ש. ספראי כתב: אך מה היא באמת התשובה עליה? מה טוב בדוב שאין בסוס?...
יאיר כתב:מיכה זה שם טוב?
מודיעין כתב:שאלה נוספת האם לקרוא מלכה ע''ש אסתר המלכה זה נחשב אכן על שמה?
באשה אחת שהיתה שמה אסתר ודרך צחוק קראו אותה תמיד אסתר המלכה עד שלבסוף הוחזק שמה בפי כל לקרותה המלכה\ מלכה לחוד וכן קראו אותה כמה שנים....
שמש כתב:אגב, שמות רבים מהשמות ה'מודרנים' שהגרח"ק נוהג לשלול הם בעצם גרסאות חדשות לשמות עתיקים בערבית (שיתכן שהוא פשוט לא שמע עליהם).
כמו למשל השם 'שירה' שידועה התנגדותו של הגרח"ק אליו הוא תרגום פשוט לשם 'זמירה' שמקובל מאוד אצל יוצאי צפון אפריקה (וכן השם 'אושרת' ועוד רבים), ורבות בנות הנושאות שם זה בעצם קרויות ע"ש זקנותיהן שנשאו שם בערבית וכדומה.
שפרינצא = אספרנסה = ספרדית: תקווה. בעקבות נדודי היהודים מספרד ומארצות סמוכות לה למרכז אירופה ואחר כך למזרחה, יש ביידיש מילים רבות ממקור לטיני. (ספרדית היא נגזרת של הלטינית, ומכאן 'לאדינו' כינויו של הניב היהודי-ספרדי.)
את המידע הזה איששתי בעזרת ד''ר קרן דובנוב מן האקדמיה, שתרמה דוגמאות מעניינות נוספות:
אחת הדוגמות המפורסמות היא בענטשן (מן הפועל הלטיני benedicere) - 'לברך'. השפעת הלשונות ממשפחה לטינית ניכרת מאוד גם בשמות הפרטיים. בּוּנֵם (בעיקר בצירוף שמחה בונם) הוא 'איש טוב', בצרפתית bonne homme. בֵּלָה - בלטינית ובאיטלקית 'יפה'. וכך גם השם שפרינצא; המעבר מ-s ל-sh לפני עיצור לא קולי (כגון p, t) חל בניבים רבים של מרכז אירופה (בגרמנית האות s לפני עיצורים אלו נהגית sh, לדוגמה sprache - 'לשון').
חכם באשי כתב:הגם אבא יודן בדרשנים?!
חכם באשי כתב:אתה פוסל או מכשיר שמות בכוח הדרוש שחננך אלוקים. זה נחמד. אבל דרושים נחמדים כאלו לא קובעים..
למשל, כשם שפסלת את השם 'סוס' מפני פסוק המדבר בגנותו, כן תוכל לפסול את השמות 'דוב', 'זאב' וכיוצא באלו.
אבא יודן כתב: [ואגב לא תמצא בתורה סוס שבעליו ישראל.]
הכהן כתב:אבא יודן כתב: [ואגב לא תמצא בתורה סוס שבעליו ישראל.]
הסוס במקרא משמש למלחמה, או למצרים.
לא ידען כתב:בקשר לשם פייגא או פייגל, אם זה על שם ציפור או תאנה.
ראיתי פעם הזמנה של הרה"ק האמרי אמת מגור ואחיו הרה"ק רבי משה בצלאל לנישואי מרת פייגא בת האמר"א עם בנו של רבי משב"צ הרה"צ רבי יצחק מאיר אלתר:
בחרוזים של שמות החתן והכלה כתוב:
החתן יצחק מאיר כחתן יכהן פאר לפנינו, הכלא פייגא התאנה חנטה פגיה לעיננו.
ממילא ניתן להסיק כי היו במשפחה זו 'פייגא' שנקראו ע"ש תאנה.
מזה גם אפשר לומר אודות שמה של הרבנית פייגא מינטשא אמו של הרה"ק הפני מנחם זי"ע ששמה לכאורה כשם זוגתו הרבנית תבדל"ח ציפורה פייגא.
איטשע כתב:לא ידען כתב:בקשר לשם פייגא או פייגל, אם זה על שם ציפור או תאנה.
ראיתי פעם הזמנה של הרה"ק האמרי אמת מגור ואחיו הרה"ק רבי משה בצלאל לנישואי מרת פייגא בת האמר"א עם בנו של רבי משב"צ הרה"צ רבי יצחק מאיר אלתר:
בחרוזים של שמות החתן והכלה כתוב:
החתן יצחק מאיר כחתן יכהן פאר לפנינו, הכלא פייגא התאנה חנטה פגיה לעיננו.
ממילא ניתן להסיק כי היו במשפחה זו 'פייגא' שנקראו ע"ש תאנה.
מזה גם אפשר לומר אודות שמה של הרבנית פייגא מינטשא אמו של הרה"ק הפני מנחם זי"ע ששמה לכאורה כשם זוגתו הרבנית תבדל"ח ציפורה פייגא.
כלל אינו ראיה, רק נקט כן, מלשון נופל על לשון.
הכהן כתב:האות ל' במילה פייגל = ציפור היא חלק מהמילה ולא הקטנה, ולכן אין סיבה שפייגא יהיה תרגום של ציפורה!
יש שני שמות במקרא שיכולות להיות לשון תאנה: קציעה ובת-שבע.
לא ידען כתב:הכהן כתב:האות ל' במילה פייגל = ציפור היא חלק מהמילה ולא הקטנה, ולכן אין סיבה שפייגא יהיה תרגום של ציפורה!
יש שני שמות במקרא שיכולות להיות לשון תאנה: קציעה ובת-שבע.
דבריך לא מובנים. פייגא/פייגל היא כן תרגום לציפור ציפור או לא?
היו פייגא שכונו פייגל, והיו שנקראו באמת בשם פייגל, ב-ל'. החידושי הרי"מ כתב קוויטעל לאחד הצדיקים, אולי רבי יעקב מראדזימין, עבור זוגתו וכתב שם 'פייגל' (או פייגעל), וכל נכדותיה שנקראו על שמה נקראו פייגא.
פייגא היא בהחלט תרגום של ציפורה.
איטשע כתב:כבוד הרב הכהן.
במח״ג, אם אינך יודע מה הכוונה ב״פתח חריף״, מותר לי לומר, שאין לך סיג ושיח, בהלכות שמות נשים.
ברזילי כתב:וכן השם ״חיים״, אין שם כזה, והוא עברות של שם לעז כידוע.
ברזילי כתב:אם דמיונות כאלה מספיקים לומר ש״יש כזה שם״, הרי שחיים דומה לחוה/חייא כמו ששירה דומה לזמירה, שהוא שם תנכ״י. אלא שכל העניין תלוי על בלימה, ותל״מ.
השם חיים, כצורתו, מופיע לראשונה בזמן הגאונים (למיטב ידיעתי), ומופיע בדיוק בצורה זו בהרבה שפות. לו יהי שהוא עברות של חייא, הדק״ל - איך הומצא השם חייא, הרי אין שם כזה (ההמצאה על איסור המצאת שמות נתלית בדברי ר׳ יוסי במדרש, ועם כל זאת האמוראים המציאו שמות, ואף נטלו שמות גויים, וכך בכל הדורות).יבנה כתב:ברזילי כתב:אם דמיונות כאלה מספיקים לומר ש״יש כזה שם״, הרי שחיים דומה לחוה/חייא כמו ששירה דומה לזמירה, שהוא שם תנכ״י. אלא שכל העניין תלוי על בלימה, ותל״מ.
ברור שכל הענין זה שאלה של טעם אישי של רח"ק כמו עוד הקפדות אצלו כמו שרוולים ארוכים וחליפות ארוכות וגידול זקנים ואין להם מקור בהלכה, וכפי שכל המעיין בשמות הנשים שבאבה"ע או בשאר ספרים יראה. ובכל אופן עד שאתה מגיע לשם לועזי יש כבר מקורות יהודיים לזה, והרי חייא הוא הארמית של חיים.
מה משמעות הר"ת ותל"מ?
ומוכח שגם שריה איננו שם. ולגודל הראיה, אין ספק שצריך להגיה את ספרי התנ״ך שלנו ולגרוס שרה תחת שריה.שמואל דוד כתב:שמעתי שמקור של רב חיים שליט"א הוא מהמדרש סוף פרשת לך לך. דהנה הקב"ה קרא לשרי שרה והיו"ד נתן להושע בן נון עיין שם. ויל"ע לא הוסיף ה' לשרי ותהיה שמה שריה א"נ שירה אלא מוכח שאין זה שם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 112 אורחים