לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
תודה לכל הפונים עד כה, באשכול ובפרטי, נוספו כבר אלפי [!] מילים כתוצאה משיתוף פעולה זה, והוסרו כמה שגיאות שהשתרבבו. בשלב הבא חושבני להסיר מילים עבריות שאינן שימושיות כלל בכתיבה התורנית אך דומות למילים תורניות ועלולות "להכשיר" שגיאות. נשמח לכל עצה תועלתית. [color=#FFFF00] אי"ה בשבוע הק...
מאן דהוא כתב לי באישי שבבת עין של עוז והדר לא נשמט הליקוטים אלא הם פיזרוהו בתוך הספר. לא בדקתי, אבל עכ"פ אני עליתי על ההשמטה אחר שרציתי לראות האם הם מציינים את מקור המדרש המובא שם שכשכילה שלמה המע"ה את בנין ביהמ"ק היתה שם ציפור שהתרברבה ואמרה שהיא יכולה להחריב את כל הבנין הגדול, וכשש...
שלום לכל המגיבים. אני לא רוצה להיכנס לפן האישי שחבל שזה נגרר לכאן. כעורך תורני וכמו"ל של ספרים בעצמי אני רוצה להתייחס באופן ענייני. ואני ינסה להתייחס במוצהר רק למעלות, ובחסרונות אשתדל לא לנקוט בשמות. בעניין הניקוד גם לי צרם בהתחלה, אכן לאחר בירור קצר הבנתי שבעצת משפיעים וגדולי תורה [לא אנקוב בש...
לרגל יומא דהילולא של החוזה מלובלין זי"ע הנני להציע כמה פליאות בתאריכים שבספריו הק' (זאת זכרון, זכרון זאת, דברי אמת) ואציע אותם בקיצור. 1. בהקדמה לספר 'זכרון זאת' שיצא בשנת תרכ"ג (שנת 'בא יבא הגואל במהרה ובימינו') כתב נכד רבינו -'תעלומת חכמה אשר היה ספון וטמון זה תשעים שנה ולא זכינו לאור בא...
שמעתי קושיא מעניינת (כנראה שלפני עשרות שנים היה מדובר גדול ע"ז). למה האוכל מצה בלי הסיבה צריך לחזור ולאכול בהסיבה, הא הסיבת מצה אינו אלא מדרבנן ומדאורייתא יצא, א"כ לא יאכל מרור רק כורך ויקיים הכול, דהא מה שלא מקיימים בכורך משום דטעם מרור דהוי דרבנן מבטל טעם מצה דאורייתא, ואחר אכילת מצה הוי...
ידוע החת"ס כמה פעמים (בדרשות) שמתרץ את קושית הב"י בזה שהנרות בבית המקדש דלקו שמונה ימים רצופים, וממילא היתה הנס גם ביום הראשון כי לא היה בו אלא להדליק לילה אחד, אולי לפי דבריו יש כן ענין שידליק ביום לזכר אותו נס.
שמעתי מהגאון ר' יצחק ישעיה וייס שליט"א רב דנוה אחיעזר, שהגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון זצוק"ל, הצביע לפניו על סימן בשו"ת פלוני שהועתק מילה במילה משו"ת אלמוני. ולימד זכות על המעתיק, שבאותם ימים התלמידי חכמים פשוט רעבו הם וילדיהם לפת לחם, אילולא קיבלו שכר הרבנות. וכדי להוכיח את רב...
כונת הפרמ"ג כמדומני כמו שכתב שם במש"ז סק"ג וז"ל : הט"ז מאריך דוודאי איסור גמור לכתחלה לברך בהמ"ז ע"מ לאכול גבינה אח"כ . ומיהו המנהג שאין אוכלין עד שש שעות. אבל בתר גבינה רכה ראיתי מקילין קצת וסומכין על קינוח והדחה ואפילו מאן דמחמיר מברך ( בשבועות ) בהמ"ז ...
לפי הקישורים שהיבאו פה יואצ לכאורה שאין שום זכיות לעכב הדפסה אחרי מקסימום 70 שנה מתחילת הוצאות הראשונה של הספר, ובפרט שהמוציא לאור רק היה נין המחבר ולא המחבר בעצמו. האם יש משהו שיש שיודע על תקדים על דיון כזה (בדיני תורה)?
מעשה בספר, אשר מחברו נפטר לפני כ-200 שנה, וספרו הודפס לראשונה לפני 90 שנה ומאז לא נדפס מחדש רק במהדורת צילום ע"י אחד המכונים הידועים, למותר לציין כי איכות הדפוס במצב כזה ירודה מאד, ראובן שמחבב ספר זה וגם הינו צאצא לאותו גדול היטב חרה לו מצב הספר, והחליט להאדיר את חלקו ולהציאו לאור, אך דא עקא או...
מרן החתם סופר מתייחס לקושיא זו בחידושיו על השס (בסוגיא דכבתה) ובשו"ת ח"ו לקוטים סי' ז. ומתרץ דעיקר תקנת החשמונאים היתה שידליקו בערב שבת כיון שא"א לשמנה ימים בל שבת עיי"ש.
ידוע דברי החתם סופר (עהש"ס - כעת ראיתיו בספר הנפלא החדש 'אוצר דרשות וליקוטים חת"ס' על חנוכה במדור הליקוטים) שמתחילת התקנה כשתיקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ אז לא נמצא שום אשה מהמהדרין, כי אין כבודה לצאת בחוץ ברשות הרבים להדליק בין אנשים.
בדרשות חתם סופר על חנוכה (פרשת וישב) כתב בזה"ל: 'כי איתא שהוצרך שבט לוי לתקן מכירת יוסף שנעשה על ידי לוי, על כן לתקן זאת ניצולו ישראל בימי החשמונאים מגלות יון על ידי שבט לוי, חלף שהיה גרם בגלות מצרים, עיין בספר כתר שם טוב פרשה זו'. האם מישהו יודע למה הכוונה תודה רבה
האם נכון שכל הענין הוא מטעם המובא בספרים (כמדומה ספרי ר' צדוק הכהן זי"ע) שאכילה בפדיון הבן כאילו צם פ"ד תעניתים וכדי לזכות ציבור גדול הנהיגו לחלק שום וסוכר שהוא מחזיק זמן רב וגם ענין החלה הגדולה מטעם זה האם משהו יודע מקור הגון לכל הענינים האלה
אבי שיחי' סיפר לי כי בעת למדו בישיבת מאנשעסטער אצל הגאון הרב סג"ל זצ"ל, בעת שיעור בהלכות שבת המדברת בהוצאת תכשיטים לרשה"ר, שלנשים מותר להוציא שעון יפה שמשמשת להם לתכשיט, שאלו בחור אחד מה הדין אם גם לבחור הוי השעון תכשיט האם יהיה מותר להוציאו לרשה"ר? ענהו בזה הלשון "איז ער אל...
כד הוינא טליא שמעתי פעם שהרמת הראש הוי סגולה לזכרון. האם משהו יודע מקור לזה? משום שברבינו בחיי סוף פרשת בראשית מצאתי בדיוק הפוך מזה שכפיפת הראש כנגד הלב משפיע חכמה ללב.
מה שמעניין שרש"י בברכות ט: מפרש את המשנה בין תכלת ללבן, תכלת: ירוק היא קרוב לצבע כרתי פוריי"ש בלע"ז, והוא ירק שנקראת היום לוף (דומה לבצל ירוק) והיא ממש ירוק , ובאמת גם (תכלת דומה ל)ים ובפרט ימים מלוחים צבעם נוטה לירוק ולא ממש לכחול. איני יודע אם אפשר לומר ואולי התכלת היא צבע טורקיז שה...