'וזרק על מדבחא לכפרא על עמא' (שמות כד,ה-ח) <מקורות לפי' של אונקלוס>

[נוטר הכרמים]

בפרשתינו כתיב (שמות כד,ה-ח): וישלח את נערי בני ישראל... ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח... ויקח משה את הדם ויזרוק על העם. ופירש"י: באגנות - שתי אגנות אחד לחצי דם עולה ואחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם, ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והזאת דמים שאין הזאה בלא טבילה: ויזרק - ענין הזאה, ותרגומו וזרק על מדבחא לכפר על עמא.

והנה פירושו של אונקלוס מחודש מאוד, הן מצד פשט המקרא, שיותר יש במשמע שזרק את הדם על העם ממש, ולפי דבריו הרי זה מתפרש בשביל העם, והרי זה מקרא קצר, כמו ותצוהו על מרדכי (אסתר ד,ה) שפירושו על דבר מרדכי.

והן מצד דברי הגמ' בכריתות ט,א: תניא רבי אומר ככם כאבותיכם, מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים... הרצאת דמים נמי דכתיב וישלח את נערי בני ישראל, אלא טבילה מנא לן דכתיב ויזרק על העם ואין הזאה בלא טבילה, דמבואר להדיא שהזריקה היתה על העם ממש, וזהו דין ההזאה שהצריכם טבילה.

[נוטר הכרמים]

ובספר תולדות אדם (תולדות מהר"ז מוואלאז'ין, ח"ב עמ' ו) כתב בזה בזה"ל: ועתה קורא הישר הסכת ושמע מה שסיפר לי רבי ברוך בענדט הרב מזיטל) בעל המחבר ספר נר תמיד) בהיותו עוסק בחבורו על מסכת כריתות רבת שבעה לו נפשו העמל והיגיעה לבקש איזה סמך מן התלמוד או מספרי וספרא ותוספתא לפרוש התרגום שזכרנו אבל לא מצא. שאל לרבנים גדולים ואין פותר לו ובמסבות העתים נהיה שבא לווילנא העדינה ושאל את פי הצדיק ר' זלמן אם יש איזה משענת לפירוש התרגום הנ"ל. ויען הצדיק ויאמר יש ויש לו עמוד ברזל להשען עליו וכי זה הוא.

גרסינן (יבמות מו,א) תנו רבנן גר בזה"ז שמל ולא טבל, ר' אליעזר אומר הרי זה גר שכן מצינו שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו. (פירש"י: כשמלו בימי משה כשיצאו ממצרים ויצאו מכלל בני נח לקבל תורה וליכנס תחת כנפי שכינה). טבל ולא מל, ר' יהושע אומר הרי זה גר שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו... ור' יהושע טבילה באמהות מנא לן, סברא הוא דא"כ במה נכנסו תחת כנפי השכינה.

ובתוס' שם הקשו על קושיית הגמ' לר' יהושע טבילה באמהות מנא לן, שהרי אית ליה דאין הזאה בלא טבילה, ויעו"ש בתירוצם השני שמשום ר' אליעזר איצטריך האי טעמא דלמסקנא לא פליג ע"ז שבטבילה לחוד סגי, ואיהו לית ליה אין הזאה בלא טבילה. ומבואר מדבריהם שר"א חולק על ר"י וסבר דיש הזאה בלא טבילה, 'אבל הוא דוחק קצת לומר כן, מפני שר"י לא מדעתיה אמר כן, אלא גמרא גמירי ליה דאין הזאה בלא טבילה, ואיך יחלוק ר"א על זה, ואף שמצינו לפעמים פלוגתא כזו, מ"מ דוחק הוא לומר כן מצד הסברא כ"ז שלא מצינו מפורש כן.

והצדיק יגע ומצא [b]לשיטה אחת מרבותינו הגדולים {איה שיטה זו??} מפורש בה שלא כדעת בעלי התוס', דהיינו שר"א סובר ג"כ דאין הזאה בלא טבילה כמו ר"י, אך ר"א חולק בזה על ר"י שסובר שלא היה כאן הזאה כלל, כי מה שאמר הכתוב ויזרוק על העם פירושו שזרק על המזבח לכפר על העם ולא על העם ממש, נמצא שלא היה כאן הזאה ולא היה כאן ממילא טבילה.

וגרסינן עוד (מגילה ג,א) ואמר ר' ירמיה... תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע, ופירשו המפרשים, לפעמים שמע מפי ר"א ותרגם ע"פ ר"א, ולפעמים שמע מפי ר"י ותרגם ע"פ ר"י, וא"כ איפוא אינו רחוק ממרכז האמת, אולם קרוב הוא מאוד לומר שדבר זה שמע אונקלוס מפי ר"א, ע"כ תרגם ונסיב משה ית דמא וזרק על מדבחא לכפרא על עמא, ולא על העם, להורות דלא היה כאן הזאה מעולם, וממילא לא מוכח מכאן דהיה טבילה.

[אגב, עי' מהר"ץ חיות במגילה שם שהעיר על אונקלוס ריש פרשת כי תצא שתרגם ועשתה את צפרניה ותרבי ית טופרי, הרי דעת ר' אליעזר בספרי שם וביבמות מח,א דתקוץ ולא שתגדל, וא"כ תרגם אונקלוס שלא כדעת ר"א].

[נוטר הכרמים]

והנצי"ב בהעמק דבר הביא מקור לפירוש התרגום מהא דאיתא בזבחים צז,ב למילף מהאי קרא ד'וישם באגנות' דדם קדשים טעון כלי, וביאר ד'אי כמשמעו שזרק על העם, א"כ לא מיבעיא למ"ד שאין למדין דורות משעה קשה, אלא אפילו למ"ד למדין ג"כ קשה שהרי כאן לא היה ככל דם קרבנות שזורקין על המזבח, ואדרבה על חצי הדם שזרק על המזבח לא כתיב וישם באגנות, אלא ברור לחז"ל כת"א שגם המחצה הזה זרק על המזבח בשביל העם כמו כל קרבנות שבאין לרצות, ואידך מחצה שזרק על המזבח היה לשם ה' כביכול, כמו כריתת ברית שחציו לזה וחציו לזה, וא"כ זה המחצה דכתיב שזרק על המזבח הוא חידוש, ומשו"ה לא ביאר הכתוב ששם באגנות אלא בחלק ישראל שכמו כן לדורות, מעתה שפיר נפקא לן מכאן לדורות, אפילו למ"ד אין למדין דורות משעה, הכא שאני שהרי משו"ה פירש הכתוב בזה המחצה דווקא'. ומקור זה הביא גם במשך חכמה על אתר.

[רעיון ה'כריתת ברית' שהמזבח הוא כשליח השי"ת מבואר גם בספורנו, אלא שנקט שהחצי השני נזרק על העם, ועי' מהרש"א ר"ה לא,ב ד"ה צריך].

[נוטר הכרמים]

ובהגהות חשק שלמה בכריתות שם הביא מקור נוסף מדברי הגמ' ביומא ד,א דאמרינן דהזאה בסיני מי הוה. וציין עוד שבספר מיני תרגימא למהר"י ברלין כאן האריך בזה, יעו"ש.

ובאמת הרי זו קושיית תוס' שם שהרי היתה הזאה דכתיב ויקח משה את הדם ויזרק על העם, ועי' בהגהות מצפה איתן ומהר"ץ חיות שכבר כתבו שקושיית תוס' היא לשיטתם ביבמות שההזאה היתה על העם, אבל לפי אונקלוס מבואר היטב.

ומהרצ"ח הביא שם דברי הרא"ם כאן שכדברי אונקלוס כן הוא דעת חז"ל, 'ואם אמנם לא מצאתי דברי חז"ל בזה, אולי תליא בפלוגתת ר"א ור"י יבמות וכו'', הרי שנתכוין כבר להביא מקור מדברי הגמ' ביבמות הנ"ל. אלא שבסוף דבריו הקשה מדברי הגמ' בכריתות הנ"ל, וראה עוד בנחל אשכול עמ' 124.

[נוטר הכרמים]

אמנם ראיתי שיש שכתבו שנקודת המוצא של אונקלוס שבחר לפרש כן הוא מחמת שזהו יותר מסתבר בפשט, שהרי באם נימא שמשה הזה על כל העם את הדם, יש בזה נס גלוי ומפורסם, שיוכל אדם אחד להזות על כל העם, ואמנם בתו"ש מובא מדרש שהיה בזה נס גדול דוגמת זריקת השחין שהתפשט על כל מצרים, יעו"ש. ואמנם מטעם זה פירש באבן עזרא שההזאה היתה רק על שבעים זקנים, וזה נחשב שהזה על כל העם, עי' בספר שערי אהרן להגרא"י רוטר שליט"א.

[נוטר הכרמים]

כעת ראיתי שבדומה לרעיון של ר' זלמעל'ה שהובא לעיל, אבל באופן אחר, ביאר הגה"ק ר' אלעזר רוקח בספר מעשה רוקח, שהקשה על התירוץ השני של תוס' הנ"ל, שר' אליעזר פליג על ר"י וסבר שאין הזאה בלא טבילה, דאם אמנם קושית הגמ' טבילה באמהות מנא ליה היא לר"א, אינו מבואר מאי משני הגמ' 'סברא הוא דא"כ במה נכנסו תחת כנפי השכינה', דהא גופא קשיא מנא לן שנכנסו בטבילה, דילמא בהזאה לחוד נכנסו ולא בטבילה.

אכן לפי דברי אונקלוס הנ"ל מבואר היטב, שהרי לא היתה הזאה על העם כלל אלא רק על המזבח לחוד, וא"כ בהכרח שהיתה טבילה להכניסן תחת כנפי השכינה.

ולפי"ז הוסיף שם ליישב קושית תוס' ד"ה דאין הזאה 'כיון דבעי הזאה היאך אנו מקבלים גרים בזמן הזה', שכל קושיתם היא לפי הנחתם, אבל לדברי אונקלוס לא היתה הזאה מעולם. [ויעו"ש שהוצרך אונקלוס לפרש כך, לפי שבא לבאר היאך בימיו שחי לאחר החורבן נתקבלו גרים אף ללא הזאה].

-----

אגב, ראיתי היום שבהגהות מהר"ץ חיות חולין דף פ שולח המחבר לספרו על התרגום שבו הוא מאריך בענין היות האונקלוס התרגום הבבלי, האם יצא ספר זה אי פעם?

[מעט דבש]

הספר של המהר"ץ חיות הוא "אגרת בקורת"; וכן כתב בזה ב"אמרי בינה" סימן ד.

[הבונה]

מענין שכדברי ר' זלמן ולוז'ינער, מובא בתוס' ישנים ביבמות על אתר. (אמנם ר"ז ודאי לא ראה שם כי נדפס לראשונה בוילנא תרמ... אאל"ט)