אמן דרך מחשב

[נסיך]

האם יש לענות אמן על ברכה שנשמעת במחשב? בטלפון?
היש הבדל בין שידור חי לבין ברכה שנאמרה בעבר ורק מושמעת כעת?

[אוהב אוצר]

בטלפון כן כי זה מיידי, בשאר המדיות לא, לא רדיו, לא אתרים וכו' יש הפסקים ורווח בין זמן האמת שמגיע לשומע. בדוק הלכתית ומעשית.

[אוצר החכמה]

אם זה אינו מיידי, זה פשוט וברור.
ואם זה מיידי אם זו ברכה שמחוייב ורוצה לצאת בה אינו יכול לענות אמן, כמו שמבואר ברא"ש לגבי אלכסנדריה של מצרים, שמה שהיו עונים על הדגלים שמניפים, היה מפני שלא היו מחוייבים בברכה והיו יודעים איזה ברכה מברכים.

כשאינו יוצא בה, לכאורה הטלפון ממלא את שני התנאים של הרא"ש כי הרי יודע איזה ברכה מברכים, אבל שמעתי בשם הגרש"ז אויערבאך שאמר שהסברא היא שזה דווקא כשהם נמצאים במקום אחד, והיינו שיש שייכות בין המברך והעונה, ודוגמה לדבר שהיודע שבשעה מסויימת (מדוייקת על השנייה) מברכים ברכה מסויימת בביכ"נ כלשהוא, וודאי שלא יוכלו כל העולם לענות אמן מחמת ידיעה זו (זה שלא שומעים זה אינו נפ"מ כמו באלכסנדריה), והיינו מחמת שאין להם שייכות זל"ז, ולפיכך השומע ברכה ברדיו (בשידור חי באופן שזה באותו רגע או ברשת קשר כללית), אינו יכול לענות אמן, (איני בטוח אם אמר על טלפון אבל לכאורה ה"ה בטלפון אע"פ שיש קצת לחלק). שמעתי את זה לפני שנים, וכמדומני שכבר נדפסה הסברא הזאת מאז וצריך לחפש.

[יצג]

ראה מנחת שלמה ח"א סי' ט עמ' סו.
הנה הוא כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?105981&&page=75

[אוצר החכמה]

שם דן על לכל העניין של טלפון ורדיו,
אבל איני רואה שם את הסברא שהבאתי בשמו, וכמדומני שנדפסה בספרים שנדפסו בשנים האחרונות.

[יצג]

הסברא נמצאת שם בד"ה וגם ראיתי.

[אוצר החכמה]

משום מה לא שמתי לב ייש"כ.
ובאמת כותב שם במפורש על טלפון.

[אורייתא!]

זה לשון הרב בחזו"ע [ימים נוראים עמ' כא הערה יד].
הנה בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח סי' יט אות יח) כתבתי לפני כחמשים שנה, בשם הגרש"ז אוירבך, שהדבר ברור לדעתו שאין יוצאים ידי חובת תפלה ומקרא מגילה וקול שופר בשמיעתם דרך הרדיו, כי הקול הנשמע לאדם דרכם, אינו קול האיש המדבר עצמו, אלא הוא קול הנקלט באמצעות ממברנא, וזה דומה לקול הנשמע מתקליט של גרמופון שהוא קול אחר, ובודאי שאין יוצאים ידי חובת המצות הנ"ל בשמיעתו. ע"כ. ]והעתיק את דברינו אשר בשו"ת יביע אומר הנ"ל, הגר"י וייס בשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סוף סי' לח). ע"ש[. וגם הלום נדפסו דברים אלו בספרו שו"ת מנחת שלמה ח"א (סי' ט), והניף ידו שנית במנחת שלמה ח"ב (סי' יח עמוד ע), בתשובה אל הגרי"א הנקין, שלדעתו הדבר פשוט וברור כביעתא בכותחא, שאין יוצאים ידי חובה בשמיעה זו בשום דבר שחייבים לשמוע מפי אדם בר חיובא. ושהחולק על זה אינו יודע כלל מה טיבם של כלים אלו. וכן הובא כל זה בספרו הליכות שלמה (הל' תפלה עמודים רסד-רסה). ע"ש. וכן הוא בהליכות שלמה (מועדים, עמוד לד, לגבי שמיעת קול שופר, ועמוד שכט לגבי שמיעת מקרא מגילה), והיינו מטעם הנ"ל שאין השמיעה הזאת מקול אדם אלא קול המכונה ממברנא. וכ"כ עוד בספר שלמי מועד (פרק יא עמוד מ, ועמוד עדר). ע"ש. [וע"ע בירחון סיני שנת תש"ח (עמוד קלט), ובספר החשמל בהלכה (עמוד קעד). ע"ש]. אולם בשו"ת אגרות משה ח"ב (חאו"ח סי' קח) כתב, ולדידי מספקא לי טובא, שאף אם נאמר שהאמת כאמירת המומחים, שהנשמע דרך רם קול, אין זה קול האדם אלא קול אחר שנעשה מקולו, הרי כל מה שנשמע נעשה מקולו ממש, ומנין לנו על עצם כח השמיעה איך הוא, שאולי הוא ג"כ באופן זה שנעשים גלי קול באויר ומגיעים לאזנו. וכן מסתבר לפי דברי חכמי הטבע שאומרים שהקול הולך ומגיע לאוזן, ויש שיהוי זמן בהילוכו. ומ"מ נחשב שהוא קולו של האדם, וא"כ אפשר שגם הקול הנעשה ע"י רם קול, הוא קול האדם ממש, ובכלל לא ברור הדבר מה שאומרים שהוא קול אחר, וא"כ מצד ההלכה אין למחות ביד הקוראים מגילה ע"י רם קול. ולענין חשש קלקול בשמיעת קול שופר וקריאת התורה, אין לחוש, שהרי בשבת ויו"ט אסור לדבר ע"י רם קול וכו'. גם בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד (סי' צא אות ד) כתב דהיכא דלא אפשר יש לשמוע הבדלה במוצאי שבת דרך הטלפון, שהדעת נוטה יותר לומר שיוצאים בזה י"ח, כמו שכתבנו במקום אחר לענין קריאת המגילה ע"י רם קול. וכן צריך לענות אמן על ברכה ששומעים דרך רם קול ודרך הטלפון. ע"ש. ואף בשו"ת מנחת שלמה ח"א (סי' ט עמוד סו) הנ"ל, כתב בהערה, שדיבר בזה עם הגאון חזון איש זצ"ל, ואמר לו, שיתכן שהקול הנשמע נוצר על ידי המדבר, וגם הקול נשמע מיד ע"י הרם קול, או הטלפון, כדרך המדברים, אפשר דחשיב כשומע ממש מפי המדבר. ע"ש. גם הגרא"י קוק בשו"ת ארח משפט (סי' מח) כתב, שבכל עניני דברים שבקדושה, השומע אותם דרך רדיו (בשידור ישיר) או טלפון, כיון שיש שם עשרה אין שום מחיצה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, ורק בשופר יש לדון לאסור משום קול הברה, ששם הקפידה תורה שיהיה קול שופר בלבד. משא"כ דברים שבקדושה. ע"ש. וכיו"ב כתב הגרצ"פ פראנק במקראי קודש (עמוד צו). וכן כתב בשו"ת ירושת פליטה (סי' י), שמכיון שהקול המדבר נשמע ברור כמו שהוא, אף שהרם קול מסייעו, י"ל ע"ז מסייע אין בו ממש, והוי כמו השומע מפה לאוזן. גם הרב הגאון רבי לוי יצחק היילפרין בספר מעשה חושב ח"א (עמוד מו) כתב, שהמשמיע קול ע"י רם קול, או טלפון, או ע"י מכונת שמיעה, כל ההפעלה של הדיבור, יש לייחס אותה כמעשה האדם, ולא הוי כמו כח כחו, והאריך בזה. ע"ש. גם אמר לי בעל פה, שהוא דיבר בזה באריכות עם הגרש"ז אוירבך, והביע דעתו שכל הדיבור הנשמע ע"י רם קול או ע"י מכונת שמיעה, מתייחס אל האדם המדבר, ולכן לדעתו שפיר יוצא ידי חובת מקרא מגילה, וגם יכול לענות אמן אחר השליח צבור, [וכמ"ש בשו"ת פני מבין (חאו"ח סי' לג), ובשו"ת ירושת פליטה (סי' י), שמותר לענות אמן וקדיש וקדושה וברכו ע"י טלפון. ע"ש]. ושהשיב לו הגרש"ז, שכדבריו אמר גם החזון איש. ומ"מ נשאר עומד בדעתו. ע"ש. (וע"ע בשו"ת משנה הלכות ח"ד סי' פה, בד"ה ומתחלה, והלאה). וכ"כ הגרי"מ טולידאנו בשו"ת ים הגדול (סי' כט), שאם המשמיע קולו בקריאת המגילה ודברים שבקדושה דרך הרדיו או הטלפון מתכוין להוציא ידי חובה את השומעים, יצאו השומעים ידי חובתם. ע"ש. גם בשו"ת פני מבין (חאו"ח סי' לג) פסק דבדיעבד השומע קריאת המגילה או קריאת התורה דרך הטלפון יצא. אבל שמיעת קול שופר דרך הטלפון לא יצא. ע"ש. ובשו"ת מערכי לב (סי' ה, ובהשמטות סי' א) כתב, שהשומע ברכות ותפלות ברדיו, ומכיר שהמברך איננו מין או אפיקורוס, השומע ממנו יצא. ע"ש. והגר"י ענגיל בגליוני הש"ס (ברכות כה:) דן אם יוצאים י"ח מצות קול שופר ע"י טלפון, והביא ממ"ש בשו"ת הלק"ט ח"ב (סי' מה) בחרש המדבר ואינו שומע כי אם ע"י כלי כמין חצוצרות, שחייב בשופר, שכשם שאמרו בסוכה (לז.) לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה, ה"נ שמיעה ע"י דבר אחר הויא שמיעה. ע"ש. (וע' מ"ש ע"ז בשו"ת משנה הלכות ח"ד סי' פה, ובמקראי קודש פורים סי' צה. ע"ש). ובשו"ת שערי דעה (סי' ב) כתב, שבשעת הדחק יוצא אדם ידי חובת מצות עשה אפילו ע"י סיוע דבר אחר, כגון טלפון. ע"ש. ובשו"ת ירושת פלטה (סי' י) כתב, שמצות עשה שהיא ע"י שמיעה יוצאים י"ח גם ע"י גרמא ולכן יוצאים י"ח קידוש בשבת ויו"ט ע"י שמיעה בטלפון, אם הוכן מבעוד יום. ע"ש. אבל בשו"ת הצל"ח החדש (סי' א) העלה שאין יוצאים י"ח מצות עשה ע"י גרמא וסיוע של דבר אחר, כגון טלפון. ודלא כהשערי דעה הנ"ל. ע"ש. ובשו"ת מנחת אלעזר ממונקאטש ח"ב (סי' עב), העלה, שהשומע קול חבירו ע"י הטלפון אפילו הוא רחוק כמה פרסאות ממנו, עונה אמן קדושה וברכו. ע"ש. וע"ע בשו"ת אהלי אהרן ח"ב (סי' סד), ובשו"ת חלקת יעקב ח"א (סי' נט), ובשו"ת משפטי עוזיאל (חאו"ח מה"ת סי' לד אות ג), ובשו"ת ארץ צבי פרומר (סי' כג), ובשו"ת ירך יעקב (סי' נד, דף קלט ע"ב). ובמש"כ בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סי' סח, וח"ג סי' נד). ודו"ק.

[שבטיישראל]

ובשו"ת מנחת אלעזר ממונקאטש ח"ב (סי' עב), העלה, שהשומע קול חבירו ע"י הטלפון אפילו הוא רחוק כמה פרסאות ממנו, עונה אמן קדושה וברכו. ע"ש

בשתשובה הנ"ל המנח"א גם מתיר שמיעת המגילה ע,י הטלפון אך כידוע חזר ביה מדבריו, ואכמ"ל