לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בטור סי' תקפה כתובה הלכה זו בלי כל העניין של נוסח הברכה, ובשם ר"י : "ואם התחיל ולא יכול להשלים, כתב ר"י דבר פשוט הוא שמשלים אחר ואפילו ג' וד', ודי בברכה שבירך הראשון, כי הראשון מברך בשביל כל הצבור ותוקע, ולמה יברך השני. ואפילו אם בירך ולא יכול לתקוע כלל, השני תוקע בלא ברכה, וברכה לבטל...
ברש"י הנ"ל ד"ה בכסף ובשטר, כתב: ביאה בא עליה ואומר לה התקדשי לי בביאה זו. והקשה רעק"א בהגהות למשניות, מדוע צריך לומר בביאה התקדשי לי, שאין זה כמו קידושי כסף שאפשר ע"י שליח ולכן צריך לומר לי. ובשיעורי ר"ד (הובא בדבר יעקב שם) תירץ, שגם האמירה היא חלק ממעשה הקידושין, ולכן ...
בנוסף לדברי האבן עזרא הנ"ל - שלשון רבים זה דרך כבוד, עוד פירשו (וכנראה ראיתי במלבי"ם בארצה"ח סי ה') 'אל' בלשון יחיד זה כח, כמו 'יש לאל ידי' 'אלוקים' בלשון רבים זה בעל הכוחות, כמו 'ה' הוא האלוקים'
מעניין ותודה! נראה לצדד שהיה לאדם הראשון טבור, שאם לא כן היה נחשב בעל מום לעבודת המקדש, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש (פ"ח ה"ט): "שלשה בבטן ואלו הן, מי שכריסו צבה, מי שטיבורו יוצא ואינו שוקע כשאר בני אדם , מי שדדיו שוכבין על בטנו כדדי אשה". ולא יתכן שיציר כפיו של הקב"...
עוד מנהגים של חבל הריינוס : אכילת אורז בפסח, אמירת תחנון בער"ח, ובערב ת"ב, ובערב ט"ו בשבט ובמנחה של ט"ו בשבט, ונטילת ידיים לפני קידוש בניגוד לאיזור בערלין הקרובה לפולין כבר שם לא אמרו תחנון בערבי ימים אלה וכן ידוע שבני ריינוס היו הוגים את האות חי"ת - גרונית (בדומה לקריאת הס...
וראבי"ה רבם של בני ריינוס הסביר את מקור ההיתר מהגמרא רבינו יואל הלוי, אבי הראבי"ה נכון, כך במקור הדברים בשלחן ערוך יו"ד (סימן סד סעי' ט): חלב הדבוק לכרס שתחת הפריסה, אסור: הגה. וכן המנהג בכל מקום, מלבד בני ריינוס, שנוהגין במקצתו היתר, ואין מוחין בידם שכבר הורה להם זקן (הגהות אשר"...
צודק ונכון. לא זכרתי לכלול את ק"ק פפד"מ בהקשר זה מפני שבשלהי תקופת הראשונים עסקינן ולא ידוע לי מרכזיות מיוחדת לפפד"מ אלא בעיקר בדורות האחרונים. אם אני טועה אשמח לתיקון.
[אגב על יו"ד ח"ב כמדומני עשה המנח"א לא אביו, ויש חילוק באופן הליקוט כידוע] מה החילוק? ובנוגע לספרים חדשים, כמדומני פרסמו פה בעבר שהרבי הנוכחי ממונקטש הוציא לאור דרכ"ת שכתב על הלכות נדרים ושבועות קיים חיבור נוסף בסגנון ספר דרכי תשובה, הוא ספר מאסף לכל המחנות, ב' כרכים על תחילת או...
איך אפשר לחקור את מוצאו של 'ספר הקנה' אם הכותב אינו מכיר האל"ף בי"ת של הספרות המחקרית הנוגעת אליו. הכותב מזכיר את הערתו של ת"ש, אך לא יותר מזה (כך לפום ריהטא), והוא כנראה לא הכיר את עבודת הד"ר של מ' קושניר-אורון, ' ה'פליאה' וה'קנה': יסודות הקבלה שבהם, עמדתם הדתית חברתית ודרך עצו...
לגופם של דברים האם יש השגות רציניות על עצם הכיוון החדש שהוא מציע, או רק לא מזכיר מאמר אחד או שניים. אדרבה מה המסקנה של החוקרים האחרים לגבי מקומו וזהותו של מחבר ספר הקנה/הפליאה, ובקביעת כלל התאריכים והיחס בין חיבורי קבלת ספרד הראשונים. המאמר החדש הזה (שאינני יודע מי הכותב ורק דן לפי הדברים שקראתי) עו...
לענ"ד ההסבר הוא, שמהרי"ל ידוע שהיה מרבני ריינוס, שהיה רבה של מגנצא לאחר אביו, ואילו העיר 'רגנשבורג' היא קו הגבול בין ריינוס שבמערבה לאושטרייך שבמזרח, והיא עצמה לא נחשבת ריינוס - כפי שמובא בראשונים ובש"ע מחלוקת רבי אפרים מרגנשבורג על מנהג ריינוס, בענין הקולות שנהגו שם בדיני החלב, שרבי ...
רבי יוחנן לוריא (ר - רעד) דרשן ארץ אלזס, בספרו 'משיבת נפש' (בראשית פרק לא פסוק לג) (לג) ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל. רבים צוללין ומפלפלין לצייר האוהלים איך היו, ובחנם הוא, שבדברי הימים פי' הפשט. ועיין שם אחר ויברך דוד את הש"י לעיני כל הקהל, ונאמר שם וזבחים לרוב לכל ישראל, עיין שם מה שפירש"...
סריקה של החיבור הנ"ל בכת"י - סרוק בקישור כאן (מסכת נדרים מתחילה בדף 222 ע"א מדפי הכת"י). במרכז העמוד - זה מה שנדפס בסוף מסכת נדרים בשם - רי"ף בצד העמוד - זה 'פירוש ו'תוספות' על הרי"ף נדרים, נדפס מהכתב יד הזה על ידי הרב משה הרשלר בתוך ספר קובץ ראשונים מס' נדרים, בשם &quo...
בכתב היד של פסקי מרדכי כתוב ממשפחת לואנץ, ורק מי שעשה שער כתב ליאנו. (והואיל כל השערים בכתבי יד אופנהיים נראים כך, למדנו שהם נעשו אחרי שר"ד אופנהיים רכש את כתבי היד, ואז כבר השתנתה צורת הכתיבה הרגילה ולא קראו נכון את הכתיבה הישנה) יישר כח ותודה רבה על התיקון הנכון. בהקדמה להוצאה המדעית של ספר ...
וכן משמע בבית יוסף סימן י, שהיחיד מן הפוסקים שפטר להלכה ט"ק מציצית, הוא "אביו של ר"ח אור זרוע שכתבתי בסימן ח", ולא מזכיר שכך דעת הגאונים המובאים בטור, בית יוסף על או"ח סימן י [יב] יש לדקדק במלבושים שלנו שהם פתוחים מלפניהם מלמעלה למטה שהרי יש להם ארבע כנפות שנים סמוך לצואר וש...
זה לשון ספר "לקח טוב" (פרשת שלח במדבר טו מא) שדבריו מובאים בשמו כמה פעמים בספר העיטור (הלכות ציצית - השער השני - חלק שלישי - דף ע"ה טור ב וטור ג) בשם: החכם ר' טוביה . והלובש טליתו בלילה אינו מברך וכשיאיר היום מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית. ועטיפתו כעטיפת ישמעאלים. ויש אומ...
אני כותב כאן היום בלי גישה לספרים אך לזכרוני בעל העיטור בשני מקומות מביא דעה כזאת בשם ר' יצחק הלוי או שם מעין זה, בשני מקומות שונים בבעל העיטור הל' ציצית מזכיר את הדעה הזאת שפוטרת ט"ק ודחאה. בב"י עצמו מבואר שכתב את דבריו בזה תחילה קודם שבאו ספר העיטור לפניו, כמו שכתב ואחר זמן רב בא לידי ספ...
הלשון 'ורחבה לקומת איש' שבבעל העיטור, מקורה גם היא מלשון רבינו טוביה בספר לקח טוב (הוא הגאונים הנ"ל), על האמור תחילה בלקח טוב 'עטיפתו כעטיפת ישמעאלים' על זה פליג בעל העיטור על רבינו טוביה שאין צורך לחוש לזה כלל וכתב "ומסתברא לן...", ולגבי 'רחבה לקומת איש, ושנים מלפניו ושנים מלאחריו' מ...
יישר כח על הדברים המאירים! רק את הנכתב באות ו' לא הבנתי, האם הכוונה שלדעת בעל העיטור והגאונים ט"ק פטור מציצית? לענ"ד בדבריהם מבואר שהם דיברו על צורת קיום המצווה הראויה להיות לכתחילה, אך לא באו לפטור ציצית מט"ק, ואדרבה בדברי העיטור מובאת דעה כזו בשם אחד החכמים ודחאה, וכן הריטב"א ה...
וכן להעיר מקושיית החיד"א במחזיק ברכה בשם האחרונים, שהרי ביו"ד פסרו הטור והש"ע בכלל כרב, שאין צריך לעשות עטיפת ישמעאלים, אלא עיטוף לחודיה סגי. ומאי שנא הלכות ציצית שנחמיר כאן פעמיים, גם כדעת שמואל שלא נפסקה להלכה, וגם כדעת הגאונים המובאים בטור שלא נפסקו להלכה? ועוד יש להעיר בזה שמנהגי ...
כאמור, הכל מפורש בעיטור עצמו, בטור וב"י. או שאני מפספס כאן משהו מהותי ביותר, ואיני יודע מהו. יישר כח על ביאור הדברים באורך בהודעה שלפני זה. אינני יודע בזמנו עניין אותי נושא זה ופשפשתי בדברי בעל העיטור בזה ובנוסח כת"י שלו ובדברי הראשונים המדברים בזה, ורשמתי עתה למעלה כפי המונח בזכרוני ויתכ...
אם אסכם דבריך: עד האר"י לא שמענו שעטיפת הישמעאלים כוללת הסטת צד אחד לצד שני, ודבר זה נתחדש באר"י, ואתה תמה ע"ז שלכאורה יש כאן שני ענינים שהסתבכו זה עם זה. אבל כמו שכתבתי למעלה בקיצור. אם צדקו האחרונים שעטי' הישמעאלים אין פירושה כמו רוב העולם המכסים את פניהם כסומים, אלא צורתה היא כיסו...
יישר כח על לשון ספר מקור חיים. מדבריו נראה שהבין את הסיבה שהם עשו את זה כדי שיהיו ב' ציציות לפניו וב' לאחריו - ומשמע שדרך העיטוף שלהם לא היתה כמו שלנו, כי לנו בלאו הכי יש ב' לפנים וב' לאחור - אלא משמע שדרך עטיפתם הישנה היתה כמו שאנו רואים אצל התימנים היום, שכל הד' כנפות נופלים לקדימה, ולכן הם השליכו...
יישר כח על לשונות הפוסקים המדברים בזה. וראה נא שהתערבבו כאן 2 דברים שונים. במקור הדברים הקדמון, בעל העיטור שהוא הראשון שהאריך בדיני צורת העטיפה, כלל לא העלה על דעתו ולא הזכיר עניין השלכת ד' כנפות לאחריו. אלא הוא דן בצורת קיום המצווה הראויה לכתחילה, האם היא דווקא באופן של עיטוף הגוף והראש כמו שמברכים...
עיין בספר מקור חיים לבעל חוות יאיר בריש סימן ח, שמזכיר את מנהג זה שכתב המג"א בארצות אשכנז, (ואין הספר אצלי להביא לשון הדברים), ושורש מנהג זה מובא בראשונים מהמדרשים על פסוק והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, ומהירושלמי המובא בראבי"ה קטן היודע להתעטף להשליך כנפות לאחוריו. אכן בשורשי הדברים בסוגי...
...אחרי שכמה אחרונים גדולים קידושהו כתורה מן השמים ממש, עתה אם נקבל ונאמין למסקנות החדשות (ישנות) - בצורה שטחית - נצטרך לעקור כמה הלכות מן השורש ולחזור להלכה הבסיסית של הרמב"ם והמרדכי וכו' שזה אולי טוב, אך כל תורת הסוד העדכנית מה תהיה עליה, חלילה לריק יגעו כל הקדושים האלו בחיבור מן הראשונים בל...
א. גם אם הזוהר הוא כולו מרשב"י, עדיין לכאורה אינו מחכמתו השכלית בהבנת המצוות אלא בגילויים עליונים או השגה מסוג הנבואה [כי מה שייך הוצאה מן השכל ביסודי הדברים האלה שכולם קביעות שכך וכך הוא, וכהבנה בפסוקים ומימרות הוא בדרך דרש גמור], ולא בשמים היא בעניין הלכה. [משא"כ בעניין אגדה - כן בשמים ...
איני רואה נפק"מ בין ביקורת המקרא לביקורת הזוהר, אצל בן דורינו... וד"ל יש כאן מן הגוזמא. קדושת הזוהר היא שאלה אחת, ושאלת מקורה או מחברה היא שאלה אחרת לגמרי. קדושת הזוהר נובעת מייחסם של גדולי המקובלים לזוהר, ועל כולם האריז"ל. שאלת מחברה היא שאלה משנית, חסרת חשיבות (מה שאין כן, להבדיל, ...
רע לי מאוד, אחרי שכמה אחרונים גדולים קידושהו כתורה מן השמים ממש, עתה אם נקבל ונאמין למסקנות החדשות (ישנות) - בצורה שטחית - נצטרך לעקור כמה הלכות מן השורש ולחזור להלכה הבסיסית של הרמב"ם והמרדכי וכו' שזה אולי טוב, אך כל תורת הסוד העדכנית מה תהיה עליה, חלילה לריק יגעו כל הקדושים האלו בחיבור מן הר...
רע לי מאוד, אחרי שכמה אחרונים גדולים קידושהו כתורה מן השמים ממש, עתה אם נקבל ונאמין למסקנות החדשות (ישנות) - בצורה שטחית - נצטרך לעקור כמה הלכות מן השורש ולחזור להלכה הבסיסית של הרמב"ם והמרדכי וכו' שזה אולי טוב, אך כל תורת הסוד העדכנית מה תהיה עליה, חלילה לריק יגעו כל הקדושים האלו בחיבור מן הרא...
פלא והפלא שיש מי שאזרו אומץ לעסוק בענין הנפיץ שעד לפני דורות אחדים היו מוציאים חרמות על המעז לפקפק ולא מצרפים למנין, מצד אחד של הבימה יכול לעמוד צדיק אחד ולקרוא בדביקות בספר של רשב"י, ביום ל"ג בעומר היארצייט של רשב"י, ומצד שני יעמוד צדיק שני ויגיד, לא זה ולא זה, אלא יארצייט של הרמ&quo...
לסיום הענין, השתכנעתי כבר שההוספה בתוך אנשי שם 'כ"ה במרדכי דרמ"א' היא ממדפיסי זיטמאיר אבל בכל זאת כדי שאוכל לכתוב זאת באופן וודאי, אשמח אם מאן דהוא יוכל לבדוק גם בהופעה השניה בכתובות רמז קעב ועתה ראיתי שיש לציין שכן כתב רבי אשר זיו, שכך הוא בטופס כת"י שהיה לפניו. המאמר הזה היה מונח ל...