האם לוי תנא הוא ופליג

[חד וחלק]

הר"ן בחולין (לב:) כתב שלוי תנא הוא (ופליג).
והיד מלאכי (כללי התלמוד תקנג) כתב על דבריו: 'הדבר קשה להמציא כללים חדשים שאין להם שורש בש"ס'.

והנה באמת בערוך (ערך רב) כתב: "רב תנא הוא ופליג, הוא מכלל לוי ובר קפרא ור' שמעון ברבי ורבן גמליאל בר רבי שהן תנאין... ואין ברייתא דוחה דבריו לפי שהוא תנא חולק על תנא". והביאו בשו"ת בית מרדכי (ח"ב סי' כד), ראה שם עוד.

ומדוע הבאתי כל זאת, כי מצאתי ראיה חדשה בדבר:
בתמורה כט: מבאר שללוי אתנן אשתו נדה אסור, ושם מביאה הגמרא ברייתא מפורשת שאתננה מותר! ולכאורה מבואר כדברי הערוך והר"ן שלוי תנא הוא ופליג.

[זקן ששכח]

לכאורה ראיה נפלאה.
שאלת אגב, האם יתכן שלוי זה הוא אביו של ר' יהושע בן לוי [אף על ריב"ל גופיה יש אומרים שנחשב תנא ויש אומרים שהוא אמורא].

[גוראריה]

הר"ן בחולין (לב:) כתב שלוי תנא הוא (ופליג).
והיד מלאכי (כללי התלמוד תקנג) כתב על דבריו: 'הדבר קשה להמציא כללים חדשים שאין להם שורש בש"ס'.

והנה באמת בערוך (ערך רב) כתב: "רב תנא הוא ופליג, הוא מכלל לוי ובר קפרא ור' שמעון ברבי ורבן גמליאל בר רבי שהן תנאין... ואין ברייתא דוחה דבריו לפי שהוא תנא חולק על תנא". והביאו בשו"ת בית מרדכי (ח"ב סי' כד), ראה שם עוד.

ומדוע הבאתי כל זאת, כי מצאתי ראיה חדשה בדבר:
בתמורה כט: מבאר שללוי אתנן אשתו נדה אסור, ושם מביאה הגמרא ברייתא מפורשת שאתננה מותר! ולכאורה מבואר כדברי הערוך והר"ן שלוי תנא הוא ופליג.

שאלה עקרונית: אם נניח אמורא הוא, אינו יכול לחלוק על ברייתא?
ודאי שלא כל אמורא יכול, אבל לוי, מתלמידי רבי, חברם של ר' חייא ור' אושעיא?

[יאיר]

לוי היה בן דורו של רב. (כתובות קג:). (וכן משמע ברש"י ברכות יח:).

[גוראריה]

לוי היה בן דורו של רב. (כתובות קג:). (וכן משמע ברש"י ברכות יח:).

בסדר, רב תנא ופליג.
לוי היה תלמידו של רבי כמבואר שם בסוף כתובות. ושאלתי האם זה שחולק על ברייתא זה בגדר הוכחה.

[חד וחלק]

שאלה עקרונית: אם נניח אמורא הוא, אינו יכול לחלוק על ברייתא?
ודאי שלא כל אמורא יכול, אבל לוי, מתלמידי רבי, חברם של ר' חייא ור' אושעיא?

יד מלאכי שם:
רב תנא הוא ופליג, בפ"ק דכתובות [דף] ח' א'... ופשיטא שאינם תנאים שלא הוזכרו לא במשנה ולא בברייתא אלא ר"ל שהם חשובים כמו תנאים ויכולים לחלוק על משנה וברייתא, כן כתב ה"ע בש"ב פ"ב.

[אפרקסתא דעניא]

שאלה עקרונית: אם נניח אמורא הוא, אינו יכול לחלוק על ברייתא?
ודאי שלא כל אמורא יכול, אבל לוי, מתלמידי רבי, חברם של ר' חייא ור' אושעיא?

יד מלאכי שם:
רב תנא הוא ופליג, בפ"ק דכתובות [דף] ח' א'... ופשיטא שאינם תנאים שלא הוזכרו לא במשנה ולא בברייתא אלא ר"ל שהם חשובים כמו תנאים ויכולים לחלוק על משנה וברייתא, כן כתב ה"ע בש"ב פ"ב.

רב מוזכר לפחות בשתי ברייתות בשם רבי אבא, ומובא פ"א בגמ' בברכות מט.

[חד וחלק]

שוב מצאתי בכסף משנה (תעניות פ"ה) שכתב דלוי היה גדול מרב, ואם כך לשיטתו ודאי תנא הוא ופליג.

[זקן ששכח]

שוב מצאתי בכסף משנה (תעניות פ"ה) שכתב דלוי היה גדול מרב, ואם כך לשיטתו ודאי תנא הוא ופליג.

מה הכוונה 'גדול'?

[אדג]

האם יתכן שלוי זה הוא אביו של ר' יהושע בן לוי [אף על ריב"ל גופיה יש אומרים שנחשב תנא ויש אומרים שהוא אמורא].

ריב"ל מופיע במשנה, לוי לא. על לוי מסופר שאחוי קידה קמי רבי ואיטלע, וריב"ל היה זקן בזמן רבי (איני זוכר מקור דבר זה כעת, ואולי יסיעוני אחרים).

מכלל אפשרות עדיין לא יצא. מכלל סבירות - יצא.

[זקן ששכח]

האם יתכן שלוי זה הוא אביו של ר' יהושע בן לוי [אף על ריב"ל גופיה יש אומרים שנחשב תנא ויש אומרים שהוא אמורא].

ריב"ל מופיע במשנה, לוי לא. על לוי מסופר שאחוי קידה קמי רבי ואיטלע, וריב"ל היה זקן בזמן רבי (איני זוכר מקור דבר זה כעת, ואולי יסיעוני אחרים).

מכלל אפשרות עדיין לא יצא. מכלל סבירות - יצא.

ועל אף זאת יש הטוענים שהיה אמורא ולא תנא.

מה שטענת שהיה זקן בזמן רבי היא מילתא דמסתברא טובא, כיון שאם יש טוענים שהיה תנא בודאי כבר היה זקן עד לימי רבי.

[תולדות אדם]

רש"י בבא קמא פב. "רבי יהושע בן לוי - אמרינהו ולא מתניתא דרבי יהושע בן לוי אמורא הוה ורבי יוחנן פליג עליה:"

[אפרקסתא דעניא]

האם יתכן שלוי זה הוא אביו של ר' יהושע בן לוי [אף על ריב"ל גופיה יש אומרים שנחשב תנא ויש אומרים שהוא אמורא].

ריב"ל מופיע במשנה, לוי לא. על לוי מסופר שאחוי קידה קמי רבי ואיטלע, וריב"ל היה זקן בזמן רבי (איני זוכר מקור דבר זה כעת, ואולי יסיעוני אחרים).

מכלל אפשרות עדיין לא יצא. מכלל סבירות - יצא.

ועל אף זאת יש הטוענים שהיה אמורא ולא תנא.

מה שטענת שהיה זקן בזמן רבי היא מילתא דמסתברא טובא, כיון שאם יש טוענים שהיה תנא בודאי כבר היה זקן עד לימי רבי.

לא מסתבר שרבי יהושע בן לוי היה זקן בזמן רבי, שהרי הגמרא (יומא מט) מסתפקת האם הוא קשיש מרבי חנינא או לא, ומסיקה שר"ח קשיש מריב"ל. והרי רבי חנינא היה צעיר בהרבה מרבי. כמו כן הוא מוסר הרבה בשם בר קפרא, מתלמידי רבי.

גם מש"כ שריב"ל מוזכר במשנה נראה טעות גמורה.

[יאיר]

גם מש"כ שריב"ל מוזכר במשנה נראה טעות גמורה.

ריב"ל מוזכר במשנה (?) באבות פ"ו מ"ב.

[אפרקסתא דעניא]

גם מש"כ שריב"ל מוזכר במשנה נראה טעות גמורה.

ריב"ל מוזכר במשנה (?) באבות פ"ו מ"ב.

נו, זו הרי ברייתא. בברייתא מוזכרים גם תלמידי תלמידיו של רבי, משום שהברייתות הוסיפו להכתב במשך 2 דורות נוספים.

[אדג]

ריב"ל מוזכר בסיום ששה סדרי משנה, בסיום מסכת עוקצין "עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות, שנאמר "להנחיל אוהביי יש, ואוצרותיהם אמלא".

גם שאני פרק 'קניין תורה' משאר ברייתות, דכולה מפי תנאים ולא תמצא בה מתלמידי רבי זולת ריב"ל.

[אפרקסתא דעניא]

ריב"ל מוזכר בסיום ששה סדרי משנה, בסיום מסכת עוקצין "עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות, שנאמר "להנחיל אוהביי יש, ואוצרותיהם אמלא".

גם שאני פרק 'קניין תורה' משאר ברייתות, דכולה מפי תנאים ולא תמצא בה מתלמידי רבי זולת ריב"ל.

אאל"ט גם ר' שמעון בן מנסיא מתלמידי רבי.

גם ר' שמעון בר יהודה אינו מוזכר כמעט במשנה (אולי בכלל לא, לא בדקתי כעת), ושם מוזכר. בברייתות הוא מוזכר פעמים רבות.

[אדג]

ר' שמעון בן יהודה מוסר מרשב"י, וא"כ היה בן דורו של רבי.

ר"ש בן מנסיא מתלמידי רבי, הא מנ"ל? מוסר משום רבי שמעון במכות (פ"ג מ"ו) "רבי שמעון בן יהודה משם רבי שמעון אומר, אינו חייב עד שיכתוב את השם, שנאמר "וכתובת קעקע, לא תיתנו בכם אני ה'". וסתם ר"ש רשב"י, וא"כ אף הוא בן דורו של רבי היה.

[אפרקסתא דעניא]

ר' שמעון בן יהודה מוסר מרשב"י, וא"כ היה בן דורו של רבי.

ר"ש בן מנסיא מתלמידי רבי, הא מנ"ל? מוסר משום רבי שמעון במכות (פ"ג מ"ו) "רבי שמעון בן יהודה משם רבי שמעון אומר, אינו חייב עד שיכתוב את השם, שנאמר "וכתובת קעקע, לא תיתנו בכם אני ה'". וסתם ר"ש רשב"י, וא"כ אף הוא בן דורו של רבי היה.

ר' שמעון בן מנסיא כבר מדבר על רבי ובניו (בגדולתם), כך שכנראה היה מעט אחרי רבי.

מוזכר שאומר "משום" רשב"י, ולא בהכרח שראהו (עי' רש"י חולין יז: ד"ה כל). מ"מ ייתכן שהיה צעיר מאוד בזקנותו של רשב"י ולכן עוד ראהו. עצם זה שהוא מוזכר רק פעם אחת במשנה, אך עשרות פעמים בתוספתא, מוכיח שהוא חי בעיקר בדור שאחר חתימת המשנה.

[אוצר החכמה]

באותו עניין רש"י בחולין קו ס"ל שחזקיה תנא הוא ופליג עיי"ש גם בתוספות ד"ה חמי האור.

[אדג]

ר' שמעון בן מנסיא כבר מדבר על רבי ובניו (בגדולתם), כך שכנראה היה מעט אחרי רבי.

מוזכר שאומר "משום" רשב"י, ולא בהכרח שראהו (עי' רש"י חולין יז: ד"ה כל). מ"מ ייתכן שהיה צעיר מאוד בזקנותו של רשב"י ולכן עוד ראהו. עצם זה שהוא מוזכר רק פעם אחת במשנה, אך עשרות פעמים בתוספתא, מוכיח שהוא חי בעיקר בדור שאחר חתימת המשנה.

למה מוכרח שהיה אחרי רבי? הוא היה בן דורו וחברו. וראהו בגדולתו וגדולת בניו, ומכאן ראיה, שנאמרה מימרא זו בחייו של רבי.

מה דאיתא ברש"י, הוא כלל הנאמר בשעת הדחק, כשאי אפשר לבאר בפשטות, וכמו שמצינו שמאי בשם חגי הנביא וכגון דא, אבל למה להוציא משנה מפשטותה, משום שהוא מופיע רק פעם אחת במשניות ורבות בברייתות? והרי כמה תנאים שלכולי עלמא מוקדמים מרבי ומרבותיו נמצאים כמעט רק בברייתות ולא במשניות. ואין זו ראיה כל עיקר.

אבל לגופו של דבר, אין לדחות את ראייתי ממשנת עוקצין, ומקרא מלמד על חברו: מה כאן תנא, אף כאן תנא.

[יאיר]

ב"סדר הדורות הקצר" ראיתי כך:

א.אחד מהספרים שאבדו מאיתנו "משנת לוי".

ב.היה תנא שנקרא לוי והוא ר' לוי בר סיסי המוזכר בתלמוד ירושלמי.

ג.לוי, אמורא - מוזכר שם ראשון ברשימת האמוראים.

[זקן ששכח]

רש"י בבא קמא פב. "רבי יהושע בן לוי - אמרינהו ולא מתניתא דרבי יהושע בן לוי אמורא הוה ורבי יוחנן פליג עליה:"

זו היתה אמירתי כי יש אומרים שהיה אמורא. אבל בזכרוני שכתב הרחיד"א ב'שם הגדולים' דיליה שיש הטוענים שהיה תנא.

[גוראריה]

באותו עניין רש"י בחולין קו ס"ל שחזקיה תנא הוא ופליג עיי"ש גם בתוספות ד"ה חמי האור.

ובקידושין נא. שהיה רבו דר' יוחנן. א"כ לפי השנים לכאו' הוא תנא.

[אפרקסתא דעניא]

באותו עניין רש"י בחולין קו ס"ל שחזקיה תנא הוא ופליג עיי"ש גם בתוספות ד"ה חמי האור.

ובקידושין נא. שהיה רבו דר' יוחנן. א"כ לפי השנים לכאו' הוא תנא.

חזקיה היה בנו של רבי חייא, ואידך זיל גמור.

[חד וחלק]

ומדוע הבאתי כל זאת, כי מצאתי ראיה חדשה בדבר:
בתמורה כט: מבאר שללוי אתנן אשתו נדה אסור, ושם מביאה הגמרא ברייתא מפורשת שאתננה מותר! ולכאורה מבואר כדברי הערוך והר"ן שלוי תנא הוא ופליג.

שו"ר שהמתן בסתר שם הק' כן (כיצד פליג לוי אברייתא), ותי' בשם הבני שמואל שמלשון הברייתא 'רבי אומר' משמע דפליגי רבנן עליה. ולפי"ז אין ראייתי ראיה, יהי זכרה ברוך.

[שמואל דוד]

באותו עניין רש"י בחולין קו ס"ל שחזקיה תנא הוא ופליג עיי"ש גם בתוספות ד"ה חמי האור.

ע"ע תוספות עבודה זרה לח:
ובתוספות חולין קכא: ד״ה ומי