פורום אוצר החכמה

שטיינער

יבנה כתב:https://ethics.tzohar.org.il/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%9A-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%9E%D7%9A/

חסום אצלי

שטיינער

יבנה כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מציאה מצאתי במשלי עם פירוש רס"ג בתרגום כתוב "כמה ירצא". אודה למי שיעלה הדברים.
וע"ע במשלי עם ביאור כפלים לתושיה (לאנדא) באוצר.

אינו מובן, התרגום שבפירוש רס"ג הוא תרגום שרס"ג עצמו תרגם והוא בשפה הערבית, ומה שייך לתרגום משלי של רז"ל?

שטיינער

מבואר בש"ס ובמדרשים ובס' הזה"ק שלימוד תורה מכפר על עוונותיו של האדם ובארוכה בס' נפש החיים (ד לא) ראה שם, האם רק תורה לשמה או גם מי שלומד תורה לא לשמה התורה מכפרת?

שטיינער

אליהו חיים כתב היום התחלתי בס"ד ללמוד מדרש שוח"ט תהלים מתוך דפוס זכרון אהרן, ובמזמור א' עמוד י' הערה פ"ח משבח שם בובער 'החוקר הגדול מהר"ץ ד"ר גרעטץ', ואני לא רגיל במדרשים שלו אבל כמדומה שראיתי כמה פעמים כיו"ב. ובאשכול כאן מופיע כמה פעמים שלא נמצא דבר פסול בכתביו, האם לש...

שטיינער

האם יש תרגום תהלים מדוייק על פי כת"י וכו'?
נחוץ לי מאוד בפרט על הס'' בתהלים ס"ח י"ט עלית למרום שבית שבי וגו' בנדפס יש שם כמה גירסאות
יישר כח מראש

שטיינער

מדרש שיר השירים רבה ח טז ר' יודן בשם ר' בון אמר הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף ובמקומו נוטל שכר מאתים וממי את למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן נטלו שכר אלף הדא ה"ד ומנפתלי שרים אלף אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה במקומן נטלו שכר מאת...

שטיינער

וזה לשון החפץ חיים בספר שמירת הלשון ח"ב בחתימת הספר פרק א סק"ב מצוי מאד, כשבא לבית המדרש הוא לומד גם כן פרק משניות או דבר הלכה או "עין יעקב" וכדומה, וכבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה (ברכות ס"ד ע"ב), היוצא מבית- הכנסת (שבזמנם היו רגילין להתפלל בבית הכנסת והלמוד בבית המדרש) ...

שטיינער

מאחר שדבריו על נידון דנן בדיוק הם הנני להביא דבריו

: 1111.GIF (33.77 KiB) נצפה 3610 פעמים

האם ידוע על עוד מי שכתב בזה
והאם יש הסבר למה תופעה זו קורת בחלק מהאתרוגים והאם בתימניים דווקא

שטיינער

אתרוג תימני נקוב כהאי גוונא?

שטיינער

אתרוג תימני מזן אליעזר אויערבך ודונט - מכפר מיימון נקנה בלמעלה ממאה שקלים, ומו"צ פסק כעת שהוא פסול לפי דעה אחת בשו"ע (ואמנם המ"ב מיקל בזה בתרמ"ח סקי"ד בדיעבד) מתברר שהוא נקוב נקב מפולש מפיטמתו עד חדרי הזרע מעצם ברייתו והקליפה נמשכת כלפי פנים האתרוג נקנה ללא פיטם שנפל בשלב מו...

שטיינער

דברי בעל עין יצחק תמוהים מאוד, והעלים עין מדברי אביו בשו"ת יביע אומר חלק ח יו"ד סימן לב סק"ג: והן אמת שיש לנו לחוש לדעת הרמב"ם ומרן דס"ל דאיסור ברכה שאינה צריכה הוי מדאורייתא, וכמו שהבינו כן בדעתם אחרונים רבים וכנ"ל, מ"מ כיון שגם זה אינו ברור, שהרי הרב זרע אמת (סי'...

שטיינער

מהסתירה בדברי עצמו אין כל כך קושיה כי בשני המקומות לא כתב הכלל שזה תמיד כך או להיפך אלא שפעמים רבות כך ופעמים רבות כך ויש לראות בכל פעם היכן עומדים הדברים. לגבי הברכי יוסף נראה לי שעדיף לבדוק לפני שכותבים שיש סתירה בדבריו אדרבא ילמדנו רבינו מתי פעמים רבות כך ומתי פעמים רבות כך, ומדוע לא נהפך הדברים...

שטיינער

תם מה הוא אומר כתב:בחוברת הנ"ל סוף עמוד ט"ו, על הנודניקים שהיעב"ץ קורה להם "מהאנשים הכבדים" לא צויין המקור.

ראה ליעב"ץ במגדל עוז עלית הביקור דף קכד ושם דף קסא דפוס לבוב

שטיינער

[quote="דרופתקי דאורייתא"]ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא - שמעתי שיש מבארים הכוונה כלפי האדם, ולא כלפי האוכל (שלא ידעו מה הוא האוכל הזה), אלא שאחרי שאדם אכל ממנו התעלה במדרגתו, כיון שהמן הוא אוכל רוחני, ולא יכלו להכיר את האדם אחרי שאכל, כיון שהשתנה ונעשה רוחני יותר. אולי נכלל ...

שטיינער

מקור ששעה בגהינום בעוה"ב, הרי היא כשבעים שנה של ייסורי איוב בעוה"ז.

ראה רמב"ן בהקדמה לפירושו לספר איוב ד"ה ודע, ולחפץ חיים במחנה ישראל ח"א פי"ח, ובנדחי ישראל ספכ"ב, ובתפארת אדם ספי"ב

שטיינער

מה העניין של בדיקת חמץ בחורים וסדקים, הרי פחות מכזית שקצת מלוכלך לא צריך לבער, האם יש סיכוי למצוא חתיכת חמץ ישן בחורים וסדקים פחות מכזית בלי קצת אבק על זה? יעי' בחזו"א או"ח קט"ז סקי"ד שנסתפק אי בעינן כזית מחובר לענין בל יראה או דילמא שכל החמץ שיש לו מצטרף, ולפי"ז צריך לבדוק...

שטיינער

משחת שיניים אינה צריכה כשרות לפסח. היא לא ראויה לאכילת כלב, ולכן גם אם יש בה חמץ מותר להשתמש בה בפסח ללא כשרות כלל. חס ושלום!!!! משחת שיניים ראויה אף למאכל אדם בשופי! חייבת כשרות למהדרין!! פעם ראשונה שאני שומע שיש אנשים שאוכלים דבר שנפסל מאכילת כלב, [אמנם ודאי שאסור לך לאכול את זה בפסח מחמת דין אחש...

שטיינער

שנה שעברה בערב חג הפסח התפרסם ברחובות בי ברק, בשם ההשגחה של הרב לנדא, שכל הגרעינים כשרים לפסח ואין בהם חשש קיטניות [ ורק דצריך לקנות כשל"פ]

שטיינער

בגן שרו איתנו על הגב הכואב, כשגדלנו למדנו על התינוקות הטמונים בלבנים, ועל התינוקות הנשחטים לרחיצתו של פרעה. אכן, מסכנים. איזה נס עשה לנו הקב"ה שהצילנו! הודאה עצומה להשי"ת שפדאנו מבית עבדים, הוציאנו מאפילה לאורה ומשיעבוד לגאולה. אבל באמת כל הירידה למצרים היה חלק מהתהליך של הכנת עמ"י ל...

שטיינער

כעין אותו מקרה נסתפקתי בחניות של פיצוחים שהרבה פעמים המוכר יכול לתת יותר, או שלפעמים מעגל את המחיר לטובת הלוקח, והשאלה שהיות והוא איננו הבעלים אינו זכאי לעשות כן, או שהבעלים הוא אחראי עליו, והלוקח מבחינתו אמור להתעסק על המוכר ותפקיד הבעלים לדאוג על המוכרים שלו, ובעה"ב בזה ששם אותם מוכרים ההפסדי...

שטיינער

הכלל של הש"ך אינו קשור ליאוש שלא מדעת [דהא קיי"ל דלא הוה יאוש], ולשון הש"ך מורה, דכלל גדול יש כאן, והרי לך הכלל: דכל שאינו יודע למי יחזיר יכול לעשות בו מה שירצה, וזהו ממש כדברי החת"ס, [ולפי הבנת הש"ך בשו"ע, אי"ז רק פסק של החת"ס, אלא שו"ע מפורש] אלא דבמקרה...

שטיינער

כתב הש"ך חו"מ סימן רס' ס"ק כו' ואע"ג דה"ל יאוש שלא מדעת מ"מ אין צריך להניחו על שיבוא אליהו,אלא כיון שאינו יודע למי יחזיר יכול לעשות בו מה שירצה, והא דקיי"ל יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש וכדלקמן סימן רס"ג סעיף ב היינו דאם נתברר של מי הוא צריך להחזירו ולא אמרינן דכי...

שטיינער

היות והסיבה שאפשר להשתמש אינה משום שאין החפץ של הבעלים, אלא למרות שהוא שלו כיון שא"א למצוא אותו אין לו קפידא שישתמשו ובלבד שיהיו חייבים לו את דמיו שיבא אליהו, וממילא פשוט שאפשר להשתמש כיון שאין לבעלים סיבה לתת רק למי שהגביה ראשון. אמנם זה ברור שאם אחד זכה באבידה אף אחד לא יכול לגנוב את זה ממנו ...

שטיינער

האם מישהו יודע אם היה לו קשר לר' משה לייכטר מזענטא?

שטיינער

אוצר החכמה כתב:בתפריט תצוגה תבחר הצג טאבים רשימות.
את הטאבים שתראה תוכל למחוק ע"י ה X הקטן בצד.

הנח העכבר על אחד מן הטאבים ובחר "סגור הכל". כך תימחק לך כל ההסטוריה.

שטיינער

כבר הגרי"ח סופר שליט"א בספר הדר יעקב ח"ו סי' ז [יצא לאור בתשס"ו] קדם וזכה וביאר בטוטו"ד דברי הפייטן ויישב דבריו מתמיהות הרש"ש, ושם חשף שמקור הדברים במדרש בראשית רבה פרשה ל"ט, עיין שם דברי נועם. (ושם כתב שלא מצא מקור דברי רש"י בפרשתן ששבעה מזבחות שבנה בלעם כנגד...

שטיינער

כתוב בשו"ת יביע אומר ח"ב (או"ח סימן ב בהשמטות עמוד רפא): הנה זכיתי לבקר את כבוד הגאון מצ'בין שליט"א (מר ניהו מחבר ספר דובב מישרים) ובהשתעשעי עמו בדברי תורה העירותי ממה שכתבתי בפנים בזה, וענה לי כבוד הגאון האדיר שליט"א, כי הוא סבר ששעון היד מקומו לפני שבעת הכריכות שבזרוע, ועל...

שטיינער

מאת הגרי"ח סופר שליט"א

: 222222.PNG (147.54 KiB) נצפה 1923 פעמים

: 3333.PNG (145.54 KiB) נצפה 1923 פעמים

: 44444.PNG (146.34 KiB) נצפה 1923 פעמים

: 5555.PNG (45.82 KiB) נצפה 1923 פעמים

שטיינער

בימים האחרונים הודפסו כמה נוסחאות של שטר פרוזבול, כגון של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ועוד ועוד, האם יש חסרון וריעותא שיכתוב אדם כמה שטרות פרוזבול זה בנוסח זה, והשני בנוסח אחר.

ואם תמצי לומר דלית לן בה ושפיר דמי, האם יכול לכתוב בשטר אחד בית דין מסויים, ואילו בשטר השני יכתוב בית דין אחר.

שטיינער

כדאי לעיין בספר חמשה מאמרות לאדמו"ר ממונקאטש ז"ל מאמר נוסח התפילה

שטיינער

הגאון יח"ס שליט"א בספריו דיבר בזה, והביא כן מדברי רבי יוסף אנגיל בגליוני הש"ס, ראה בספרו יחי יוסף סימן ב' עמ' פ', ובספרו זכות יצחק ח"א סימן יג עמ' מה

שטיינער

יצא לאור כעת ספר מסילת ישרים עם "פירוש בהיר עומד כנגדו". בהקדמה כותב המהדיר: למותר לציין את קדושתו ומעלתו של הספר, אצל אחינו בני ספרד התקבל הספר באהבה רבה מיד עם צאתו. די לראות את הקדמתו של רבי יעקב בשן [ש' שמאלית] ואת חתימתו של רמח"ל - בכדי להבין את גודל ענוותו של רבנו המחבר מחד, ואת...

שטיינער

בשבת קדש הקרובה פרשת עקב קוריאים בתורה "מצות ברכת המזון", וראיתי לנכון להעלות הערה בענין זה. יישר כח למאירים ולמעירים. ברכת המזון, ברכה שלישית נוסח, אשכנז: רחם נא ה"א על ישראל עמך. ועל ירושלים עירך. ועל ציון משכן כבודך. ועל מלכות בית דוד משיחך. ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו&quo...

שטיינער

דברי הגרי"ח סופר שליט"א בענין ענוותו של רבי זכריה בן אבוקלס, מספר דרופתקי דאורייתא ח"ב (סימן ד אות ד, יצ"ל בשנת תשנב) העוסק בבירור גדרי מצות הענוה. רבינו יוסף אלבו ז"ל בספר העקרים (מאמר ד' פרק כ"ב) עמד לבאר ענין מי מריבה, ומה היה חטאם של משה רבינו ואהרן הכהן ע"ה, ו...

שטיינער

לתועלת הצבור הקדוש ולזכוי הרבים ראינו לפרסם ליקוטי ידיעות בעניני תשעה באב, ויבואו המשתתפים בפורום ויוסיפו, ומיני ומינך יתקלס עילאה ב"ה א. כתב הגאון הקדוש רבינו יוסף חיים זצ"ל בספר בן איש חי הלכות שנה ראשונה (פרשת דברים בדברי אגדה שלפני ההלכות): חודש זה נקרא אב, שהוא עתיד להיות אב לכל חדשים...

שטיינער

יש כאן חיזוק מעניין לשבת חזון כתב הגאון מהרש"ם מברעזן זצ"ל בתכלת מרדכי תהלים (קט"ז א'): שבת חזון, תפילת ישראל בימי בין המצרים שמתפללים בלב נשבר, מתקבלת לרצון יותר מבכל השנה, כמו ששמעתי בשם הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע שאמר שהתפילה שבשבת חזון צריך ליזהר בה בכונה, כי היא מעלה...

שטיינער

בעצם מה שכבוד האורח כותב כאן זו השגה חמורה על החזון עובדיה, דמאי חזית לקבל את הכרעת האור זרוע ולא את ספר הבתים ששניהם ראשונים היו, האם אי אפשר לומר שהכלל הוא לפסוק כמו האור זרוע שיותר הגיע לספרי הפסק מאשר ספר הבתים? האם אין עוד ראשונים שמתירים או אוסרים בהדיא מלאכה בליל ט"ב?

שטיינער

ספר השרשים לרד"ק ערך ראם: ראם. וקרני ראם קרניו (דברים לג, יז.), רוצה לומר ראמים כי אין לראם אלא קרן אחת וכו' עיין שם. ובספר הנימוקים לרבי אליהו בחור על ספר השרשים לרד"ק (אות ר' ערך ראם עמ' תתעח): ראם. א"א כתב רבינו סעדיה ז"ל כי הראם היא הנקיבה מן אקו. ויש לתמוה על זה, וכי תעלה על...

שטיינער

יפה כתב הרב איש ספר הי"ו, ותודתי הרבה נתונה למעלת הרה"ג חו"ב כל רז לא אניס ליה, המסתתר תחת השם "מה שנכון נכון" שליט"א, יישר כוחו לאורייתא, ועוד יאיר עינינו בחכמתו אמן. הטעם לאיחור ועיכוב דברי כי אני עדיין לומד ענין זה ומבררו - ואי"ה עוד אביא דברים בזה - והנני בבקשת...

שטיינער

ראיתי בלוח החשוב עתים לבינה שכתב: קדיש קודם הפטרה בט' באב, מנהג קהילות אשכנז ועדות המזרח לומר חצי הקדיש לפני ברכות ההפטרה בשחרית דט"ב, וכמו שהאריך בזה בספר בירור הלכה תנינא (סימן תקנ"ט) והביא קרוב לארבעים פוסקים ראשונים ואחרונים שכתבו כן עכ"ל. וכן בספר אור לציון ח"ג (פרק כ"ט...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 224 תוצאות