משולש כתב:מבקש לדעת כתב:בס"ד
כבוד חבריי אלופיי, ת"ח הנכבדים.
לענ"ד ישנו קצת בלבול בכל העניין הנידון. ותרשו לי לסכם זאת בכמה משפטים. (אינני מתיימר לומר שאני מבין יותר מהכותבים כאן ח"ו, אבל בנושא הספציפי הנידון חקרתי ודרשתי בס"ד את הענין רבות לפני כמה שנים, ואעפ"כ עפר אני תחת כפות רגליכם כולל בנידון זה).
א. קדושת א"י היא קדושה שאין למעלה ממנה, וא"י מוזכרת בתורה יותר מכל מצוה ומעלה רוחנית אחרת, בכל פינה שאתה פונה בתורה מאאע"ה עד סוף התורה מטרתה א"י, ואוי לו לאיש המוציא דיבתה רעה, ואוי לו למי שמסיבות אלו ואחרות מוריד מאהבתה ומתשוקתה (ואני תהלות לאל יתברך נוסע לארץ ישראל חמדת כל ישראל וחמדת ה' יתברך עליונים ותחתונים תשוקתם אליה- לשון הגר"א ז"ל בתחילת מכתבו עלים לתרופה).
ב. הויכוח הראשון הוא מה היחס שלנו כיום למדינה, וזה ויכוח כללי בין רבני החרדים לרבני המזרחי, לדעת החרדים לאחר כל הדו"ד ההלכתי, משום שכמו שנכתב כאן -ויש ע"כ להוסיף גליונות ע"ג גליונות- ראשי המדינה מכריזים מרידה מוחלטת במלכות שמים ופועלים נגד התוה"ק (וזה נכון שבתחילת ימי המדינה המצב היה חמור לאין ערוך שיום יום הובילו ילדים ונוער לשמד רוחני, והיום הניסיון לפגוע במה שיש ובחסדי הי"ת לא עולה בידם), מלבד שאר פשעיהם כמניעת הצלת יהודים רבים וביניהם ילדים ממשרפות אושוויץ ואכ"מ. לעומתם רבני המזרחי סברו שמשום שסו"ס עצם מלכות ישראל בא"י היא טובה לעם ישראל בעצם, וכמו שבימי הורדוס אע"פ שרצח את החכמים ועשה מעשים שפלים לעין כל חי, כיון שבנה את ביהמ"ק נחשבו ימיו כזמן הבנין ולא כזמן חורבן- גם אנו, עצם זה שבימי מדינת ישראל עולם התורה עבר בעיקרו לא"י, וכל יהודי יכול לעלות ולגור בא"י, וללמוד תורה ולקיים מצוותיה ולבנות את א"י- היחס למדינה הוא חיובי לצד הביקורת שקיימת. (ואין אנו דנים כאן איזו דרך צלחה את מבחן התוצאה, מי יותר התחזק בתורה וירא"ש ומי פחות, את המסקנה כל אדם יסיק לעצמו).
ג. ישנו ויכוח נוסף: במידה והמדינה הייתה קמה ע"י יהודים שומרי תורה, או שיום אחד שומרי תו"מ ויר"ש יאחזו במוסרות השלטון, האם עצם קיומה של המדינה היא מצוה על פי תורה או אסורה על פי תורה, כאן ניצב בחזית מרן האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל שסבר שהדבר אסור בהחלט, מול כמעט כל גדולי ישראל כולל החרדים שסבר שעצם הדבר הוא מותר ומצוה. משום שגדולי ישראל החרדים אע"פ שהתנגדו למדינה והיחס היה שלילי בהחלט, אבל התנגדו לשלטון שהוא מרידה בתורה, ולא על עצם המדינה הריבונית ומתוך דבריהם עולה דעתם בברור שעצם המדינה היא מצוה אם יעשו כפי התוה"ק.
ד. הנידון בתחילה כאן אם מותר לגור בחו"ל כיום, ישנו ספר הנקרא נחלת ה' העוסק במצות יישוב א"י, ושם מביא דעות בזה וכמה ראשונים סוברים שאם אין סיבה מספקת חייב כל בן ישראל לעלות לא"י ולישב בה. וכ"פ רוב האחרונים.
.
לאור דבריך קשה להאמין שחקרת ודרשת היטב את הסוגיא. ואולי חקרת במקומות הלא נכונים.
אין זמן כעת מפאת השבת הנכנסת לענות על כל טענותיך.
אבל רק אזכיר בנוגע לסעיף ג' שכתבת שכל גדולי ישראל היו בעד הקמת מדינה חרדית, הרי שדעת הגרי"ז מפורסמת מאוד שאסור להקים שום מדינה אם יהודי אחד יסתכן בגלל זה, אפילו אם ר' חיים עוזר יהיה ראש ממשלה. וכמוהו סוברים כל גדולי התורה. שאין מצות ישוב א"י דוחה פיקו"נ ואין מצות כיבוש א"י בימינו, מחמת שאין אפשרות לתנאי הבסיסי שצריך מלך שמונה ע"פ סנהדרין ונביא וכו'. ואין כאן הזמן להאריך ואולי בהמשך בע"ה.
בס"ד
רעי ואלופי כובד הרב המכונה 'משולש' שליט"א
משום שכתבת שהדברים נכתבים בקיצור, מפני השבת המתקרבת, לכן אינני יכול לענות על דבריך שלא נכתבו. אבל אנסה בכל זאת לכתוב פחות או יותר את הדברים הבאים:
אינני מכיר אותך אישית ובוודאי לא את דעותיך, אבל עד היום כאשר שוחחתי עם הרבה ידידים ות"ח בענין זה רובם וכמעט כמעט כולם, לא רק שלא חקרו את הנושא, אלא אמרו דעות 'ברורות' שנשמעות כיום, שכאשר שאלתי את מקורן בדרך כלל (לאחר 'משמוש'...) התברר שהידיעות נלקחו מ'יתד נאמן' או מ'קול החינוך' וכיו"ב, שאם כת"ר שליט"א יש לו ידיעה בנ"ד יודע עד כמה הדברים שם נובעים מבורות נוראה בהיסטורי' ובדעת גדול"י במאה שנים האחרונות.
הסיבה לכך היא שכיום משום שכל ציבור נמצא במקומו, ושיטת המזרחי ותוצאותיה נראות כיום בברור, לא מטריחים הבני תורה את עצמם לחקור בענין, אלא עוסקים בסוגיות הש"ס והפוסקים הנלמדות בכל אתר ואתר.
כך שאם כת"ר יש לו ידיעה בנושא ויתכן מאוד שכך, הוא מהמיעוט שבמיעוט. וכאשר כת"ר כותב שחקרתי במקומות הלא נכונים, אשמח אם יבאר את דבריו היכן בדיוק כת"ר בדק וראה אחרת.
ועתה לגופם של דברים שכת"ר כתב.
א. כתבתי דעת
רוב גדול"י, ונכון שלא כולם ממש, ייתכן (ואני מדגיש ייתכן), שדעת מרן הגרי"ז זצ"ל הייתה אחרת ויתבאר בהמשך. אבל דעת רוב מועצת גדולי התורה, לפני קום המדינה ואחריה (שהוציאה הודעה בקשר לא"י) ודברי הגאון ר"מ זמבא זצ"ל. דעת מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל האור שמח זצ"ל , והגרא"ז מלצר זצ"ל, ועוד רבים רבים ילאה לסופרם, ועל צבאם גדול רבותינו חכימא רבא וקדישא מרן החזו"א זצ"ל, סברו שעצם הקמת המדינה ומלחמה על כיבוש הארץ היא מצוה, אלא שעשאוה פורקי עול ולכן אנו מתנגדים למדינה בכל תוקף ואין להאריך. אמנם חלק גדול מאלו שהזכרנו ואלו שלא הזכרנו הם כתבו דעתם ואמרו זאת בפירוש, וחלק מהם כולל החזו"א לאו בפירוש ממש איתמר אלא מכללא איתמר וכל דבריהם בענין זה לא נסוב כלל על מה שכתב האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל, ואם כל הענין היה באיסור לא היו נמנעים מלומר זאת, ואדרבה מוכח מדבריהם כמה הם השתפכו על חזרת ישראל ובעיקר על חזרת התורה לא"י.
ב. הזכרנו את מרן החזו"א, מסופר בספר על חומותיך ב"ב של יצחק מאיר ראש עיריית ב"ב לשעבר, ששאלו את החזו"א שומרי תו"מ שלחמו בתנועת המחתרות על פעולות מסויימות אם לעשות ואם לחדול. והחזו"א השיב פעם לעשות ופעם לחדול. ואם החזו"א סבר כשיטת סאאטמאר, מה הנידון הרי עצם המחתרת היא אסורה עפ"י תורה, היעלה על הדעת שהחזו"א היה משיב היאך לחלל שבת ר"ל? ואף אם יתעקש המתעקש לומר שכוונת החזו"א היה משום פיקו"נ ולא ישמעו לו וכו' מה שלא נראה כלל, האם לא היה החזו"א מתבטא באיזו שהיא צורה שעצם הדבר אסור? ויש עוד הרבה מה לומר בנושא, אבל מי שקצת חוקר את הענין ידידי, בא למסקנה ברורה.
ג. מה שכתב כת"ר שליט"א בקשר למרן הרב מבריסק זצ"ל" קודם כל קשה מאוד מהתבטאות אחת להבין את כל שיטתו, שנית, אדרבה מכאן מוכח שסבר אחרת מסאטמאר, הרי לא טען כאן התגרות באומות וג' שבועות וכו' וכו', אלא פיקו"נ, כלומר אם היה צד פיקו"נ מאי- הקמת המדינה או שהייתה הקמת המדינה ללא פיקו"נ הדבר היה מותר ואף מצוה. שלישית, שגם עצם הענין של פיקו"נ היא שאלה הלכתית טהורה שיש לדון בה הרי כל כיבוש א"י היא פיקו"נ משום שישנו סיכון מסוים בכל מלחמה, אלא שהיא גופא מצות הכיבוש, אלא שסבר מרן הרב זצ"ל (לפי שמועה זו) שהקמת מדינה אינה בגדר מוחלט של כיבוש. עכ"פ מכאן לומר שהרב מבריסק סבר כסטמאר הדרך רחקוה מאוד מאוד, ההיפך הוא הנכון.
ד. לאחר כל הנ"ל, אשמח אם יבאר לי מר היכן ראה ובירר שדעת גדול"י שלנו סברו שעצם המדינה אם איננה חילונית היא עבירה .
הדו"ש ומתענג על דברי כבודו
מבקש לדעת.
