פורום אוצר החכמה

אני מאמין שנמצא באוצר
במוצ"ש האחרון הזכיר מרן הרב מאזוז את דברי הרב שריה דבליצקי בענין והצדיק אותם וביאר דברי רש"י על נכונה
בעזרת ה' בסוף שבוע אביא צילום של העלון.

כל ההערה לא ברורה לי בכלל
הרמב"ם כתב שהמיל הוא עשרים וארבע דק' לא רק בפירוש לפסחים אלא גם בחיבור פעמיים
(כעת אינני זוכר את המקורות המדוייקים כשאמצא אוסיף)
ובחיבור זה כידוע לא תרגום מערבית
ולפ"ז לא כ"כ משנה מה כתוב במדוייק בפירוש לפסחים כשיש מולנו מקור מפורש בחיבור.

כבר כתבו בזה האחרונים
עיין שערי תשובה בסי' תרעו בשם הברכי יוסף
אני כותב מהזיכרון

הנקודה שבילקו"י רוצה להוכיח מזה, שהמרוקאים הושפעו מחב"ד
וזה ההיפך ממה שמביא בסידור אבותינו.

טברייני כתב:

יאיר כתב:כלשון בני אדם ולשבר את האוזן ושלא יבוא מ"ד לידי הרהור/ערעור וכדומה

לשון בני אדם היא נקדישך ונעריצך ועוד

קושייה זו נובעת משיבוש שהשתרש בשנים האחרונות, שנקדישך וכד' בסיום קמץ שוא, הוא אמירה לנקבה,
ודבר זה ברור שהוא שיבוש כי ברוב המילים הסיום הוא צירי במקום קמץ.

איפה הגר"ש משאש כתב בזה?
ואולי תאמר את עיקרי הסברות לחייב את הבן,
שלכאורה נראה פשוט לפוטרו.

בית, זית ועוד מילים הן דיפטונג. משמע - שתי תנועות סמוכות בזו אחר זו. העברית לא 'אוהבת' דיפטונג, ופותרת אותו בדרכים שונות. לכן ריבוי של זית הוא זיתים, תמיד עם יו"ד. ואילו ריבוי של בית הוא בתים. המילה עיר היא מעניינת. עיר ביחיד, וברבים ערים. אבל יש במקרא: ער מואב. כלומר ער ביחיד. ויש גם במקרא: ש...

האם יש מי שבדק במהדורת הרב קאפח אם יש איזו הערה בנושא? (סביר להניח שאם אין הערה במהדורה הנ"ל אז גם שם אין, אבל אולי יש אחוז בודד שיש לזה התייחסות שם). הרב קאפח כותב בזה הלשון (עמ' כו הערה 67) מקור המנין הזה אינו ברור לנו, ואין אנו יודעין ממתי ועד מתי מונה רבינו מנין זה, ורבו ההשערות ואף השערות...

כוונת המשנ"ב מי שלומד למעשה
ופי' הדבר שלומד עם כל האחרונים עד דורנו
ובאמת מי שלומד כך יכול לקחת יותר זמן

נמחק

מבקש עזרה בפתיחות ואגרות הפרי מגדים, הן הפתיחות כוללות ופתיחות לכל מקצוע בשו"ע איזה מהן יצא לאור כספר בפני עצמו עם הגהות והשוואות לספרי הפרמ"ג וספרי גדולי אחרונים, ואיזה מהן מומלץ ביותר? בתודה מראש לא יודע אם יצא ספר בפני עצמו עם השוואות וכו' אבל בש"ע מכון ירושלים בסוף ח"א הדפיס...

משלי שועלים כתב:האם כולל שלומד כבר 4 שנים או"ה (מליחה + בב"ח + תערובת) הוא איטי מידי לדעתכם?
(לא לומדים כל פמ"ג, וודאי שלא גר"א על הסדר)

לדעתי ודאי שזה איטי
אנחנו בכולל בשנה וחודשיים סיימנו, וכעת עוד כמה חודשים לחזרות למבחן ברבנות.
גם בכולל של אבא שלי בערך אותו הזמן.

אני מאוד מקוה שבאמת הרבנים בעוז והדר עוקבים אחר ההודעות כאן. הפריע לי מאוד שבחומש עוז והדר (לא המבואר) כל לעזי רשי (לפחות במהדורא שלי אשמח לדעת אם יש מהדורא אחרת) הם מתורגמים לאידיש, זה צורם מאוד שכידוע רוב הלומדים הם דוברי עברית ולא אידיש. יתכן שהמוציאים לאור לא משתמשים בעברית אלא באידיש, אז אפשר ל...

כל זה נראה נכון
אבל מה הפירוש "בהנחה"?

בפתח הדביר כמדומני סי' רלא ס"ק ד-ה ביאר שהטעם שזה כנגד הדלקת המנורה שהיתה העבודה האחרונה ביום בבית המקדש. והקשה ע"ז א"כ מדוע בשבתות וכד' אומרים מזמור אחר? וביאר שעיקר הטעם שהמזמור הזה מסוגל כנגד החיצונים שרוצים את התפילה, ולכן בשבת וכד' שבלאו הכי אין לחיצונים שליטה אומרים מזמור אחר . ...

אני לא מבין גדול בנושא...
אבל באור תורה בשנה האחרונה העירו כמה וכמה הערות על החוברות הנ"ל.
ובחוברות הנ"ל יוצאים בחריפות גדולה גם נגד גדולי עולם כך שדבריהים צריכים בדיקה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אני פתחתי את ס' הקבלה בביתו ואין שום הערה.

אני דיברתי עם ת"ח ממשפחת שרבאני,
(יכול להיות שאתה מכירו, פרטים באישי)
ואמר שכבר לפני שנים ראה שער הכוונות של מרן עם הרבה הערות.

ידוע שלמד קבלה אצל רבי מרדכי שרעבי
רק שלא ראינו שכתב כיון שאחז שהעיקר כדברי הפשט ולא רצה שימשכו מידי אחרי הסוד
אך יתכן שכתב וגנז את זה לאחר זמן
וכמדומני ששמעתי שבספרי הסוד שבביתו יש הרבה הערות

גם לא ראיתי שהכותב פונה לספרדים, להבנתי הרב הכותב כן התכוון גם לספרדים, שבעמוד השני הביא דברי נוכח השלחן, והוא ר' שאול הכהן ראש רבני ג'רבא לפני כמאתיים שנה, שהקשה על נוסח זה על פי הדקדוק, וסיים שלא מלאו לבו לחלוק על נוסח זה שכבר התקבל , והרב הכותב מסיים שכעת שמצאנו כמה יישובים לזוהר נראה שיש לומר נ...

בן שלום כתב:
בבקשה מי יכול להעלות דברי הרב נאמ"ן בזה ויישר כוחו.

באות ו' מדבר בנושא זה

ישראל אליהו כתב:אם הוא שולח לשלמי ציבור, כוונתו שתעיין שם ותדע הטעם.
אחרת הכה"ח היה פי עשר. ופשוט.

ולי נראה הפוך אם טעם אחד הוא כתב בפירוש ואת השאר הוא רק ציין מקורות אולי ס"ל שאין זה עיקר הטעם.

ישראל אליהו כתב:הכה"ח באות ה' שלח לעיין בכמה ספרים. ואחד מהם כתב את הטעם הזה.

את הטעם הזה הוא הביא בפועל
ושלח לעיין בעוד ספרים.

ובאמת לענ"ד כל נושא הנוסחאות בזה סבוך מאוד (ועסקתי ב"ה בסוגיות אלו ובדיוק בגלל זה אני כ"כ נבוך) אולי כדאי לפתוח נושא בענין הנוסחאות ותביע את ספקותיך ויחד יתבהרו הדברים. רק הקדמה חשובה אחת קודם לכן מי שנצמד לנוסח הקיים ומנסה להבינו על בוריו וליישבו באמת הדבר לא פשוט כלכך אך מי שמנסה כ...

באלוקי נשמה כתב הרש"ש שיש מ"ז תיבות, וממילא מוכרחים לומר בשעה"כ דלאו דוקא, ומדלגים תיבת היא. אבל מה הראיה לומר שאף מחמת שאלה בדקדוק נאמר דלאו דוקא על נוסח שנכתב בשעה"כ? בכף החיים כתב שהטעם להשמיט תיבת היא משום שבד"כ אינה טהורה וכו' ע"ש, ולא הזכיר שם שזה בגלל מז תיבות, ...

ראיתי שהרב הנאמ"ן בשיעורו השבועי ג"כ תקף את הכותב. שכיון שהאר"י אמר כך, אז זהו זה. ולא ידעתי מאי שנא ממה שחלק איהו על האר"י בגירסת "מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה". וכתב שאף שהאר"י כתב כן, מ"מ לא מצינו מקור לכפל לשון כזו. הרי בשני הנוסחאות זה לא כ"כ ע&qu...

כמדומני שלא הזכירו את זה כבר
יצא לאור לפני כמה חודשים חומש "בית נאמן" ממרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א
שני כרכרים על חומש בראשית בלבד
מתאים לימים אלו
הערות והרחבות בהמון נושאים שכמעט רק הוא בקי בהם.

משוש דורים כתב:האם מישהו יודע אם יש מקומות פנויים בבית החיים הישן, ואם יש מי שמטפל במכירתם.

בשנתיים האחרונות הוסיפו מתחם חדש שם, אך כפי הנראה לי המחיר יקר מאוד
ואפשר לפנות בענין זה למועצה הדתית שם.

בברכה המשולשת כתב:

ארזי הלבנון כתב:בעלון ׳בית נאמן׳ של הגר"מ מאזוז האחרון (חיי שרה ה׳תש"פ) כתב שלדעתו ההגייה היא ביבי בחיריק, שאם לא כן היה צריך להיות כתוב ׳ביבאי׳, כמו ׳זכאי׳ וכדומה.

ולפי כתיב האי"י?

לא הבנתי את השאלה

לפלוריש
איני מצליח להוריד את הקובץ
אולי תשלח את זה כקובץ מצורץ או שתשלח לי באישי
אשמח לעבור על דבריו.

בעלון בית נאמן האחרון (נח תשפ) של מרן הרב מאזוז דיבר בנושא הזה
ודעתו לומר בסגול כמו המנהג כיון שאין שייך פה אתנח ולכן לא הופך לקמץ ואע"פ שמוריד הטל בקמץ מצינו שהטל הופך לקמץ גם בזקף קטון (וכמו שכבר אחד החברים הזכיר את זה)
אגב אביו הגאון האיש מצליח לזכרוני היה אומר בלחש הגשם בקמץ.

מדברי הרמב"ם שמנה את מצות תכלת יחד עם מצות לבן נראה שמי שלא לובש תכלת גם כשזה ודאי אינו מבטל מצות עשה ממש שהרי מצות לבן הוא מקיים, ואולי אפי' בלא אונס רשאי.
ומ"מ כך שמעתי ממרן הרב מאזוז שרשאי ללבוש בטלית גדול בלא טלית קטן וכך הוא היה נוהג בתחילה כדי לא שלא יראה כחובה.