הפשטן כתב:שין הזיקה נקראת אצל הראשונים שין השימוש.
הא הזיקה (כגון במילים "האיש ההולך" במשמעות של האיש שהולך), נקראת אצלם הא הידיעה.
עזריאל ברגר כתב:נחור אחי אברהם
ביליצר כתב:יש ללמוד מר"י ביומא פ"ה דדן ק"ו דפ"נ דוחה שבת מבא במחתרת דהוי ספק רודף ,מנחת חינוך רצ"ו
עזריאל ברגר כתב:עוד דוגמא: לא אכלתי באוני ממנו.
כמדומני שעמד על זה הרמב"ם בהקדמת היד ב"כלל" המדבר על ה"שלילה".
ביקורת תהיה כתב:הלאו מובן מאליו והרי הוא כמי שמפורש בתורה.
רעו הוא הלאו שלא לבעול את הבת, שאינו מפורש בתורה אלא מובן מתוך האיסור שלא לבעול את בת הבת.
"טומאת רביעית דם וטומאת אבר שאין עליו בשר כראוי בין מן המת בין מן החי יראה לי שכולן טומאתן אינן דין תורה"
מעט דבש כתב:חומש 'דרך הקדמונים'.
הגהמ כתב:לא זכור לי אם דווח באשכול הנ"ל אבל בשנה-שנתיים האחרונה הדפיס ר"מ פתיחי חמשה חומשי תורה עם תרגום רס"ג מלווה עם פירוש המכיל תרגום מילולי רצוף עם הערות קצרצרות וציונים והפניות. עבודת מופת.
חד ברנש כתב:סליחות כתב:בבקשה, הערך כתם ממילון העברית המקראית (קדרי)
מצורף