פורום אוצר החכמה

ייתכן ששם זה נובע מכך שלונדון המוכרת לנו כיום מורכבת מפרברים ועיירות רבות שהיו באזור לונדון אך הצטרפו ללונדון העיר (city of london), עיר הבירה המקורית, במשך השנים.
כך נוצרה ההבחנה בין אזור לונדון ללונדון הבירה.

יש לי זכרון מעומעם שראיתי באיזשהו מקום, לא בפורום, שהביאו את החת"ס ששיער שהמבדיל ניתקן למוצאי יו"כ והיה מי שערער על כך. איני זוכר מי היה ומה היתה סברתו. בכל אופן (אולי זה מה שהוא כותב) תמוה לשורר במוצאי יו"כ "חטאתינו הוא ימחול, הרי כבר הכל נמחל ומל' הפיוט משמע שמבקשים על להבא &q...

בבלי כתב:איך אני מגיע למאגר המילים שהוכנסו לרשימה שהמילים בה אינם שגיאות כתיב?

קובץ > אפשרויות > הגהה > מילונים מותאמים אישית > עריכת רשימת מילים

אולי יש בעייה עם רשיון התוכנה או הודעה שמנסה לעלות לאחר דקה
הפתרון להרבה בעיות מסוג זה - מחיקה והתקנה מחדש

למה באמת נתכוון מחברו כנראה לא נדע, אך רבותינו שכן התייחסו לפיוט זה (המרדכי ורבים אחריו) נקטו שמקורו ביוה"כ.
ואין זה קשור למה שנוהגים בו כיום, כיון דעל על.

עם שמחזור ויטרי האריך בזמירות למוצאי שבת ע"פ שבת עצמה, מהמעט שידוע לי לשבת נתקנו זמירות רבות כל כך, עד שנדמה שיכול האדם לזמר ולשבח כל השבת כולה, ואם כן מה השאלה כאן?
האם הביאו הפוסקים מעלה לזמירות מוצ"ש ע"פ שבת עצמה? האם במקום נוסף למעט מחזור ויטרי הובא כסדר הזה?

עה"פ "ויהי בישורון מלך" מביא הרמב"ן דברי מקצת המדרשים שהוא על משה, ולפי"ז ייתכן שנהג בו דין מלך משעה שבא לגאול את ישראל.

אולי מישהו יודע אם וכיצד אפשר לעשות "כותרת צד" בוורד? תודה מראש! כמדומני נכתב בעבר - ניתן ליצור טבלה בת שתי עמודות כאשר עמודה אחת צרה והשנייה רחבה. בצרה יתנוססו הכותרות וברחבה יובא הטקסט, כך ישמרו שתיהן על מיקומן יחדיו. אומנם בשיטה זו יש ליצור שורה בטבלה הנ"ל עבור כל פסקה ופסקה אך זו...

מה שנכון נכון כתב:
אכן הוא ט"ס, וצ"ל 'שזה' (וכ"ה בנדפס).

לענ"ד יש לומר שמפני שבדפוס נשמט המשך המשפט, שונתה מילת 'שוה' שאין לה מקום כך

מעניין לראות כיצד הוא כותב אות ז'. יתכן שנתכוין לכתוב שזה . כן הוא בגרסת הדפוס בטעות. אות ז ' נכתבת באופן דומה לכתיבתה פה ממש, וראה דוגמתה תחת תיבת 'מצהיבות' - תיבת 'וזה'. מהמשך הדברים ניכר שקיימת השוואה בין חלקי המשפט "שוה הוא אומרו... לאומרו..." ואם נחליף מילת 'שוה' במילת 'וזה' אין זה ע...

ייש"כ

משמעות מצהיבות אינה ברורה כ"כ

אשמח לעזרה במילים המודגשות

הנה באמת מצהיבות? פני הספור נכר טעם מיאונה של ושתי.


יר' על כן על שם הפור שזכר שיכלול כל דברי האגרת כלו' שנה? הוא אומ' על שם הפור לאו' על כל דברי האגרת.

ברור שיש צדדים להקל ולכן רק ריב"ז החמיר ממתי מי שמחמיר יותר בהלכה זה מעיד על דרגת נשמתו? אין מכאן ראיה לדרגתו של ריב"ז, ועל מעלתו ניתן ללמוד מהמדרש על תלמידיו של הלל ומקומות אחרים. אלא בכאן נראה שהיה החטא (ולא הסברא) חמור אצלו יותר משהיה אצל אחרים. שאם לא כן הל"ל חייב חטאת או פטור ות...

המפרשים שם מביאים שיש צדדים להקל, אם מפני שאין במינו ניצוד, ואם מפני שמזיק שמותר לדורסו לפי תומו אף שלא רץ אחריו. ועם כל זאת חשש ריב"ז לחטאת משום צידה. עוד בפרק כ"ב חשש ריב"ז שמא מירח, למרות שלא הוכח בהדיא. ומדנקט לשון חושש יתכן לומר שאין הוא פשט הדין, אלא אליבא דריב"ז ומפני מעלתו.

ייתכן שמקורו במשנה שבת טז, ז:

כופין קערה... על עקרב שלא תשך, אמר רבי יהודה, מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב, ואמר חוששני לו מחטאת.

וכה"ג שם כב, ג

שיגרא דלישנא כתב:שינוי במסך פתאומית בצבע.

ייתכן שהחיבור בין המסך למחשב לא תקין, כדאי לבדוק שהכבל מחובר כראוי ואם הואנישן לנסות להחליפו

ייתכן שהרעיון לקישוט הגיע מהכתיב הערבי? בו קיימים סימנים מעין אלה

ארזי הלבנון כתב:"אשר לאחיהם לאלימלך בעד ..... כתובתן".

סכי

בשמו"ר ט, ז לא מוכח בהדיא שמטה אהרון הוא, אלא לישנא דקרא נקט. ובשמו"ר כו, ג - דבר אחר "וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי" כשעשה בו אהרן נסים נקרא על שמו שנאמר מטה אהרן, ובזמן שעשיתי אני בו נסים נקרא על שמי, ובזמן שהקדוש ברוך הוא עושה נסים נקרא על שמו שנאמר ומטה האלהים. אולם מדבריך אכן...

שמעתי פעם תשובה פשוטה שאולי תתקבל על לב השומעים - שמעלתה של התורה שהיא מיטיבה את דרכיו של האדם, ואין זה משנה מה ילמד, עצם הלימוד הוא שמשפיע עליו

כתוב מפורש בפסוקים פ"ח פ"ט שהמטה שנהפך לתנין אצל פרעה היה של אהרן ומפרש בזוהר שהמטה של משה היה קדוש יותר ואותו לא זרק בפני פרעה והחרטומים אמנם בסנה מטהו של משה נהפך לנחש ולגבי שאר המכות יש מחלוקת במפרשים לגבי חלקם אם היו במטה של אהרן או של משה גם על המטה שנהפך לתנין חולק האב"ע ואומר ...

שיף כתב:היו ב' מטות למשה ולאהרן
אצל משה כתוב נחש ואצל אהרן תנין ואכתי צע"ק

עיין באב"ע שכתב שהכל מטה אחד הוא

מלבד שעל פניו אין יתרון להביא ליבשה את המין שבמים, כבר נאמר "והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך" ומכאן שנהפך לנחש דווקא

נג. רש"י ד"ה בן בתירא מתיר בסוס. לפי שמלאכתו לרכיבה ונסיוני דידיה ליכא למיגזר בהן דאין בה אלא משום שבות, דאין רוכבין ע"ג בהמה גבי שבות תנן לה במס' ביצה. קצת צ"ע שרש"י השמיט הטעם בהיתר בן בתירה בסוס משום שמה שהסוס נושא את האדם אין בה משום מלאכת הוצאה דחי נושא את עצמו כמו דאי...