פורום אוצר החכמה

במסתרים

פולסברג כתב:איפה ההספד שספד את רבו הרי''ף?

הרים ביום סיני לך רעשו, כי מלאכי הא-ל בך פגשו
ויכתבו תורה בלוחות לבך, וצבי כתריה לך חבשו
לא עצרו כוח נבונים לעמוד, לולא תבונות ממך דרשו.

במסתרים

איני יודע אם היה בעל מצפ"א בקי בכל הספרים שבעולם. דברתי על הקובץ שנדפס בספר הרמב"ם והיה מצוי לכל.

במסתרים

במצפה איתן תענית ה, ב כתב עי' בספר ת"צ אולי אם מכירים את צורת כתב ידו, אפשר לשער מה היה כתוב, ובמה טעה המדפיס לחשוב שזה "ת"צ"? [דרך אגב דברי רש"י האלו נזכרים בעוד מקומות, ראה נזיר ה., וכן שמואל א' א' כ"ב, ואולי מדובר באחד המפרשים שם]. מגדל חננאל [מועתק בקובץ על יד על ר...

במסתרים

לבי במערב כתב:כמדומה שבספרים דידן אינו כן.

הספרים נכתבים היום כמדומה לפי מה שסידר סופר אחד בדור האחרון ואין ללמוד מהם על ספרים ישנים.

במסתרים

אצרן כתב:כשחל יום אחש״פ בשבת מהפכים ואומרים היוצר של שביעי של פסח

לפי שאומרים שה"ש בשבת, עיין לבוש סימן תצ סעיף ט.

במסתרים

מה העיקר אליבא דהלל
הכריכה
ההכנסה לפה בבת אחת
הלעיסה או הבליעה

בגמרא וכל הפוסקים איתא לכרוך, ויל"ע אם די שאוכל ביחד

במסתרים

ישראליק כתב:הפיוט בשלימות

https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... 01010%2000

במסתרים

דיוניםבהלכה כתב:למה אין לאכול שני סעודות בלילה?

viewtopic.php?f=27&t=55316

במסתרים

למה צריכים לנגוע?
ובלי בליעה אין לחוש שישאר שם פירור חמץ בעין?

במסתרים

ואף מוסף, דבלאה"כ מסתמא לא יאכלו יותר מכביצה פת... אחרי שכבר קראו בפ' צו - לא ניתן לשוב ולשנותה עם זו שלפני'. ש"ע הרב סימן עדר ס"ו: וכיון שאכל יתר מעט מכביצה יצא ידי חובתו אבל כביצה בלבד נקראת אכילת עראי ואינו יוצא בה ויש אומרים שבכזית בלבד יוצא ידי חובתו בקיץ העבר כשחזרו ונפתחו שערי...

במסתרים

על לשון הרשב"א יל"ע אם אפשר להוכיח כדבריך, כי באמת נראה דר"ל שיש בכך בל תוסיף, אבל מלשון הב"י בק"ז בשם הרי"ף אין ראיה, דיש לפרש שתיבת 'שהוא' קאי על המקריב שני תמידין בשחרית שהוא עובר משום בל תוסיף, והמתפלל ב' תפילות הוא רק נמצא כ מוהו. ולכן העתקתי דברי שניהם, שאם ירצו ...

במסתרים

לא עיינתי, רק אציין שלהפקיר בשבת יל"ע במובא כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=28089

ומובא מש"ע הרב סימן תמד קונטרס אחרון ססק"ב שבערב פסח מותר לצורך מצוה

במסתרים

הטענה מניסן ואייר נלע"ד תמוהה במקצת, וכמו שתאמר שלא אמרו בפירוש שבהמה שהיתה מחוסרת זמן בפסח ראשון כשרה בפסח שני.

גל של אגוזים כתב:אולי לא כדאי לעיין שם.

להקל על מי שאינו רוצה לעיין, ומשמע שכל ה"צחות" ופירכתה לא נכתבו אלא לשבר את האוזן למה שבא אח"כ

במסתרים

האם נתבאר גדר בל תוסיף בתפלה שכולה (ועכ"פ המנין שיהא שנַים ליום) אינה אלא מדרבנן, ואם הכוונה שיש כמו איסור (דרבנן) בהוספת תפלה, או שהוא כמו זכר ומראית עין להוספה על התמידין, וכו'. ובכלל, אם מצינו בל תוסיף (דרבנן) במצוה דרבנן. ואין לחוש אם יקרא פרשת התמיד שנית עם הציבור — כלומר ולא תימא דהוי כמק...

במסתרים

ז"ל מג"א סימן קמג סק"ד "וכ"כ מהר"ל מפראג בספר נר ישראל דף ס"ו דתיבה אחד שאין לו משמעות כלל אא"כ נצרף אותו לתיבה אחרת מותר לאומר' בע"פ". א. תיבת 'כליו' אין היא, לכאו', נחשבת כ"אין לו משמעות כלל אא"כ נצרף אותו לתיבה אחרת". ב. התם מיירי ...

במסתרים

שמחה וששון כתב:מאמר לרגל התחלת לימוד מסכת שקלים בסדר דף היומי

הדעה הראשונה היא בס"ה "לדעתי" של ר' דב רטנר.

: רטנר.JPG (17.2 KiB) נצפה 503 פעמים

במסתרים

למה אמרו חכמים "מן השמים ירחמו" בלשון רבים?
ועיין רס"ג על דניאל. [ויל"ע בהוכחתו מהפסוק, דלכאורה היה אפשר לחלק בין תיבת "שמים" שהיא לשון רבים לבין "מן השמים".]

במסתרים

עזריאל ברגר כתב:כש"מפרר וזורה לרוח או מטיל לים"

דא"ג: האם מותר לפרר ולזרות לרוח בשבת ובקיצור כאן

במסתרים

מה מקור השינויים בגירסת הגמ' ורש"י שבעין יעקב? היו לו כת"י או דפוסים שאינם לפנינו?

במסתרים

מגדל כתב:נוסחא אחרת בגמ'

לפמ"ש בדקדוקי סופרים יש לשאול להיפך

במסתרים

יאיר אתמר כתב:מצאתי הפנייה זו, ואינני יודע פתרונה:
פרקי דר''א תיאורך - ספ''ח.PNG

באיזה כרך מדובר?

כנראה https://www.jstor.org/stable/10.2307/i263197
עיין שם ע' 64-65

במסתרים

רמב"ם מתנות עניים רפ"י
ואין ישראל נגאלין אלא בזכות הצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה

במסתרים

מתי ואיך נתפלגו הכתבים באשכנז וספרד עד שהיו לשנים לא ראי זה כראי זה

במסתרים

ישראליק כתב:בענין אם בהזכרת קריעת ים סוף יוצאים ידי חובת זכירת יציאת מצרים; ראה מג"א סימן ס"ז ובחידושי רע"א שם.

ובש"ע הרב שם קונטרס אחרון ב'

במסתרים

במזבח הזהב כתוב: אֶת-גַּגּוֹ וְאֶת-קִירֹתָיו סָבִיב

במסתרים

לבי במערב כתב:ראי' נפוצה לנדון: לא ולו. ויש בו שינוי כתיב וקרי!

עיין תורת הקורא בהר הערה ה.

במסתרים

לעומקו של דבר כתב:אגב, מצאתי מישהו שלפחות ניסה לעשות כעין הרעיון של תיקון עם דברי האר"י, "תיקון ליל שבועות השלם לפי סדר מורינו ורבינו משיח בן יוסף האר"י ... ארץ ישראל תשע"ב, בלי הוספות האחרונים זצ"ל"

מהדו"ב שלו

במסתרים

תלוי במין ובכוונה, עיין סימן קע"ד.
המציאות, כמדומה, שאם ישבו בטל בעת ההגדה יתכן שיאכלו כדי שבעם.

לשאלה הפותחת יל"ע מקדש ישראל על פסח סימן שס"א (ושס"ה).

במסתרים

בכל אופן יש לשקול שלא ימלאו כרסם מעדנים שלא ימנעו מכזית מצה ושאר מצוות הלילה. (וכבר היה לעולמים בכה"ג שבקושי אכלו כמה פירורים "כדי להשאיר רווח" לסעודת יו"ט, וכל שכן אם יאכלו לפני כן.)

במסתרים

על משקין א"צ לברך דנפטרין במעין ג' שאחר כוס ד'. [ואם חששת לשהייה הארוכה עד אז מה נעשה לכוס א'.]

אולי יאכלו פירות מז' המינים שברכתם מעין ג' ולא בנ"ר.

בענין כוונה שלא לפטור יש לעיין כאן בכותרת "צהרים".

במסתרים

כתב בעל תורת הקורא: בקדמונים מוזכר שסימן זה הוא רק לתיקון הנגינה, ומשמע קצת שהוא אולי תוספת קטנה בניגון, ולא יותר מזה. אך המסורה בבמדבר י' י"ד מוסרת (במקראות גדולות ויניציאה רפ"ה): ועל צבאו. "ד' בענין יהודה ראובן אפרים דן, והם ראשי דגלים ובחד טעם, וסימן אדיר במרום", וכתב ע"ז...

במסתרים

בפרשת תרומה: כו,כד וְיִֽהְי֣וּ תֹֽאֲמִם֮ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִֽהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָֽאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִֽהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִֽהְיֽוּ׃ כו,כה וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים בפרשת ויקהל: לו,כט וְהָי֣וּ תֽוֹאֲמִם֮ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִֽהְי֤וּ ת...

במסתרים

ב פסקי מהרי"ח הביא את הברייתא דשבת הנ"ל* והוסיף ויש אומרים שאם טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אינו חוזר לפי שאין מקדשין את החודש בלילה! *בספר נדפס "אין מחזירין אותו" וצ"ל מחזירין. כמדומה שראיתי פעם שהביאו מראשונים או גאונים דהאידנא דקבעוה לערבית חובה חוזר גם בליל ר"ח....

במסתרים

מענין לענין מענינא דיומא ומעתה נשובה ונחפשה כל ראיותיו של הרב המגיד אם יתקיימו והנה מה שהביא ראיה ממה שכתב הרמב"ם בפתיחת הלכות הללו כוונתו מ"ש הרמב"ם בפתח השער של הלכות חמץ וזה לשונו שם. הלכות חמץ ומצה יש בכללן שמונה מצות. שלש מצות עשה וחמש מצות ל"ת. א' שלא לאכול חמץ ביום י"...

במסתרים

ולמה במקומות אחרים הוזקקו לתרץ "כי קתני אשארא"?
במלים אחרות: בפשטות אין זו כוונת הברייתא, וכשלמדתי שם שצריך לחזור הוקשה לי על הדין שבערבית אינו חוזר.

במסתרים

עץ הזית כתב:במקור היה הבדל בהגייה בלשון הקודש

מנא לך?

במסתרים

צופה_ומביט כתב:מאידך אי אפשר לומר שבקרא נזכרה רק השחיטה

דברתי על הפסוק שהם מביאים

(מתחלה הוספתי לפרש שאף שיש ועשית בפ' ראה וכו' ומחקתי משום שהיה נ"ל שפת יתר)

במסתרים

אולי כתבו לשחוט שכן לישנא דקרא ושחטו אותו ולא נזכר שם יותר, ובאמת הכל בכלל?

במסתרים

בענין קמץ לידיעה עיין https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=14&book=180483

במסתרים

ל: אמר רב ענן אמר רב טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין בית דין מקדשין את החדש אלא ביום למה לא הקשו (או: האם יש שהקשה) מברייתא המובאת בשבת כד א דתני ר' אושעיא ימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ר"ח וחוש"מ ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ו אומר מעין המאורע בעבודה ואם לא...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 772 תוצאות