אודות הספר ארחות טהרה

לייבעדיג יענקל

http://www.eintal.com/eye_test.php?test=colors

כאן מבדק בעברית

בעברית אבל לא הצלחתי לעשות שם בדיקת עוורון צבעים אחרי מספר אחד הוא מעביר ישר לטופס התוצאות.

לייבעדיג יענקל

צריך להמתין מעט, ואח"כ מופיע המספר הבא.

עתניאל בן קנז

לידיעה בעלמא.
בחברות סינון אינטרנט מסוימות (למשל 'נטצח') משבשים צבעים שנראים כצבעי גוף, וכן מוחקים צבעים שונים כחסימה.
המנוי דרך חברות אלו, לא יסמוך על בדיקת עוורון צבעים דרך אתרים באינטרנט...

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ה' אוקטובר 29, 2015 8:03 pm

אוצר החכמה כתב:אתה אמור לזהות מספרים. אנשים שאינם עורי צבעים מזהים מספרים מסויימים ואומרים על אחרים שאין שם מספר. עוורי צבעים אינם מזהים חלק מהמספרים, ולעומת זאת רואים מספר במקום שאחרים אינם רואים אותו.
אני מכיר את המבדק הזה מודפס ואני יודע שהוא עובד נכון. אני משער שזה אותו מבדק.

כן יש שם מבדק, יש עיגולים ובתוכם מספרים בצבעים. אבל יש שלבים שהוא לא מעלה שום עיגול.
משהו לא ברור.
מכל מקום כנראה שאני לא עיוור צבעים [אז זה בעיה בראש:(]
בכל אופן ייש"כ. ונחזור לענייננו.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ה' אוקטובר 29, 2015 8:04 pm

עתניאל בן קנז כתב:לידיעה בעלמא.
בחברות סינון אינטרנט מסוימות (למשל 'נטצח') משבשים צבעים שנראים כצבעי גוף, וכן מוחקים צבעים שונים כחסימה.
המנוי דרך חברות אלו, לא יסמוך על בדיקת עוורון צבעים דרך אתרים באינטרנט...

כן אכן במחשב הזה יש לי נט צח [אחרי שעזבתי את נתיב בעקבות בזיון התורה הנורא בחסימת הפורום התורני הנכבד], ממילא אולי זו הסיבה שבחלק מהשלבים לא ראיתי שום תמונה.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ה' אוקטובר 29, 2015 8:29 pm

לייבעדיג יענקל כתב:http://www.eintal.com/eye_test.php?test=colors

כאן מבדק בעברית

הכתובת הזו חסומה בנט צח.

חובב_ספרים

יש דרגות בעיוור צבעיים. מקרים קיצוניים מבחינים רק בשחר ולבן אבל יש הרבה דגרות פחות מזה ולא מופרך שמי שיש לו עיוורן צבעים קל לא ירגיש את זה.
שמעתי מאחד שקיבל שימוש במראות מהגאון ר' דוד מורגנשטרן שהוא בדק עם רופאים [אופייני לו] ומצא שעשרים אחוז מאנשים יש להם איזה דרגא של עיוורון צבעים שיכול לפגום ביכולתם להבחין במראות. הוא אינו נותן שימוש למי שלא נבדק לזה.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ה' אוקטובר 29, 2015 9:34 pm

מבירורים שאני ערכתי בקרב מביני ענין עולה.
בענין המראות, ישנה מסורת שרבים לא קבלו אותה, ומעטים כן, ויצאו עתה הרבנים שלא קבלו כדי להורות לעם שיש ללכת רק על פי קבלתם, ולא לסמוך על קבלת חבריהם.
בענין ההלכות, ישנה פסיקה מקובלת, ויש שאינם מתיישרים איתה, ועל כן אין לסמוך עליהם.

בשני המקרים הללו, אני תמה כיצד ניתן להורות לציבור שלא לסמוך על מסורת במראות הדמים, שמקובלת מדור לדור עד משה רבנו. וכן כיצד ניתן לבטל דברי חכם שפוסק מתוך מה שעולה לו מהסוגיות, והרי זו דרכה של תורה.
אמנם כל רב יכול להורות לתלמידיו את דרכו, ולשלול דרך אחרת, אך כהוראה לציבור, מפני מה אני מוכרח ללכת על פי דרך זו ולא על פי דרך אחרת. כיצד ניתן לבטל דברי חכם?!
זה קצת מזכיר את הפולמוסים שיש סביב היתר מכירה. שיש המורים שאין לסמוך על דעת המתירים, והרי דעתם דעת התורה היא בדיוק כפי שעת האוסרים דעת התורה היא. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים וזו דרכה של תורה.

מכל מקום, אף לשיטת האוסרים, אי אפשר לומר על הרב כהנא שאינו רב וכו', שאף אם היה נכון ש'יישר קו' עם הפסיקה המקובלת, עדיין חטא זה אינו הופכו למין.
יהי רצון שנזכה לכבד את חכמי התורה גם כאשר דעתם אינה נוחה לנו...

לייבעדיג יענקל

יאיר1 כתב:
לייבעדיג יענקל כתב:http://www.eintal.com/eye_test.php?test=colors

כאן מבדק בעברית

הכתובת הזו חסומה בנט צח.

אני גם בנט צח במסלול מצומצם ופתוח אצלי
לגבי תגובתך האחרת: יש לך ולמבינים שהזכרת כמה טעויות עובדתיות בסיסיות ביותר, אבל אין לי פנאי להאריך ואין לי חשק להשחית מילותי לריק (ומטעם זה גם לא אמשיך להתווכח עימך לאחר שבודאי תגיב לדברי אלה). מי שחרד לקדושת ישראל ומבקש לעמוד על האמת יעיין בספר טהרה כהלכתה, ויבין את כוונת מכתבם של גדו"י שנכתב לפני כמה שנים (וישתדל לברר על אלו מורים מדבר אותו מכתב), וטוב לו.
גוט שבת וכט"ס

חובב_ספרים

כנראה מסורת במראות אינו אלא קו כללי אבל בדיוק במאה אחוז, שהרי יש שינויים בין מורי הוראה הגם שהם באו מאותו מסורת. אין לי הסבר מוחלט לזה אבל כנראה יש איזה אי דיוק הגורם שינויים, או שמורי הוראה אינם סומכים לגמרי אל קבלתם ומשנים אותו קצת ע"פ נסיונם ושכלם. לדוגמא הגר"מ ברנסדורפר היה מחמיר יותר מרבו הגרמ"א פרוינד, והוא נימק זה במה שהוא ראה הרבה יותר מראות מרבו.
לגבי נידן דידן הרבה מהמקילים בעולם שמשו הטעפליקר רב או תלמידיו. זה כולל הגרי"י פישר בירושלים, הגר"ח פאדווא בלונדון, הגר"ש וואזנר בבני ברק והגר"י ראטה בארה"ב, ותלמידיהם, אבל מ"מ יש הבדלים ביניהם. הרי הרח"מ וואזנר שקיבל מאביו חתם כאן נגד הרב כהנה שקיבל מהגרח"פ, הגם שבמקור זה אותו מסורת. גם בין המו"צים של הרב וואזנר אומרים שיש הבדלים בין פסיקתם הגם שכולם יש להם אותו מסורת.
מסתמא יש הרבה מה להוסיף על זה, אני משאיר מקום לאחרים.

ניים ושכיב

חובב_ספרים כתב:יש דרגות בעיוור צבעיים. מקרים קיצוניים מבחינים רק בשחר ולבן אבל יש הרבה דגרות פחות מזה ולא מופרך שמי שיש לו עיוורן צבעים קל לא ירגיש את זה.
שמעתי מאחד שקיבל שימוש במראות מהגאון ר' דוד מורגנשטרן שהוא בדק עם רופאים [אופייני לו] ומצא שעשרים אחוז מאנשים יש להם איזה דרגא של עיוורון צבעים שיכול לפגום ביכולתם להבחין במראות. הוא אינו נותן שימוש למי שלא נבדק לזה.

למה צריך לבדוק בדיקה רפואית, הרי כל ענין השימוש הוא לבדוק שהאדם מצליח להבחין, ומי שמצליח מקבל בסוף היתר הוראה. וכיון שיש כמה דרגות בעורון צבעים, הדרך הכי טובה לבדוק את זה היא בשימוש עצמו?
(אמנם יש גם עורון צבעים נרכש, שיתכן שהמורה ילקה בו לאחמ''כ, וע''ז כנראה תלונת המתלוננים, אבל מנהג הגר''ד מורגנשטרן לא יועיל כנגד זה)

ניים ושכיב

יאיר1 כתב:בענין המראות, ישנה מסורת שרבים לא קבלו אותה, ומעטים כן, ויצאו עתה הרבנים שלא קבלו כדי להורות לעם שיש ללכת רק על פי קבלתם, ולא לסמוך על קבלת חבריהם.

הטענה כנגד המקילים במראות היא לא כן, אלא שבדקו אותם עם עד שנטבל בדם גמור.
וע''ז העליתי לעיל תשובה מפורום אחר, שטבילה נראית כדם מכה.

חובב_ספרים

ניים ושכיב כתב:
חובב_ספרים כתב:יש דרגות בעיוור צבעיים. מקרים קיצוניים מבחינים רק בשחר ולבן אבל יש הרבה דגרות פחות מזה ולא מופרך שמי שיש לו עיוורן צבעים קל לא ירגיש את זה.
שמעתי מאחד שקיבל שימוש במראות מהגאון ר' דוד מורגנשטרן שהוא בדק עם רופאים [אופייני לו] ומצא שעשרים אחוז מאנשים יש להם איזה דרגא של עיוורון צבעים שיכול לפגום ביכולתם להבחין במראות. הוא אינו נותן שימוש למי שלא נבדק לזה.
למה צריך לבדוק בדיקה רפואית, הרי כל ענין השימוש הוא לבדוק שהאדם מצליח להבחין, ומי שמצליח מקבל בסוף היתר הוראה. וכיון שיש כמה דרגות בעורון צבעים, הדרך הכי טובה לבדוק את זה היא בשימוש עצמו?
(אמנם יש גם עורון צבעים נרכש, שיתכן שהמורה ילקה בו לאחמ''כ, וע''ז כנראה תלונת המתלוננים, אבל לא מנהג הגר''ד מורגנשטרן לא יועיל כנגד זה)

למה עדיף לבזבז שעות של שימוש כשבדיקה פשוטה יכול לגלות שזה חבל על הזמן?
האם אתה כותב על עורון צבעים נרכש מדיעה או סברא? עד עכשיו היה ידוע לי עורון צבעים גנטי ונולדים כך.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ה' אוקטובר 29, 2015 10:21 pm

לייבעדיג יענקל כתב:
יאיר1 כתב:
לייבעדיג יענקל כתב:http://www.eintal.com/eye_test.php?test=colors

כאן מבדק בעברית

הכתובת הזו חסומה בנט צח.

אני גם בנט צח במסלול מצומצם ופתוח אצלי
לגבי תגובתך האחרת: יש לך ולמבינים שהזכרת כמה טעויות עובדתיות בסיסיות ביותר, אבל אין לי פנאי להאריך ואין לי חשק להשחית מילותי לריק (ומטעם זה גם לא אמשיך להתווכח עימך לאחר שבודאי תגיב לדברי אלה). מי שחרד לקדושת ישראל ומבקש לעמוד על האמת יעיין בספר טהרה כהלכתה, ויבין את כוונת מכתבם של גדו"י שנכתב לפני כמה שנים (וישתדל לברר על אלו מורים מדבר אותו מכתב), וטוב לו.
גוט שבת וכט"ס

ביקשתי פתיחה ופתחו לי אבל בתחילה היה סגור.
אולי יש דברים שאני לא מבין, אבל הרב כהנא הוא ודאי אדם ללא רבב, אולי יש מורים אחרים שמקילים על דעת עצמם בלי מסורת וזה אכן ענין חמור מאד.
ולגבי מה שחובב ספרים כתב.
ברור שיש חומרא זוחלת, כיון שלא כל אחד יש לו כשרון כפי רבו, ומה שרבו התיר הוא לפעמים מתקשה לעמוד ממש על דעת רבו ומחמיר.
את נימוקו של הרב ברנסדרופר אני מתקשה להבין. מה שייך בזה נסיון להחמיר?
דרך אגב גם הרב וואזנר היה מתיר הרבה דברים שרבים אחרים היו מטמאים. וכפי שפרסמו כטענה, שיש רב שמתיר מה שש אחרים אוסרים. בדיוק אותו הדבר היה ניתן לטעון על הרב וואזנר.

אני מדבר על הרב כהנא, וממה שאני העלתי מבירור מקיף, זה מה שכתבתי לעיל, ואת זה אני ממש לא מצליח להבין. [ולגבי הטענות על עד טבול כבר ניים ושכיב השיב עליהם תשובה נכוחה]

ניים ושכיב

חובב_ספרים כתב:למה עדיף לבזבז שעות של שימוש כשבדיקה פשוטה יכול לגלות שזה חבל על הזמן?
האם אתה כותב על עורון צבעים נרכש מדיעה או סברא? עד עכשיו היה ידוע לי עורון צבעים גנטי ונולדים כך.

אני משער שבדיקה פשוטה לא אמורה לעזור, לפי מה שכתבת שיש בזה דרגות שונות, ומנין לנו מהי ההגדרה הרפואית של הדרגה שמתאימה בדיוק לטעויות במראות. משא''כ 'שימוש' ו'היתר הוראה', שכל עצמם הוא לבדוק דבר זה בעצמו, שהמורה יודע להבחין היטב בצבעים.
ולגבי עורון נרכש, גם אני לא ידעתי עליו, עד מה שהעלו לעיל מדר. הלפרין.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ה' אוקטובר 29, 2015 10:39 pm

חובב_ספרים כתב:יש דרגות בעיוור צבעיים. מקרים קיצוניים מבחינים רק בשחר ולבן אבל יש הרבה דגרות פחות מזה ולא מופרך שמי שיש לו עיוורן צבעים קל לא ירגיש את זה.
שמעתי מאחד שקיבל שימוש במראות מהגאון ר' דוד מורגנשטרן שהוא בדק עם רופאים [אופייני לו] ומצא שעשרים אחוז מאנשים יש להם איזה דרגא של עיוורון צבעים שיכול לפגום ביכולתם להבחין במראות. הוא אינו נותן שימוש למי שלא נבדק לזה.

מתוך ספרו של הגרד"א מורגנשטרן שליט"א [הסריקה יצאה עם פס שחור באמצע]

גם זו לטובה

מתוך ספרו של הגרד"מ

לפי הנתונים הידועים כיום, מצויים אחוזים משמעותיים של אנשים שלא רואים צבעים בצורה זהה לאלו שיש להם ראיה רגילה (תקנית). אמנם לא מדובר בעוורון צבעים מוחלט בו רואים הכל בצבעי שחור-אפור-לבן, אלא שמחמת ליקוי הראיה האיבחון בצבעים אינו כשאר האדם. נבאר במעט כפי הידוע לנו. קיימים, באופן כללי, ברשתית העין ( - retinaהציפוי הפנימי של הצד האחורי של העין) ארבע סוגים של תאים קולטי אור (חיישנים) (photoreceptors), שפועלים עפ"י האור שבא אליהם מהעצם הנצפה. סוג אחד מתוך הארבע נקרא 'קנים' (rods), הם רגישים רק לשחור אפור ולבן, והשלשה האחרים ה'מדוכים' (cones) רגישים לצבע, אך כל מדוך קולט טווח שונה של צבעים.
אצל בעלי עוורון צבעים מוחלט נעדרים או שלא מתפקדים כל שלשת ה'מדוכים' שרגישים לצבע, והבחנתם בכל דבר רק ע"י ה'קנים' שעל ידם ניתן לראות רק שחור אפור ולבן כראייה בחושך. אך כאמור, עוורון מוחלט אינו מצוי כלל. יותר מצוי שיש ליקוי באיבחון הצבעים באחד משני דרכים אחרים. א. ע"י שאחד מה'מדוכים' נוצר כאחד משני ה'מדוכים' האחרים (פעמים שחסרים את אחד מהסוגים לגמרי והעין נבראה מתחילה עם פחות תאים קולטים), נמצא רואה צבעים ע"י שילוב של שני טווחי צבעים במקום שילוב של שלשה, וזה גורם לשינוי כללי באיבחון שלו. ב. יש שקיימת אצלם סטיה בטווח הצבעים של אחד משלשת סוגי ה'מדוכים' הנ"ל. (דהיינו במקום שלמשל אמור להיות רגיש בקצה הטווח שלו מצד אחד לצבעים אדומים ומהצד השני לירוק, הוא כמעט לא רגיש לסוגים מסוימים של אדום בצד העליון שלו ויותר רגיש לירוק בצד התחתון שלו).
אנשים שיש להם ליקוי בראיית צבעים נחלקים לשני קבוצות. א. בעלי ליקוי כחול-צהוב, ליקוי מסוג זה אינו מצוי רק באחד למאתים ומצוי אצל אנשים ונשים בשוה. ב. בעלי ליקוי אדום-ירוק, ליקוי מסוג זה מצוי במדינות רבות ב-8% של אנשים ורק ב- %½ של נשים, ליקוי זה הינו תורשתי בדרך כלל. (הגן ממוקד על כרומוזום X, ולכן יורש בן את הליקוי מאמו שנושאת גן לקוי למרות שהיא עצמה איננה סובלת מהליקוי כלל). לקות הראיה באה לידי ביטוי בעיקר בהחלפה בין צבעים דומים (בקבוצה השניה הנ"ל מצוי שמחליפים בין אדום כתום צהוב וכו'), וכן בא לידי ביטוי בקושי בראיית צבעים מסויימים (צריכים לאור חזק יותר בכדי לראות את הצבע, ולפעמים לא רואים צבעים מסוימים כלל), סיבת הדבר, לפי שבעוד אצל אנשים רגילים כל אחד משלשת ה'מדוכים' רגיש לטווח מסויים של צבעים, והחפיפה בין טווחי הצבעים השונים מאפשרים להבחין בין צבעים דומים זה לזה, (ההסבר המלא אינו בהיקף שמיועד לספר זה), אמנם אלו שיש להם ליקוי בראיית צבעים, כיון שחסר טווח אחד או שהטווח סוטה מהנורמה, ככל שהסטיה גדולה יותר מהנורמה האיבחון בצבעים יותר רחוק משאר אנשים.
לאור נתונים אלו נשאלת השאלה, כיצד ידע האדם אם ראייתו וראיית אשתו נכונה או מוטעית, אמנם אצל רופאי עיניים ניתן לבדוק דבר זה בצורה פשוטה בתוך מספר דקות עפ"י טבלת צבעים מסויימת. אולם לא כל אחד עבר בדיקת עיניים ויודע אם רואה כשאר אנשים, ולכן מהראוי שבתקופה שלאחר הנשואין יתרגלו לשאול למורה הוראה לפחות על כל דבר שלפי ראיית אשתו נראה לה כשאלה (שכאמור ליקוי בראיית צבעים מצוי הרבה פחות אצל נשים מאצל אנשים), ואם ימצא שגם הוא רואה נטיה לאדום בדברים שהמורה הוראה פוסל לו, יכול לסמוך בהדרגה יותר ויותר על אבחון הצבעים של עצמו. וכן לגבי מי שמתעתד להיות מורה הוראה אמר מו"ר הגריש"א זצ"ל,ש מלבד ה'שימוש' הנצרך למורה הוראה אצל רבותיו במראות הדמים, אך תנאי קודם לכך, יש לוודא שמבחין נכון בצבעי אדום וצהוב וכד'.

לומד_בישיבה

גם זו לטובה כתב:מתוך ספרו של הגרד"מ
וכן לגבי מי שמתעתד להיות מורה הוראה אמר מו"ר הגריש"א זצ"ל,ש מלבד ה'שימוש' הנצרך למורה הוראה אצל רבותיו במראות הדמים, אך תנאי קודם לכך, יש לוודא שמבחין נכון בצבעי אדום וצהוב וכד'.

צעיר_התלמידים כתב:
הרב מרדכי הלפרין
ט. היש צורך ב"שימוש" לראיית כתמים?
בשקט מדהים מתנהל בדורות האחרונים ויכוח חריף בין גדולי הפוסקים בשאלה הלכתית מעשית ביותר הנוגעת לפסיקה בראיית כתמים: היש חובה לעבור "שימוש חכמים" מיוחד בראיית הכתמים לפני היתר הוראה בהם. בשם הגרמ"פ פיינשטיין זצ"ל הובא כי אין לפסוק על מראה אם לא היתה לו קבלה או מסורה בזה, ולעומת זאת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ויבל"א הגר"ר חיים פנחס שינברג שליט"א והגרי"ש אלישיב שליט"א פוסקים כי אין צורך בקבלה או מסורה מיוחדת כדי לפסוק במראה. וז"ל הג"ר אריה זאב גינזברג שליט"א, בספרו שאלות ותשובות דברי חכמים (הילקראסט, ניו-יורק), פרק ז' תשובה 54 (עמ' קצה): "ידוע מהגרמ"פ שלא יכולים לפסוק על מראה אם לא היתה לו קבלה או מסורה בזה. אבל שאר פוסקים סוברים שכולם יכולים לפסוק במראה." ושם בעמ' ט מפרש מי הם ה"פוסקים": הגר"ר חיים פנחס שינברג שליט"א והגרי"ש אלישיב שליט"א. ועיי"ש עוד בעמ' ז, בהסכמת הגרח"פ שיינברג שליט"א שעבר על הספר ומאשר כי המובא בשמו מכוון כראוי. כמו כן שמעתי עדות נוספת כי דעת מרן הגריש"א שליט"א, "שאין צריך כלל מסורת מעשית של הצגת הצבעים למעשה בשימושה של תורה אצל החכמים, אלא די לנו במסורת הכתובה בחז"ל ובספרים. ולכן בהחלטה איזה צבע טהור או טמא – יחליט כל חכם לפי חכמתו בלבד".
גם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הורה למעשה שאין צורך בשימוש לראיית דמים וכל המכיר צבע אדום ראוי להורות. כך מסר לי בשמו יבל"א תלמידו הגדול הג"ר אביגדר נבנצל שליט"א ביום ה' בתמוז תשס"ז.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ו' אוקטובר 30, 2015 1:41 am

מתוך ספר 'פתחי דעת' לגרד"א מורגנשטרן שליט"א, תלמיד הגריש"א (פרק ד, סעיף ו), שהבאתי בקובץ לעיל:

בין מורי ההוראה מצויות מחלוקות בהכרעה על מראות הדמים, באיזה גבול נחשב 'נוטה לאדמומית'.
נושא זה נתון להכרעת החכם עפ"י מה ששימש וקיבל מרבותיו לטהר או לטמא.

ובהערה ו:

יש שסבורים שבעצם ההוראות של מורי ההוראה זהים, ומשום כך מבינים שאין הבדל למי שואלים. אך כבר בדברי הגמ' מצינו שנחלקו בהכרעה על מראה הדם, עיין בגמ' חולין (מה:), ונדה (כ:), וע"ז (ז.), וכן מצינו בעוד מקומות.

ובהערה ז:

יש שכתב בשם פוסקים שונים, שבנושא מראות הדמים אין צריך ל'שימוש' אצל מורי הוראה, אלא צריך להורות כפי שכתוב בשו"ע - כל אדום או נוטה לאדום טמא. ויש שהביא כן בשם הגריש"א זצ"ל. ברם כפי שיתבאר, הדברים נאמרו בהקשר אחר. הגריש"א זצ"ל אמר שצריך להורות כפי הכתוב בשו"ע, ואין מועיל 'מסורת' או 'שימוש' מרבותיו וכד' להורות על דבר שהוא אדום שהינו טהור, לפי שלא מהני שימוש או מסורת להורות שלא כדברי השו"ע.
לעומת זאת, בנושא של הבחנה במראות עצמם אם צבעם נוטה לאדום או לא, בזה ודאי צריך שימוש מרובה (באופן מעשי, מראה שהוא אדום או נוטה לאדום ודאי אין צריך שימוש, שפשוט לכל אחד שהוא טמא, וכן במראה שהינו לבן אין צריך לשימוש, אולם במראות בגוונים גבוליים, כדוגמת 'חום' או גוונים אחרים שפעמים קיימת בהם נטיה לאדמומית, בזה צריך לשימוש חכמים והרגל בצבעי המראות בכדי להבחין ולהגדיר אם יש בו נטיה לאדמומית).

לומד_בישיבה

רבי משה שטרנבוך שליט"א מעלה טענה נגד הרב כהנא שנותן לאשה להורות לעצמה, לצורך כך עלינו לעיין בהמשך דבריו של רב מרדכי הלפרין.
המשך מכאן

הג"ר ישראל מרדכי פלס שליט"א כתב לי כי לכאורה תלויה במחלוקת זו גם השאלה אם אשה יכולה לפסוק בעצמה במראות. מדברי התבואות שור (סי' מו) שכתב לחלק בין ספיקות בבדיקת ריאה לבין מראות נדה, שבנדה יש להחמיר "שאיסור נדה מסור לנשים" משמע שנשים יכולות לראות כתמיהן ולנהוג לפי ראייתן שאין בראית דמים גדרי הוראה אלא קביעה טכנית אם נוטה לאדום אם לאו. בעוד שמדברי הסדרי טהרה (סוס"י קפח) שכתב שמעולם לא היתה הוראה זו מסורה לנשים אלא רק לחכמים הבקיאים, כמו גם מדברי החכם צבי (סי' מו) שכתב בעניין מראות ש"אין בנות ישראל מורות לעצמן אלא חכם הבקי בדינין" משמע שראיית דמים היא הוראה גמורה ולכן היא מסורה דווקא לחכמים.
אמנם לענ"ד נראה שאין ראיה מוכרחת מדברי הסדרי טהרה והחכ"צ לכך שעצם קביעת צבע הכתם – נוטה לאדום או לא נוטה לאדום – הינה הוראת חכם. יתכן כי גם הסדרי טהרה וגם החכ"צ מודים שעצם קביעת הצבע היא עובדתית ומסורה לכל, ובכל זאת ההוראה, הפסיקה על המראה, מסורה רק לחכם הבקי בדינין. הסיבה לכך היא שגם בראיית דמים לעיתים קרובות הפוסק מביא בחשבון פרטי הלכה נוספים כגון מראה בדיקה לעומת מראה כתם; מהות הבדיקה וזמנה, אם בבדיקת הפסק טהרה, או בבדיקת ראשון, או שביעי, ג' ימים ראשונים או שאר ימי הז' נקיים, או בעת היותה מסולקת דמים וכדומה. כמו כן צריך לדעת מתי ראוי להשתמש בזכוכית מגדלת ומתי לא. פרטים אלו יכולים להשפיע על פסיקת ההלכה במצבי ספיקות שונים ובמקום חששות לשיטות שונות של פוסקים. ובגללם יש מקום לחייב שימוש חכמים, גם אם לעצם הגדרת הצבעים האוסרים אין חיוב כזה.

מתוך מכתבו של הגאון רב משה שטרנבוך שליט"א

: הגאון רבי משה שטרנבוך שליטא (1).jpg (40.61 KiB) נצפה 11136 פעמים

---
סיכום.
כפי שרשמתי לעצמי (לאחר קריאת תוכן האשכול) ואשמח אם מישהו יעמידני על טעותי.

חלוקים המה בנקודה זו.

האם יתכן שרב אחד יורה טמא והשני טהור. – יש מי שסובר, שאין צריך שימוש במראות, וטעמו, שאין בראיית דמים גדרי הוראה אלא קביעה טכנית אם נוטה לאדום אם לאו, ולשיטתו מותר לה לאשה להורות לעצמה. הסובר כך, הכרעה על מראות הדמים, באיזה גבול נחשב 'נוטה לאדמומית' אינו נתון להכרעת החכם.

מאידך יש מי שסובר שצריך שימוש במראות וראיית דמים נחשב להוראה ואסור לה לאשה להורות לעצמה. ולדעתו, בין מורי ההוראה מצויות מחלוקות בהכרעה על מראות הדמים, באיזה גבול נחשב 'נוטה לאדמומית'. והוא נתון להכרעת החכם עפ"י מה ששימש וקיבל מרבותיו לטהר או לטמא וממילא יתכן שרב אחד יאמר טהור והשני יאמר טמא.

איני נוטה לשום צד בסה"כ ביקשתי להבין ולסכם במה נחלקו.

ואין צריך לומר שכפי אשר יורה מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א בעניין נבוך זה כך אעשה. על כל המשתמע מכך.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ו' אוקטובר 30, 2015 8:18 am

אגרות משה יו"ד ב, עא

הנה בדבר אשתו אשר זה הרבה חדשים שההפסק טהרה והמוך דחוק של כל ביה"ש הוא נקי ולמחר שהוא יום הראשון של שבעת הנקיים בבדיקת השחרית מצאה כמראה ברוין /חום/ ובכל פעם הראה להרה"ג ר"ד מייזליש שליט"א אב"ד ווייצען וטיהר לו מראות האלו ועתה אינו מצוי הר"ד מייזליש בשיקאגא ואפשר הוא עוזב את שיקאגא ואינו יודע שם רב מובהק אחר שרוצה להשיב בעניני מראות, ורוצה לידע מה יעשה להבא.

הנה אם יכיר כתר"ה שהמראה שתראה לא גרוע מאלו שהורה לו הר"ד מייזליש יכול לסמוך שגם מראה ההיא שתראה הוא טהור כמפורש בנדה דף כ' נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואבדתיו, ומה שנשאר בבעיא אם נאמנת לומר כזה טיהר איש פלוני חכם הוא כדאיתא בטור סימן קפ"ח דהוא כשהחכם שהביאה לפניו דם זה מחזיקו בטמא או אפילו נסתפק בו בטמא או בטהור והאשה אמרה להחכם שמראה כזה טיהר פלוני החכם אף שהוא חכם כזה שחכם זה היה סומך עליו על ספיקתו ואף על מה שמחזיק לטמא לחזור ולהורות כהחכם שאומרת משמו שטהור, בזה הוא בעיא דלא איפשיטא, והוא מטעם דכתב הב"י שם דכיון דלדידן לא איברור לן ולא יכלינן למיקם עליה איהי נמי לא קים עליה וסברה כזה היה ואינו כזה, וכן כתב הב"ח שם ומסיק ול"ד להא דתניא נאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואבדתיו, דשאני התם דליתיה קמן תלינן מסתמא דאינה טועה עיין שם, ולכן אם יכיר שאינו גרוע יכול לסמוך ולטהר.

ובערוך השלחן /סי' קפ"ח/ סעיף כ"א בסופו משמע שהבעיא דלא איפשיטא היא באשה אחרת שהראתה דם ואשה אחת אומרת לה שכזה טיהר לה חכם, שכן משמע לו מפרש"י דמפרש הבעיא באשה אחרת, אבל לכאורה קשה דהא הביא הגמ' ת"ש מנאמנת אשה לומר כזה ראיתי ואיבדתיו שאיירי על דם שלה, וכן ת"ש מילתא דהיתה מהימנא לר' יצחק בד"ר יהודה על דמה של עצמה, וא"כ משמע דאין חלוק וצ"ע. ואולי סובר רש"י שהגמ' מדמה דם של עצמה כשהוא ספק להחכם שבאה לשאול עתה על דם זה כהא דילתא, וכן כשעדיין לא נפסק על הדם שראתה והוא רוצה שיורה החכם לפי אמירתה שהיה הדם הנאבד ששואלת עליו, לדם של אחרת כשלפי אמירתה הוא דומה לדם שלה שראה כבר חכם והתיר לה. והטעם דלעצמה כשאומרת על דם שראתה עתה שהוא שוה להדם האחר שהראתה כבר לחכם וטיהר שהיא נאמנת, אין זה ענין הוראה על דם השני שראתה עתה אלא שאומרת שאינה צריכה להוראת חכם על זה, כי ידוע לה מהוראת החכם על דם האחר שמכבר שהוא טהור והרי האמינתה תורה לבעלה ולטהרות, אבל כשעדיין לא הורה לה חכם על דם הראשון משום שאבדו ולא הראתו, אך היא מראה עתה דם אחר להחכם ואומרת שדמי לדם הראשון שאבדה ורוצה שיורה לפי אמירתה שהן שוין, ודם זה הוא טהור לדעת החכם, הרי אינה אומרת שאינה צריכה להוראת חכם אלא שנמצא שהיא מורה הוראה זו בתחלה שדם הראשון דומה לזה והחכם צריך להורות אח"כ לפי הוראתה שהן שוין, וזה אפשר שאינו בכלל נאמנות התורה להאשה, וכן הוא כשיש ספק על דם לאשה אחרת שהאשה האחרת הא ודאי צריכה להוראת חכם, שנמי אפשר אין לה לסמוך על הוראת האשה, אם אין להאשה כח מצד נאמנותה שיורו על פי הוראתה ששוין שני המראות, דלאשה אחרת לא שייך שתאמר שאינה צריכה להוראת חכם דודאי היא צריכה דרק לעצמה יכולה לומר שא"צ להוראת חכם מאחר שכבר הורה על דם כזה. וזהו הדמיון לכזה ראיתי ואבדתיו.

וכן אף לעצמה כשבאה אצל חכם בדם אחר והחכם מסופק והיא רוצה באמירתה שפלוני חכם התיר לה בדם כזה לפשוט להחכם ספקו, הרי נמצא שצריך החכם לסמוך על הוראתה שהן שוין, וזה הא בעי שאפשר שאינה נאמנת לענין הוראה, ולא איפשיטא. ואף שהאשה היתה נאמנת שלא לילך לשאול כלל לחכם דהוא נאמנות בעלמא שלא להוראה שהאמינתה תורה, ואם לא היתה יודעת הדין והיתה שואלת אם נאמנת שהוא מראה השוה לזה שטיהר לה חכם פלוני ולא היתה מראה לחכם השני הדם היה צריך להורות לה שנאמנת, אבל כשלא שאלה כן אלא הראתה לו הדם הרי צריך להורות לה על הדם וכיון שהוא ספק לו אינו יכול לסמוך על הוראתה שהן שוין. ונמצא שגם הא דילתא דומה להבעיא דאם נאמנת לגבי אשה אחרת.

והא דדחי הא דכזה ראיתי ואבדתיו שאני התם דליתיה לקמן, שאליבא דפרש"י למה שבארתי יקשה לכאורה איזה תירוץ הוא, דכי הבעיא הוא רק לענין לכתחלה כשאפשר, הא הבעיא היא אם נאמנת דאף כשלא אפשר נמי הא עכ"פ אם אינה נאמנת להוראה אין להתיר, נראה דכוונת התירוץ הוא דכיון דליתיה לקמן אותו הדם, הויא בהכרח הוראת החכם רק על המראה שהוא מראה עתה, ולא על מה שאבדה, ואח"כ אומרת האשה שא"צ שוב לשאול לחכם על מה שאבדה, דעל זה דאין לה ספק כלל ואינה צריכה לשאול לחכם הא מהימנא.

בברכה המשולשת

יש מס' מחקרים רפואיים על עיוורון צבעים נרכש (בדר"כ בעקבות שבץ באיזור ראיית הצבע או חבלה שם, ל"א)

חובב_ספרים

גם זו לטובה כתב:מתוך ספרו של הגרד"מ
וכן לגבי מי שמתעתד להיות מורה הוראה אמר מו"ר הגריש"א זצ"ל,שמלבד ה'שימוש' הנצרך למורה הוראה אצל רבותיו במראות הדמים...

חברא כתב:מתוך ספר 'פתחי דעת' לגרד"א מורגנשטרן שליט"א, תלמיד הגריש"א (פרק ד, סעיף ו), שהבאתי בקובץ לעיל:
ובהערה ז:

יש שכתב בשם פוסקים שונים, שבנושא מראות הדמים אין צריך ל'שימוש' אצל מורי הוראה, אלא צריך להורות כפי שכתוב בשו"ע - כל אדום או נוטה לאדום טמא. ויש שהביא כן בשם הגריש"א זצ"ל. ברם כפי שיתבאר, הדברים נאמרו בהקשר אחר. הגריש"א זצ"ל אמר שצריך להורות כפי הכתוב בשו"ע, ואין מועיל 'מסורת' או 'שימוש' מרבותיו וכד' להורות על דבר שהוא אדום שהינו טהור, לפי שלא מהני שימוש או מסורת להורות שלא כדברי השו"ע.
לעומת זאת, בנושא של הבחנה במראות עצמם אם צבעם נוטה לאדום או לא, בזה ודאי צריך שימוש מרובה (באופן מעשי, מראה שהוא אדום או נוטה לאדום ודאי אין צריך שימוש, שפשוט לכל אחד שהוא טמא, וכן במראה שהינו לבן אין צריך לשימוש, אולם במראות בגוונים גבוליים, כדוגמת 'חום' או גוונים אחרים שפעמים קיימת בהם נטיה לאדמומית, בזה צריך לשימוש חכמים והרגל בצבעי המראות בכדי להבחין ולהגדיר אם יש בו נטיה לאדמומית).

צעיר_התלמידים כתב:
הרב מרדכי הלפרין
ט. היש צורך ב"שימוש" לראיית כתמים?
בשקט מדהים מתנהל בדורות האחרונים ויכוח חריף בין גדולי הפוסקים בשאלה הלכתית מעשית ביותר הנוגעת לפסיקה בראיית כתמים: היש חובה לעבור "שימוש חכמים" מיוחד בראיית הכתמים לפני היתר הוראה בהם... ולעומת זאת ... והגרי"ש אלישיב שליט"א פוסקים כי אין צורך בקבלה או מסורה מיוחדת כדי לפסוק במראה. וז"ל הג"ר אריה זאב גינזברג שליט"א, בספרו שאלות ותשובות דברי חכמים (הילקראסט, ניו-יורק), פרק ז' תשובה 54 (עמ' קצה): "ידוע מהגרמ"פ שלא יכולים לפסוק על מראה אם לא היתה לו קבלה או מסורה בזה. אבל שאר פוסקים סוברים שכולם יכולים לפסוק במראה." ושם בעמ' ט מפרש מי הם ה"פוסקים":... והגרי"ש אלישיב שליט"א... כמו כן שמעתי עדות נוספת כי דעת מרן הגריש"א שליט"א, "שאין צריך כלל מסורת מעשית של הצגת הצבעים למעשה בשימושה של תורה אצל החכמים, אלא די לנו במסורת הכתובה בחז"ל ובספרים. ולכן בהחלטה איזה צבע טהור או טמא – יחליט כל חכם לפי חכמתו בלבד".

מי נאמן יותר מהו דעת הגריש"א אם צריך שימוש לראות מראות?

לומד_בישיבה

לומד_בישיבה כתב:סיכום.
כפי שרשמתי לעצמי (לאחר קריאת תוכן האשכול) ואשמח אם מישהו יעמידני על טעותי.

חלוקים המה בנקודה זו.

האם יתכן שרב אחד יורה טמא והשני טהור. – יש מי שסובר, שאין צריך שימוש במראות, וטעמו, שאין בראיית דמים גדרי הוראה אלא קביעה טכנית אם נוטה לאדום אם לאו, ולשיטתו מותר לה לאשה להורות לעצמה. הסובר כך, הכרעה על מראות הדמים, באיזה גבול נחשב 'נוטה לאדמומית' אינו נתון להכרעת החכם.

מאידך יש מי שסובר שצריך שימוש במראות וראיית דמים נחשב להוראה ואסור לה לאשה להורות לעצמה. ולדעתו, בין מורי ההוראה מצויות מחלוקות בהכרעה על מראות הדמים, באיזה גבול נחשב 'נוטה לאדמומית'. והוא נתון להכרעת החכם עפ"י מה ששימש וקיבל מרבותיו לטהר או לטמא וממילא יתכן שרב אחד יאמר טהור והשני יאמר טמא.

איני נוטה לשום צד בסה"כ ביקשתי להבין ולסכם במה נחלקו.

ואין צריך לומר שכפי אשר יורה מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א בעניין נבוך זה כך אעשה. על כל המשתמע מכך.

כל מה שכתבתי התייחסתי לשתי אסכולות שהובא באשכול. האחד, לגרד"א מורגנשטרן שליט"א והשני להרב מרדכי הלפרין שליט"א האחד מהם כותב שאין צריך שימוש והשני כותב שצריך וכו' לא התייחסתי כלל להרב כהנא כאשר איני יודע כלל ועיקר מהו שיטתו, ואם נשפוט ממה שהתפרסם נגדו המסקנא היא, שהוא סובר שמסורת ושימוש נועדו גם להקל מהנאמר בשו"ע ובפוסקים. ושלא כפי שהובא לעיל.

מהגרד"א מורגנשטרן שליט"א ש כתב:הגריש"א זצ"ל אמר שצריך להורות כפי הכתוב בשו"ע, ואין מועיל 'מסורת' או 'שימוש' מרבותיו וכד' להורות על דבר שהוא אדום שהינו טהור, לפי שלא מהני שימוש או מסורת להורות שלא כדברי השו"ע.

---
לצערי לא היה ניתן להידבר עם מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א לאחר שהתאמץ מאוד בשיעור שאמר ביארצייט של החזו"א זי"ע, והוא עמד להוכיח שכוונת הרמב"ם שהלוים אינם יוצאים למלחמה, היינו שאי אפשר לחייבם, אך מותר להם לצאת למלחמה.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אוקטובר 30, 2015 9:19 am

יאיר1 כתב:מבירורים שאני ערכתי בקרב מביני ענין עולה.
בענין המראות, ישנה מסורת שרבים לא קבלו אותה, ומעטים כן, ויצאו עתה הרבנים שלא קבלו כדי להורות לעם שיש ללכת רק על פי קבלתם, ולא לסמוך על קבלת חבריהם.
בענין ההלכות, ישנה פסיקה מקובלת, ויש שאינם מתיישרים איתה, ועל כן אין לסמוך עליהם.

בשני המקרים הללו, אני תמה כיצד ניתן להורות לציבור שלא לסמוך על מסורת במראות הדמים, שמקובלת מדור לדור עד משה רבנו. וכן כיצד ניתן לבטל דברי חכם שפוסק מתוך מה שעולה לו מהסוגיות, והרי זו דרכה של תורה.
אמנם כל רב יכול להורות לתלמידיו את דרכו, ולשלול דרך אחרת, אך כהוראה לציבור, מפני מה אני מוכרח ללכת על פי דרך זו ולא על פי דרך אחרת. כיצד ניתן לבטל דברי חכם?!
זה קצת מזכיר את הפולמוסים שיש סביב היתר מכירה. שיש המורים שאין לסמוך על דעת המתירים, והרי דעתם דעת התורה היא בדיוק כפי שעת האוסרים דעת התורה היא. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים וזו דרכה של תורה.

מכל מקום, אף לשיטת האוסרים, אי אפשר לומר על הרב כהנא שאינו רב וכו', שאף אם היה נכון ש'יישר קו' עם הפסיקה המקובלת, עדיין חטא זה אינו הופכו למין.
יהי רצון שנזכה לכבד את חכמי התורה גם כאשר דעתם אינה נוחה לנו...

מחקתי, מכיון שהעירו לי שהתבטאתי לא נכון.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוקטובר 30, 2015 9:52 am

במחילה לא זו הדרך ולא זו העיר, ואיש מהחכמים החותמים לא התבטא באופן כזה ודומה לו. וכנראה שאף לדעתם, אם שיש להסתייג בחריפות מהוראותיו, ראוי לשמור על כבודו. (ראה ד"מ בכמתבו של הגרמ"ש).
והענין של גילוי שמימי, אם הוא בנוי על הנכתב בראש ספרו, הוא לא יותר מלשון שגרתית של חכמים המשתבחים בחלקם המיוחד להם.
יש לי הק' את הרושם שהניתוח המבריק של הרב עתניאל ן' קנז הוא הקרוב ביותר לאמת בכל מה שנכתב כאן.

ויאיר1, לא ברור בשם איזו מטרה אתה פועל. ועכ"פ אם את כבודו של המורה אתה מבקש, חדל לך.

ניים ושכיב

ניים ושכיב כתב:
חובב_ספרים כתב:למה עדיף לבזבז שעות של שימוש כשבדיקה פשוטה יכול לגלות שזה חבל על הזמן?
אני משער שבדיקה פשוטה לא אמורה לעזור, לפי מה שכתבת שיש בזה דרגות שונות, ומנין לנו מהי ההגדרה הרפואית של הדרגה שמתאימה בדיוק לטעויות במראות. משא''כ 'שימוש' ו'היתר הוראה', שכל עצמם הוא לבדוק דבר זה בעצמו, שהמורה יודע להבחין היטב בצבעים.

שו"ר דמחוורתא כדבריך, הבדיקה הרפואית מסננת עורו''צ חמור, והשימוש מסנן עורו''צ גבולי.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' אוקטובר 30, 2015 11:59 am

נוה הלבנון כתב:יאיר 1,
אולי תרים את הכפפה, סליחה, את השפורפרת, ותתקשר לשאול?

אני אישית, באם שלושה (ואולי פחות) היו אומרים לי על רב מסויים שהכשיל אותם, לא הייתי דורך יותר אצל רב כזה לעולם.
אתה כן?

האם אחד מהחברים כאן התקשר לשאול ?

חובב_ספרים

גימפעל כתב:האם אחד מהחברים כאן התקשר לשאול ?

קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרונקא.

נוה הלבנון

איש_ספר כתב:ויאיר1, לא ברור בשם איזו מטרה אתה פועל. ועכ"פ אם את כבודו של המורה אתה מבקש, חדל לך.

למה בקטן?

לומד_בישיבה

כתבתי את שכתבתי לעיל בנוגע לדעתו של הרב הלפרין מפני מה שכותב
כאן. http://98.131.138.124/db/AsiaResults.asp?keywords=59

אם כן זכינו לדין שאין בית מיחוש בראיית טריכרומטים חריגים במראות הדמים, עבורם תיקנו החמרת הגאונים והם הותרו לראות במראות על ידי עצם החמרת הגאונים כאשר לאחר ההחמרה אין יותר חשש שיפגעו בארבע מיני הדמים האדומים האמורים במשנה דמים שצבעיהם גם בעיני טריכומטים חריגים הרבה מעבר לנוטים לאדום.

http://98.131.138.124/articles/misc/Color_Blind.asp
כלומר, ישנו מראות שהם שטח אפור, ובמראות אלו לא אכפת לנו כל כך אם יטעה בהם.
ויש לעיין מה שהוא כותב כאן.
http://98.131.138.124/articles/ASSIA/AS ... -80.18.asp

ואבקש את סליחתו אם לא ירדתי לסוף דעתו.
ויתכן בהחלט שהבנתי דבר מתוך דבר ולא לזה התכוון הרב הלפרין שליט"א
---
ובנוגע להרגשה בזמן הזה יש לעיין במאמר כאן.

_הרגשה_ בזמן הזה.pdf: (288.25 KiB) הורד 527 פעמים

http://98.131.138.124/articles/ASSIA/AS ... -74.12.asp

מה שנכון נכון

עלה לאוצר. [מהדורה ג' תשעה].
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?194465&

לומד_בישיבה

עברתי פחות או יותר על הספר, ולא ניתן לבטל אותו במחי יד, כלל ועיקר, יש דברים שניתן להתווכח עמו, וכפי שכותב הגאון רב משה שטרנבוך שליט"א וידוע לי שמרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א עומד מאוחרי מכתבו של רבי משה שטרנבוך שליט"א. ויש הרבה מה ללמוד מהספר וממה שכתבו להעיר עליו.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' נובמבר 12, 2015 1:43 pm

בנושא המראות, ראה עוד כאן.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' נובמבר 13, 2015 12:25 pm

קיבלתי בדוא"ל

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ו' נובמבר 13, 2015 12:36 pm

מנין הקבצים הללו?
היכן פורסמו?
מי כתב אותם?

פשוט ישנה הרגשה, שמפרסמי פשקוולים למדו שכאן אפשר לפרסם בלי לשלם אפילו על הוצאו הדפוס.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' נובמבר 13, 2015 12:43 pm

יאיר1 כתב:מנין הקבצים הללו?
היכן פורסמו?
מי כתב אותם?

פשוט ישנה הרגשה, שמפרסמי פשקוולים למדו שכאן אפשר לפרסם בלי לשלם אפילו על הוצאו הדפוס.

גימפעל כתב:קיבלתי בדוא"ל

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ו' נובמבר 13, 2015 12:48 pm

גימפעל כתב:
יאיר1 כתב:מנין הקבצים הללו?
היכן פורסמו?
מי כתב אותם?

פשוט ישנה הרגשה, שמפרסמי פשקוולים למדו שכאן אפשר לפרסם בלי לשלם אפילו על הוצאו הדפוס.

גימפעל כתב:קיבלתי בדוא"ל

קיצר פשקוויל.
תכבד את בית המדרש ותסיר את זה. ויפה שעה אחת קודם.
שבת שלום.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' נובמבר 13, 2015 12:51 pm

יאיר1 כתב:קיצר פשקוויל.
תכבד את בית המדרש ותסיר את זה. ויפה שעה אחת קודם.
שבת שלום.

למה יצא קצפך וכעסך על הפשקווילים שהעלתי כאן יותר מכל הפשקווילים שפתחו את האשכול והדיון ?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר