זמן הדלקת נר חנוכה לרבינו תם

[מחולת המחנים]

התעוררתי לחשוב מהו ההסבר לאלו שמחזיקים כשיטת רבינו תם בבין השמשות לעיקר, ועם כל זה לגבי זמן הדלקת נר חנוכה הם מדליקים בשקיעה הראשונה, האם אפשר ללמוד כך בשיטת ר"ת והאם יש מקור למנהגם.

דהנה בתוס' מנחות דף כ' ע"ב ד"ה נפסל הביאו דברי ר"ת בעניננו וז"ל: אבל משקיעת החמה משמע תחילת שקיעה, תדע מדאמרינן (שבת דף כ"א ע"ב) גבי נר חנוכה מצותה משתשקע החמה, ואי בתחילת שקיעה עדיין הוא יום גדול, והוה שרגא בטיהרא.
ולכאורה כוונתו ברורה שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בתחילת השקיעה השניה, דאי בתחילת השקיעה הראשונה הרי הוה שרגא בטיהרא.

ובשו"ע או"ח סי' תרע"ב ס"א כתב וז"ל: אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה, והיינו צאת הכוכבים ועיין מג"א ופר"ח.

ובביאור הגר"א שם כתב וז"ל: סוף שקיעה. כ"כ הטור וכ"כ הרא"ש... אבל ברשב"א ור"ן משמע בהדיא שהוא תחילת השקיעה, אלא דמשמע שם בשקיעה שניה עש"ו. ועי' במרדכי ספ"ב דשבת שכ' דלשון משתשקע מוכיח שהוא תחילת השקיעה, כמ"ש בפרק הפועלים משיפסקו עד שיפסקו וכו', וכן עיקר, ועיין מ"ש לעיל רס"א ס"ב בארוכה.
ובסי' רס"א ס"ב בביאור הגר"א כתב בתוקף רב לדחות את שיטת רבינו תם, ולקיים את שיטות החולקים עליו, והאריך להוכיח שאין שתי שקיעות אלא שקיעה אחת, ומיד לאחר מהלך שלשת רבעי מיל מהשקיעה הוא זמן צאת הכוכבים ומתחיל הלילה, ובין דבריו הוא דן גם לענין זמן הדלקת נר חנוכה, ואביא תמצית מדבריו וז"ל שם: וכן לענין חנוכה ג"כ מהתחלת השקיעה, וכ"ה בר"ן ורשב"א שם אצל חנוכה, ודלא כדברי הטוש"ע.

ולסיכום קצר: דעת המחבר שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בצאת הכוכבים, ודעתו לענין בין השמשות היא כשיטת רבינו תם, וכפי שנתבאר בסי' רס"א ס"ב, ודעת הראשונים הרשב"א והר"ן וכן שיטת ר"ת בתוס' דמנחות שהדלקת נר חנוכה היא בתחילת השקיעה, ומשמע בשקיעה השניה, ודעתם לענין בין השמשות היא ג"כ כשיטת ר"ת, וכפי שנתבאר במקומות אחרים, אלא שהגר"א שאחז בענין בין השמשות שלא כרבינו תם, ולדעתו יש רק שקיעה אחת, לקח בסי' רס"א את דברי הרשב"א והר"ן להלכה בענין זמן הדלקת נר חנוכה, שהיא בתחילת השקיעה הראשונה, שהיא היחידה לדעתו.

והנה בביאור הגר"א בסי' תרע"ב ציין לדברי המרדכי בסוף פרק במה מדליקין שכתב שמשתשקע היינו תחילת השקיעה, ואני בעניי לא מצאתי מקומו, אולם מצאתי להיפך בהגהות מרדכי פרק במה מדליקין שכתב וז"ל: מצותה משתשקע החמה. פי' מסוף שקיעת החמה דהיינו צאת הכוכבים, דשרגא בטיהרא לא מהני, עיי"ש.

והנה כדברי ההגהות מרדכי הללו כתבו גם בתוס' דמנחות הנ"ל בשם רבינו תם, אלא שבתוס' דמנחות הסיקו משום הטעם דשרגא בטיהרא לא מהני, שזמן הדלקת נר חנוכה בתחילת השקיעה השניה ולא בשקיעה הראשונה, ואילו ההגהות מרדכי כתב שזמנה בצאת הכוכבים, משום דשרגא בטיהרא לא מהני.
ויש לעיין עוד מדוע הביא הגר"א בביאורו בסי' תרע"ב את דברי הרשב"א והר"ן והמרדכי שכותבים שזמנה בתחילת השקיעה, ומשמע בשקיעה שניה, ולא הביא דעת ר"ת בתוס' דמנחות ששם כמעט מפורש שזמנה בתחילת השקיעה השניה.

עכ"פ מכל הנ"ל יש לשאול, האם לאלו הנוהגים כשיטת רבינו תם בבין השמשות, יש מקור להדלקת נר חנוכה בזמן השקיעה הראשונה שעדיין יום, שהרי התוס' במנחות כתבו בשם ר"ת עצמו "ואי בתחילת שקיעה עדיין הוא יום גדול, והוה שרגא בטיהרא".
או שמכיון שיש שיטות שסוברות שאין זה מעכב, ואפשר להדליק גם ביום ולא חיישינן לשרגא בטיהרא, וכשיטת מהר"י אבוהב שהביא המחבר בסי' תרע"ב ס"א בשם "יש מי שאומר", שסובר שאם הוא טרוד יכול להקדים מזמן פלג המנחה, ואולי יש לומר שסמכו על שיטה זו.

[דניאל]

שיטת היראים שמדליקים בשקיעה שלו שהיא שלושת רבעי מיל לפני השקיעה הראשונה שלנו ומביאו בהגהות מרדכי שהזכרת בסוף הפרק והגר"א מביא שהוא מדייק שם מלשון משתשקע שמיירי בתחילת שקיעה.

[מי שאמר]

האם יש מי שמדליק נר חנוכה לפני תפילת ערבית.
מה גם שלדעתו של ר"ת שלושה מיל ורביע לפני השקיעה השניה הוא עדיין לא פלג המנחה כך שלא יתכן לומר לדעת ר"ת שניתן להדליק מן השקיעה הראשונה.

[דניאל]

האם יש מי שמדליק נר חנוכה לפני תפילת ערבית.
מה גם שלדעתו של ר"ת שלושה מיל ורביע לפני השקיעה השניה הוא עדיין לא פלג המנחה כך שלא יתכן לומר לדעת ר"ת שניתן להדליק מן השקיעה הראשונה.

פלג המנחה הוא שלוש דקות לפני השקיעה הראשונה.

[מי שאמר]

יתכן שכבודו צודק ומשום מה זכרתי מפעם שעדיין אין זה פלג המנחה.

[מי שאמר]

בדקתי שוב ועד כמה שהבנתי זמן פלג המנחה לר"ת תלוי במחלוקת כמה הוא שיעור מיל אם שיעורו 18 דקות, 22.5 או 24 ובזמנו ראיתי לאחד הפוסקים שדן ממתי מותר לקבל שבת לדעת ר"ת ואיני מוצא אותו כעת.
יתכן שאני טועה בזה ועיינתי מקופיא.

[דניאל]

בדקתי שוב ועד כמה שהבנתי זמן פלג המנחה לר"ת תלוי במחלוקת כמה הוא שיעור מיל אם שיעורו 18 דקות, 22.5 או 24 ובזמנו ראיתי לאחד הפוסקים שדן ממתי מותר לקבל שבת לדעת ר"ת ואיני מוצא אותו כעת.
יתכן שאני טועה בזה ועיינתי מקופיא.

או"ח רס"א

[ביני עמודי גרסי]

התעוררתי לחשוב מהו ההסבר לאלו שמחזיקים כשיטת רבינו תם בבין השמשות לעיקר, ועם כל זה לגבי זמן הדלקת נר חנוכה הם מדליקים בשקיעה הראשונה, האם אפשר ללמוד כך בשיטת ר"ת והאם יש מקור למנהגם.

אתה בטוח במה שאתה שואל. כי איך יכל להיות שישנם כאלו הסותרים את עצמם?

מפני שאם הוא סובר שהעיקר כר"ת וש"ע אזי 'תחילת השקיעה' היא שום דבר ויום גמור הוא, ואין שום סיבה להדילק אז! (דקיי"ל "שרגא בטיהרא לא מהני"). ואם הוא לא סובר כך אז למה הוא מחמיר מעיקר הדין כן?
אלא אם כן נאמר שהוא בא לצאת ידי כל הסברות ולכן הוא מדליק בתחילת השקיעה (וכמובן הוא ישים שמן למשך כשעה וארבעים דקות, היינו עד חצי שעה לאחר צאת הוכוכבים).

אפשרות אחרת; שהוא לא סובר לגמרי כשיטת ר"ת והש"ע, אלא מחמיר, ולכן זה אולי הסיבה שהוא מדליק אז בתחילת השקיעה, לחוש לסברות האחרות.
אבל אם הוא סובר כשיטת ר"ת והש"ע לגמרי - אין הבנה למה להדילק מוקדם בשעה שלפי ר"ת והש"ע זה "שרגא בטיהרא שלא מהני". (אלא אם הוא טרוד, שאז יכל להדילק מפלג המנחה ובתנאי שישים שמן שידלק "בלילה" עד לאחר חצי שעה מצ"ה. כמו שעושים בערב שבת שאין ברירה אחרת)

[אוצר החכמה]

מצד הסברא גרידא אפשר לומר הפוך. שהרי גם ר"ת מודה למציאות הקיימת שאחרי השקיעה יש פחות אור מאשר ביום, רק מצד הדין זה נקרא יום. כך שעקרונית בהחלט אפשר לפרש שהתרמודאי היו מוכרים את העצים אחר שקיעת החמה הנראית לעינינו כי זה הזמן שכולם מדליקים אש בבתים, ובזמן הזה היינו בחצי שעה הראשונה אחרי הסתתרות השמש, תיקנו חז"ל להדליק נר חנוכה ולא אח"כ, ומשתשקע החמה האמור כאן הוא עניין אחר מהא דפסחים וסוף הפרק.

[ביני עמודי גרסי]

דבריך הם לא כמר ולא כמר, היא כשיטת ר"ת והראשונים שדיברו על כך להדיא הרי הרי ששללו סברא זו בפירוש שאמרו "סוף שקיעה" ופירשוהו במקום שהוא בסוף ד' מילין. והיא תשובתך לדעת השואל, הרי ששאל האיך מדליקים בתחילת שקיעה בשעה שהם סוברים הפוך כשיטת ר"ת והש"ע לגמרי - שאז ההדלקה צריכה להיות ב'סוף שקיעה' כדפירשו אותם הראשונים.

[מי שאמר]

צודק הרב אוצה"ח שיתכן וגם לדעת רבינו תם גם בשקיעה הראשונה נעשה חשוך קצת ויש מקום להדליק נר חנוכה, אך אני הבנתי כוונת השואל שכוונתו להקשות כך, ומה בכך שכבר נעשה חשוך קצת מ"מ הרי עדיין יום הוא לכל דבר, וכמו שלא יעלה על הדעת שאם יש ליקוי חמה ניתן להדליק כבר משעת הצהרים ה"ה מאי שנא הכי, ומדוע נאמר שלדעת ר"ת מותר להדליק כבר משעת שקיעה הראשונה שהוא עדיין יום.

[מחולת המחנים]

כוונתי לשאול על אותם הנוהגים להדליק בשעת השקיעה הראשונה, ומאידך גיסא תופסים לעיקר דעת רבינו תם בענין בית השמשות, היא מב' צדדים.

א. האם בכלל שייך לומר לפי שיטת רבינו תם בבין השמשות שיש מקום להדלקת נר חנוכה בשקיעה הראשונה, ועל זה אפשר להסביר שאולי הדלקת נר חנוכה דומה לדם קדשים, שבהקרבת הקרבנות דעת רבינו תם שהולכים אחרי השקיעה הראשונה, וכדילפינן מהכתוב, וכמ"ש בתוס' זבחים דף נ"ו ע"א ד"ה מנין לדם שנפסל ובמנחות דף כ' ע"ב ד"ה נפסל, ונוכל לומר בדוחק שמכיון שהדלקת נר חנוכה מקורה מהדלקת הנרות של הכה"ג בבית המקדש, ולכן זמנה בתחילת השקיעה הראשונה, אלא שעדיין צריך לדעת לשיטת ר"ת מתי הוא זמן הדלקת הנרות בביהמ"ק.

ב. דעת ר"ת עצמו בזמן הדלקת נר חנוכה, בתוס' דמנחות הנ"ל כתבו בזה"ל: ותירץ ר"ת דמשתשקע החמה משמע סוף שקיעת החמה, שכבר שקעה החמה, אבל משקיעת החמה משמע מתחילת שקיעה, תדע מדאמרינן (שבת דף כ"א ע"ב) גבי נר חנוכה מצותה משתשקע החמה, ואי בתחילת שקיעה עדיין הוא יום גדול, והוה שרגא בטיהרא. ומפורש יוצא מדבריו שא"א להדליק בתחילת השקיעה הראשונה שעדיין יום גמור הוא, ושרגא בטיהרא לא מהני.
ועל זה נצטרך לומר שמעיקר הדין אפשר להדליק נרות חנוכה כבר מזמן פלג המנחה, וכמו שכתב הרמ"א בשו"ע או"ח סי' רס"א ס"ב, שיכול לקבל עליו שבת מזמן פלג המנחה, והוכיחו האחרונים לומר שאפילו לשיטת ר"ת יכול לקבל עליו שבת עוד לפני השקיעה הראשונה, וכמו כן נאמר לענין חנוכה.
אלא שעדיין הדבר טעון בירור.

[מי שאמר]

מש"כ ונוכל לומר בדוחק שמכיון שהדלקת נר חנוכה מקורה מהדלקת הנרות של הכה"ג בבית המקדש הראשונים לא כתבו כן וכמדומני שרק הר"ן בבואו להסביר מדוע אסור להשתמש לאורה כתב כעין סברא זו.
ומה שכתבת להקשות מדברי ר"ת גופיה, צריך לומר שאלו שמדליקים מן השקיעה הראשונה ואוחזים כדעת ר"ת סומכים על שאר הראשונים שפוסקים כר"ת וניתן לפסוק כר"ת מבלי לדייק את מה שכתב לדייק ממה שאמרו משתשקע החמה.

[מי שאמר]

פלג המנחה הוא שלוש דקות לפני השקיעה הראשונה.

אכן כפי שכתב דניאל פלג המנחה לדעת ר"ת הוא כ4 לפני השקיעה הראשונה ולפי"ז אלו הנזהרים כר"ת עליהם להישמר ביותר שלא להדליק נרות חנוכה כ4 דקות לפני השקיעה הראשונה, ואין כל היתר להדליק נרות חנוכה לפני פלג המנחה. וזה שמדליקים נרות שבת לפני פלג המנחה כבר עמדו בזה הפוסקים וסומכים על שיטת הב"ח שניתן לקבל שבת גם קודם פלג המנחה. אך בנר חנוכה לדעת כולם א"א להדליק לפני פלג המנחה. – ואפשר שאלו הסוברים כר"ת ומדליקים בשקיעה הראשונה עדיף לאחר קצת מאשר להקדים.

[עתניאל בן קנז]

אינו נכון כלל. כי אף הסוברים כרבינו תם, שצאה"כ הוא ג' רבעי מיל לאחר שקיעה שניה, עדיין יכולים לסבור שפלג המנחה הוא שעה ורביע קודם שקיעה ראשונה.
כפי שהוא אכן שיטת הלבוש. אשר סובר כרבינו תם לגבי צאה"כ (בשעתו ובמקומו כלל לא הכירו את שיטת הגאונים), וסובר דכל שעות הזמניות הם לפי היום התוכניי בין הנץ לשקיעה, ולא לפי היום ההלכתי.


ובאמת השאלה לא מתעוררת בחנוכה, אלא בהדלקת הנרות כל ערב שבת. שהסוברים כרבינו תם. (ולמעשה כך נהגו רבים וטובים בחו"ל עד לשואה), ולמרות זאת רבים החמירו להדליק נרות שבת, כרבע שעה ויותר לפני השקיעה. (להרויח שיטת היראים).[עד שעתים לפני צאה"כ - להרויח שיטת ר"ח או"ז - ראה מג"א וב"ח רסא) ודנו הפוסקים ליישב מנהגם, שהוא קודם פלג המנחה.
והרבה פוסקים (וכן משמע קצת במשנה ברורה), מבארים, משום שלגבי פלג המנחה סוברים כדעת הלבוש, שמונין שעה ורבע לפני שקיעה ראשונה.