עושה חדשות כתב:בעקבות הנאתי המרובה מן הקונט' שצירף גזל"ט, השתדלתי להשיג עוד דברים מהרב פוגל הנ"ל, ולע"ע קיבלתי רשות לפרסם את הקונטרס המצורף, העוסק בעניני "ממה נפשך", ו"תרתי דסתרי" והמסתעף.
תיהנו!
תוכן כתב:פעם הגיע יהודי חשוב למסדר קידושין, ואמר לו שאחד העדים פסול לעדות כי הוא חייב לו ממון ואינו מחזירו. אמר לו המסדר קידושין, שאין העד פסול משום כך, וטעמו ונימוקו עמו, ואותו יהודי חשוב לא קיבל דבריו. לאחר כמה ימים הסבו שניהם לשבע ברכות אצל הזוג ההוא, וכיבדו ליהודי החשוב בברכה אחריתא, לחש לו המסדר קידושין, שאסור לו לברך, משום שלדבריו לא היו כאן קידושין.
עושה חדשות כתב:וידוע מש"כ בזה החזו"א בהל' קידושין סי' סג, ז"ל: "כיון דרשאי לזווגן ולברך הברכה קימת וכן בקדושי טעות הברכה קימת כיון שברכו בשעה שהיו ראוין לברך ואף שהיה בטעות ראוי האדם לברך את ד' בכל היום אלא שאין רשאי להרבות בזה וכעין שאמרו סיימתינהו לכלהו שבחא ולכן צריך להתנהג בגדרים מיוחדים ולזה הגדירום חז"ל אימתי לברך וקבעו השעות שהאדם יותר מוכן בהכרת בוראו וחסדיו וכל שעשה ברשות חשיב ברכה ויוצא בה שכבר הגיעו שעה המוכנת אף שהיתה בטעות".
עוד נראה דאם אין עדים שגנב והוא עצמו מודה שגנב ל"מ אם בשעת הודאה יש לו לשלם אם כן היה חייב לשלם דהודאת בע"ד כמאה ואח"כ העני ודאי הב"ד מוכרין אותו אף דישא ש"כ ואסורה מה"ת למי שאינו עבד להרבה ראשונים וע' כאן במ"ל פ"ג מה"ע והד' עתיקין מ"מ כיון דבשעת הודאה לא הי' נוגע להאיסור רק לממון והי' נאמן אז אם כן נאמן ממילא אח"כ והוא כעין המבואר בר"מ פט"ז מסנהדרין דהאיסור הוחזק עפ"י עד אחד אלא אפי' אם בשעת הודאה אין לו לשלם מכל מקום נראה כיון דמחייב עצמו א"כ הדין למוכרו והב"ד עושין כדין אם כן ממילא מותר בש"כ כיון דנמכר על פי ב"ד אפי' יודע בעצמו שלא גנב מכל מקום אודיתא אפי' בשקר מהני לענין איסור. עקצה"ח סי' קצ"ד ואפי' להט"ז דל"מ אודיתא בשקר לענין איסור ע' סי' קס"ט ביו"ד מ"מ נראה דכאן עיקר הודאה על הגנבה דהוא ממון אם כן מחויב ממון וגזרה התורה שימכרו הב"ד ובנמכר עפ"י ב"ד אינו אסור בשפחה כנענית וכאן נמכר כדין
כדאי לעדכן את הרב פוגל הנ"ל...ושור או שה, אותו ואת בנו לא תשחטו (ביום אחד). נראה לי, כי אם נשחט אחד בקו השוה, ואחד באופק הסמוך לציר הצפוני - שידוע שהיום נתארך בכמה שעות - ודאי דמחשב על התהוות האיסור, היינו הנשחט ראשון. שאם נשחט האם בציר הצפוני, שאז הוא עדיין יום, ובקו השוה כבר היה לילה, מותר לשחוט הבן בקו המשוה בלילה, כיון שהאם נשחטה ביום. ובציר הצפוני, אם יש לו עוד בן, מותר לשחוט הבן בלילה. כן מותר לשחוט בקו המשוה בלילה, וברור. ואולי גם לזה מרמז ריבוי לשון "לא תשחטו", דאף דאחד שוחט מהם בהיתר, אמנם קאי על הבנים, ומורה שכל הבנים יהיו שוים בהאיסור, ושנים ששוחטים שני בנים יעברו בלא תעשה בזמן אחד
עושה חדשות כתב:במוריה הנוכחי (שבט תשע"ו) יש חידו"ת מהגרב"ש דויטש שליט"א, ובתוכם הפנה למש"ח בפ' אמור, ז"ל -כדאי לעדכן את הרב פוגל הנ"ל...ושור או שה, אותו ואת בנו לא תשחטו (ביום אחד). נראה לי, כי אם נשחט אחד בקו השוה, ואחד באופק הסמוך לציר הצפוני - שידוע שהיום נתארך בכמה שעות - ודאי דמחשב על התהוות האיסור, היינו הנשחט ראשון. שאם נשחט האם בציר הצפוני, שאז הוא עדיין יום, ובקו השוה כבר היה לילה, מותר לשחוט הבן בקו המשוה בלילה, כיון שהאם נשחטה ביום. ובציר הצפוני, אם יש לו עוד בן, מותר לשחוט הבן בלילה. כן מותר לשחוט בקו המשוה בלילה, וברור. ואולי גם לזה מרמז ריבוי לשון "לא תשחטו", דאף דאחד שוחט מהם בהיתר, אמנם קאי על הבנים, ומורה שכל הבנים יהיו שוים בהאיסור, ושנים ששוחטים שני בנים יעברו בלא תעשה בזמן אחד
סעדיה כתב:כפה"נ ספרו של הרב פוגל הוא רק חלק או"ח, ובחלק יו"ד ודאי ידון בזה.
עושה חדשות כתב:ובחלק קדשים טהרות יש להוסיף ולדון בטבו"י שהעריב עליו שמשו וחזר לאותו יום בחציית קו התאריך לאחור.
עושה חדשות כתב:דברים דומים לזה מצינו בד' רבינו אברהם מן ההר
ואכתי קשה אדם ההולך מסוף מזרח בליל ראשון ומונה שבעיות ונמצא עומד בסוף מערב ליל ראשון שהוא שחרית יום שבת בסוף מזרח שהוא ליל שבת בסוף מערב היאך הוא עושה. וי"ל התם בהא מילתא דלא שכיחא שיעברו דרך תהום למטה מן הארץ והמפליגים בים אוקיאנוס דרך צדדים הם הולכים מדרום ומצפון שאין משתכרין שעות דרך הליכתן. ואם תימצי לומר שאפשר מ"מ אין שם ישוב ולאדם זה לא חיישי' מיהו דינו מסופק היאך יקדש שבת
עושה חדשות כתב:ז"ל מהרי"ט (מתוך הכרך החדש של ישורון, ע' תקז) -ואכתי קשה אדם ההולך מסוף מזרח בליל ראשון ומונה שבעיות ונמצא עומד בסוף מערב ליל ראשון שהוא שחרית יום שבת בסוף מזרח שהוא ליל שבת בסוף מערב היאך הוא עושה. וי"ל התם בהא מילתא דלא שכיחא שיעברו דרך תהום למטה מן הארץ והמפליגים בים אוקיאנוס דרך צדדים הם הולכים מדרום ומצפון שאין משתכרין שעות דרך הליכתן. ואם תימצי לומר שאפשר מ"מ אין שם ישוב ולאדם זה לא חיישי' מיהו דינו מסופק היאך יקדש שבת
והדברים טעונים ביאור.
סעדיה כתב:מה דעתכם לענין זמן אכילת קדשים בעבר את קו התאריך?
אם האדם הלך ממקום למקום אין בזה כ"כ תימה, הרי כך דינו של כל אדם העובר את קו התאריך. אבל אם "נחתך" ההר, דין המקום הזה בעצמו משתנה.אוצר החכמה כתב:זו אחת הטענות שהועלתה נגד האפשרות הזאת כאן בהר נוף בירושלים ובאופן יותר מציאותי מאשר חתיכת ההר. הנמצא למטה בשכונה וההר מסתיר לו ועולה במכונית לצד העליון ואין ההר מסתיר לו היעלה על הדעת שיחזור היום הקודם.
קו ירוק כתב:סעדיה כתב:מה דעתכם לענין זמן אכילת קדשים בעבר את קו התאריך?
אפשר לאכול קדשים בקו התאריך, או פשוט הוא הלך לשם וחזר?
עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:
האם (לפי פשוטו) זה לא היה הסיפור אצל נקדימון בן גוריון?עושה חדשות כתב:עוד דוגמא "ליום אתמול כי יעבור",
להסוברים שהשקיעה נמדדת כפי איך שהיא נראית, ואם יש הרים וגבעות המסתירים את השמש אז השקיעה מוקדמת יותר, ולא אמרי' דל מהכא את ההרים. וא"כ משכח"ל כששקעה השמש מאחורי ההרים, ואז "נחתך" ההר, וכעת נראית השמש במלוא הדרה. ולכאו' אין טעם לומר שזה מחזיר את היום הקודם למפרע.
עושה חדשות כתב:...הנה הרמ"א אבהע"ז סי' סא כתב: "אם קידש בטעות, והיו לו נשואין עמה, ואח"כ נודע שהקדושין היו בטעות, אע"פ שחוזר ומקדש, אין צריך לברך שנית שבעה ברכות, וסגי ליה בברכות הראשונות".
ומקורו במרדכי (בשם תש' הר"ש) קידושין סי' תקמה, ז"ל: "אפילו אם תמצא לומר דקדושי טעות הוו כיון דבעל אח"כ קנה ולא בעי ברכה וסגי בברכה שנעשית בתחלה לשם נישואין ואף על פי שקדושין ונשואין הוו בטעות כדמוכח פרק [האיש מקדש] קדשה בטעות או בפחות משוה פרוטה וכן קטן שקדש אף על פי ששלח סבלונות כו' ואם בעלו קנו משמע שאין צריך תו לא ברכה".
וידוע מש"כ בזה החזו"א בהל' קידושין סי' סג, ז"ל: "כיון דרשאי לזווגן ולברך הברכה קימת וכן בקדושי טעות הברכה קימת כיון שברכו בשעה שהיו ראוין לברך ואף שהיה בטעות ראוי האדם לברך את ד' בכל היום אלא שאין רשאי להרבות בזה וכעין שאמרו סיימתינהו לכלהו שבחא ולכן צריך להתנהג בגדרים מיוחדים ולזה הגדירום חז"ל אימתי לברך וקבעו השעות שהאדם יותר מוכן בהכרת בוראו וחסדיו וכל שעשה ברשות חשיב ברכה ויוצא בה שכבר הגיעו שעה המוכנת אף שהיתה בטעות".
וכמדומני שיש ע"ז התכתבות בין הקה"י להגריש"א בגוונא דכנסה בחזקת בתולה וה"ה בעולה, מה בנוגע לברכות לבטלה וכו', ול"מ כעת.
וא"כ גם בנידון דידן דא' מהעדים לקיומי פסול, דלא גרע מקידושי טעות וקטן וכו'.
ואמנם ראיתי בס' ברכת חתנים סיפור דומה, וצירפתיו, וצ"ע דאישתמיטתיה לרבנן שליט"א ד' הרמ"א דלעיל ושאר פוס'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 106 אורחים