בהא דתקנו ברכת שעשה נסים לרואה נר חנוכה כמבואר שבת כ''ג א' ושו''ע סי' תרע''ו, נסתפקתי אם רק כשרואה מתחייב בברכה, או דגם יש חיוב למי שאינו יכול להדליק נר חנוכה - שאין לו בית או נר - לחפש לראות נר דלוק כדי שיוכל לברך ולקיים מצות חנוכה, ולכאו' הדבר תלוי בתירוצי התוס' סוכה מ''ו א' בטעם ברכת הרואה אך אינו מוכרח ויל''ד.
ומלשון הכלבו סי' נ' לגבי הדלקת נ"ח בביהכנ''ס נראה קצת שיש חיוב מצוות חנוכה גם למי שאינו יכול להדליק, ז"ל: והטעם שמקדשין בבית הכנסת לפי שיש בזה פירסום גדול לשם יתברך וקידוש שמו כשמברכין שם הברכות בפני בקיאין ושאינן בקיאין, ודומה למה שנהגו להדליק נר חנוכה לפרסום הנס בפני כל העם ולסדר הברכות בפניהם, גם שיצאו ידי חובתן הרואין שאין להם בית לברך, עכ"ל.
היש מי מחכמי בית המדרש שיודע אם דובר בזה?