לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בספר בית אלקים להמביט שער התפלה פרק יז: כי להיות הענין גדול הערך, צריך ריבוי תפלות דור אחר דור כדי שתקובל תפלת הגאולה, ובהיות נשלמות תפלות הצריכות וידועות לו יתברך, אז בדור ההוא תקובל תפלתם. והאריך עוד ע״ש.
כן נמצא בכמה כת״י של שטר התנאים ונכתב על הכותרת שהוא מהרה״ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי״ע אף שלא נתברר שהוא חיבר את זה, ואולי חובר ע״י איש אחר אלא שהרה״ק היה נוהג לקרותו בחג השבועות. אך זה הוכח ברור שלא נתחבר על ידי רבי ישראל נגארה ז״ל.
כעין זה כתב בהעמק דבר להנצי״ב זצ״ל: נתן לבני גרשון, לא באותו יום היה, שהרי לא נתברר משא של כל אחד עד אחר המנין. אלא בעת שהגיעה השעה לישא בראשונה, נתחלקו העגלות והבקר.
עוד שם להלן: ויהא שמח בחלקו והן בגשמי והן ברוחני, כי ברכת כ״ל יכול להיות בכל המדריגות, ואף כי גבוה מעל גבוה יש, על כל פנים לאותו מדריגה שהוא עומד שם עכשיו, יכול להיות בתוכה בחינת כ״ל, בחינת הסתפקות, על דרך השמח בחלקו. עוד שם: האדם מחויב להיות משתוקק לדרגא הגבוה ממנו, על דרך אמרם ז״ל לעולם יאמר אדם מ...
זה היה הרה״ג ... זצ״ל, שהיה אצל הרב מסאטמאר זצ״ל באמצע השבוע פרשת נשא, וכבר הסתובבו שמועות שמתכונן לאסור ההליכה לכותל המערבי, ושאל כנ״ל והשיב כנ״ל, וסיים שעדיין מתיישב בדבר ולא החליט בדעתו, וע״כ יבא אליו בשבת בס״ג ואז ישמע מה בפיו.
גם אני מתפלא דבשבת אומרים יהר״מ שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם וכו׳, ובימים טובים אומרים והביאנו לציון עירך ברנה ובירושלים בית מקדשך בשמחת עולם ושם וכו׳, ובראש חודש (יש) אומרים שני הנוסחאות ביחד, ואילו בשבת ראש חודש אומרים רק נוסח שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם וכו׳. וטעמא בעי.
בפי׳ עץ יוסף על מד״ת, דבמצרים לקחו ממון העם, כמ״ש וישאלו איש מאת רעהו וגו׳ והם יושבי הארץ הידועים להם, אבל נכסי הצבא וכל שכן מגנזי המלך לא לקחו דבר עד ביזת הים.
אין בכל כל פלא. בהיות האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל בביתו ובין בני קהלתו היה עוסק בלימוד והרבצת התורה, והדרכה ליחידים כמו כל האדמורי"ם, ובשבתות וימים טובים היה עוסק בתפלה ועריכת שלחנות וכו' כנהוג, ומובן שחסידיו שהיו עד ראיה לזה, מדברים מזה בהתפעלות והערצה. אך כשדיבר עם רבני דורו היה מרבה להתוו...
ומענין לענין באותו ענין. אם אפשר להפנות אותי לאחד מן המפרשים שמבארים מה שלפעמים הכתוב מדבר לכלל ישראל כגוף אחד או כעם אחד בל' יחיד, ולפעמים מדבר לכל יחיד בעצמו בל' רבים. ויש מהפסוקים שמתחילים בל' יחיד ומסיימים בלשון רבים, כגון ועבדתם את ד'אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך וגו', או להיפך כגון בפרשה שניה ...
לשאלת השואל מדוע הרב יונה לאנדא מתעסק בציונו של הרב הכולל, אחר שהוא רב ליטאי ולא חסיד, הנה התשובה: הרב יונה לאנדא הוא סופר נכבד בעתון של סאטמאר "דער איד" זה רבות בשנים, ולקראת שנת תשמ"ח - מאה שנה לביאתו של הרב יעקב יוסף לכהן בתור רב הכולל בניו יורק - כתב מאמר ארוך בהמשכים אודות הרב הכ...
עם התפארת ישראל יש עוד בעיה, הוא מביא בהקדמתו למשניות (על רבינו הקדוש) הוא מזכיר שם את רמבד"ן שהוא ראש המשכילים מנדלזון שר"י, וגם את תלמידו הירץ וויזל בפי' על החומש הוא מזכיר בהקדמתו מראה כהן על משניות נגעים בשו"ת חקל יצחק סימן א' כתב: וראיתי בתפארת ישראל בפתיחתו לנגעים סוף אות ח' שכ...
לא אבין את רב טוב שכתב על הרה"ק מסאטמאר זי"ע "ובטוח אני שבעלמא דקשוט הוא נהנה אז מען קאכט זיך אין זיין תורה". ולמה בתורת הרה"ק מבעלז זי"ע לא ניתן לפלפל און זיך קאכן? ולמה ברור כל כך שהרה"ק מבעלז זי"ע כשאמר איזה מיינונג בודאי שהיה סובר כן, ואף שלא שאלו אותו, וכ...
הרה"ק מלובלין זי"ע כותב בזכרון זאת על ירמי' שתהיה הגאולה שלא על ידי צער. וכן מביא בספר אור לשמים פ' ויקהל בשמו. הרה"ק מסאטמאר זצ"ל מברר בספרו שעיקר מלחמת גוג ומגוג תהיה אחר ביאת משיח, אמנם ההתחלה תהיה בעקבתא דמשיחא בזה שפריצי עמנו ילחמו נגד האמונה. מובא בספר פתחי שערים עמוד קכז (...
זהו דבר ידוע, שה"סיפורים החסידיים" לא נכתבו על ידי כותבי קורי הדורות ולא לשם היסטוריה, אלא כדי ללמד גדולת הצדיקים או גודל מדריגתם בעבודת ה' וכדומה. ולכן לא דקדקו המספרים בפרטים שאינם נוגעים לה"שפיץ", ובדרך כלל נמצאו והיו אנשים שהיה להם לשון לימודים לכתוב כל מה ששמעו בסעודת מלוה מ...
בנוגע לחלוקת הפרקים בתנ"ך, מהראוי להעתיק דבר נאה מספר נחלת שמעון על ספר שמואל (הספר לא נמצא באוצר) ריש חלק א', בטעם שמשתמש בכינוי קאפיטל ולא מזמור: "על פי הוראת הרב יעקב קמנצקי שליט"א (זצ"ל) דבדורות שקדמונו לא נהגו מעולם לכנות החלקים בתנ"ך בשם פרק אלא בשם קפיטל, והטעם, מפני ...
תמיהתו של בר בי רב על מה שמנה מהרח"ו מלכים לב' ספרים ידועה מכבר, אבל לא חשבתי שנכון להזכירה כאן, שהרי עינינו הרואות (ולהדיא בפרע"ח) שבתיקון ליל שבועות כתב להדיא שבזה ישלים כ"ד ספרים ולא עלתה על דעתו כ"ה ספרים, הרי להדיא שלא חילק למלכים כמו שלא חילק שמואל ודה"י. תשואח"ח...
נא להודיע אם ומתי נדפס ספר אבני מלואים מהגאון רבי אשר אנשיל בן יצחק מחבר ספר שמנה לחמו. מצורף צילום מספר שמנה לחמו שמזכיר ספרו אבני מלואים. ב"אוצר החכמה" לא נמצא העתק.