לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
תמה אשה בעזרה מניין, ועזרת נשים רחוקה מישראל, גם אינו משוך כלפי צפון אלא כלפי דרום ומה צריך לכך, הלא תוכל להודיעו את שמה. וגם אם נודה לשבושו של המחבר בזה שמותר לכהן להסתכל פני אשה במראה ולא פנים אל פנים א"כ במה יוודע איפוא, איזו היא האשה שרואה מתוך המראה, מאחר שלא ראה אותה מקודם בפניה, ואיך יכי...
השיר "אלמעכטיגער גאט נון בויא דיין טמפל שירה," נכתב בשפת היידיש העתיקה, שמקורה בגרמנית הספרותית של ימי הבינים, ונקראה גם שפת טייטש- הלא היא דייטש, (-כשהט' והד' מתחלפות,) והיו לה ביטויים יהודיים יחודיים. מי שמחפש את אוצר המלים של יידיש זו בגוגל או במילוני גרמנית בני זמנינו, יגלה משמעויות שו...
ראוי לציין שבספר אמרי פנחס ח"א עמוד תכ אות ט' ואות י' - על מאמר זה ט. בשם הרב משפיטיווקא כל מה שיאמר לך בפירוש אבל ברמז לא, חוץ מצא - אפילו ברמז. י. בשם הר"ר זוסיא [מאניפאלי] ז"ל, עשה לך את שלך ואל תשגיח, חוץ מצא תציית לו, כי אם לא - ידחה אותך מביתו.
המעיין יראה שרוב המקורות שהביא נוטר הכרמים כתבו זאת למליצה בעלמא ושלא בתורת פירוש בדברי הגמ' נקטתי לשון של זהורית 'פירוש דרושיי', אך היכן מצאת במהרי"ט (שכתב זאת בתוך תשובה להלכה) או בראשית חכמה או של"ה שזו מליצה ולא פירוש, אתמהה. היחיד שנוקט על כך שזו מליצה הוא הגריעב"ץ. בישורון (כרך...
כבר יש תשובה בשאילת יעבץ ח"א סי' ק"ז בענין מנהג הנשים המברכות שהחיינו על הדלקת נר די"ט, ומהו התשובה החדשה הנדפס כאן? עם הוספות או תשובה שניה בזה, אם יכול מאן דהו להעלותו כאן איני יודע אם יש כאן מענין המדובר מ"מ באופן כללי אציין שבעותק של הספר שאילת יעב"ץ שהיה תח"י של ה...
ראה סידור רבי יעקב עמדין ז"ל מבאר ומפרש. ויש לכל אחד סגולה בפני עצמו, הראשון אנקתם, הוא טוב להשמיע תפלה, והוא כמו שתי תיבות, אנק תם, פירוש אנקת תמים, השני פסת"ם הוא נותן פסת בר לצריכים מזון, השלישי פספסים, מלשון ועשה לו כתונת פסים והוא נותן בגד ללבוש, הרביעי דיונסים, והוא עושה נסים ונפלאות...
בסידור רבי יעקב מעמדין ח"ב שער העין שער שמיני, שער הפנה כוונת התקיעות אות ז', זה לשונו: אנקת"ם גימטריא השופר וכן שר הכס"א, או כסה עם הכולל, והוא משפיע כל תוק"ף (דבר נפלא קרה בטור אורח חיים בסימניו, שנזדמנו דיני שופר בסימן השוה עם גימטריא שלו, ואף על פי שלא נתכוין המחבר לכך, מכל מ...
"שני הפכים בנושא אחד" הוא לשון מורגל אצל רבותינו הראשונים כדוגמא לנמנע על פי ההיגיון (לוגיקה). נראה שהיעב"ץ מדגיש את ההפכים, בכך ששניהם שוכנים במקבל אחד בעצמו, ולא יתכן לומר שעקרון אחד גורם למקבל אחד להיות כך ולאחר אחרת מחמת ההבדל שבמקבלים, שהרי כאן מדובר ב"מקבל אחד בעינו"....
מי יגלה לנו לפרש משפט זה: הוא נמצא בספר שאילת יעב"ץ חלק א' סי' קס"ח וה"נ נימא בעוסקין בקבורת מת בי"ט או בחש בעינו בי"ט דלדידהו כחול שוינהו, אטו משו"ה חול הוה נמי לגבן בגינייהו. נ"מ דלא שרי לן למטרח בדידהו לבשולי ולמעבד להו צרכייהו (והו"ל י"ט וחול כחדא לדי...
בשו"ת נחמת יוסף בהסכמת הגרי"א הענקין זצ"ל כותב הגאון הרי"א הענקין כך: בסימן נ"ד: . לענין רחיצה וזיעה בע"ש חזון, לענ"ד במדינה זו, שנוהגים לרחוץ תדיר, הכל בגדר איסטניסים בזה, ודיינו להחמיר בשאר ימים, ולא בע"ש, וכן ראיתי נוהגים חסידים ברייסין , שרחצו במרחץ בע&quo...
הגאון ר' שלמה קלוגר בהגהות לפרי מגדים בהלכות קה"ת שדן מי קודם סיני או עוקר הרים העיר שכיום שיש ספרים ואין כבר מעלה בסיני לכן לכו"ע עוקר הרים עדיף ואם בזמנו אמר כן מה נעני אנן אבתריה.
הספר הוא חיבור מיוחד וניכר בו השקעה של רבות בשנים, ודיוק נפלא בציטוט והבאת גדולי הגאונים מכל הדורות, ובפרט מחכמי גאוני גאליציא, שספריהם גדושים בחידושים על מסכת מקוואות, והמחבר השכיל לקבץ כעמיר גורנה לבאר לפלפל וליישב כל מכשול ופוקה, והכל עשה בלשון קצרה. יצליח ה' דרכו.
הנה מש"כ לפני זה ואחרי זה ותראה שאין כאן ניגוד כלל וכלל ואדרבה. דע כי ענין ערב רב שהרשיעו לישראל מפני שנתדבקו בלא בירור היטב, וזהו ערב רב, ר"ל תערובת בקליפות, על כן הרשיעו לישראל, כי לא היה בכח ישראל לשאת אותם מפני כובד משאם. וזהו שאמרו קשים גרים לישראל וענין זה בתלמידי חכמים המעוררים את ה...