פורום אוצר החכמה

HaimL

בן ראובן כתב:זה משחק מלים. אם היא מבוררת על תנאי, אז היא לא מבוררת. מבוררת פירושו שהאדם הסופר יודע כמה ימים עברו ממחרת השבת ולכן הוא סופר.

אינני נוהג לשחק במילים, ותמיהתי בעינה עומדת, למרות דברי כבודו

HaimL

לכאורה, הפסק תלוי בדעתו, היינו שמסיח דעתו לעניין אחר. אבל אם טעה והיה נדמה לו שמברכים שהחיינו בשש"פ, וממילא לא הסיח דעתו, דהכול הוא עניין אחד, שמא אין זה חשוב הפסק כלל בכה"ג.

HaimL

אבל זוהי בדיוק התמיהה שלי. דהספירה בתנאי היא ספירה מבוררת. דמה ראוי להיקרא ספירה שאינה מבוררת, כגון המהלך בדרך יחידי, ושכח באמצע ימי הספירה את המניין, ורוצה לספור בתנאי. בזה שייך לומר שאי"ז ספירה, כיוון דה"ל לדעת מתי התחילה ספה"ע וכמה ימים עברו, ואם אינו יודע, ל"ה מניין מבורר. אב...

HaimL

יח סוף ע"א ותחילת ע"ב, אמר ליה אביי לעולם אימא לך המשמש מת בעריות חייב והכא מאי טעמא פטור משום דאנוס הוא והא דאמרת כי פריש מיד אמאי חייב שהיה לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה אמר ליה רבה בר חנן לאביי אם כן מצינו ארוכה וקצרה בנדה ואנן במקדש תנן אלא משום דלא דמי ארוכה דהכא קצרה דהתם וא...

HaimL

ישנה קושיא ותירוץ של בעל המאור ז"ל מ"ט אין סופרים שני מניינים בספיה"ע בחו"ל, דהא לא ידעי ממחרת השבת אימת הוי. ותירץ כפי שתירץ. ומקצת אחרונים ז"ל תירצו דאי"ז מקרי ספירה כלל, דספירה צ"ל במניין הברור, והובאו דבריהם כאן https://shaalvim.co.il/torah/view.asp?id=1363 וא&...

HaimL

ט"ז ע"ב, בסוגיא דהשתחווה או שהה כדי השתחוואה. היכי דמי השתחואה דאית בה שהייה והיכי דמי השתחואה דלית בה שהייה דלית בה שהייה זו כריעה בעלמא היא דאית בה שהייה פישוט ידים ורגלים וכמה שיעור שהייה פליגי בה ר' יצחק בר נחמני וחד דעימיה ומנו רבי שמעון בן פזי ואמרי לה ר"ש בן פזי וחד דעימיה ומנו...

HaimL

אבל וכל מעשיך יהיו לשם שמיים אינו דין גמור, אלא הנהגה טובה. היינו, שע"ד הכלל, מי שישמור כל מצוות דאורייתא ודרבנן, אבל יבוא על אשתו כ"ז שמותר, וימלא את כריסו בכל מה שמותר, ייחשב צדיק גמור במניין הזכויות והעוונות, אבל יהיה מקולקל מאוד במידות. ולכן, אומר הרמב"ם ז"ל, גם אם אדם לא רוצ...

HaimL

הרמב"ם ז"ל לא כתב שלבוא על אשתו בכל יום ובכל עת ובכל שעה הוא דרך הממוצע, ודאי שהוא דרך שוטים המצויים אצל נשותיהם כתרנגולים, אע"פ שהוא מותר גמור מן התורה. אלא הרמב"ם ז"ל כתב שלא לבוא על אחותו, למשל, הוא הרחקה קיצונית שעשתה התורה, כדי שהאדם יתרגל שבעילה היא לא דבר של הרגל, שעו...

HaimL

עזריאל ברגר כתב:איני רואה צורך בהמשך הויכוח, אף שאיני מסכים עם דבריך.
מתנצל.

מחול לך וכו'. ומ"מ, אי אישר חילי, אנסה לצייר את המציאות הזאת, ולבדוק את הדברים במוחש.

HaimL

הערה מזערית, בדף ט"ו ריש ע"א, ברש"י ז"ל, שתי תודות - מנחמיה בן חכליה גמרינן: וציינו במסורת הש"ס שבדפוס וילנא, דשייך למתניתין. ול"נ דשמא טעו המדפיסים, דאי"ז דיבור חדש, אלא המשך ד"ה וכן תעשו, דפירש"י דקרא יתירא למידרש אתא לדורות במלך ונביא וכ"ג וכו', א...

HaimL

שבועות ט"ו ע"א, מי איכא חשיבותא קמי שמיא והתניא נאמר בעולת בהמה (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחח בעולת העוף (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחח במנחה (ויקרא ב, ב) אשה ריח ניחח מלמד שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבשמים --- ותמוה, דחיובא איכא להדר עד שליש במצווה. וא"ת דלא ה"ל להת...

HaimL

ומיעוטא דאותם אתי למעט רק דלדורות סגי בעבודה בלי משיחה הא גופא שואל תוס' למה פשיטא לי' דאו במשיחה או בעבודה, הו"ל למימר דבעינן שניהם. עי' תוס' הרא"ש דמבואר כן דהקו' אינו דהו"ל להגמ' להקשות קושיא נוספת, אלא למה מק' ואימא לדורות או במשיחה או בעבודה הו"ל להקשות דבעינן שניהם. זה מבו...

HaimL

איזו מעלה ישנה בספה"ע בציבור, מלבד ברוב עם הדרת מלך, דשייך בכל המצוות.

HaimL

הא בהא תליא, כי קצב ההשתנות תלוי בזווית. הזווית שבה פוגע אור השמש בירח, ומשם חוזר לכדור הארץ, היא כזאת שנדרש היקף שלם של הירח מסביב לכדוה"א כדי להשלים מחזור שלם של השתנות. אבל אם השמש הייתה עומדת כל פעם במקום אחר אז הזווית שאור השמש פוגע בירח הייתה יכולה להשתנות באופן כזה שעבור אותה קשת של 1/30...

HaimL

דף ט"ו ריש ע"א וכן תעשו לדורות מתיב רבא אכל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן במכאן ואילך עבודתן מחנכתן ואמאי ונימא וכן תעשו לדורות שאני התם דאמר קרא (במדבר ז, א) וימשחם ויקדש אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה אימא אותם במשיחה לדורות או במשיחה או בעבודה אמר רב פפא אמר קרא (במדבר ד, יב) אשר יש...

HaimL

אפשר להסתכל בערך "הירח" בוויקיפדיה, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97 שם יש שקף נאה, שמסביר בדיוק איך הדברים עובדים. ההשתנות שאנחנו מכירים נובעת מכך שכדוה"א מקיף את השמש, והמרחק בינו לבינה הוא שווה. ברור כי אם השמש עצמה הייתה נעה, אז גם זווית ההארה שלה על הירח היי...

HaimL

מה שכבודו אומר, נכון אך ורק אם השמש נחה במקומה, ואז ההחזר של אור השמש מפני הירח משתנה באיטיות באותו אופן, מדי חודש. אבל אם גם השמש נעה ביום, אז כאשר הירח נע בלילה, ההחזר שלו את אור השמש ישתנה בקצב אחר, בגלל שהוא יהיה בזווית מרחבית שונה, ביחס לשמש.

HaimL

משה לוי11 כתב:מה התשובה???

השמש לא נעה. הירח נע מסביב לכדור הארץ, ולכן המנח שלו ביחס לשמש משתנה רק בהתאם לסיבוב שלו את כדוה"א.

HaimL

אכן, זאת השאלה. התשובה די ידועה, לפי הידע האסטרונומי הבסיסי שמקובל בימינו.

HaimL

לדברי כבודו, כ"מ שאינו משתמע לשני פנים דהוא בניחותא אין צורך לרש"י ז"ל לפרשו.

HaimL

ואם איתא של צמר דיהה הימנה מיבעי ליה אמרי אין הכי נמי והתניא רבי נתן אומר לא שאמר ר' עקיבא של סיד דיהה הימנה אלא של צמר דיהה הימנה --- והתניא כאן הוא בניחותא, ולא מצאתי שרש"י ז"ל פירש כן, והיה ברור לי שבכ"מ שלשון והתניא הוא סייעתא מפרש רש"י דהוא בניחותא, ולכן אני סקרן לדעת אם יש ...

HaimL

הוא מתכוון לשאול משהו אחר, כנראה ביחס לידע האסטרונומי של זמנו. הואיל והשמש והירח נעים במהירות וגומאים מרחקים גדולים בכל רגע נתון, והואיל וידוע כי מראה הלבנה הוא האור החוזר מהשמש, לפי מנח הלבנה באותו רגע ביחס לשמש, א"כ מן הראוי היה שמראה הלבנה ישתנה בכל רגע נתון, כאשר בכל רגע ורגע משתנה מקום השמ...

HaimL

אמר ר' חמא בר ר' חנינא מאי טעמא דר' מאיר אמר קרא שעיר ושעיר הוקשו כל השעירים זה לזה וי"ו מוסיף על ענין ראשון --- וקשה הלשון, דמי סני ליה למימר א"ק שעיר ושעיר וי"ו מוסיף על עניין ראשון להקיש כל המועדות זל"ז, או עכ"פ, א"ק שעיר ושעיר הוקשו כל המועדות זל"ז משום דוי&quo...

HaimL

י"ל דוודאי היה האדון מזומן לחיי העוה"ב, כיוון דסבר בפשיטות שמה שהוזהרו ב"נ וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ וגו' אינו בהורג את עצמו כדי להציל את חברו, בדיוק מהך סברא דמאי חזית דדמא דידי סומק טפי, דילמא דמא דחבראי סומק טפי. אבל רבי שידע דסברת מאי חזית תליא במעשה בידיים...

HaimL

השאלה מתבקשת, ונראה לתרץ בדוחק דבכל הנך דע"ז בכה רבי משום שהיה רוצה לזכות למעלתן, דקטיעה בר שלום הציל את היהודים במה שניצח את המלך וגם עשה תשובה ומל את עצמו לפני שמת, ורבי אלעזר בן דורדיא מת מחמת תשובתו, וקלצטונירי מסר את נפשו כדי למהר את מיתתו של רבי חנינא בן תרדיון, אבל האדון, במעשה דרבן גמלי...

HaimL

קצת מעובדת, אבל עדיין שאלתה. כתיב, מִֽמׇּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃, ופירש"י ז"ל, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת – מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח; שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ. --- שואלת אשתי, א"כ נפרש ממחרת השבת, ממחרת יו&q...

HaimL

פשיטא דלמיזגא הוא לשכב או להישען, כמ"ש בגמרא זגינן אברכי דהדדי. ועוד, דא"ה לשון מזיגת יין שמא הל"ל לממזג או לממזגא. ועוד והוא העיקר, דשמעינן לרב נחמן דאין חיוב הסיבה אלא בתרי כסי, הרי שאין שתיית יין תלויה בדין הסיבה, ולא מצינו מי שפטר נשים מארבע כוסות, וע"כ להסב פטורות דאין דרכן ...

HaimL

ועוד על מה שכתב כבודו בנוגע לק"ש, זכור לי שראיתי בפורום כאן שיטה מחודשת מחד מאשלי רברבי האחרונים ז"ל, דכל הזכרת השם שאומר על הספק, אף אם קורא בתורה, כגון שמסופק אם קרא ק"ש, ורוצה לחזור, יש בזה חשש הזכרת ש"ש לבטלה, כיוון שעכשיו הוא לא קורא כיוון שרוצה לקרוא פרשה בתורה, אלא כיוון ש...

HaimL

גם אם כן, אז כלפי מה שכתב כבודו על חשש של ברכה לבטלה ולא תשא, נראה דזה אינו, ומכאן שיש עכ"פ רשות למי שלבו נוקפו, לחזור ולהתפלל על הספק הכי קל, והחזקה מועילה כדי שייצא מבית הספק לגמרי, ולא יהיה לבו נוקפו. אבל באמת גם אי אמרינן ספיקא דרבנן לקולא במצוות דרבנן, כגון תפילה וברכות וק"ש לדעת התוס...

HaimL

לי נראה בפשיטות דמתניתא דריש ע"פ קאי על המנהג הקדמון, דכל אכילת סעודת מרעים ושמחת חג וכה"ג הייתה נאכלת בהסיבה על מיטות, והאוכל היה מוגש על שולחנות קטנים לפני כ"א מהמסובים, אבל המימרא בבבלי קאי על המנהג המתחדש, לאכול בישיבה על כסאות, והאוכל מוגש על שולחן גדול. ומשו"ה תני ואפילו ענ...

HaimL

נראה דהסברא הפוכה, דכיוון שבתפילה יש דין של נדבה, נראה דעל הספק הכי קל יחזור ויתפלל, ורק אם י"ל חזקה, כגון שאמר ותן ברכה 90 או 100 פעם, אז יצא מכלל הספק, ולא אטרחוהו לחזור ולהתפלל. אבל אם יודע בעצמו שאף אם יאמר ותן ברכה כו"כ פעמים, לעולם ישכח ויטעה, נראה בפשיטות דלא יצא מן הספק, ויחזור וית...

HaimL

ושוב, עיקר השאלה היא ממ"ש ומלוך עלינו אתה השם לבדך דייקא.

HaimL

אבל זו אינה ראיה. חדא, דאה"נ דמלכות בית דוד נקראת כסא השם, אבל לא כתוב שאין כסא השם בלא מלכות בית דוד. ועוד, דשמא היה כסא השם במלכות בית דוד דווקא בימי שלמה המלך ע"ה, אבל לעת"ל יהיה כסא השם בלא מלכות בית דוד, כרבי הילל.

HaimL

בברכה המשולשת כתב:יעויין דברי הימים א כט כג

אשמח להסבר, אם כבודו מסכים.

HaimL

בספר שמואל, וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת־דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין־לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל־תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם־נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃ --- ותמוה, אמאי נקט דווקא אישה, ולא אמר אם נשמרו הנערים אך מטומאה. ויש מהמפרשים שפירשו על טומאת קרי, ותמוה, דא"כ מאי אולמיה ...

HaimL

בהמשך לשאלה ששאלתי על הגמרא בפרק חלק, א"ר הילל אין להם משיח לישראל וכו'. נראה כביכול שיש סתירה בין ברכות שמ"ע, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה השם לְבַדְּךָ וכו', לכאורה כרבי הילל. וכיסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין וכו' את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו', כרב יוסף דדחי לדרבי הילל. וכ"ה בימ...

HaimL

אלא א"כ סובר כבודו שאין להוציא מליבן של צדוקים טעם להריגתו של העד האחד, אלא רק שאמר ר"י בן טבאי שמאחר שהרג את העד כדין התורה, נתקיים גם להוציא מליבן של צדוקים שאמרו אין נהרגים עד שייהרג הנידון. אבל אז קשה המהלך, דאמאי פתח ר"י בן טבאי בלשון קללה שהרג ע"ז, דעד השתא הלא סבר דדין תור...

HaimL

שוב אני אומר: רבי יהודה בן טבאי סבר שעד זומם נהרג גם בלי שהוזמו כל העדים, בלי קשר לנידון שבא להפקיע מהצדוקים, כלומר ה"להוציא מליבן" היה בנקודה אחרת האם עד זומם נהרג קודם רק שנהרג הנידון או רק אח"כ. ובאגב במקרה בו בא להוציא מליבן של צדוקים הורה גם כדעתו בנושא הנכתב לעיל ולא בשביל לאפו...

HaimL

ובנוגע למקראות הנביאים שהזכיר הרמב"ם ז"ל, כגון זה שבגמרא שבה אנחנו דנים, הרי גמרא ערוכה היא במסכת מגילה, מאי שנא דאורייתא דלא אזדעזעה ואדנביאי אזדעזעה דאורייתא מיפרשא מלתא דנביאי איכא מילי דמיפרשן ואיכא מילי דמסתמן דכתיב (זכריה יב, יא) ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון בבקעת מגיד...

HaimL

... לשון הרמב"ם ז"ל בהלכות מלכים ומלחמותיהם, (ב) אף בערי מקלט הוא אומר: "ואם ירחיב השם א-לקיך את גבולך... ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" (דברים יט ח-ט). ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו. אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראיה, שכל הספרים מלאים מדבר זה. --- ומקוד...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 828 תוצאות