משולש כתב:האם יש כלל מה מדלגים ומה לא? (במקומות שמדלגים) האם זה תלוי בגודל הגופן? או בסוג הפיוט? או שם הפייטן?
ומאוד מעניין לדעת מנהג קהילות ישראל בעניין זה. מי מדלג מה.
כתונת_פסים כתב:1). בקהילות בפולין היו אומרים רק את הפיוטים של הקליר.
שבטיישראל כתב: כללו של דבר - אומרים רק הפיוטים שהקאפעלע לשיר עליהם מארש יפה ...
ברזילי כתב:אינני יודע אם היתה כאן יד מכוונת, אבל שני שיקולים נוספים שנראה מקופיא שיש מתאם בינם לבין הנוהג הם (א) פיוטים ארוכים מאד מדולגים (ב) פיוטים שלשונם בהירה ומובנת יותר נאמרים. רבים מפיוטי הקליר אינם עומדים בשני הקריטריונים הללו, ואכן הם מדולגים.
שבטיישראל כתב:ברזילי כתב:אינני יודע אם היתה כאן יד מכוונת, אבל שני שיקולים נוספים שנראה מקופיא שיש מתאם בינם לבין הנוהג הם (א) פיוטים ארוכים מאד מדולגים (ב) פיוטים שלשונם בהירה ומובנת יותר נאמרים. רבים מפיוטי הקליר אינם עומדים בשני הקריטריונים הללו, ואכן הם מדולגים.
לידעיתך הפיוט הארוך לפני הקדושה ['הסילוק'] הוא תמיד הפיוט המובן ביותר מכל הפיוטים !!
עט סופר כתב:פיוטי קדושה תלוי בקהילות, אצל תלמידי הגר"א הגם שהקילו בר"ה ויוה"כ להפסיק בחזרת הש"ץ, שלא כדעת הגר"א, .
עט סופר כתב:בישיבות הליטאיות הסדר הוא מה שסידר המשגיח הגר"י לוינשטיין, אין לי מושג אם הוא העביר מה שהיה מקובל באירופה אולי בשיבוץ קל, או מדעתו.
עט סופר כתב:פיוטי קדושה תלוי בקהילות, אצל תלמידי הגר"א הגם שהקילו בר"ה ויוה"כ להפסיק בחזרת הש"ץ, שלא כדעת הגר"א, מ"מ מקפידים שלא להפסיק באמצע הקדושה. מאידך יש קהילות חסידיות שאלו החשובות ביותר.
משולש כתב:כמדומני שלדעת הגר"א (מע"ר) אומרים כל הפיוטים בר"ה ויו"כ בתוך חזרת הש"ץ כולל פיוטי הקדושה בתוך הקדושה. וכן מובא בשות משיב דבר שכך נהגו על פי הגר"א בישיבת וולאזין.
מחולת המחנים כתב:בבית בריסק נוהגים לומר את הפיוטים שבחזרת הש"ץ, ולא את אלו שבין הברכות או בקדושה, שמעתי כאלו שטוענים שביררו את סיבת הדבר, ונאמר להם שכיון שהגרי"ז וכן אביו וזקנו היו רבני העיר בריסק, וכמובן התפללו בבית הכנסת של העיר, שם נהגו למור את הפיוטים ככל ערי ליטא, שלא כמנהג הישיבות, על כן נשאר מנהג זה בידם.
מחולת המחנים כתב:בפשטות הטעם להצדיק את המדלגים הוא כי "מוטב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה".
משולש כתב:שבטי ישראל נראה לי שלא הבנת את דברי מחולת המחניים. גם אני לא בטוח שהבנתי. אולי הוא יסביר לנו שוב מה הוא התכווין "הפיוטים שבין הברכות". האם הכוונה ליוצרות והאופנים? מה הקשר מגן ומחיה.
מחולת המחנים כתב:משולש כתב:שבטי ישראל נראה לי שלא הבנת את דברי מחולת המחניים. גם אני לא בטוח שהבנתי. אולי הוא יסביר לנו שוב מה הוא התכווין "הפיוטים שבין הברכות". האם הכוונה ליוצרות והאופנים? מה הקשר מגן ומחיה.
בין הברכות הכוונה יוצרות ומערבית, שכבר נחלקו על זה בראשונים, ובבריסק לא אומרים אותם.
בברכה המשולשת כתב:עט סופר כתב:פיוטי קדושה תלוי בקהילות, אצל תלמידי הגר"א הגם שהקילו בר"ה ויוה"כ להפסיק בחזרת הש"ץ, שלא כדעת הגר"א, .
דעת אדוננו הגר"א שמותר לומר פיוטים בחזרת הש"ץ בימים נוראים (ובטל וגשם)
מחולת המחנים כתב:בפשטות הטעם להצדיק את המדלגים הוא כי "מוטב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה".
פרי יצחק כתב:בברכה המשולשת כתב:עט סופר כתב:פיוטי קדושה תלוי בקהילות, אצל תלמידי הגר"א הגם שהקילו בר"ה ויוה"כ להפסיק בחזרת הש"ץ, שלא כדעת הגר"א, .
דעת אדוננו הגר"א שמותר לומר פיוטים בחזרת הש"ץ בימים נוראים (ובטל וגשם)
לידיעתכם, בקהילתו של הגרי"ש זילברמן זצ"ל [וכן בביכנ"ס החורבה] אין אומרים כלל את הפיוטים שבחזרת הש"ץ, ומשלימים אותם לאחר מכן, ככל הנראה עפ"י דעת הגר"א.
איש-אחד כתב:פרי יצחק כתב:לידיעתכם, בקהילתו של הגרי"ש זילברמן זצ"ל [וכן בביכנ"ס החורבה] אין אומרים כלל את הפיוטים שבחזרת הש"ץ, ומשלימים אותם לאחר מכן, ככל הנראה עפ"י דעת הגר"א.
במעשה רב (ר"ה) נאמר "הפיוט מר״ה ויו״כ אומרים בתוך התפלה, רק בקדושה אין מפסיקים בפיוטים ואומרים הפיוט מכל הקדושה קודם לדור ודור כו'".
הקהילה המדוברת לקחה כמה יסודות חשובים מהגר"א (כגון לעמוד על דינא דגמ'), אך אינם נוהגים כהגר"א לכל דבר כפי שטועים רבים לחשוב.
תולעת - ספרים כתב:חבל להביא סיפור כזה, שהרי כידוע כל הסיפורים שמקורם ביומנים הללו, לא היו ולא נבראו ואפילו משל לא היו.
.
שבטיישראל כתב:(לענין ביהכ"נ החורבה - מה שנוהגים שם כהיום אין לו קשר למנהגי מייסדי הביהכ"נ המקורי, כעת הרי אנשי קהילת זילברמאן הם השולטים במקום, והנהיגו שם את מנהגי רבם ללא קשר למנהגי הפרושים בא"י)
משולש כתב:שבטיישראל כתב:(לענין ביהכ"נ החורבה - מה שנוהגים שם כהיום אין לו קשר למנהגי מייסדי הביהכ"נ המקורי, כעת הרי אנשי קהילת זילברמאן הם השולטים במקום, והנהיגו שם את מנהגי רבם ללא קשר למנהגי הפרושים בא"י)
אתה מתכוין למתפללים בבית כנסת הזה עד חורבן תש"ח, כי המייסד הוא השבתאי ר"י חסיד.
משולש כתב:ר"י עמדן (תורת הקנאות דף כו: ) "מזה הרשע צמחה כת של חסידים חדשה בפולין היא 'חברה של ר' יהודה חסיד' היתה נקראת, שכל ענינה בנוי על יסוד נופל וטיח טפל של שבתי צבי שם רשעים ירקב, אף על פי שהיתה מראה חסידות עם חברותיה".
ואכמ"ל.
משולש כתב:שבטיישראל כתב:(לענין ביהכ"נ החורבה - מה שנוהגים שם כהיום אין לו קשר למנהגי מייסדי הביהכ"נ המקורי, כעת הרי אנשי קהילת זילברמאן הם השולטים במקום, והנהיגו שם את מנהגי רבם ללא קשר למנהגי הפרושים בא"י)
אתה מתכוין למתפללים בבית כנסת הזה עד חורבן תש"ח, כי המייסד הוא השבתאי ר"י חסיד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים