פורום אוצר החכמה

שמואל שלומוביץ

החילוק פשוט, וכפי שהעירו הפוסקים ממנהג הנשים בזמנם שלא להתפלל את התפילה הקבועה אלא לומר תחינה בלשונן, שזו בוודאי בקשת צרכים. וממילא, מה שהן כן מתפללות, כי אכשר דרא, זה באותו אופי של תחינה. החילוק בין דאורייתא לדרבנן פשוט מאוד בדעת הרמב"ן בהשגות, ובאמת רוב נטיית דבריו שתפילה דרבנן לגמרי, וכנגד ...

שמואל שלומוביץ

אינך צריך למחילתי אבל יבאר נא מר: ולמה מחייבים אשה בתפילה? כי היא צריכה לרחמים. ואם לא הייתה צריכה לא היינו מחייבים אותה. גם בברכת אבות. כלומר שבתפילת שמונ"ע כמו שאנו מחייבים את הנשים יש נגיעה לאותם רחמים שהיא צריכה. ואין מקום ללמוד גדר התפילה מכך שעיקר הכוונה באבות. ודאי שיש מדרגות בלשמה ובסו...

שמואל שלומוביץ

אינך צריך למחילתי אבל יבאר נא מר: ולמה מחייבים אשה בתפילה? כי היא צריכה לרחמים. ואם לא הייתה צריכה לא היינו מחייבים אותה. גם בברכת אבות. כלומר שבתפילת שמונ"ע כמו שאנו מחייבים את הנשים יש נגיעה לאותם רחמים שהיא צריכה. ואין מקום ללמוד גדר התפילה מכך שעיקר הכוונה באבות. ודאי שיש מדרגות בלשמה ובסוד...

שמואל שלומוביץ

"אסור לכוון בתפילה לצורך עצמו, אך להתפלל שיהיו כל ישראל בתכלית השלמות ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה, אבל לא לצורך עצמו. אלא יתפלל באלקי נצור על עצמו, שתפילת אלקי נצור היא על עצמו." (שנו"א ברכות פ"ה מ"א) ודאי הגר"א לא חולק שעיקרה של תפילה היא בקשת צרכים, שהרי זה גמרות מפו...

שמואל שלומוביץ

לאפוקי עלי שומין שהם מאכל בהמה.
ונהגו לכבד בהם השבת, ולאוכלם בלילה משום תקנת עזרא, וכדשנינו בנדרים נודרני מאוכלי שום אסור בישראל.

שמואל שלומוביץ

הרב דרומי, דבריכם מחודשים מאוד בעיניי. הרי בתפילת העמידה אין לכוון בכלל על עצמו (ונכב"ב) וכל הכוונה היא לתיקון כנס"י דלתתא וכנס"י דלעילא. ואדרבה, עיקר הכוונה (הן על-פי ההלכה והן ע"פ סוד) היא בברכת אבות. (אח"כ ראיתי שהרה"ג כדכד שליט"א העיר על הדברים ביתר בהירות) את...

שמואל שלומוביץ

חשבתי פעם לבאר שהקללות שבמשנה תורה באים לדברי הרמב"ם על מיעוט השמחה בעבודה כדכתיב "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב". ולכן זמן ביטולם הוא בריבוי העבודה בשמחה יתירה שהייתה במקדש בשבעת ימי החג. וכמה שמרבים הסעודות גדולות של שבעת ימי החג הם הולכים וכלים מישראל, ואז נכנסים לבר...

שמואל שלומוביץ

חשבתי פעם לבאר שהקללות שבמשנה תורה באים לדברי הרמב"ם על מיעוט השמחה בעבודה כדכתיב "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה ובטוב לבב". ולכן זמן ביטולם הוא בריבוי העבודה בשמחה יתירה שהייתה במקדש בשבעת ימי החג. וכמה שמרבים הסעודות גדולות של שבעת ימי החג הם הולכים וכלים מישראל, ואז נכנסים לברכ...

שמואל שלומוביץ

אני לא יודע אם זה המקור, אבל שם הפאנץ' הוא הסוף, שבשתיהן תעשה ולא מן העשוי...
וזה לא מופיע בדר"כ בשמועה כפי שהתפשטה (או שהמקור משם וזה צונזר).
וכמובן שלקול התור ולמחברו יש אג'נדה ברורה משלו. ואכ"מ.

שמואל שלומוביץ

שתיית יין במילה היא מדין שמחה ולכן לכאורה מותר. וכמדומה שיש לזה ראיה מל' המדרש. בפרדר''א כט ''מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום'' הרי שלא נאמרה סעודה אלא שמחה ומשתה כדבר בפני עצמו. ועיין אפשר ללמוד כן גם מהלימוד העיקרי של סעודת מילה שדרשינן ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק,...

שמואל שלומוביץ

לסעודת מילה אוכלים בשר ושותין יין גם מר"ח אב. איך יהיה הדין במי שאינו רוצה לעשות סעודה למילת בנו, אלא די לו בשתיית כוס יין לכבוד המאורע, האם גם הוא בכלל ההיתר או דילמא לא חייל ע"ז שם סעודת מצוה וממילא אינו בכלל ההיתר? בעלי ברית בת"ב נדחה מפסיקים הצום מן הדין, אבל לא אוכלים הסעודה עד ...

שמואל שלומוביץ

שו"ת הרמב"ם סימן קנט התשובה. כריכת הרצועה על הקיבורת היא הקשר שנאמרה עליו (קשירה) ואצלה נגמר (חיוב) הברכה. אבל קשירת הרצועה על האצבע היא אחרי הברכה ובה תהיה קשירה תמה. (ואין הקשר על האצבע מוכרח). ההוספה 'ואין הקשר על האצבע מוכרח' היא בחלק מהדפוסים. אני לא מצוי בסוגיא וכנראה שלפי גירסא זו ...

שמואל שלומוביץ

אני קושר. ואני מכיר ת"ח חשובים שמקפידים שלא להפסיק בדיבור עד השלמת הקשירה על כף היד. ויש לזה שורש בהלכה יותר מלשבע כריכות למשל שזה מנהג או ענין. ראש ישיבה אחד אמר לי פעם שהוא מדקדק לעשות ג' כריכות ולקשור קודם הנחת של ראש. אם הקשירה כדי להחזיק הכריכות ה"נ, אבל אם זו צורת מצוות של יד 'וקשרתם...

שמואל שלומוביץ

ונתנו ידידים כתב:אני שמעתי ממנו גם ביטוי ממ"הלע קום שוין אהיים, וזה אמור להיות מליצה וכיונוי של ר"ת מלך מלכי המלכים

ממ"ה היה ביטוי שגור בפי אחד הרבע'ס מהדור הקודם.
לפי הכרותי זה לא מתאים לו. אולי בפורים...

שמואל שלומוביץ

אם אני זוכר נכון לא כתוב שהאר"י שר אלהי עז אלא שהלחן של אחד הזמירות שחיבר האר"י מושר בלחן : אלהי עז תהילתי.

שמואל שלומוביץ

בר"מ (הל' תפילין ג יב) מבואר שקושרים אחר ג' כריכות האצבע, ובשו"ת הרמב"ם מבואר שסבר כן לעיכובא וזה דלא כהמבואר בביאור הגר"א שנקט שאין צריך לקשור דווקא שאי"ז אלא לקיים הכריכות (וכנראה כדעתו דברי ר"מ שטרנבוך כאן). וברמב"ם בתשובה אי' שזה משום קשירה תמה. ולמחמירים כהרמב...

שמואל שלומוביץ

פסק הלכה. קיבלתי. לא יודע אם זה אמיתי או ליצנות.

: מסקע.jpeg (46.86 KiB) נצפה 405 פעמים

שמואל שלומוביץ

מצאתי ראיה מוחצת למגמה המשיחית של העולים צפתה [מופיע בספר שו"ת של גאון מפורסם מצפת] - 'כרם היה לידידי בקרן בן שמן כי כאשר ראה ה' עוני עמו ישראל אשר היה זה קרוב לאלף וחמש מאות שנה נדחו מעל אדמת' מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר בכמה גרושין וכמה שמדות זכר להם ברית אבותם ושב את שבותם וקבצם מאפסי ארץ...

שמואל שלומוביץ

כיו"ב חכם אחד העוסק מזה שנים בפירושי התפילה, וחיבר כמה חיבורים חשובים טען פעם שפשוט לו שהכוונה שמשבח השבת שהנשים מתקנאות זו בזו (לצרור) בבגדיהן שמראות זו לזו משבח ברכת השבת שכל אחת מלובשת שני ועדיים יתר מחברתה. וזה גילוי לכבודה של שבת בעיני ישראל. אלא שלא הכניס הפירוש הזה בספרו לפי דרישת המו&qu...

שמואל שלומוביץ

אני לא מבין על מה הויכוח, אנסה לחזור מתחילה : כתבת https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=637877#p637877 שלפי האר"י והמחצית השקל כבוד לילה עדיף. וזה נגד הגמ' ואין מורין כן. ואכן לא הבאת סיוע ממחצית השקל ולא מהאר"י לדבר כזה. אלא הבאת שהמחצית השקל מבאר שהמג"א מציין לזוהר, לא כדי לפסוק ...

שמואל שלומוביץ

כבודו יקרא בקשה מה שאלתי ומה כתבתי. כל פעם מחדש קם מישהו שקורא חצאי דברים ומקשה קושיות. א"א להחכים ולמצות נושא בצורה שכזו. וחבל. תעבור בצורה מסודרת בלי להתבלבל מתגובות. ואדרבה אם עדיין תהיינה קושיות זו המטרה להגדיל כבוד שמים. ובס"ד מיני ומינך יתקלס עילאה. יישר כחך! לא הבנתי. זה מכוון אלי?...

שמואל שלומוביץ

מה כתוב באר"י ובמחצית השקל? נגד הש"ס שכבוד יום עדיף? אכן. זה לכאורה נגד דברי הגמ' בפסחים אך תראה איך מסביר המחצית השקל. מגן אברהם סימן רעא סק"ד: והא דתניא. ע' זוהר יתרו ע' קנ"ז וז"ל בעי' לסדר פתורי' בליליא דשבתא בנהמא ובמזוני רי"א אפילו ביומא דשבתא נמי עכ"ל: מחצית...

שמואל שלומוביץ

מה כתוב באר"י ובמחצית השקל? נגד הש"ס שכבוד יום עדיף?

שמואל שלומוביץ

אכן נחוץ מאד.

שמואל שלומוביץ

ושמעתי פעם מח"א שעד"ז יש גם קיום פשטיה דקרא "ובקומך" בקרי"ש של השכמה בקרבנות. http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=46591&start=40#p561419 יישר כח. זכרתי שכתבתי ולא הצלחתי למצא את זה. והשבתי שם: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=561446#p561446 ובכללות הלי...

שמואל שלומוביץ

ושמעתי פעם מח"א שעד"ז יש גם קיום פשטיה דקרא "ובקומך" בקרי"ש של השכמה בקרבנות.

שמואל שלומוביץ

אֵ֚לֶּה מֽוֹעֲדֵ֣י יְיָ֔ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ לְהַקְרִ֨יב אִשֶּׁ֜ה לַייָ֗ עֹלָ֧ה וּמִנְחָ֛ה זֶ֥בַח וּנְסָכִ֖ים דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ (פרשת אמור) אגב, לכ' יש להתבונן בסדר שנקט הכתוב, דלמה לא אמר 'עולה וזבח, מנחה ונסכים', דלכ' על כל עולה יש גם מנחה וגם נסכים, וכן על כל זבח. ...

שמואל שלומוביץ

לגבי מעלת שבועות בעליית העולמות יותר משבת, זה מופיע בדברי האר"י בשעה"כ שבועות. עיי"ש.

שמואל שלומוביץ

הרב גביר, נסיתי להתחבר אל "המקרא כמורה דרך להבנת התפילה", ומצאתי עצמי חסום. אמרתי אחכמה וגו'. יש לך אפשרות להעלות לנו עוד מהסוג הזה? אולי זה ראוי לאשכול נפרד. אבל זה הזכיר לי את זה : ברכי יוסף אורח חיים סימן קכא ג. בברכת שים שלום יש אומרים וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל. וכ...

שמואל שלומוביץ

יושב סתר כתב:תיקון ליל שבועות ע"פ הרמח"ל מגאון א'

מענין מאד.
החיבור נדפס?

יש עוד מי שעסק בדרושי הרמח"ל הללו?

שמואל שלומוביץ

יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם יש מקור למנהג זה?

והוא שהיה מלך...

שמואל שלומוביץ

מופיע באוצר בתוך החיבור הנהגות צדיקים חלק ו (רוטנברג) עמוד קלט.
מי זיהה את החיבור הזה ?
על פניו זה לא נראה סגנון שמתאים לתקופה ולא מקביל לספרים דומים של רבנו יונה כאגרת התשובה וספר היראה.
דומני שראיתי ניסוחים שמתאימים לתקופה מאוחרת בהרבה. אבל אני לא איש מקצוע.

שמואל שלומוביץ

אאל"ט גם יוסף יואל ריבלין מיודעינו הוא עושה שלום מסוג זה.

שמואל שלומוביץ

הלא זהו המאמר שפורסם במכילתא....

שמואל שלומוביץ

אם מצד החומש היה מקום לומר שבסוף הפרשה נאמר: 'והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה'. זה (אחת בשנה) נאמר לדורות כמו שמקדים הכתוב: (ויקרא טז, לב) וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַק...

שמואל שלומוביץ

אחרי שידוע זהו חז"ל, אין כאן מקום לומר חידוש. אבל גם אין להתפלא על רש"י שלא פירש כן, בעוד שמהמדרש עד הגר"א זה כנראה לא היה רווח אצל אף אחד. וכשהגר"א אמר זאת נרעשו כל נושאי כליו והעתיקו זאת איש איש בספרו בכמה נוסחים וההעתקות. החיי אדם, גביעי גביע הכסף, ר"א בהגר"א, הרד&q...

שמואל שלומוביץ

אה"נ. הפלא הוא שברש"י המשמעות שלא פירש כן, ז"ל: "בזאת יבא אהרן וגו' ואף זו לא בכל עת, כי אם ביום הכיפורים, כמו שמפורש בסוף הפרשה בחדש השביעי בעשור לחודש". לפי זכרוני יש מקורות בחז"ל דלא כהגר"א ושיטת המדרש התואמת לפשוטו של מקרא אינה כדעת התו"כ שם. כמו"כ ב...

שמואל שלומוביץ

עוד בשיטת הגר"א נכתב כאן:
viewtopic.php?p=577917#p577917

שמואל שלומוביץ

יש כאלו שגם גוף החידוש לא ששו לקבל. https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=542094#p542094 למעשה הגר"א עצמו יצא ליישב למה כל הפרשה אמורה כלפי אהרן ורק אח"כ מופנה לדורות, ויסוד בדבריו הוא שהפרשה מתייחסת לאהרן עצמו כי דינו היה שונה מכהנים שבאו אחריו. ואין טעם להכליל בזה עוד כהנים. וכמובן זה ...

שמואל שלומוביץ

יישר כח, אכן האשכול שם מראה תמונה מאוזנת יותר.

אני מבקש מחילה מחלק מהחברים שכתבו בצורה מכובדת וראויה.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 525 תוצאות