ייש"כ.
אני מקווה מאוד שאני לטועה, אבל זכורני שהוא מתייחס לתפלה שלו בדרך. אולי זה באחת האגרות המיוחסות / המזויפות, אבל זכור לי כנ"ל.
במסתרים כתב:סליחות כתב:האם דבר זה מוסכם שאי אפשר להאריך בדגש?
נסית בלשונך אם תוכל להאריך בדל"ת דגושה?
חייב להיות פר ושעיר פנימיים [שדמם נכנס לפני ולפנים]. זה פסוק מפורש: בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר בן בקר וגו'
אולי אפילו - לפי הפסוק הנ"ל - הפר והשעיר הם היכי תמצי לכניסה לקודש בשביל הקטורת.
אז אולי לכן זה מיותר לכתוב שהיה גם פר ושעיר בפנים, כי אם יש קטורת ממילא יש פר ושעיר.
ארזי ביתר כתב:סליחות כתב:איפה אפשר למצוא את הניגון הזה במלואו? ומה מקורו? (נלקח מהכנסת ס"ת)
חפש אצל חסידי באבוב.
ציטרון כתב:עיין בשני הספרים של אילן אלדר:
לתולדות תורת הלשון העברית בימי הביניים: האסכולה האנדלוסית,
האקדמיה ללה"ע, 2014, פרק ו, עמ' 86-90
חקר הלשון העברית בימי הביניים: טקסטים ומחקרים, כרמל 2019, פרק 12, עמ' 182-199
HaimL כתב:עוד חילוק, הרבה יותר יסודי.
המומתים צריכים להתוודות על העבירה שנהרגים עליה. בחולה ונוטה למות, שמא הוא צדיק גמור.
