פורום אוצר החכמה

עליך עיננו

בפרשת אחרי-מות (ויקרא יח) ישנה רשימה של איסורי עריות. בסוף הרשימה נמצאים: 1. איסור מולך. 2. משכב זכור. 3. משכב בהמה. על כך קשה לי: 1. מדוע נכנס לשם איסור מולך, לכאורה הוא לא ממין העניין. 2. מדוע הוא נמצא בין איסורי עריות לבין השניים האחרונים ולא לאחריהם, האם יש לתורה כוונה מיוחדת להפריד ביניהם כדי ...

עליך עיננו

עי' בספר תוספת ברכה שהביא מקור לחי' הגר"א שהרי בכל המועדים המוזכרים בתורה קודם מוזכר המועד אח"כ הלכות הנוהגים בו.וכאן בריש הפרשה לא מוזכר כלל יוהכ"פ רק בסופו וע"כ שזה לא נאמר דוקא כל יוכ"פ.

עליך עיננו

נכון שהגמ' מונה ז' דברים אבל בכל סוגית הגמ' שם בערכין משמע להדיא שזה בעיקר משום לשון הרע וכן הוא להדיא ברש"י על התורה ד"ה בדד ישב וכן רש"י על ציפורים חיות וכך משמע בשאר מפרשי התורה שזה בעיקר משום חטא לשון הרע כמו שכ' הרמב"ם והחינוך. הח"ח מאריך בזה מאד בספריו ותו"ד שכל ה...

עליך עיננו

בתרגום כ' צרעת =סגירו האם זה פירוש או התוצאה?
יש המפרשים לשון צר צרות (רש"ר הירש) האם יש עוד מי שמבאר פירוש המילה?

עליך עיננו

ברמב"ם וכן הוא בחינוך מבואר שקודם היה הנגע בבית אח"כ בבגדים ואם לא עשה תשובה הגיע לגופו,ולכן א"ש למה מוזכר כנגע דוקא על נגעי בתים כי אז עדין לא ידוע שהוא נגע.

עליך עיננו

ייש"כ
בקיצור ענין טכני בלבד ותו לא.

עליך עיננו

בש"ס שבידינו ראש השנה קודם ליומא ולפי מה שכן הרמב"ם יומא קודם וכך גם הוא סדר הלומדים ובכלל ר"ה הוא אחרי ביצה אז למה הודפס קודם?

עליך עיננו

כדכד כתב:נל"פ שהדין כך בכל הנגעים
התיחסתי לשאלה למה התורה כותבת את זה דווקא לגבי בתים

בתוי"ט דייק מהרמב"ם שזה רק בנגעי בתים
ובתוספת ברכה כ' לחדש עפ"י מ"ד שנגעי בתים לא היה ולא יהיה שלכן כ' כנגע שרק נראה כך,אבל אין זה באמת נגע.

עליך עיננו

ייש"כ כעת ראיתי שיש שסוברים שהדין כך בכל הנגעים.
ועי' בחידושי מהרי"ח שם, שכ' שבנגעי הגוף והבגד כיון שמביא את הכהן אינו צריך לומר כלום אלא רק מראה לו ותו לא,
אבל נגעי בתים שקורא לכהן לבוא אליו אז צריך להיזהר לא לומר נגע.

עליך עיננו

דרשו חז"ל וכן הוא ברש"י ובמשנה נגעים פ"יב שלא יאמר אדם אפי' ת"ח נגע בתורת ודאי אלא כנגע בתורת ספק ולא פי' הדבר
וצ"ב א.האם הוא מטעם ד"א לכהן? (כך משמע בתוי"ט שם)
ב.למה זה מובא דוקא על נגעי בתים ולא על שאר נגעים?

עליך עיננו

עי' במשך חכמה שכ' שהקידוש ה' היה ,שאין הקב"ה השרה שכינתו עד שמתו נדב ואביהוא להורות שאין הקב"ה ותרן,והרי עדין לא כיפרו על עוון העגל ועל חטא קל שלהם הם מתו,להראות כמה גדול כוחה של עבירה. ולולי זה לא אוכל להראות כבודי לישראל. ולגבי השואה הוא ענין עמוק מאד, אבל שמעתי פעם מחכ"א שעצם זה שכ...

עליך עיננו

לא מכיר את הסיפור אבל הבית הלוי (שו"ת סי' לט') ס"ל שאם אחד שכח יום אחד יכול להמשיך לספור בברכה עי"ש טעמו. לגבי עצם הנידון זה כתוב כבר בהרבה ספרי אחרונים שאפשר להקל בכה"ג שזה ביזיון לרב. עכשיו מצאתי תשובה מר' אשר וייס וז"ל: הנה ידוע שפעם אחת קרה כזאת אצל הגאון בעל בית הלוי וה...

עליך עיננו

בב"מ סא' משמע ששרצים הם מאוסים מ"מ הוי מעלה. ופי' בכת"ס כונת הגמ' שהמעלה היא שאיננו נמנעים מזה מחמת שהם מאוסים אלא מחמת גזירת הבורא.

עליך עיננו

אכן גם אני ראיתי שם ללא מקור וכתב שם בסוגריים שלא זוכר היכן ראה ולכן שאלתי.

עליך עיננו

ראיתי בספר שמביא כך בשם אחד הספרים ולא הביא מקורו
אשמח לדעת היכן הוא?

עליך עיננו

ברש"י(פ"יא.ב) דברו אל בנ"י את כולם השווה להיות שלוחים בדבר זה לפי שהשוו בדמימה וקבלו עליהם גזירת המקום באהבה.
ולכא' דבריו צ"ב שלא מצינו שתיקה אצל בני אהרן ועוד שכתוב להדיא שיחד הכתוב פרשת שתויי יין על שמו של אהרן בלבד?

עליך עיננו

מן הדרום כתב:אדם שנשאל כמה היום לעומר ואמר תשע ימים ולא תשעה ימים, יכול לספור בברכה?

עי' מ"ב ס"ק כ' אפי' בלשון לע"ז וודאי לא גרע..

עליך עיננו

בפשטות אם מחפשים להרוג דוקא יהודי זה מחמת הדת ולא משהו אחר א"כ שאומר אני גוי מתכון לדת של העכו"מ לא כן?
בכל אופן גם מה שהרמ"א התיר שם זה רק שיש משמעות לשתי פנים בכוונתו,ואם זה ספק אז אסור (ודאי לא לכתחילה)

עליך עיננו

חשבתי שרמיזותיי יובנו אך אני רואה שצריך לפרש: חלק מהחסידים שמקילים ב'שרויה' באחרון של פסח - מקילים גם בישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת. כמובן הכל בחו"ל. ואם כי לא תמיד זה חופף, הרי שני המנהגים יש בהם רעיון דומה, שביום האחרון של החג יש קולא רצינית שאינה קיימת בכל הימים שלפניו, ובדרך כלל חילוקים 'דק...

עליך עיננו

ח"א טען לי שאע"פ שהיין מזיק לו אבל מכיון שקיי"ל שליל שימורים מן המזיקין וכן איתא בגמ' שלא חוששים לזוגות אין לו ממה לחשוש. וכן מובא להלכה שפותחים הדלת באמירת שפוך חמתך להורות שאין אנו פוחדים כלל מן המזיקין בלילה זה. ולכא' ישל"ע שלא מצינו שמותר להכניס עצמו לסכנה בלילה זה וכן מובא ל...

עליך עיננו

הגר"א בבאורו על ההגדה כותב טעם דומה כיון שכל ההגדה הוא לבאר שהכל היה ביד ה' ושלא יחשבו שהיה ביד משה.

עליך עיננו

סימן תמד בשער הציון סק"א
מביא דעת הגר"א שאסור לאכול גם מצה מבושלת עפ"י הרמב"ם
(וצ"ע שהמעיין בבאור הגר"א שם מבואר שדעתו אחר שעה עשירית אבל המ"ב הבין שזה גם קודם)

עליך עיננו

אני לא כ"כ מבין את הדיון... הרמב"ם הלוא כתב דברים ברורים... סהמ"צ עשה קנז "היא שצונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר מניסן, בתחלת הלילה, כפי צחות לשון המספר. וכל מי שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם, ומה שעשו לנו המצרים מעול וחמס ואיך לקח השם נקמתנו מהם , ולהודות...

עליך עיננו

על לימוד המהרש"א כ' ספר קדוש.

עליך עיננו

אחד שלא ביער את החמץ ביום שישי האם יכול לברך על ביעור חמץ בשבת?, (לפי השיטות שמביא המ"ב שמברך על ביעור חמץ בשעת שריפה אם לא בירך על הבדיקה) מדוע לא? יברך כש"מפרר וזורה לרוח או מטיל לים" ואומר אחריו כל חמירא. וראה באשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=27&t=55460 צודק. בכל...

עליך עיננו

לפי מה שכ' הב"ח בסי' תמד' משמע שפשוט שאם לא ביער עד שבת ולא בדק,דינו מעיקר הדין לבער בשבת ורק משום מנהג, או טירחה שלא לצורך נהגו לבער לפני שבת.
ועפי"ז ודאי יברך בשבת על ביעור.

עליך עיננו

השער הציון תמד ס"ק א' מביא דברי הגר"א שלרמב"ם אסור מצה מבושלת גם קודם שעה עשירית המעיין שם יראה לכא' שמיירי להדיא אחרי שעה עשירית וכדברי הרמב"ם על המשנה.
האם יש הבנה אחרת בדבריו??

עליך עיננו

אחד שלא ביער את החמץ ביום שישי האם יכול לברך על ביעור חמץ בשבת?, (לפי השיטות שמביא המ"ב שמברך על ביעור חמץ בשעת שריפה אם לא בירך על הבדיקה)

עליך עיננו

סדר ונוסח ההגדה הוא קריאת סיפור יציאת מצרים בדרכם של חז"ל, היינו בדרך של דרישת הכתובים. ומזה עולה ברור שסיפור ביציאת מצרים היינו - 'ללמוד' את הסיפור. וכמו בכל תחום לימוד, אנו מתבססים על דברי חז"ל ובכל דור ודור הולכים ומעמיקים עוד ועוד במשמעות דבריהם. בעיני שימת הדגש רק על השאלה איפה בדיוק...

עליך עיננו

באמת, איזה טעם יש להקדים את הלכות סיפור יצי"מ האם זה חלק מהסיפור? למי לספר וממתי מספרים? הרי זה צריך לדעת לפני ליל הסדר.היתכן שאדם יכנס לסוכה ויצטרך ללמוד הלכות סוכה כדי לקיים את המצווה? ועוד, כל האריכות על המכות הוא לא במדרשי חז"ל אלא בחשבון כמה היה בכל כמה וכדו' למה בעל ההגדה לא תיקן ממש...

עליך עיננו

ראיתי שכ' אחד מן הפוסקים שמי ששכח ולא בדק בליל יג' צריך לבדוק בליל שבת ע"י אור החשמל והנרות (ללא טילטול) בברכה.
האם הוא מוסכם או שזה סברא דיליה? הרי גם יש חשש שמא יטה לבדוק ע"י נרות, ועוד איך יברך הרי זה לא בצורה שתיקנו חז"ל שהרי אינו יכול לבדוק בחורים ובסדקים?

עליך עיננו

האם שייך להתשמש במדיח כלים של כל השנה כדי לשטוף את כלי הפסח לפני פסח?
שמעתי מח"א שאם עושים שטיפה אחת ריקה בזה סגי כי נט"ל לפני פסח הוא לכתחילה.

עליך עיננו

סגי נהור כתב:להלכה צריך לשפשף ולהדיח היטב את כלי החמץ, והמכירה פוטרת מחובה זו (או עכ"פ מצילה אם לא עשה כן).

במחילה איני מבין מה כוונתך.
כל כלי שמכניסים לארון הביתי עבר שטיפה והוא נקי. (בכו"א מספיק בשביל לשמש פעם אחרת) מ"ש לשפשף ולהדיח היטב זה רק על החמץ בעין ופשוט.
וא"כ הדק"ל.

עליך עיננו

האם בבית רגיל יש כלים בפסח שדבוק בהם חמץ בעין?.
ואם לא, למה מוכרים?
מלבד החזו"א שהחמיר על הבליעות האם מצינו מי שחושש לכך?

עליך עיננו

באורחות רבנו ח"ב כ' שהחזו"א היה מוכר את הכלים והיה טובלם אחרי פסח (ובשנים מאוחרות היה מוכר רק את הטעם הבלוע) והביא שם שהקה"י הוסיף בשטר שמוכר את הטעם הבלוע בהם מה שאפשר עפ"י דין תורה שהרי אין בטעם שווה פרוטה ולא מועיל מכירה בזה מעיקר הדין. ועי"ש עוד מה שכ' במכתב לגריש"א...

עליך עיננו

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=54752 נידון גבי פסח מצרים. ולעצם השאלה הרי כתוב להדיא בפסוק ונתת, ולומדים מכאן שיש דין זריקה, עי' במכילתא נידון שלם איך קיימו את זה, וכן בגמ' פסחים צו החילוק בין פסח מצרים לפסח דורות גבי אימורין,וכן להדיא בפסחים סד איך קיימו את הקבלה וזריקה,ומהיכ"ת שיהיה ...

עליך עיננו

הנה רוב בני התורה נהגו להחמיר לא למכור חמץ גמור לגוי בבתים פרטיים,א"כ מה מוכרים? הרי מבואר להדיא שלא עוברים כלל על שום איסור בבליעות הכלים,וכן כ' המ"ב בפשיטות שיניח במקום סגור ובזה סגי, וכל הכלים נקיים מחמץ בעין אז מה נשאר למכור?
ראיתי שמביאים שזה חומרה של החזו"א האם מוזכר בעוד מקום?

עליך עיננו

וכי מצד החובה לדון כל אחד לכף זכות, עליי להניח שכל עובר אורח לעולם אינו מזלזל באיזה בדבר הלכה? כן. עכ"פ לגבי "מי שמעשיו סתומין" (כידוע פירוש הרמב"ם למשנה זו). ברמב"ם הנ"ל מבואר שהיא מדה טובה בעלמא ואינו חיוב.והיכן שנאמר חיוב זה רק באדם המכירו, כמו שמאריך לבאר הח"ח...

עליך עיננו

עי' אג"מ יו"ד ח"א סי' רכג'
וכן במנח"י ח"ב פד' שכתבו שאמנם קיים בזה מצוה אבל לא יד"ח ביקור חולים כי יש פרטים שאינם יכולים להתקיים ע"י הטלפון.

עליך עיננו

קשה לחדש דבר שלא מובא כלל בפוסקים.
ועוד, שאם אוכל בליל שבת סעודה ב' לא יוצא יד"ח כבוד יום עדיף, ואינו דומה למה שהתירו לעשות סעודה ג' לפני חצות שדינה ביום משא"כ בנידו"ד שעושה בלילה לא יוצא, וודאי הוא פחות לכתחילה מלחלק הסעודת שחרית לשתיים.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 495 תוצאות