חלאקה
-
דב בן אברהם
- הודעות: 62
- הצטרף: ג' יוני 24, 2014 1:08 am
חלאקה
מי שיודע מקור למנהג הרווח לעשות חלקה בגיל שלש מה הענין בכך ומה מקור הדבר.
Re: חלאקה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%A7%D7%94
חלאקה (מערבית: حَلَقَ, חלק (ה) גילח; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר) הוא טקס תספורת יהודי, קבלי במקורו, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.
יש נוהגים לערוך את החלאקה דווקא בל"ג בעומר בהר מירון ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי, ומספרים שם את כל הילדים שיום הולדתם השלישי חל כמה חודשים לפני או אחרי ל"ג בעומר. אולם, יש המקפידים שלא לספר את הילד לפני יום ההולדת השלישי שלו, ולכן אם יום הולדתו חל אחר ל"ג בעומר, מספרים אותו ביום ההולדת. אך, אם יום הולדתו חל מעט לפני ל"ג בעומר, ממתינים לל"ג בעומר של אותה שנה, ואם הוא חל כמה חודשים לפני ל"ג בעומר, מספרים אותו ביום ההולדת. הטקס נעשה בליווי נגינה של כליזמרים. יש שנהגו לערוך את החלאקה בקבר שמואל הנביא או בקבר שמעון הצדיק בירושלים. כמו כן, חלק מהילדים מסופרים על ידי רב.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 מקור המנהג
2 טעמי המנהג
3 תפילות ומנהגים נוספים
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
מקור המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת החלאקה, בהילולת ר' שמעון בר יוחאי
המנהג חדש יחסית, והוא מובא לראשונה רק בתחילת תקופת האחרונים. לראשונה הוא מוזכר בשו"ת הרדב"ז,[1] בצירוף המנהג לתת צדקה כמשקל השיער הגזוז. רבי חיים ויטאל מספר שרבי יונתן שאגיש העיד לו שהאר"י ביום ל"ג בעומר "הוליך את בנו הקטן שם (=למירון) עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה".
אולם הוא מסיים בהערה: "אבל איני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך... וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנזכר", כלומר הוא מפקפק במשמעות הקבלית של המנהג.[2] המנהג התפשט ברחבי יהדות ארצות ערב, עד לתימן ומרוקו. בקרב האשכנזים המנהג לא היה מקובל, אך לאחר בואם לארץ ישראל קיבלו את המנהג מהספרדים, ובהמשך הוא התפשט אף ליהדות אשכנז שבחוץ לארץ.
ייתכן שהמנהג לקחת את הילדים למירון לחלאקה הוא המשכו של המנהג לעלות לקבר שמואל הנביא בנבי סמואל בכ"ח אייר (יום פטירתו של שמואל הנביא), ושם לגלח את ראשם של הקטנים ולתת כסף כמשקל השערות לצורך תחזוקת המקום או לעניים. עקב הגבלת השלטונות העות'מאניים (בשנת ש"ל, 1570), העבירו את המנהג צפונה, להר מירון, ושם המשיכו את הטקס על קברו של הרשב"י ובנו בל"ג בעומר .[3] מקור אפשרי אחר הוא ממנהג המוסלמים לעלות לקברי קדושיהם ולגזוז שם את שערות הילדים, ומכאן שמו הערבי, והוא הועתק על ידי יהודי ארץ ישראל בימי הביניים.
טעמי המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]
למנהג זה ניתנו מספר טעמים:
על מנת לתת למנהג זה אופי רוחני-תורני, חסידי האר"י הדגישו את עניין השארת פאות הראש לקטן. כיוון זה תפס תאוצה והתפשט בקרב עדות שונות. ניתן לראות מגמה זו גם מתוך תפילות שונות. [4]
יש מקורות שהמנהג צוטט בלא ציון של גיל מסוים, אלא בהתייחסות לתספורת הראשונה. וכך כתב ה"שערי תשובה": "המנהג בארץ ישראל לעשות שמחה בתגלחת הראשונה של קטן, שמחנכין אותו במצוה להיות לו פאות הראש".[5]
גיל זה נחשב בתורה כגיל מיוחד. עד גיל שלוש הילד אינו בשל ללימוד תורה ומגיל שלוש אביו מקדישו לתורה. למדים זאת מהכתוב בתורה על איסור ערלה (על אילנות):
"שלוש שנים יהיו לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'"
– ויקרא י"ט,כג-כה
ראשית ימיו של התינוק מרוכזים בצורכי עצמו ובגופו, ובגיל שלוש מתפתחת תודעתו הסביבתית. גידול השיער מגן על האדם מפני השפעות העולם החיצוני, וגזיזת השיער מבטאת את היציאה מתוך האני הבודד והיפתחות לסביבה.
גזיזת שערות הילד והפיכתו מאיש שעיר (עשו) לאיש חלק (יעקב), יש בה כדי לסמל את כניסתו של הילד לעולם התורה, עולמו של יעקב. על פי זה, המילה חלאקה מתפרשת על פי לשון המקרא בראשית כ"ז י"ב: "ואנוכי איש חלק".
תפילות ומנהגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש אומרים תפילה זו בשעת החלאקה:
Cquote2.svg
יה"ר מלפניך, ה' אלקי האלוקים ואדוני האדונים, שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצות פאת הראש, שציויתנו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם", ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורנו ורבינו ועטרת ראשינו [בכל ציון של צדיק ששם גוזזים מזכירים את שמו], כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויורה הרואת בישראל בחיי אביו ובחיי אמו, אמן נצח סלה.
Cquote3.svg
מנהגם של חלק מהאשכנזים לומר מזמור הללויה הללו אל בקדשו (תהילים מזמור ק"נ).
אצל עדות המזרח ישנם מנהגים ותפילות נוספות.
יש שכתבו שטוב ליתן באותו יום צדקה לענים או לתלמידי חכמים. ואחר כך מברכים על מזונות וכדומה ושרים בהודאה לה'.
יש שהיו נוהגים לשקול את השערות אחר הגילוח בזהב או בכסף, ונתנו כנגד המשקל מעות לצדקה. והעלו זאת כסגולה שהבן יהיה חכם בתורה וביראת שמים ויאירך ימים בטוב. וכך נהגו בחסידות מונקאטש בהונגריה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על טקס החלאקה, באתר מכון עתים - ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
התספורת הראשונה, באתר בית חב"ד
פרטים על המנהג וסדר החלקה, באתר כיפה
סדר החלקה, עם מבוא קצר מאת הרב מרדכי אליהו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
^ ב', תר"ח.
^ שער הכוונות, דרושי הפסח דרוש יב.
^ אברהם יערי, תולדות ההילולא במירון, תרביץ לא
^ עניין השארת פאות הראש לקוח מהפסוק בויקרא י"ט, כ"ז: "לא תקפו פאת ראשכם".
^ שו"ע או"ח סי' תקלא סק"ז
חלאקה (מערבית: حَلَقَ, חלק (ה) גילח; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר) הוא טקס תספורת יהודי, קבלי במקורו, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.
יש נוהגים לערוך את החלאקה דווקא בל"ג בעומר בהר מירון ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי, ומספרים שם את כל הילדים שיום הולדתם השלישי חל כמה חודשים לפני או אחרי ל"ג בעומר. אולם, יש המקפידים שלא לספר את הילד לפני יום ההולדת השלישי שלו, ולכן אם יום הולדתו חל אחר ל"ג בעומר, מספרים אותו ביום ההולדת. אך, אם יום הולדתו חל מעט לפני ל"ג בעומר, ממתינים לל"ג בעומר של אותה שנה, ואם הוא חל כמה חודשים לפני ל"ג בעומר, מספרים אותו ביום ההולדת. הטקס נעשה בליווי נגינה של כליזמרים. יש שנהגו לערוך את החלאקה בקבר שמואל הנביא או בקבר שמעון הצדיק בירושלים. כמו כן, חלק מהילדים מסופרים על ידי רב.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 מקור המנהג
2 טעמי המנהג
3 תפילות ומנהגים נוספים
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
מקור המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת החלאקה, בהילולת ר' שמעון בר יוחאי
המנהג חדש יחסית, והוא מובא לראשונה רק בתחילת תקופת האחרונים. לראשונה הוא מוזכר בשו"ת הרדב"ז,[1] בצירוף המנהג לתת צדקה כמשקל השיער הגזוז. רבי חיים ויטאל מספר שרבי יונתן שאגיש העיד לו שהאר"י ביום ל"ג בעומר "הוליך את בנו הקטן שם (=למירון) עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה".
אולם הוא מסיים בהערה: "אבל איני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך... וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנזכר", כלומר הוא מפקפק במשמעות הקבלית של המנהג.[2] המנהג התפשט ברחבי יהדות ארצות ערב, עד לתימן ומרוקו. בקרב האשכנזים המנהג לא היה מקובל, אך לאחר בואם לארץ ישראל קיבלו את המנהג מהספרדים, ובהמשך הוא התפשט אף ליהדות אשכנז שבחוץ לארץ.
ייתכן שהמנהג לקחת את הילדים למירון לחלאקה הוא המשכו של המנהג לעלות לקבר שמואל הנביא בנבי סמואל בכ"ח אייר (יום פטירתו של שמואל הנביא), ושם לגלח את ראשם של הקטנים ולתת כסף כמשקל השערות לצורך תחזוקת המקום או לעניים. עקב הגבלת השלטונות העות'מאניים (בשנת ש"ל, 1570), העבירו את המנהג צפונה, להר מירון, ושם המשיכו את הטקס על קברו של הרשב"י ובנו בל"ג בעומר .[3] מקור אפשרי אחר הוא ממנהג המוסלמים לעלות לקברי קדושיהם ולגזוז שם את שערות הילדים, ומכאן שמו הערבי, והוא הועתק על ידי יהודי ארץ ישראל בימי הביניים.
טעמי המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]
למנהג זה ניתנו מספר טעמים:
על מנת לתת למנהג זה אופי רוחני-תורני, חסידי האר"י הדגישו את עניין השארת פאות הראש לקטן. כיוון זה תפס תאוצה והתפשט בקרב עדות שונות. ניתן לראות מגמה זו גם מתוך תפילות שונות. [4]
יש מקורות שהמנהג צוטט בלא ציון של גיל מסוים, אלא בהתייחסות לתספורת הראשונה. וכך כתב ה"שערי תשובה": "המנהג בארץ ישראל לעשות שמחה בתגלחת הראשונה של קטן, שמחנכין אותו במצוה להיות לו פאות הראש".[5]
גיל זה נחשב בתורה כגיל מיוחד. עד גיל שלוש הילד אינו בשל ללימוד תורה ומגיל שלוש אביו מקדישו לתורה. למדים זאת מהכתוב בתורה על איסור ערלה (על אילנות):
"שלוש שנים יהיו לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'"
– ויקרא י"ט,כג-כה
ראשית ימיו של התינוק מרוכזים בצורכי עצמו ובגופו, ובגיל שלוש מתפתחת תודעתו הסביבתית. גידול השיער מגן על האדם מפני השפעות העולם החיצוני, וגזיזת השיער מבטאת את היציאה מתוך האני הבודד והיפתחות לסביבה.
גזיזת שערות הילד והפיכתו מאיש שעיר (עשו) לאיש חלק (יעקב), יש בה כדי לסמל את כניסתו של הילד לעולם התורה, עולמו של יעקב. על פי זה, המילה חלאקה מתפרשת על פי לשון המקרא בראשית כ"ז י"ב: "ואנוכי איש חלק".
תפילות ומנהגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש אומרים תפילה זו בשעת החלאקה:
Cquote2.svg
יה"ר מלפניך, ה' אלקי האלוקים ואדוני האדונים, שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצות פאת הראש, שציויתנו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם", ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורנו ורבינו ועטרת ראשינו [בכל ציון של צדיק ששם גוזזים מזכירים את שמו], כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויורה הרואת בישראל בחיי אביו ובחיי אמו, אמן נצח סלה.
Cquote3.svg
מנהגם של חלק מהאשכנזים לומר מזמור הללויה הללו אל בקדשו (תהילים מזמור ק"נ).
אצל עדות המזרח ישנם מנהגים ותפילות נוספות.
יש שכתבו שטוב ליתן באותו יום צדקה לענים או לתלמידי חכמים. ואחר כך מברכים על מזונות וכדומה ושרים בהודאה לה'.
יש שהיו נוהגים לשקול את השערות אחר הגילוח בזהב או בכסף, ונתנו כנגד המשקל מעות לצדקה. והעלו זאת כסגולה שהבן יהיה חכם בתורה וביראת שמים ויאירך ימים בטוב. וכך נהגו בחסידות מונקאטש בהונגריה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על טקס החלאקה, באתר מכון עתים - ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
התספורת הראשונה, באתר בית חב"ד
פרטים על המנהג וסדר החלקה, באתר כיפה
סדר החלקה, עם מבוא קצר מאת הרב מרדכי אליהו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
^ ב', תר"ח.
^ שער הכוונות, דרושי הפסח דרוש יב.
^ אברהם יערי, תולדות ההילולא במירון, תרביץ לא
^ עניין השארת פאות הראש לקוח מהפסוק בויקרא י"ט, כ"ז: "לא תקפו פאת ראשכם".
^ שו"ע או"ח סי' תקלא סק"ז
-
חובב_ספרים
- הודעות: 1067
- הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am
Re: חלאקה
יש פרק בשורשי מנהגי אשכנז, דומני ח"א.
Re: חלאקה
חובב_ספרים כתב:יש פרק בשורשי מנהגי אשכנז, דומני ח"א.
חלק ג'
- תוכן חלאקא.jpg (64.63 KiB) נצפה 5410 פעמים
המקור הראשון כמדומני הוא מהמהרח"ו, ושם יש עדות קטועה ולא ברורה על האריז"ל או על ר"י שאגיש שעשה כמנהג הידוע לגלח. ומאידך יש הרבה פקפוקים על המנהג הזה ואכמ"ל.
-
לומד_בישיבה
- הודעות: 1763
- הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am
Re: חלאקה
אני מפש אשכול מדוע עושים חלקה דווקא במירון.
-
אמת על תילה
- הודעות: 12
- הצטרף: ב' מאי 04, 2015 11:49 pm
Re: חלאקה
יאיר היקר !
הלכות וגם מנהגים לא לומדים מאתרי אינטרנט ואפי' לא מויקיפדיה
דברים אלו מבררים אותם בבית המדרש ומהמקורות הנאמנים
ולגופו של ענין, בעניותי נ"ל שאין מקור בפוסקים לענין החלאקה בגיל שלש דוקא (יש מקור בספרי חסידות),
ומצינו כן לענין להלביש טלית קטן לקטן וכן להרגילו באותיות התורה, בשערי תשובה (סי' י"ז ב') בשם ספרי יראים להלביש לקטן ט"ק כשיודע לדבר, ולפחות מחויב להלבישו כשיגיע לבן ג' שנים, וסימן כי האדם עץ השדה כמו להעץ הוא ג' שנים ערלה, וכן להרגילו באותיות התורה הקדושות [מבואר שילביש קודם גיל שלש ולפחות כשיגיע לגיל שלש].
ובסי' תקל"א סעיף ו' הביא השערי תשובה שענין השמחה בתגלחת הראשונה הוא מנהג ארץ ישראל שעושין שמחה בתגלחת הראשונה של קטן שמחנכין אותו במצוה להיות לו פיאות הראש, והביא מהאר"י שהלך לגלח את בנו בימים של ל"ג בעומר במשתה ושמחה. ולא הוזכר בזה כלל ענין של גיל שלש.
הלכות וגם מנהגים לא לומדים מאתרי אינטרנט ואפי' לא מויקיפדיה
דברים אלו מבררים אותם בבית המדרש ומהמקורות הנאמנים
ולגופו של ענין, בעניותי נ"ל שאין מקור בפוסקים לענין החלאקה בגיל שלש דוקא (יש מקור בספרי חסידות),
ומצינו כן לענין להלביש טלית קטן לקטן וכן להרגילו באותיות התורה, בשערי תשובה (סי' י"ז ב') בשם ספרי יראים להלביש לקטן ט"ק כשיודע לדבר, ולפחות מחויב להלבישו כשיגיע לבן ג' שנים, וסימן כי האדם עץ השדה כמו להעץ הוא ג' שנים ערלה, וכן להרגילו באותיות התורה הקדושות [מבואר שילביש קודם גיל שלש ולפחות כשיגיע לגיל שלש].
ובסי' תקל"א סעיף ו' הביא השערי תשובה שענין השמחה בתגלחת הראשונה הוא מנהג ארץ ישראל שעושין שמחה בתגלחת הראשונה של קטן שמחנכין אותו במצוה להיות לו פיאות הראש, והביא מהאר"י שהלך לגלח את בנו בימים של ל"ג בעומר במשתה ושמחה. ולא הוזכר בזה כלל ענין של גיל שלש.
Re: חלאקה
אמת. אבל רקע כללי לא יזיק גם למי שמעוניין להעמיק אח"כ.
אגב, חלק מהדברים שהבאת כבר צויינו באמת לעיל.
אגב, חלק מהדברים שהבאת כבר צויינו באמת לעיל.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 390 אורחים