גזירת המן שלא יעסקו בתורה וכו'

[עושה חדשות]

רש"י מגילה טז:

אורה זו תורה - שגזר עליהן המן שלא יעסקו בתורה.
זהו יום טוב - קיימו עליהם ימים טובים.
זו מילה - ועל כל אלה גזר.

האם יש בדברי חז"ל תיאור וכו' על גזירות המן כנגד מצוות התורה?
(וכמובן, זה מעורר לדון על החילוק שכ' האחרו' בין חנוכה לפורים - גוף/נפש)

[עושה חדשות]

בספר מועד לכל חי סי' כז אות עט הביא להק' כן על ד' הלבוש הידועים, ותי' ע"ז בשם ספר מועדי ה', דעיקר הגזירה היתה באמת על הגופים, אלא שגזר גם שלא יעסקו בתורה וכו' כדי שלא יהיו להם זכויות שיגנו עליהם.
וע"ע כאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180892& בעמוד קעג והלאה מאמר ארוך מהגר"י ארנברג ביישוב הקו' הנ"ל.
אבל אני נצרך לתיאור בדברי חז"ל על הגזירות הללו, נא עזרתכם.

[טברייני]

הרבי מליובאוויטש ביאר
על הפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" דרשו חז"ל "אורה זו תורה שמחה זה יום טוב ששון זה מילה ויקר אלו תפילין"
ויש להבין מה הענין במצות אלו??

אלא שטענת המן היתה ש"דתיהם שונות מכל עם".
וכוונתו היתה דאין לו כל בעיה שיהיה לעמ"י מצות מיוחדות משלהם,
אלא עיקר כעסו היה על כך שאף במצוות שעמ"י דומים לעכו"ם בכ"ז יש ביניהם שינוי.
כלומר: תורה - יש גם לעכו"ם לימודים שונים ואפילו כתבי קודש ובכ"ז התורה של היהודים היא משהו שונה לגמרי.
יום טוב - גם לעכו"ם יש חגים אך ישראל שונים עד למאד בחגיהם.
מילה - גם העכו"ם מלים אך כוונתם להמעיט התאוה לא כן ישראל שמלים לאות ברית בינם לבין הקב"ה.
תפילין - גם לעכו"ם יש גאצ'קע אך הם עושים אותו מזהב וישראל עושים מעור בהמה בצבע שחור.
ויש עוד אריכות גדולה בענין זה ואכמ"ל.

על כל פנים לענין אשכולנו רואים מכאן שאעפ"י שלא גזר על הרוחניות כי אם על הגופים הפריע לו מאד ארבע מצוות אלו
ויתכן שמשום כך אסרן.

[טברייני]

שוב ראיתי דדבריו מיוסדים על אדני פז על דברי המהרש"א ח"א מגילה טז:
שכתב דכיון שארבעה אותות אלו מורים על התקשרות בין ישראל לקב"ה גזר המן הרשע שלא יקיימו אותם.

עיין בדבריו ודברי הרבי מליובאוויטש נכתבו בליקוטי שיחות ח"ג עמ' 916 ואילך ראה שם ותרוה נחת.

[עושה חדשות]

מדרש שוחר טוב תהלים פכ"ב (הובא ביסושה"ע) -

...שביטלני משתי תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה

[עושה חדשות]

ועכ"פ פשוט ואי"צ לפנים דקרא דאורה ושמחה וכו' מתפרש כפשוטו, ואילו דברי חז"ל תורה ותפילין ומילה וכו' הוי רק דרשא וכבר כ' רשב"ם בפ' וישב "עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין וכו' והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר", ובודאי באופן שקראה לועז ותירגמה תורה ותפילין וכו' לא יצא. ומשה"ק בשפת אמת פורים תרמ"ח "איתא בגמרא אורה זו תורה. שמחה יום טוב. ששון מילה. ויקר תפילין. וצריך ביאור. ומה שינה הכתוב את טעמו ולא פירש ליהודים הי' תורה ויו"ט ומילה ותפילין", זו הקושיא אינה אלא בדרך דרוש.