האם ירד השליו בשבת?

[בן פרצי]

שמות טז א: ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין... בחמשה עשר יום לחדש השני. רש"י מביא מגמ' שבת שזה היה בשבת, ואותו היום נתלוננו וירא עליהם כבוד ה', ובשרם שבין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם. ולמחרת ביום ראשון התחיל המן לרדת, ומשמעות הכתובים שבערב הקודם ירד השליו.
והיה אפשר לידחק שערב היינו ליל מוצאי שבת, אבל מקרא מלא אומר בין הערבים, וכן משמעות רש"י שנתן להם שלא כהוגן סמוך לזמן סעודה אבל לא בלילה.
ולכאורה קשה, שהרי כבר נצטוו על השבת במרה, ולכו"ע נצטוו על השבת עם נתינת המן, וא"כ איך צדו ושחטו (או לכה"פ הרגו, שהרי לא אכלו אבר מן החי) את השליו בשבת?

[בקרו טלה]

ר' חיים פלטיאל
את אשר תאפו אפו. קאי על המן ואת אשר תבשלו בשלו קאי על בשר השליו דסתמא גם שליו היה יורד להם פי שנים.

[איש גלילי]

גם אם השליו ירד בשב"ק לפני השקיעה, עדיין אפשר שצדו ושחטו את השליו רק אחר יציאת השבת.

[קו ירוק]

ומקרא מלא דבר הכתוב ויהי בערב ותעל השליו.
וצ"ל שבין הערבים בין שני ערבים אבל סמוך לערבו של לילה, ירד השליו, וצדוהו בלילה.
ועי' רמב"ן שמות טז יב, שעל דעת רבותינו, כל ימי היותם במדבר היה להם בשר בערב ומן בבוקר.

[בן פרצי]

ר' חיים פלטיאל
את אשר תאפו אפו. קאי על המן ואת אשר תבשלו בשלו קאי על בשר השליו דסתמא גם שליו היה יורד להם פי שנים.

תודה. גם אני סברתי מסתמא שאחת דינו כמן, ולכן שאלתי שלפחות בפעם הראשונה נראה שכן ירד בשבת.

[בן פרצי]

גם אם השליו ירד בשב"ק לפני השקיעה, עדיין אפשר שצדו ושחטו את השליו רק אחר יציאת השבת.

אבל במן כתוב: שבת לא יהיה בו, שלא ירד כלל, ומ"ש השליו? ועוד אצל המן הזהירו שאל יצא איש ממקומו ולמה לא הזהירו כאן שלא יצודו עד הלילה? ובשביל מה הוריד להם מבעוד יום אם אסור לקחת עד הלילה?
והעיקר, מקרא מלא אומר: בין הערבים תאכלו בשר.

[בן פרצי]

ומקרא מלא דבר הכתוב ויהי בערב ותעל השליו.
וצ"ל שבין הערבים בין שני ערבים אבל סמוך לערבו של לילה, ירד השליו, וצדוהו בלילה.
ועי' רמב"ן שמות טז יב, שעל דעת רבותינו, כל ימי היותם במדבר היה להם בשר בערב ומן בבוקר.

בערב יכול להיות פירושו בערוב היום (וכך רש"י מפרש בין הערבים, בין שני ערבים) וכן מפרש האבן עזרא על המקום: בסוף היום בעצמו.
ולו יהיה כדבריך, היה צריך להיות כתוב כך: ותעל השליו בין הערבים, בערב תאכלו בשר. אבל כתוב הפוך.

[קו ירוק]

ומקרא מלא דבר הכתוב ויהי בערב ותעל השליו.
וצ"ל שבין הערבים בין שני ערבים אבל סמוך לערבו של לילה, ירד השליו, וצדוהו בלילה.
ועי' רמב"ן שמות טז יב, שעל דעת רבותינו, כל ימי היותם במדבר היה להם בשר בערב ומן בבוקר.

בערב יכול להיות פירושו בערוב היום (וכך רש"י מפרש בין הערבים, בין שני ערבים) וכן מפרש האבן עזרא על המקום: בסוף היום בעצמו.
ולו יהיה כדבריך, היה צריך להיות כתוב כך: ותעל השליו בין הערבים, בערב תאכלו בשר. אבל כתוב הפוך.

לא הבנתי.
הרי לכאורה מקראות סותרים: 'דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם',
ובתריה כתי' ויהי 'בערב ותעל השליו'. וגם לעיל מינה כתי' 'בתת ה' לכם בערב בשר לאכול'.
וע"כ בין הערבים בין שני ערבים, אבל קרוב לערב השני.

[בן פרצי]

מסכים שזה היה קרוב ללילה. אבל אני הבנתי שאתה מתכוון לומר ש'ערב' פירושו לילה ממש, והסתירה לבין הערבים תירצת שמדובר בשני פעולות בשני זמנים שונים. בין הערבים ירד השליו ובערב (לילה) אכלוהו. וע"ז עניתי מה שעניתי.
ועיין מה שעניתי לאיש גלילי.

[מוישי]

אגב, הוקשה לי, שכאן מבואר שירד השלו מתחילת 40 שנה, וא"כ מה התלוננו בספר במדבר ונפשנו קצה בלחם הקלוקל, וע"ז נענו שקיבלו שלו שוב פעם???

[בן פרצי]

עיין רמב"ן כאן.

[בן עזאי]

ומקרא מלא דבר הכתוב ויהי בערב ותעל השליו.
וצ"ל שבין הערבים בין שני ערבים אבל סמוך לערבו של לילה, ירד השליו, וצדוהו בלילה.
ועי' רמב"ן שמות טז יב, שעל דעת רבותינו, כל ימי היותם במדבר היה להם בשר בערב ומן בבוקר.

בערב יכול להיות פירושו בערוב היום (וכך רש"י מפרש בין הערבים, בין שני ערבים) וכן מפרש האבן עזרא על המקום: בסוף היום בעצמו.
ולו יהיה כדבריך, היה צריך להיות כתוב כך: ותעל השליו בין הערבים, בערב תאכלו בשר. אבל כתוב הפוך.

לא הבנתי.
הרי לכאורה מקראות סותרים: 'דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם',
ובתריה כתי' ויהי 'בערב ותעל השליו'. וגם לעיל מינה כתי' 'בתת ה' לכם בערב בשר לאכול'.
וע"כ בין הערבים בין שני ערבים, אבל קרוב לערב השני.

אפשר לומר כשיטת הראב״ע [וזה גופא כוונת דבריו פה, עי׳ בדבריו לעיל י״ב ו׳] שבפשוטו של מקרא ״בין הערבים״ היינו בין שקיעה לצאה״כ (מה שנקרא ״בין השמשות״ -ובתרגום מתרגם ״בין ערבים״: בין שמשיא-) והוא הוא ״ערב״ שכתוב בתורה. [לשיטתו מיושבים בפשיטות הרבה מקראות שנראים סותרים].

[קו ירוק]

ראיתי את ראב"ע. ובפשוטו א"א, דכל בין הערבים שבתורה בין שני ערבים כדאיתא בערבי פסחים.

[בן עזאי]

דוקא מפשוטו של מקרא נראה כראב״ע.

[בן פרצי]

האב"ע כותב כפי שהבין פשוטו של מקרא ואכן לפי חז"ל אינו כן. אבל גם לדעתו שזה היה בבין השמשות, זה עדיין שייך ליום וא"כ ירד בשבת.

ועיין ברמב"ן שם יב ו שחולק על האב"ע ואומר שסוף היום נקרא ערב ואז ירד השליו.

אגב, שניהם הולכים כאן כפי דעת ר"ת באורך בין השמשות.

[דרומי]

ראיתי ב'לקוטי שיחות' חלק טז עמוד 170, שכתב להדיא שלדעת רש"י ירד השלו בשבת בין הערבים, ושם בהערה:

ולכאורה הוא חידוש גדול. וראה מפרשי רש"י (טז, א) ועוד. וצריך עיון וחיפוש. וגם בירור - מתי אספו אותו. ועוד שנאמר "בין הערבים תאכלו ב שר". וגם - לאחר מתן תורה הרי נאסרו בכל מלאכות שבת (משא"כ במרה שלפרש"י (טו, כה) (רק) נתן להם כו' פרשיות של תורה שיתעסקו בהם שבת כו'). ואכ"מ.

עד כאן לשונו.