לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אותו ריעותא יש לגבי חידושי הגרנ"ט על הש"ס, שגם שם יש קול ששיפצו והגיהו כפי הבנתם. מפי השמועה אני זוכר שלר' מנדל גרליץ יש חתן ת"ח והוא זה שאחראי לשכתובים שבחידושי הגרנ"ט. לא יודע אם יש אמת בשמועה זו. חשבתי שחידושי הר"י מיגש עם הגהות ר' מ"ש שפירא, מכיון שעברו תחת ידו, הר...
אוצר החכמה כתב:אני דיברתי על החלק הראשון של המשפט לגבי היצר וע"ז כתבת הרב פייבלזון פשוט לא יודע שזה מחלוקת. קצת צניעות. זה שיש לאותו אדם שטיקל תורה שזה מחלוקת עדיין לא הופך את זה לעובדה.
זה לא עובדה ואי אפשר להתיר עגונה על פי זה, אבל אם זה יכול ליישב בריווח הרבה מהקושיות על הרב פייבלזון אז זה תירוץ.
בנוגע לרב פיבלזון. ... בעבר חיפשתי ברשת אחר שיעוריו ועם המסנן שלי הצלחתי להגיע למספר שיעורים מצומצם. היו שם דברים שהדהימו אותי. בשיעור אחד הוא מאריך בטו"ט שהיצה"ר אינו משהו חיצוני אלא הרגל רע שיש לאדם, ולכן אין טעם לקדש מלחמה כנגדו, כי אליבא דאמת זו מלחמה כנגד עצמך. הוא מאריך ומטעים את הד...
בנוגע לרב פיבלזון. ... בעבר חיפשתי ברשת אחר שיעוריו ועם המסנן שלי הצלחתי להגיע למספר שיעורים מצומצם. היו שם דברים שהדהימו אותי. בשיעור אחד הוא מאריך בטו"ט שהיצה"ר אינו משהו חיצוני אלא הרגל רע שיש לאדם, ולכן אין טעם לקדש מלחמה כנגדו, כי אליבא דאמת זו מלחמה כנגד עצמך. הוא מאריך ומטעים את הד...
לא ידעתי למה פשוט לכמה כותבים כאן שהחיות מתנשאות לעומת שרפים, הרי בתלמוד בבלי חגיגה יג: משמע שהשרפים שבישעיה הם הם החיות שביחזקאל. לא דיינו שיש לנו קושיא בקדושת יוצר, נבוא ונשבש עוד בקדושת שחרית לשבת? כתוב אחד אומר (ישעיהו ו, ב) שש כנפים שש כנפים לאחד וכתוב אחד אומר (יחזקאל א, ו) וארבעה פנים לאחת וא...
באתר "אוצר כתבי יד תלמודיים" מופיעים צילומים טובים של כתבי יד תימניים (אולי לא כולם) ואפשר לפתוח אותם לפי דף. היום טוענים שהיו שתי מסורות נפרדות לכל מסכת כבר בגניזת קהיר, ובדרך כלל מסורת אחת הגיעה לאשכנז ואיטליה ואחת לספרד ותימן. כך שלא בהכרח שהם שומרים על הנוסח המקורי, אבל חלק מהראשונים ה...
יש להעיר על מה שכתב שם עמ' 82 על דברי הסבא קדישא מקלם שכל התורה בלי יראה אינה כלום שהדברים היו מקוממים את החזון איש ומן הסתם מזעזעים גם היום את המחזיקים בתפיסה הליטאית הקלאסית, שבשולחן ערוך יו"ד רמג סעיף ט נפסק שולחן ערוך יורה דעה נפסק ש"תלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים, הרי הוא כ...
יש לי פידיאפים של כתבי יד רבי עמודים ואני רוצה להוסיף להם תוכן, שלא אצטרך לפענח את ראשי העמודים ולזהות את הנושא בכל פעם מחדש . ראיתי כמה PDF כאלו שיש בהם תוכן צמוד, שאפשר ללחוץ עליו ולהגיע לפרק המבוקש. יש דרך לעשות זאת למשתמש פשוט?
בכל התנ"ך ובספר שמואל בפרט עבדי מלכים אינם עבדים אלא בני חורין שמשרתים מלכים ומקורבים להם. נראה שהוא היה הממונה על נכסי שאול המלך, ולכן היה עשיר בעל עבדים וכשכלו בית שאול החזיק בנכסים לעצמו.
הרמב"ם בספר זמנים קבע סתם "הלכות שבת" "הלכות יום טוב", אבל אין "הלכות יום הכיפורים" אלא "הלכות שביתת העשור". וגם בתוך ההלכות מודגש שהעינוי מאכילה ושתיה הוא שביתה. וז"ל בפרק א': ד מצות עשה אחרת יש ביום הכיפורים, והיא לשבות בו מאכילה ושתייה : שנאמר &qu...
בהערה להקדמת הספר הכתב והקבלה, עמוד 12 בספרות רומיות, הוא מביא בקיצור דברי איזה מחבר "במחברת תלפיות שיצא לאור העולם זה זמן לא כביר" שדן על הכלל שאין אדם דן גזרה שווה מעצמו, ודן על הקושיא איך יש גזרה שווה מפסוק בתורה לפסוק בנ"ך, עד דאתא אותו נביא מנא לן. רציתי לראות את הדברים בפנים, מי...
חלוקת הפרקים היא כנראה של גוים, אבל מנין לך שגם חלוקת הספרים. החלוקה של שמואל מלכים ודברי הימים נמצאת כבר בתרגום היווני העתיק המכונה "תרגום השבעים", שתרגמו יהודים באלכסנדריה. אחר כך היא נשכחה מישראל כמו שהתרגום הנ"ל השתכח מהם (וגם תרגום עקילס שהאמוראים בארץ ישראל השתמשו בו), והם למדו ...
יישר כח. וגם אותו סופר כותב פעם אחת בראש התשובה סתם שנשלחה מפרפינייאן, ועל התשובה הבאה כותב שהשיב דון וידאל שלמה, הוא המאירי. משמע שדרך כל הדור היתה לקרוא לפעמים לרב היא בשם העיר סתם.
אם תשים לב, לפי הריטב"א שהזכירו יוצא איסורי חפצא הם בעיקר איסורי הקדש, שבני אדם הקדישו את החפץ (והתורה מכירה בהקדשה/נתנה להם כח להקדיש). החפץ הוא קדוש , בעולם הזה מעשה ידי אדם. רק קונמות הם הרחבה של איסור הקדש, שאדם החליט (אפילו מחמת מריבה) לאסור עליו הנאה מחפץ, והתורה אמר שהנדר שלו חל. לכאורה ...
בזמן גינת ורדים סתם שו"ת הרשב"א היה חלק א. דפוס רומי היה נדיר ואפילו חלק ב עדיין לא נדפס. בחלק א יש תשובות רבות מקוצרות שמופיעות בשלמות בחלקים שנדפסו בהמשך. יש פרפיניאן בשו"ת הרשב"א שאינו המאירי?
כנראה שהראשון שחידש את זה התכוון למחלוקת התנאים אם חמץ אסור לאחר זמנו. את שיטת התנא שסובר שמדאורייתא חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח נאסר לעולם מתאים להסביר שאמנם האיסור תלוי בזמן אבל מחמת הזמן נאסר החפץ לגמרי (ועדיין צרי לעיין בזה). ברוך אתה לה' שהשבת לי אבדתי.
הרי מקור החילוק בין גברא לחפצא הוא בנדרים ב ע"א ושם לא שייך לפרש כך. הרי חרמים הם חפצי חולין שאדם הקדיש לשמים. ואיך חל עליהם סטרא אחרא ח"ו? עצתי לך שתמחק מהר את תגובתך טרם שיבואו לכאן אנשים שאוהבים להתעלל בתגובות כאלו
הועבר מהאשכול "בחורים הלומדים את סברת כרסם" הבעיות שאני נתקלתי בהן, לפי אופיי, ומסתמא לרוב האחרים אינן בעיות אבל יש כאן ר"מים בישיבות והם צריכים לשים לב שיש גם תלמידים כמוני : א. כשמדברים על דברים מופשטים צריך להסביר הרבה יותר, ואם לאו יש חשש שיתחילו לדבר על מילים שהתלמידים לא יבינו ...
בזמן התנאים היתה כת איסיים שאסרה את בת אחיו כמו אחות אביו, בטענה שהעריות נכתבו בזכרים והוא הדין לנקבות (דהיינו: כמו שנאמר איסור לאיש באחות אביו ולא נאמר איסור לאחות אביו בו וודאי שגם היא אסורה, כך התורה התכוונה שאשה תהיה אסורה באחי אביה כמו שאיש אסור באחות אביו). ענן הקראי פיתח את העיקרון עד שתוך דו...
עקרונית היה אפשר לומר שגם בזמנם היה נדיר מאוד אבל היה מקרה אחד שבא לפני חכמים הלכה למעשה ומאז כל הדורות המשיכו לדון עליו משום דרוש וקבל שכר. באנציקלופדיה הלכתית רפואית כתב שבכל הספרות הרפואית (דהיינו מתוך מיליארדי בני אדם) מתועד רק טומטום אחד! אבל כבר התנאים אמרו שנולד מהול הוא ערלה כבושה. וכן בתינו...
אאל"ט רבנו אברהם בן הרמב"ם כתב בשם אביו שאלמלא סיפא דקרא "ומן ה' יסור לבו" כמעט כולנו היינו בכלל "ארור הגבר אשר יבטח באדם", שאין לך אדם שאינו בוטח במשהו באדם אחר. השותף בשותפו, האשה בבעלה וכו'.
בזמן התנאים חג המצות קרוי פסח, חג השבועות עצרת, וחג הסוכות "החג". חג סוכות קרוי החג כבר בנביאים, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג, הוּא הַחֹדֶש הַשְּׁבִיעִי, מלכים א ח ב. וכן ביחזקאל מה כה בַּשְּׁבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֶּחָג יַעֲשֶׂה כָאֵלֶּה . חג המצות כנראה קרוי "פסח&qu...
אגב, בטיוטות לשבת יש נושא לא פטור שקשור (במידה מסוימת?) לשאלה הנ"ל. אפשר לקרוא עליו אצל הופקינס וכן במבוא של הרב שילת למסכת שבת, והוא התאמה של מובאות שונות של הראשונים דווקא לטיוטה של הרמב"ם, ולא לנוסחים המהימנים שבכתבי היד המועתקים של החיבור. עד שהופקינס הרהיב להציע שמעתיקים העתיקו מהטיו...
דרך יו"ד להיות נחה במילים מסויימות אחרי קמץ בעברית ופתח בארמית. בעברית מצויות "אחריו, בפניו", ובכתיב המלא שכתובים בו המשנה והתלמוד והמדרשים כל מילה שבסופה ו"ו אחרי קמץ נכתבת ביו"ד, כגון סתיו, עכשיו, עניו, (יש חומשים שכתוב בהם על והאיש משה ענו מאוד: עניו קרי!). בארמית שבדניאל...
כבר מפורש בחז"ל: תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת תענית פרק ד דף סח טור א /ה"ב שלשה ספרים מצאו בעזרה ספר מעוני וספר זעטוטי וספר היא באחד מצאו כתוב מעון אלהי קדם ובשנים כתוב מעונה אלהי קדם וקיימו שנים וביטלו אחד באחד מצאו כתוב וישלח את זעטוטי בני ישראל ובשנים כתוב וישלח את נערי בני ישראל וקיימו ש...
ספר סמיכת חכמים על מסכת ברכות. חצי הספר (במניין הדפים) מוקדש לסוגיה אחת (קודש הילולים). אמנם זה לא בדיוק ספר שלם אלא חצי ספר, אבל הרבה יותר קשור לנושא מאשר ספר כמו תקפו כהן שעוסק בנושא אחד שמתפזר לכמה סוגיות. ואין הבדל אמיתי בינו לבין קונטרס דינא דגרמי של הרמב"ן.
מה התועבה הזאת להוציא שם רע על אנשים שמסרו נפשם שלא לעבוד לאותו האיש ולטעון שתפילותיהם כתפילות הנוצרים? חוששני לו מחדר"ג שלא להוציא שם רע על שוכני עפר, והוא בכלל המוציא שם רע בפגם משפחה שאין לו כפרה עולמית. יש להם ספרים חיצוניים של כיתות יהודיות, אבל אין להם את העון גליון! (ולא ברור שיש להם ספר...
המנהג בבבל כולל דברים כמו הוספת ברכת ברוך ה' לעולם בין ברכות ק"ש לתפלת העמידה שהוא נגד משנה מפורשת ונגד הגמרא שצריך לסמוך גאולה לתפילה. גם אהבה רבה בשחרית, שבנוסח אשכנז נוהגים על פי אחד הגאונים, הוא נגד ההלכה הפסוקה בתלמוד (על ידי הסבוראים) על פי מנהגו של בית כנסת אחד בפומבדיתא. (כך העידו גאוני...