לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
לכאורה היה אפשר לומר שנכון שדרכו לפסוק הלכה אבל לפעמים מותר לו להשמיט [ואפילו שהרמב"ם כן הביא]. אולם ראיתי שגם הרש"ש הקשה כעין זה במקום אחר (מעשרות פרק א, משנה ד) וז"ל: הן לפי דרכו של הרע"ב לפסוק הלכה ה"ל לכתוב דא"ה כסתם משנה זו. עיין ב'לקוטי המשנה' (ברכות פ"ט מ&q...
בדרשות 'ר"י אבן שועיב' (פרשת בלק), שהיה תלמיד הרשב"א ז"ל, כתב: "וכבר כתב הרב רבינו משה בר מיימון ז"ל בפרק אחד משמנה פרקים בראש אבות". בפירוש 'רבי מתתיהו היצהרי' על מסכת אבות (פ"ה מי"ח), שהיה תלמיד הריב"ש ז"ל, כתב: "וכבר האריך הר"ם ז"ל ...
וראה מה כתב בעניין זה הרב מאזוז שליט"א בספר מגדולי ישראל חלק א' עמ' קצן-קצח https://beta.otzar.org/#/book/609058/p/205/t/0.6918873417768611234/fs/rhLENJw2YWStsitktpplCkkzNaVUmxWmrk0lpRuyuoO3/start/0/end/86/c לכאורה לפי הטעם שכתב בספר אור החיים (עמוד 394) שהבן של החיד"א אמר לא להדפיסו וז&q...
ביזוי ת"ח. צריך למחוק הודעה זו. ואין ספק אצלי שלא כתב החיד"א ז"ל את ספר הזכרונות שלו [ה'מעגל טוב'] ע"מ להדפיסו. ואפילו איש פשוט מאד אין חפצו שיחשפו פרטים האישיים שלו לאחרים, וק"ו שלא להכריזם במקהלות עם, וק"ו ב"ב של ק"ו שלא להדפיסם בספר ויעמדו לנצח. ומסופקני א...
זה לשון השל"ה הק' (תורה שבכתב, הקדמה, אות ח): "וכדי ללמדך בינה להשכיל ולהבין את הדבר הזה, צריך שתדע כי המצות כלולות זו מזו, וכל מצוה מתרי"ג מצות ברוחניותה כוללים כל רוחניות התרי"ג, כי המצות תלויות בספירות, וכמו שהספירות כלולות זו בזו, כנודע במקום אחר (ראה ח"א תולדות אדם, אות...
יש להעיר שבתיקוני זוהר (תיקון כא דף נד, ב) איתא 'ותבוא אליו היונה לעת ערב, דא ערב שבת ' (וכך ממש איתא בזוהר חיי שרה קפא, ב ושם במדרש הנעלם קכז, ב לגבי אליעזר), והיינו ש'יונה מצאה בו מנוח' הכוונה שבליל שבת מצאה היונה מנוח לכף רגלה על עץ הזית שממנו הביאה את העלה, וא"כ נח שלח אותה ביום ששי, והיא ...
שוב ראיתי שטעיתי במה שאמרתי בשלבי את דברי הזוה"ק עם הדעת זקנים מבעלי התוספות ז"ל. כי הדעת זקנים מדברים מ שליחת היונה בפעם ראשונה , שאז לא מצאה היונה מנוח. וע"ז כתבו, שמכאן רמז לתחילת חורבן הבית בשבעה עשר בתמוז, כי נשלחה היונה ביום י"ז בתמוז. משא"כ הזוה"ק מיירי משליחת הי...
כמדומה שהלשון בחז"ל ובמפרשים שבשנת המבול לא שימשו המזלות , אבל המאורות - לשיטה אחת [מתוך 2] בחז"ל צוהר תעשה לתיבה היינו חלון שמשם תיכנס האורה. והרי שלפחות השמש כן שימשה [רק יתכן שלא היתה התחלפות יום ולילה אלא יום תמידי, (ולכן נאמר אחרי המבול "ויום ולילה לא ישבותו" כפי ששבתה התחל...
ראה ב'דעת זקנים' מבעלי התוספות ז"ל (פרשת נח, ח ח) שנח שלח את היונה ביום 'שבעה עשר בתמוז'. ובשו"ע (או"ח סימן תכח, סעיף א) נפסק: דשבעה עשר בתמוז אינו חל אלא בימי אגה"ז, ולא בימי בד" ו . רק כשהקביעות היא על פי הלוח [שכך נסדר], ולא בקידוש על פי ראיה. נכון, ובמשך המבול לא נקבעו ...
וע"פ הזוהר דכ' על לעת ערב דא ערב שבת, זאת אומרת שאז היא כבר חזרה, ששלחה בשישי בבוקר וחזרה לעת ערב קודם השבת , עכ"פ את העלה ודאי תלשה או שמצאה תלוש לפני שבת וא"כ יורד גם הראיה דלעיל, ואולי הכוונה שמצאה מנוח בתיבה בשבת אחר שחזרה. אני הבנתי שערב שבת וליל שבת חד הם, שהרי הזוהר קאי על לשו...
אשכחן בספרי שאלות ותשובות לרבותינו הראשונים ז"ל שהשתמשו בתואר 'החכם השלם', ולא חששו לזה. וראה דבר נפלא שכתב הגאון בעל שבט מוסר זצ"ל בספרו 'אגדות אליהו' (סוף מסכת שביעית): "וההיתר דיש לקרא עכשיו לחכם גדול בשם 'רב' או בשם 'שלם', לפי שהדור חצוף וכבוד התורה נקלה, לכן כדי להגדיל כבוד התלמי...
מוכרח לומר דגם נח שכח דקושיית הזהר חדש למה הוצרך ללמדם ז' מצות הלא התורה היה בבית מדרשו של שם, ואם איתא דנח זכר התורה הלא הדרא קושיא לדוכתא והבן. זו טענה חזקה להכריע כהגירסא 'נשתכחה מהם '. שהרי לפי הגירסא 'נשתכחה מ שם ' הוא לכאורה מדרש פליאה נשגבה. ולולא דמסתפינא הוה אמינא לפרש הפליאה בדרך דרוש, שה...
זה לשון החיד"א ז"ל בספרו 'ראש דוד' (פרשת כי תבא, ד"ה ומעתה הבה): "ואפשר לפרש לי פשוטו בסדר עולם, כי עין רואה ואזן שומע, כי הן צדיק בארץ ישולם בכל הטובות, ואם יש לו עושר אין לו בנים, ואם יש לו בנים אינם מהוגנים".
בחיפוש באוצר עלו כמאה תוצאות שכן אמרו חכמינו, וחלק ציינו למסילת ישרים או שבט מוסר שבשניהם לא מופיע אימרה זו במדוייק, אודה למי שימצא עבורי את המקור. מע"כ מחפש מקור המימרא ככתבו וכלשונו, אמנם לא אמנע מלהאיר, שלכאורה המקור והיסוד אשר מימרא זו מבוססת, היא שילוב של מקרא וחז"ל, דהנה כתיב (משלי ...
ובעצם הדבר שיש שינוי בטבעיות בימי השבוע אף שכבר עברו הרבה ימים ושנים, יש להביא ראי' מענין וסת השבוע בהלכות נדה, ומ"מ צ"ע מדברי רש"י ותוס' בשם הירושלמי על ה"ה מועד לשבתות ב' מהלכים טבעיים אטעמא דהא מילתא, ועיין בהלכות נדה להרמב"ן שאכן חלק אוסת השבוע וגם אוסת החודש הארה נפלאה...
ומצד אחר מצינו תענית כז: בטעם דאין מתענין באחד בשבת דהוי שלישי ליצירה וברש"י דאדם נברא ביום ששי ובכל יום שלישי הוי חלוש כדכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים, והגם שקשה להבין ענין הגמ' ע"פ טבע וכבר כתבו בזה מ"מ משמע שבריאת האדם הוי כצד חלוש שבו ובעצם הדבר שיש שינוי בטבעיות בימי השבוע...
בחיפוש באוצר עלו כמאה תוצאות שכן אמרו חכמינו, וחלק ציינו למסילת ישרים או שבט מוסר שבשניהם לא מופיע אימרה זו במדוייק, אודה למי שימצא עבורי את המקור. מע"כ מחפש מקור המימרא ככתבו וכלשונו, אמנם לא אמנע מלהאיר, שלכאורה המקור והיסוד אשר מימרא זו מבוססת, היא שילוב של מקרא וחז"ל, דהנה כתיב (משלי ...
אמר לו ר' יוסי, אם התורה היתה במדרשו של שם, למה הוצרך הקב"ה לצוות לבני נח אותן שבע מצות שנצטוו, שהרי בתורה נכתבו קודם לכן, אלא א"ר יצחק בשעה שהמבול בא לעולם ונכנסו לתיבה, מרוב צערם נשתכחה משם, עד שבא הקב"ה וחידש להם אותם שבע מצות. אמר ר' יוסי, חס ושלום לא נשתכחה התורה ממנו, אלא אמר ה...
בצרור המור פ' נח כתוב על "בעצם היום הזה בא נח" וגו' שמדובר ביום רביעי בשבת. ודרש 'בעצם' מלשון בעצומו של יום, שהשמש יותר חזק ביום רביעי שבו נתלו המאורות. האם פרט זה ידוע ממקורות אחרים? מצינו יסוד זה בנבראים נוספים, וכדלהלן: ראה ב'העמק דבר' להנצי"ב ז"ל (שמות יב ב) שכתב וזה לשונו: ...
בצרור המור פ' נח כתוב על "בעצם היום הזה בא נח" וגו' שמדובר ביום רביעי בשבת. ודרש 'בעצם' מלשון בעצומו של יום, שהשמש יותר חזק ביום רביעי שבו נתלו המאורות. האם פרט זה ידוע ממקורות אחרים? מצינו יסוד זה בנבראים נוספים, וכדלהלן: ראה ב'העמק דבר' להנצי"ב ז"ל (שמות יב ב) שכתב וזה לשונו: ...
לפני הרבה זמן ביקשתי מידע לגביו ידוע לי שהוא היה רב באיווניץ האם משהו יודע מידע נוסף עליו יש ספר רבני פרנקפורט לא מצאתי שם תודה נכדו הג"ר ברוך מרדכי ליבשיץ זצ"ל אבדק"ק שעדליץ ועוד, מביא קושיא ממנו בספרו שו"ת 'ברית יעקב' (חיו"ד סימן עא), וזה לשונו: "ונלע"ד לפרש על ...
אבקש את עזרת החברים; שמא ידוע על סידורים מנוסחאות אחרות או מתקופות מאוחרות יותר בהם מופיע הנוסח "אח לשבעה וגם לשמונה" בתוך נוסח ברכת המילה. וכמובן אשמח לדעת אם נעשה מחקר הנוגע גם בנוסח זה ומקורותיו הראשוניים [ובכלל בנוסח ברית מילה]. הנוסח מופיע בסידור 'סדר התמיד' (ח"א דף קכו ע"ב...
בעל תשובה עלול לחטוא כן, שמזיקים מתקנאים בו שכבר היה בידם ויצא מהם האם א' יודע מקורו ? [מצאתי כן בספרי בן איש חי אבל אני מחפש מקור קדום] בפירוש הרמ"ז על הזוהר (פרשת ויחי, עמ' רפז) הביא בשם רבינו חיים ויטאל ז"ל, וזה לשונו: "ועוד נקדים מ"ש הרב, שבזמן שאדם עושה תשובה החיצונים מתקנא...
איתא במדרש שעבור טרדות שהיה נח טרוד כל השנה ליתן מזונות לכל הברואים שכח תורתו. עד אמצא מקום מדרש זה, אען ואומר: סברא הוא למה לי קרא. וכדלהלן: נח היה בצער גדול בתיבה, בלי שום מנוחה כלל, יום ולילה לא ישבות, וכמו שתיאר שם בן נח לאליעזר עבד אברהם (סנהדרין דף קח ע"ב). וגם נחלה שם בחולאים שונים, וכמ...
שלום וברכה אני מחפש מידע על הגאון ר' נח ליפשיץ (מינד'ס) שהיה חמיו של הגאון ר' אברהם בן הגר"א, וכן הוא קבור אצל רבינו הגר"א זצוקלל"ה גם האם התאמת זה שכשהחליפו מקום קבורותו של רבינו הגר"א לביה"ק החדש בווילנא החליפו את מקום המצבה שבמקום שמצבתו תהא מעל קברו הרי המצבה עכשיו מעל ...
מישהו יודע המקור, עדיף הקדום ביותר במשנה מסכת עדיות (פ"ב מ"י) איתא: "משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש שנאמר (ישעיה סו כג) 'והיה מדי חדש בחדשו'". וכתב ב'תפארת ישראל' (יכין אות עו): "והיה מדי חודש בחדשו וגו', ור"ל כשיבוא יום החודש שמת בו, אז יבוא להשתחוות לפני. ומצאתי כתוב...
ראה עוד בילקוט שמעוני (פרשת שמות רמז קסח): "ויהי בהגרש אדם מגן עדן, ויקח את המטה בידו, ויצא ויעבוד את האדמה אשר לוקח משם. ויגיע המטה עד נח, ויותר אל שם ואל תולדותיו, עד הגעתו אל ידי אברהם העברי, ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, גם את מטה וכו'". ועיין עוד בפרקי דרבי אליעזר (פרק מ).
נזכר פעמים רבות בספר נחל איתן. ראה כאן בד"ה ובזה פי' הר"ר יואל חיידונה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?25293&+%d7%a4%d7%a8%d7%97%20%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f&page=128 צ"ל: הר"ר יואל מוירונה . ואולי הוא הג"ר יואל עזריאל פינקרלי זצ"ל, יליד וירונה. ראה ...
הפוסקים כ' להסמיך את תפילת הדרך (שאינה פותחת בברוך) לברכת המעביר שינה. האם עמדו על כך שנוסח התפילה של ב' הברכות הללו קרוב זה לזה? הארה נפלאה. ראה ב'פרישה' (או"ח סימן קי ס"ק ח) שכתב על מה שהביא הטור שמהר"ם מרוטנבורג ז"ל כשהיה יוצא לדרך בבוקר היה אומר תפילת הדרך אחר יהי רצון כדי ל...
בשו"ת קול יהודה כתוב שרבי יהודה ליביש נסמך להוראה ע"י רבינו, ושהעיר עליו שהוא מכוין הלכה לאמתה של תורה. ראיתי (בספר צדיקי עולם) שאביו של רבי שמחה דיין היה רבי יעקב דילער. מקור דברי ספר 'צדיקי עולם' (אשדוד תשע"ב) הוא מספר 'עשר צחצחות' (פיעטרקוב תר"ע), ומעתיק לשונו. אמנם לפלא שבמק...
זה כמה שנים, בהגעתי להפיוט 'והחיות בוערות', ותבט עיני בשורות הרבות המסתיימות במלת 'אש' ממעל חמשים פעמים! הפלא ופלא! זולת בשורה אחת, שמסתיימת במלה 'תתיאש' , שהיא לכאורה מלה זרה יוצאת דופן, שאין שורשה שוה לחברותיה. וח"ו לומר שהפייטן לא 'הצליח' להתאים שם המלה אש, ולכן הבליע בנעימה המלה תתיאש. שהרי...
אודות קבורתו של רב עמרם גאון ז"ל במגנצא, ראה ב'סדר הדורות' (ד אלפים תרו) שהביא מעשה נפלאה מזה, שרב עמרם גאון ז"ל נקבר במגנצא, עיין שם. אך הוסיף בסדר הדורות, שאינו יודע אם זה רב עמרם גאון שחיבר את 'סידור רב עמרם גאון', או גאון אחר הוא. אמנם בשו"ת חתם סופר הנ"ל נקט בפשטות שזה אכן ר...
עד כאן דברי שולמית אליצור, מכאן ואילך דברי מרן החתם סופר זי"ע, וזה לשונו (תשובות או"ח סימן טז): "והגאון ר' עמרם מסדר תפלות ישראל מקומו במגנצא, וראיתי קברו, וכן בעל ונתנה תוקף ביתו עדיין שם".
במספר מקומות בתפילה מזכירים אנו את השבח/תואר 'חי וקיים'. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים וגו' " בברכת המאורות "למלך קל חי וקיים זמירות יאמרו וגו'" בתפלת ערבית "קל חי וקיים תמיד ימלוך עלינו" בפיוט ונתנה תוקף "שאתה הוא מלך קל חי וקיים" [אפשר ויש עוד מספר מקומות שא...