חוקר ספר כתב:אליהו חיים כתב:אליהו חיים כתב:חוקר ספר כתב:בס''ד
תורת כהנים עם ביאורו של החפץ חיים
באמצע עבודת ההדרה מחדש ע"י המשפחה [עבודה יסודית, דרך לימוד כל הספר היטב, כמיטב ידיעתי].
שמעתי מהמו"ל שבס"ד עוד לפני פורים (פרשת ויקרא).
עדיין לא זכינו לאורו
נחומצ'ה כתב:לא יודע למה. אך גם כל אירועי וטבח תשפ"ד נפתחו בשבת קודש.
ולסימנא בעלמא, ודאי זה מרמז..
א"ר יוחנן משום רשב"י: אלמלי ישראל היו משמרין שתי שבתות מיד היו נגאלין..
מעט דבש כתב:
ואגב, בהעמק דבר הישן, 'התשפוט' היא הפטרת אחרי, ו'הלא כבני כושיים' הפטרת קדושים (וכלוח הגרימ"ט).
איש_ספר כתב:מנהג הקראים בהפטרות אחמו"ק (כבר נכתכ"ב שפעמים שסדר ההפטרות הנהוג אצלם משמר מנהגים קדמונים).
איש_ספר כתב:ויש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.
במסתרים כתב:מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?
שומר כתב:ביתד פורסם פרויקט חדש על הבי .ממכון עלית חנניה משהו כזה
יש למישהו דוגמאות מהעבודה שעשו
בן אליהו כתב:האם ניתן להשגה גם בחנויות?
פלוריש כתב:סיכום שיעור של הרב אלחנן סמט
איש_ספר כתב:חיפוש באוצר לעניין היתר או איסור כתיבת וציור ילדים במועד, מעלה אזכור של ספר ליקוטי הלכות סי' תקמ"ה.
במה דברים אמורים?
פלוריש כתב:יוצא פוניבז' כתב:פלוריש כתב:יוצא פוניבז' כתב:לפי"ז דם שנמצא על עד אפשר ג"כ להתיר (בזמנינו שאין שום סיבה להסתפק שמא בדיוק אז הרגישה)
מה כת"ר עונה על הטענה הזאת?
ששניהם אסורים...
למה?
פלוריש כתב:יוצא פוניבז' כתב:לפי"ז דם שנמצא על עד אפשר ג"כ להתיר (בזמנינו שאין שום סיבה להסתפק שמא בדיוק אז הרגישה)
מה כת"ר עונה על הטענה הזאת?
ישיבישקייט כתב:זו דעת החלבן. גם כשאינו ניכר זה יוהרא.