כל ימיו. מאמרו האחרון שפרסם בימי חדלו בשנתון 'ירושתנו' עסק בדמותו של אייזנשטיין בעל האוצרות, תוך כדי חיטוט מפתיע בקורותיו האישיים. השני ידוע כעוסק הרבה במנהגי ישראל ובתולדות נקיי הדעת שבירושלים, ורוב ספריו אינם למדניים מובהקים. האם מצאנו שהתנצלו על כך בראש ספריהם? האם ראו בכך ירושת השפחה את גבירתה? האם אין לשבחם בעבור בקיאותם זו? האם איננו רואים בבקיאותם זו ערך מוסף ליגיעת התורה שלהם ודבר המייחדם על פני כל השאר?

ולסיום, בנוגע לשאר הטענות, שלחתי קישור עם ציטוט לר' יצחק ברוך רוזנבלום, עורך דאצ'ה, וזה אשר השיב לי, ואני מפרסם את דבריו לאחר נטילת רשות:

אין זמני אתי להיכנס ללינק שצירפת ולייגע את זמני בהאזנה לשיחתם של יושבי קרנות. אני מציין זאת בגאווה, כי הציטוט שצירפת לקישור היה בהחלט מפתה.
כך ציטטת:
אכן, כפי שרמזתי בדברי לעיל, ועתה אכתוב הדברים ביתר בהירות: אין כאן ענין של דקדוקי עניות על תארים בלתי מדויקים וכיו"ב, אלא לענ"ד התארים המופרזים שנקשרו לראשו של רש"א, מצד חוגים מסוימים שדאצ'ה היה כלי מבטאם, מלמדים על מגמה של התרחקות מבית המדרש, על ירידת קרן התורה ועל חוסר נתינת כבוד והערכה לאברכים עמלי תורה. 'סתם' אברך הלומד ומברר יש נוחלין עם רשב"ם. בקיצור שפחה תירש גבירתה. והיודע יודע. [האם דאצ'ה היה מעניק מקום למודעת שנור להוצאת כתבים של אברך שבירר סוגיות בעיון לאמיתה של תורה? התשובה ידועה!]

התיאור המופרך על 'חוגים מסוימים' שדאצ'ה היה כלי מבטאם הוא משעשע למדי. לך הלוא ידוע היטב כי דאצ'ה שימש קבוצה בלתי מוגדרת של בני תורה מגוונים שונים ומשונים ושמר כל העת על ניטרליות מובהקת.
הופיעו בו תמידים כסדרם מאמרים תורניים בכל התחומים - החל מבירורי סוגיות אליבא דהלכתא וכלה במחקרים אקדמיים. אתה מן הסתם יודע כמה חיבה היתה לי לאותם גליונות שכללו בדווקא תכנים תורניים ולמדניים לצד רשימות בענייני פולקלור או מדעי היהדות. אם זכורים לך, למשל, גליונות 17, 36, 56, 63-64, 100 - כל אלו מן הזכרון כרגע. עבור היטב על תוכן העניינים ושים לב למגמה המודגשת לאחד את כל תחומי העניין התורניים.
כאנקדוטה, אציין ביחוד את גליון 36 שלאחר פרסומו קיבלתי ביקורות מכל העברים - אלו אמרו רב לנו במות לפרסום חידו"ת (זכור לי היטב הזמן הרב שהקדשתי לעריכת רשימה בשם 'פסקי הלכה בפרק תמיד נשחט' שפורסמה בגליון זה, ואין בה אלא סיכום שו"ט ע"ד פסקים למעשה; היה זה זמן קצר לאחר שלמדתי תמיד נשחט ואהבתי את דרך השינון הזו), ואלו קבלו על העיסוק המוגבר ברשימתו של ר"י מונדשיין מסביב לפולמוס רי"א ורי"ע. ואני על משמרתי עמדתי בידיעתי כי התלונות מכאן ומכאן שומרות על דאצ'ה ותכליתו.
בכלל, האשמה כזו מעידה ללא כל ספק על בעליה כי בכל עת שהגיע גליון דאצ'ה לידיו, לא הביט כי אם אל אותן פיקנטריות שסיפקו את הנאותיו המפוקפקות. כידוע לך, דרכן של משמיצים זולים אינה כוללת היכרות אמיתית עם נשואי השמצתם, ואין אפוא להתפלא על העדר כל קשר בין דבריו למציאות כפי שהיא משתקפת היטב ממאת גליונות דאצ'ה.
ה'פרסומות' בדאצ'ה היו - כידוע לך היטב - מגוונות; כל אחד מן הכותבים או הקוראים המוכרים שביקש לפרסם דבר מה נענה ברצון. מן הזכרון אציין מודעה שפירסמתי לאליעזר בראדט, לדנדרוביץ, לאליהו לוין, לשי וואלטר, לירושתנו, לספר הפעולות, ועוד רבים ככל שהתבקשתי. אין לי שום זיקה למלאכתו של אשכנזי או של סטל ואני רחוק מהזדהות עם רב התועלת שבמלאכת עריכת כתבי אשכנזי.
תיארת לי את שמחתם לאיד של יושבי הקרנות על 'גסיסתו' של דאצ'ה. ובכן, תודה לאל, איני מתפרנס מהנחיית שיחות רחוב ובחסדו ית' אני עסוק כל ימיי בלימוד ובהרבצת תורה (די מגוונת, אגב: היא כוללת בין היתר סתם יש נוחלין עם רשב"ם ועוד כמה היבטים של המונח 'תורה') ולצערי הרב אין לי פנאי לקדם את אתר דאצ'ה. ועוד חזון למועד.

היה ברוך, יצחק ברוך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 14, 2011 9:29 pm

הדיון על רש"א וספריו, מבחינתי תם, ואת השקפתי על הענין אמרתי. השומע ישמע וכו'.
על אופיו של דאצ'ה מיותר להכביר במילים, ותבואנה האותיות ותגדנה.
על הגרד"צ הילמן, שדמותו עוותה במקצת, יבואו מאמרי הערכה בישורון הבא ושם יראה הקורא את ידו החזקה בעיון התלמוד ובמיצוי שיטות הראשונים שלכך נתן את רוב חילו ומרצו.
על הגר"ש דבליצקי עיסוקיו וחיבוריו - מול האופן בה הוצג ע"י ר' גרונם. לא ראיתי צורך להאריך.

והיה זה שלום.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 14, 2011 11:03 pm

נמחק

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ג' מרץ 15, 2011 4:01 pm

אודה ולא אבוש, נחשפתי לשמו של רש"א רק כשנכנסתי לפורום והרגשתי כזו נחיתות...מדברים פה על א' כזה בפשיטות כזו, ואני הק' איני יודע בכלל במי מדובר... גאון הדור בתוכנו ואנחנו בורים ולא נדע.
אח"כ הסתדר לי הכל! פרסומת בלתי פוסקת ותו לא. [מבלי לפגוע באישיותו של רש"א שאיני מכירו]
באשר לגופו של ספר הצצתי קצת בקובץ על אגג שהופיע בפורום ולא ראיתי מה מלהיב כאן. ובכן שהוא מצטט לי 6 מקורות שאומרים את אותו דבר [תוך הדגשה החל מאיזו מאה באלף הששי הם היו...], אז מה? נחמד, בסדר, מה יש להתלהב?
הגזמתם!

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 15, 2011 4:18 pm

גם אני לא הכרתי , אבל הדברים בשמו של רש"א הובאו כאן הרבה לפני שיצא הספר.
כך שאין זה פרסומת אלא שאחד ממשתתפי הפורום או יותר נמנים על מעריציו, והשבחים והמובאות בשמו לאורך התקופה נבעו מכך.

הור ההר · הודעהעל ידי **הור ההר** » ג' מרץ 15, 2011 4:20 pm

גוראריה כתב:אודה ולא אבוש, נחשפתי לשמו של רש"א רק כשנכנסתי לפורום והרגשתי כזו נחיתות...מדברים פה על א' כזה בפשיטות כזו, ואני הק' איני יודע בכלל במי מדובר... גאון הדור בתוכנו ואנחנו בורים ולא נדע.
אח"כ הסתדר לי הכל! פרסומת בלתי פוסקת ותו לא. [מבלי לפגוע באישיותו של רש"א שאיני מכירו]
באשר לגופו של ספר הצצתי קצת בקובץ על אגג שהופיע בפורום ולא ראיתי מה מלהיב כאן. ובכן שהוא מצטט לי 6 מקורות שאומרים את אותו דבר [תוך הדגשה החל מאיזו מאה באלף הששי הם היו...], אז מה? נחמד, בסדר, מה יש להתלהב?
הגזמתם!

לפחות דבריך אלו אינם נכונים, אני קראתי את קדמאה, יש שם אולי הרבה כפילויות, אבל הוא מאד מעניין, וזה בהחלט לא רק ענין של פרסומת, ניכר שהמחבר הוא בעל ידע נדיר.
אגב, באמת אני חושב שהגזימו כאן, כלומר, בענין הזכרת ספרים נכריים הצדק עם המבקרים, וכולי מלא פלא על המחבר והמו"ל בענין. ואולי גם יש צדק בביקורת כי לעיתים (לפי מה שראיתי בקדמאה) יש מידי הרבה מקורות בני ימינו שממש לא מעניין לצטט את כולם.
אבל בנושאים האחרים שהוזכרו כאן, נראה שיש כאן התלהמות שלא במקומה, לתורה יש הרבה נובלות חכמה, והרבה חיברו ספרים בנושאים אלו ושבחו אותם על רוב חכמתם, ואיש לא טען שיבואו מחמת כן לזלזל בתלמידי חכמים העוסקים בהוויות אביי ורבא, ובפרט שבימינו כל עסקן זוטר בין אם באמת פעל משהו, ובין אם רק בשביל העיתון, זוכה לקילוסים ותשבחות הרבה יותר ממה שזכה כאן הרש"א. ועוד יש שכתבו כאן שכונתם פשוט להשתעשע (???), אני באמת חושב שהגזימו מאד והרחיקו לכת מאד. חזרו בכם!!! עד כאן תחום שבת!!!
וגם מותר לכתוב 'נקיי הדעת' במליצה על שואפי חכמה ודעת, ואין בכך שום דופי.
את דאצ'ה אינני מכיר, ומעולם לא קראתי עלון שלהם, אף לא נכנסתי לאתר שלהם, אבל מה הקשר לכאן? לפי מה שהבנתי, המו"ל או העורך ניסו לגייס שם משאבים להוצאת הספר, יש בכך משהו פסול? ונניח שאיש לא עשה כך עד היום עם ספר תורני, יש מכאן איזו תלונה על המו"ל של הספר הנוכחי?
אגב, הייתי ממליץ לכולם, לא לעשות פרסומת כלשהי לספר בפורומים הנוכחיים, זה כבר ספר שני שניסו להריץ כאן, (הראשון היה פירוש מסוים לרש"י), וטובי הלב שבפורום הוציאו את הספרים בשן ועין.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ג' מרץ 15, 2011 4:28 pm

הור ההר כתב:
גוראריה כתב:אודה ולא אבוש, נחשפתי לשמו של רש"א רק כשנכנסתי לפורום והרגשתי כזו נחיתות...מדברים פה על א' כזה בפשיטות כזו, ואני הק' איני יודע בכלל במי מדובר... גאון הדור בתוכנו ואנחנו בורים ולא נדע.
אח"כ הסתדר לי הכל! פרסומת בלתי פוסקת ותו לא. [מבלי לפגוע באישיותו של רש"א שאיני מכירו]
באשר לגופו של ספר הצצתי קצת בקובץ על אגג שהופיע בפורום ולא ראיתי מה מלהיב כאן. ובכן שהוא מצטט לי 6 מקורות שאומרים את אותו דבר [תוך הדגשה החל מאיזו מאה באלף הששי הם היו...], אז מה? נחמד, בסדר, מה יש להתלהב?
הגזמתם!

לפחות דבריך אלו אינם נכונים, אני קראתי את קדמאה, יש שם אולי הרבה כפילויות, אבל הוא מאד מעניין, וזה בהחלט לא רק ענין של פרסומת, ניכר שהמחבר הוא בעל ידע נדיר.

מה זאת אומרת לא נכונים? זה שאתה התלהבת זה אומר שגם אני?...
זה שיש לו ידע נדיר - ע"ז לא פליגנא ובפרט שאיני מכירו, ולא הלנתי אלא על ההתלהמות .
על יתר מה שכתבת לא עלי תלונותיך.
ובדרך אגב, אכן יש חן לראות ידע עצום של אדם, אבל בדורנו אין בספר שכזה כל עדות. ע"ע אוצה"ח...

ובהערת אגב איני מבין האי שמא דשמואל זעירא מה טיבו. ענוה?

הור ההר · הודעהעל ידי **הור ההר** » ג' מרץ 15, 2011 4:45 pm

גוראריה כתב:מה זאת אומרת לא נכונים? זה שאתה התלהבת זה אומר שגם אני?...

לא דיברתי על התלהבות, מכיר אני כמה וכמה חובבי ספר שמאד נהנו ושיבחו את הספר, קח את קדמאה ליד, ואם חובב ספר אתה חזקה שגם אתה תהנה. מן הקטע שפורסם כאן אין ללמוד הרבה.

גוראריה כתב:זה שיש לו ידע נדיר - ע"ז לא פליגנא ובפרט שאיני מכירו, ולא הלנתי אלא על ההתלהמות.

אינני רואה התלהמות, משבחים מאד אדם שיש לו ידע רב ונדיר, כפי שכתבתי משבחים בימינו הרבה יותר, אנשים שעשו הרבה פחות.

גוראריה כתב:על יתר מה שכתבת לא עלי תלונותיך.

לא הפניתי קטע זה אליך, אך אם כבר, לפני שכותבים ומבטלים אדם החי עמנו, צריך לבדוק היטב במה מדובר. (ולהוסיף מבלי לפגוע באישיותו של רש"א שאיני מכירו זה כמו לומר "נישט לשון הרע גירעדט")

גוראריה כתב:ובדרך אגב, אכן יש חן לראות ידע עצום של אדם, אבל בדורנו אין בספר שכזה כל עדות. ע"ע אוצה"ח...

קודם כל, קדמאה יצא לפני שמישהו חלם על אוצה"ח.
שנית, גם בימינו יש ערך מוסף לידע, מציאות שאנשים כותבים מאמרים, משתמשים באוצה"ח, ואחר כך באים חכמים מהם (באותו נושא), ומראים להם כי נעלמו מעיניהם דברים רבים.

גוראריה כתב:ובהערת אגב איני מבין האי שמא דשמואל זעירא מה טיבו. ענוה?

זה כבר היה קשה לי כשקראתי את קדמייתא, צריך להפנות למו"ל, וגם צריך לשאול אותו מדוע בחר לספר שם כה מסובך.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' מרץ 15, 2011 10:06 pm

השם של הספר, וכל הטקסט שמופיע בשער (הן של הקדמייתא והן של התנייתא) יצאו מתחת ידי ר"ש אשכנזי.
אל תחשבו שהוא נתן לעורך להתערב כל כך...
בנוגע לכינוי 'שמואל זעירא', הוא ע"פ 'שמואל הקטן' הנזכר בחז"ל, וענוותנותו של ר"ש אשכנזי (שגם אי"ס אינו חולק עליה...) גרמה שיאמץ לעצמו כינוי זה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' מרץ 16, 2011 8:49 pm

הטענה הכבדה ביותר שהושמעה באשכול זה, הוא כיצד ציטט רש"א מהאיוונגליון.
והנה הפנני אחד מידידי לדברי רז"ו לייטר הבאים:

: ו לייטר, חלק א, סימן קא.png (33.37 KiB) נצפה 13667 פעמים

אין רז"ו לייטר 'מתרגש' מכך שמקורו הראשון של הפתגם הוא באיוונגליון! וגם לא שקל שלא להכניס את תשובתו בספר השו"ת שלו....

השאלה היא, כיצד נעלמו מר"ש אשכנזי עצמו דברי רז"ו לייטר!

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' מרץ 16, 2011 8:59 pm

לרגע חשבתי כי הנני לוקה בהבנת הנקרא.

מהעיון בדברי רז"ו לייטר אני למד, כי נהפוך הוא! השאלה שנדרש אליה היא כיצד יתכן שמקור הפתגם הראשוני הוא באון-גליון, שעה שהוא מצוטט בכתבי רבותינו, ועל כך נענה כי לבטח מקורו טהור בתורתינו הק' ודברי חז"ל כמבואר בחת"ס, וגנוב הוא בכליהם.

מהיכן הסקת, איפוא, חכם באשי, כי 'אין רז"ו לייטר מתרגש ממכך שמקורו הראשון של הפתגם הוא באיוונגליון! וגם לא שקל שלא להכניס את תשובתו בספר השו"ת שלו....' בה בשעה שתשובתו באה להניח את הדעת מאפשרות שכזו, אתמהה!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' מרץ 16, 2011 9:04 pm

צודק,
נכשלתי בכתיבת כוונתי.

התכוונתי, שרז"ו לייטר מסכים שהמקור הכתוב הראשון שבידינו הוא האיוונגליון, ומוסיף, שכנראה הם נטלוהו מספרות חז"ל.
ואין בכך כל נפק"מ, כי סוכ"ס הוא מתייחס לאיוונגליון כמקור שאפשר להביא.

כותב · הודעהעל ידי **כותב** » ד' מרץ 16, 2011 9:20 pm

חכם באשי כתב:סוכ"ס הוא מתייחס לאיוונגליון כמקור שאפשר להביא.

אינו מתייחס אל דבריהם "כמקור שאפשר להביא" כלל וכלל. רק בא ליישב דברי השואל שרצה לומר שמקורו מדבריהם, ולא יותר מזה.
ואילו לא היה נשאל על זה, לא היה מעולם מביא ומצטט דבריהם, ופשוט.

שמח תשמח · הודעהעל ידי **שמח תשמח** » ד' מרץ 16, 2011 9:31 pm

באשי אתה כבר באווירת נהפוך הוא.
אדרבה ואדרבה, הוא מתייחס לאוונגליון כמקור שאי אפשר להביא ממנו.
וכלשונו על מקור כזה 'מקור מקומו טמא'!

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מרץ 16, 2011 10:45 pm

התכוונתי, שרז"ו לייטר מסכים שהמקור הכתוב הראשון שבידינו הוא האיוונגליון, ומוסיף, שכנראה הם נטלוהו מספרות חז"ל.
ואין בכך כל נפק"מ, כי סוכ"ס הוא מתייחס לאיוונגליון כמקור שאפשר להביא.

לא זה מה שהתכוון
הוא אומר שוודאי היה מקור בחז"ל שהחסיד יוסף יעבץ ידעו או קיבלו (וכן החת"ס או שסמך על החסיד יוסף יעבץ)

ואם תשאל איך מופיע גם באוון גליון (שע"ז דיבר השואל וכמו שנכתב כבר שזו הסיבה שהתייחס לכך) ע"ז השיב שהם גנבו מדברי חז"ל.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ד' מרץ 16, 2011 11:41 pm

viewtopic.php?f=7&t=4286#p32382

וברוך שכיוונתי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 21, 2011 8:11 pm

ראיתי את הספר החדש אצל ידיד ומשם אני מעתיק אות באות, כולל הסוגריים.
עמ' 474:

כמונה מעות.
וז"ל דרכי משה בהערה ה: כתב בהגהות מימן פ"ד מהל' תפילה, שצריך ליזהר שלא ידלוג שום תיבה כאילו מונה מעות...'.
והנה בהג"מ שלפנינו לא נמצאו הדברים. אבל מצאתים בהוצאה הראשונה של הגהות מיימוניות שנדפסו בשולי משנה תורה [קושטא רס"ט] ומשם נכנסו למשנה תורה הוצאת אל המקורות ירושלים תשי"ד בשם תיקוני הגהות מיימוניות הוספות והשלמות...'.

וסגנון הדברים מוכיח שנתעלם מעיני הכותב הנכבד הידיעה הפשוטה, שאין כאן ענין של הוצאה ראשונה או שניה, ובכלל אין כאן שום מציאה. ואבאר:
הגמ"י נדפסו פעמיים תחילה בקושטא רס"ט, ושוב בונציה רפ"ד.
מדפיסי ונציה לא הדפיסו לפי קושטא, אלא ע"פ כתבי יד. והיא המהדורה שנקבעה בדפוסים הלאה. שינויים רבים יש בין המהדורות, כאשר דפוס קושטא מתאפיין בתוספות רבות.
כל כתבי היד של הגמ"י מוכיחים (למעט כתב יד אחד שנטען עליו אחרת אבל גם זה אינו נכון ואכמ"ל) שהמהדורה המקורית היא זו שנדפסה בוונציה, ולא זו שבקושטא, שם הוסיפו המדפיסים (או שכך היה בכתב היד שלפניהם) תוספות רבות ממקורות שונים.
כאמור מהדורת וונציה היא זו שנקבעה בדפוסים ואילו מהדורת קושטא על כל התוספות שבה לא חזרה ונדפסה.
ובכל זאת לעיתים הפוסקים מצטטים מהגמ"י דפוס קושטא, דברים שאינן מצויים בדפוס וונציה. ואם באנו למנותם יארך המצע.
[תמוה גם שבספר כזה שעיקרו ריבוי ציונים, מזכירים את מהדורת אל המקורות, ולא מזכירים שברבמ"ם מהדורת פרנקל נדפסו כל הגמ"י דפוס קושטא בסוף רוב הכרכים].
בקיצור אם באנו לסכם את הענין יש לכתוב כך: בדרכי משה הביא כן בשם הגמ"י והוא בהגמ"י דפוס קושטא. ותל"מ.
-------------------------------

מחשבתישראל · הודעהעל ידי **מחשבתישראל** » ב' מרץ 21, 2011 8:43 pm

בעיקר להבית יוסף שעל פי רוב ההגהות מיימונית אצלו הוא של קושטא, אך מביא גם הגהות אחרות. והדבר מבואר באר היטב במאמרו של הרב דוד דבליצקי בצפונות (רד"ד הנ"ל הוא כמדומה עורכו של ההגהות מיימונית של פרנקל)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 21, 2011 11:14 pm

חיים סולוויצ'יק במחברתו היפה, שו"ת כמקור היסטורי, כותב שאצל ביביליוגרפים יש רק דפוס ראשון אחד, אבל אצל חוקר יכול להיות כמה דפוסים ראשונים, כי דפוס ראשון פירושו חיבור שנדפס מתוך כתב יד שעמד לפני המדפיסים, ולא מתוך דפוסים שקדמו להם. ולדוגמא הוא מונה שם חיבור (שכחתי את שמו) שיש לו כחמישה דפוסים ראשונים...

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ה' מרץ 24, 2011 10:44 am

אחר הדברים האלה כשוך חמתם של יושבי הפורום, עלה בלבי לחזר אחר מקור הדברים ולראות פני האיש.
ואתמול בשעות הצהריים עליתי אל ביתו של ר' שמואל (לא כדרכם של נקיי הדעת שבירושלים, שהרי הם היו עולים אליו אחרי שקיעת החמה, ואני בשעה שחמה קודרת בראש כל אדם....) ודיברתי אתו על נושאים רבים שונים ומגוונים. האיש בהחלט יש לו ידע מקיף מבהיל. ובכל נושא שהעליתי הראה בקיאות גדולה בעניין, והכל עם 'בחורישע פרישקייט', ובפנים יפות ומסבירות הוא מקבל כל אדם. עתה שהכרתי במקצת את האיש ושיחו, ברור לי שטוב הדבר שהדפיסו הגיגיו. אין אלו דברים העומדים ברומו של עולם ואינם מתיימרים להיות כן.
סוף דבר: היה ביקור נעים ומאלף ונהנתי עד מאד. ה' יאריך ימיו ושנותיו בנעימים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר