הגרי"ש אלישיב הכריע שמוכח משם שיפו מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.קו ירוק כתב:יפו חומתה הקיפתה מארבע רוחות. וכך משמע בקידושין נז: שיפו מוקפת חומה ארבעת צדדיה (לרש"י נראה שהיתה מוקפ"ח מימי יהושע, אבל תוס' חולקים ולא מוכרח כך לדעתם).
אם אני זוכר נכון שיטת הגרימ"ט היא שגם אם יש רצף ממש - עדיין רק מה שבתוך מיל נקרא סמוך.קו ירוק כתב:כמדומה בירושלים שלפני 70 שנה לא היה כ"כ רצף בין כל השכונות, והוצרכו לעיבור וכיו"ב. זו היתה הסיבה שהרימ"ט אחז שבשכונת עץ חיים קוראים בי"ד.
אין הבדל במשמעות בין בטלן לבוטלן ובין נקדן לנוקדן ובין קפדן לקופדן ובין סלחן לסולחן וכו', אלא שתי (או שלוש) מסורות לגבי המשקל המדוייק של כינויים אלו.פי האתון כתב:במשניות (מגילה א, ג) כת"י קאופמן: 'אי זו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בוטלנים, וכן בהלכות גדולות ובפסקי הרי"ד 'בוטלנין'.
מאי משמע?
המתייחסים לסידור בית יעקב כספר של היעב"ץ עלולים לכתוב שהיעב"ץ הביא מחכמים מאוחרים אליו...דערהער כתב:אי מי מהמשתתפים היקרים יודע היכן ניתן למצוא סקירה מקיפה, כללית ופרטנית על סידור בית יעקב (סידור היעב"ץ – לרבנו ר' יעקב עמדין)? אשמח לכמה שיותר חומר ומקורות.
בתודה מראש, ובברכת חנוכה שמח!
בקיצור של"ה כתוב "השלישי", לכאורה "הרביעי" זו הגהה מוטעית.יהודהא כתב: הַעֲבֵר חֶטְאִי וּפִשְׁעִי, גַּם בְּגָלוּת הָרְבִיעִי
בכתב יד ערפורט הוא לא השתמש? או שהוא לא נזכר מפני שחסר בו חלק מקדשים וכל טהרות?פלוריש כתב:א. הנוסח הפנים הוא כת"י וינה (וכאשר הוא חסר, הושלם ע"פ דפוס ראשון או הגהות הר"ש).
אין את סוף הפרשה?גרשיים כתב:'תרגום המתורגם' - עקב - מעודכן
האם לא חש הס"ק גם לרמב"ן שפירש שאמירת ברוך דיין האמת היא לפני קריאת איכה?איש_ספר כתב:וכך נוהגים בבימ"ד של הס"ק זצ"ל והגבאי מזכיר לכל עולה, כמ"ש בספר מנהגי ביהמ"ד.
אפשר על ידי זה לשלול אשכנזיות, אבל לא להוכיח אשכנזיות.בן פקועה כתב:אל ארך אפיים.
בתמונה כאן רואים שכתוב ארצה.יהושפט כתב:מה מקור הגירסא זו, בכת"י שהובאו כאן בתמונות לא רואים איך כתוב,עץ הזית כתב:זה סיוע לכך שהגירסא המקורית אינה "אֶרְאֶה" אלא "אַרְצָה".יהושפט כתב:א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.
זה סיוע לכך שהגירסא המקורית אינה "אֶרְאֶה" אלא "אַרְצָה".יהושפט כתב:א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.
מה מסקנת סביך אחרי מכתב זה? יש להיזהר מחציצה לטבילת עזרא או לא?איש_ספר כתב:דעתו על אשכול של הרצב"א ידועה וכבר נזכרה כאן
מצאתי עתה מכתבו לסבי זצ"ל
גם דר' כהן קיבל (אולי בטעות) חלק מהכרעותיו של ברויאר דלא ככתר (כגון "אלהן" חסר בפסוק "בטרם תבוא אליהן במילדת וילדו" בעוד שבכתר היה כתוב "אליהן" מלא).סליחות בשם ויקיפדיה כתב:כהן הקפיד לעקוב אחרי הכתר בכל עניין, גדול כקטן,
'א-להי תן' הוא משיר אחר??ש_ק כתב:ואוסיף שאדרבה, מזה מוכח דוקא ש'הדוך קמי' הוא כן מדונש, כי דרך זו ייחודית לדונש ושאר המשוררים לא העזו לעשות כך. אלא ששני הבתים 'א-להי תן' ו'הדוך קמי', אף שדונש כתבם, הם אינם חלק מדרור יקרא אלא משירים אחרים, ולכן אין בהם את חתימת המשורר כמו שאר בתי דרור יקרא.
למ"ד שבת זמן תפילין מותר (לפי המג"א) להניח תפילין בבית ולא חיישינן שיצא בהם מפני שהוא חייב למשמש בהם בכל שעה, אבל לצאת בהם אסור כמפורש בשבת סא.חברא כתב:יש להוסיף שלמ"ד שבת זמן תפילין, לא גזרו חכמים שמא יוציא לרה"ר, משום שצריך למשמש בהם כל שעה (מג"א שח, יא).
לכאורה חיפשו כאן הסבר ולא מקור.יהודה בן יעקב כתב:לכה"פ יש כאן מקור לכך שמתפללים מוסף גם בא' דר"ח, למרות שאין כאן הסבר לכך.