'שובה' = בחשק / תאוה, הא כיצד?

[חכם באשי]

בכת"י קדום שלפני דורש המחבר את תיבת 'שובה' כרומזת למילה 'בחשק' (או: מחשק) ולמילה 'תאוה'.
דרכו של המחבר להשתמש בחילופי אותיות שונים (אתב"ש, אלב"ם, אח"ס בט"ע וכו'), ולפעמים עבור רמז מסויים הוא משתמש בכמה סוגי אלפא-ביתות, אלא שעם כל התאמצותי לא הצלחתי לפענח כיצד תיבת 'שובה' רומזת לנזכר.
אודה לכל אחד שיוכל לסייע, ואפילו באופן חלקי.

(ואגב, האם קיימת תוכנה להמרת האלפבית השונות?)

[אוצר החכמה]

חשבתי ששמתי את זה פה פעם

אם אתה צריך עוד אלפאביתות תכתוב ואוסיף

[יאיר]

במילה 'בחשק' צריך רק למצוא איך ו=ח. עדכן אותנו בבקשה אם תמצא (וכן במילה 'תאוה').

[חכם באשי]

אוצר,
תודה רבה על התוכנה. אבל אין בה כמעט אופציות לחילופי אותיות.
יש שיטות הרבה לחילופי אותיות (שכולן מבוססות על רל"א שערים שבספר יצירה, סו"פ ב, והדעות השונות שנאמרו באותן שערים), אך מכל אותן שיטות המובא בקובץ המצורף הן השכיחות יותר (אם כי שגם השימוש בהן הוא נדיר למדי).
ואם תעלה את כל חילופי האותיות לתוכנה הנ"ל, זה יועיל מאוד מאוד.

חילופי אותיות.doc

(96.5 KiB) הורד 457 פעמים

[יאיר]

נזכרתי שראיתי ששם מ"ב (אב"ג ית"ץ וכו') הוא כנגד 42 אותיות הראשונות בתורה. וכל אות מתהפכת פעם אחת או יותר לפי אתב"ש ואח"כ אלב"ם וכו'
וא' של אב"ג היא הב' של 'בראשית' וכנראה אף כאן הוא כך.

וראיתי (בויקיטקסט כנראה) באחד הספרים שמסביר על כל אותיות שם מ"ב איך מקבילות ל''בראשית וכו'' (וכעת איני מוצאו).

[מה שנכון נכון]

ראה עיקר הדברים ברבנו בחיי בראשית פרק א סוף פסוק ב.

[חכם באשי]

יאיר, לא הבנתי את דבריך.
אם כוונתך לשימוש באלפבית 'כלאית' (מלשון 'כלאיים') - זה חריג ונדיר מאוד מאוד. ואין לך אלא חידושו.

[מה שנכון נכון]

אגב, רש"י בפרשת נשא ז,כ כתב "מלאה קטרת, גימטריה של קטרת תרי"ג מצות, ובלבד שתחליף קו"ף בדל"ת על ידי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק".
האם יש חבר לצורה זו של גימטריה - החלפת אות אחת בלבד. [האפשרויות בדרך זו נהיות כמעט בלתי מוגבלות].

[חכם באשי]

יפה מאוד.
מקור דברי רש"י הוא במדרשו של ר"מ הדרשן, ואעתיק הנה מה שכתבתי בעניין במקומו:

אלפבית כלאיית.jpg (123.08 KiB) נצפה 3373 פעמים

[מה שנכון נכון]

יישר כח. אכן האפשרוית בלתי מוגבלות.

[עשוי לנחת]

וסליחה, באשי, על החריגה הנוספת, השבט מוסר מביא ש'צדקה' באתב"ש ג"כ 'צדקה', וכמדומני מסביר שם שמי שעושה צדקה לשמה הקב"ה מזמין לו עניים הגונים ומעות לצדקה. והיינו שע"י צדקה זוכה לעוד צדקה.
האם לכזה דבר יש תקדים..?

[יאיר]

חכם באשי, איני יודע מה כוונתך כלאית אבל אתן דוגמא.

ת=ל כיצד?

ת=א באתב"ש

ואח"כ א=ל באלב"ם.

כך זה בשם מ"ב שמקביל ל"בראשית ברא וכו'" ואולי אף כאן (שובה=בחשק) כך הוא ו-ו'=ח' (צריך לבדוק כיצד).

[לייבעדיג יענקל]

אם איני טועה, הדברים על שם מ"ב ובראשית ברא מיוחסים כבר לרב האי גאון. יעויין בספר השם של רבינו הרוקח (בהחלט יתכן שרבינו בחיי השתמש בו).

[חכם באשי]

וסליחה, באשי, על החריגה הנוספת, השבט מוסר מביא ש'צדקה' באתב"ש ג"כ 'צדקה', וכמדומני מסביר שם שמי שעושה צדקה לשמה הקב"ה מזמין לו עניים הגונים ומעות לצדקה. והיינו שע"י צדקה זוכה לעוד צדקה.
האם לכזה דבר יש תקדים..?

ה'צדקה' הכפולה באמת מעניינת. לא מוכרת מילה נוספת, אבל היום עם המחשבים יותר קל לאתר...

דברי בעל 'שבט מוסר' הזכירו לי את מה שכתב ר"ש מווריצבורג, ב'סדר טעמים' לפרשת וישב:

"יוסף מכל בניו", בגימטריא "בן זקונים הוא לו" . ועתה חשוֹב כמו [שכתוב] בפסוק, ב' פעמים "יוסף מכל בניו" וב' פעמים "בן זקונים הוא לו" . והטעם, לפי שהוא חביב לו כפליים מכל בניו . והדין עמו , כי שני פעמים היה לו בן זקונים: אחת בן שקנה חכמה ממנו, ואחת.

היינו, בתורת חסידי אשכנז, המילה או המשפט המתגלה באמצעות הגימטריא היא הרובד הנסתר והעמוק של הטקסט הגלוי. כלומר, רואים כאילו הצלעית השניה של הגימטריא כתובה במקור המגומטר במקום הצלעית הראשונה. נמצא אפוא, שבפסוק זה כתוב 'יוסף מכל בניו' ו'בן זקונים הוא לו' פעמיים: פעם אחת בטקסט הגלוי, ופעם שניה ברובד הנסתר.

[חכם באשי]

חכם באשי, איני יודע מה כוונתך כלאית אבל אתן דוגמא.
ת=ל כיצד?
ת=א באתב"ש
ואח"כ א=ל באלב"ם.
כך זה בשם מ"ב שמקביל ל"בראשית ברא וכו'" ואולי אף כאן (שובה=בחשק) כך הוא ו-ו'=ח' (צריך לבדוק כיצד).

נו, אתה משתמש באלפבית כלאית.
נכון שבעל כתה"י ממנו הבאתי את הדברים בתחילת האשכול השתמש לעיתים רחוקות בשיטה כזו, לא נראה להחיל את השיטה גם כאן (בנוגע ל: שובה = בחשק/תאוה), כי בכל הפעמים הבודדות שהוא השתמש בשיטה הוא מדגיש שיש להחליף כל אות באלפבית אחר.

[לייבעדיג יענקל]

ראה גם את הקטע הבא מתוך פירוש הסידור לרוקח (בהודו, עה"פ 'ושבועתו לישחק'): "ישחק באלב"ם ישחק, בכל יום שישראל בצרה זוכר אותו כאילו באותו יום נעקד. ד"א שתי שחיקות, ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר הלבן מאה שנה יולד, ואם שרה הבת תשעים (שם). ותצחק שרה (שם יח, יב), הוא שחק על שתים, הלבן ק' והבת צ', והיא על ב' אחרי בלותי ואני זקנתי, ואדני זקן". (במהדו' הרשלר הרמז משובש לגמרי, כיון שהוא הכיר [לקטע זה וחבריו] רק את כ"י פריז 772, ולא זכה לכ"י מוסקבה 511.)

[מה שנכון נכון]

זה לא שונה בהרבה מהרמז במילה "ונתנו" שנקראת פנים ואחור, ועוד כה"ג.

[חכם באשי]

יישר כוחכם, חברים נכבדים!

[יאיר]

נפתרה התעלומה?

[הכהן]

אגב, רש"י בפרשת נשא ז,כ כתב "מלאה קטרת, גימטריה של קטרת תרי"ג מצות, ובלבד שתחליף קו"ף בדל"ת על ידי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק".
האם יש חבר לצורה זו של גימטריה - החלפת אות אחת בלבד. [האפשרויות בדרך זו נהיות כמעט בלתי מוגבלות].

אף אני אענה את חלקי בזה, שלדעתי הוא יסוד לענייני גימטריות:
הנה מלבד הצורה המיוחדת של הגימ' כאמור, והאפשרויות הבלתי מוגבלות שהיא יכולה להוביל, יש להבין לשונו הזהב של רש"י, שלא כתב "אם תחליף קו"ף בדל"ת יעלה בגימ' תרי"ג", אלא "גימ' תרי"ג ובלבד שתחליף", והוא פלא. והביאור לענ"ד, שגימטריא הוא השורש המספרי של המילה, שהיה ידוע לקדמונינו, וכדי להגיע אליו יש להשתמש בצופן הידוע של א=1 וכו'. כאן 'מגלה לנו' רש"י, שהשורש המספרי של קטרת אינו תש"ט אלא תרי"ג! ואם ישאל השואל איך מגיעים אליו - תחליף קו"ף בדל"ת!
כמובן שיש להוסיף, שלכל מילה יכולות להיות כמה שורשים מספריים (גימטריות), אבל לא כל אחד יכול להחליט מה הם.

[צופר הנעמתי]

ו-ו'=ח' (צריך לבדוק כיצד).

אם "מותר" להשתמש גם באי"ק בכ"ר, אז ו=פ(אתב"ש),פ=ח(אי"ק בכ"ר).

אפשרות נוספת להגיע מפ' לח' ע"פ חילוף אבג"ת מהקובץ שהעלה באשי.

[אוצר החכמה]

יש לי תכנה שעשיתי לחלופי אלפאביתות שאפשר להגדיר בה חילופים
אני הכנסתי שם רק אתבש ואלבמ אבל אפשר בקלות להגדיר שם גם אחרים.
כרגע היא לא מציגה חילופי 3 (כמו איקבכר שכל אות יכולה להתחלף באחת משתי אותיות אחרות) אם יהיה לי קצת זמן פנוי אוסיף את זה בעז"ה.

אחרי שפותחים את התכנה אפשר לכתוב טקסט ולראות את כל החילופים או ללחוץ על כפתור ההגדרה ושם ליצור אלפאביתא חדש או לערוך קיים.

זו תכנה פשוטה ואם יש לכם איזה רעיונות לשיפור תכתבו.

החילופים שהגדרתם נמצאים בקובץ AB.TXT
כך שאם מישהו מוסיף חילופים אפשר להעלות את הקובץ הזה לתועלת אחרים